תא"ל במיל' יוסי קופרווסר על החשש מהסלמה ביטחונית: "ארגוני הטרור מרתיעים אותנו במקום מצב הפוך. ללא שינוי מדיניות המציאות הזו תמשך"
המתיחות בגזרת עזה נכנסת ליומה השלישי, כאשר תושבים רבים בדרום מסוגרים בביתם ועל אחרים מוטלות מגבלות תנועה משמעותיות, בשל החשש לתגובה של הג'יהאד האסלאמי למעצרו של בכיר הארגון בראשית השבוע. נכון להיום, ההגבלות עדיין נמשכות כאשר הן המתיחות הביטחונית והן חוסר שביעות הרצון של התושבים בדרום על שיבוש שגרת חייהם, נראות כמתקרבות לשיא.
תא"ל במיל' יוסי קופרווסר, לשעבר ראש חטיבת המחקר באמ"ן וכיום חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מספר בשיחה עם 'מידה' על מערך השיקולים שעומד מאחורי החלטות לא-שגרתיות כאלה של הטלת סגר על אזרחים מחשש ביטחוני.
לדבריו, "בדרך כלל החלטות מהסוג הזה מתבססות על שלושה דברים. הגורם הראשון הוא סוג של מידע שמצביע על כך שמישהו בצד השני מתכוון לעשות משהו, ולכן ננקטים אמצעי הזהירות האלה. הגורם השני נובע מהערכה וחשש לפעולה מצדו של הג'יהאד האסלאמי כתגובה למעצרו של הבכיר, והשלישי קשור למדיניות הקבועה של ישראל במרחב הזה – ניסיון להימנע ככל האפשר מנקיטת יוזמה. כן לבצע את כל אמצעי הזהירות הנדרשים, אבל לא לפעול בצורה שעלולה להוביל להסלמה".
האם אין כאן פגיעה בהרתעה הישראלית? על כל מעצר נסגור חצי מהמדינה?
"קודם כל ביצענו מעצרים רבים מאוד בעבר ולא עשינו בעקבותיהם מהלך כזה, אז כנראה שההערכות הפעם מתבססות על מידע. אבל ברור שזה גם משקף מציאות הרתעתית שהיא בעייתית בעיניי. אם האדונים הנכבדים מהג'יהאד האסלאמי סבורים שבגלל מעצר כזה ביהודה ושומרון אז יש להם הזכות לפעול או להגיב כדי ליצור מצב שבו הם מרתיעים אותנו ולא המצב ההפוך, זה בהחלט דבר שצריך להדליק נורה אדומה".
כלומר מעדיפים לקנות שקט?
בהחלט יש מדיניות שקונה שקט תעשייתי כמעט בכל מחיר ודוחה את הטיפול בבעיה הבסיסית שיש לנו בעזה, מכל מיני סיבות. טיפול העומק בבעיה תמיד נדחה כי מעדיפים שקט רגעי, וזה גורם לכך שכאשר מגיע רגע ההתלקחות לצד השני יש יכולות משופרות כי הוא מנצל את הזמן ואת השקט כדי לבנות יכולות. הוא לא מנצל את השקט כדי לשפר את איכות החיים בעזה".
במצב הנוכחי, איזה מנופים יכולים להיות לישראל מול עזה?
"אפשר היו לנקוט צעדים כמו לומר שאם תחליטו לבצע פיגוע אז לא נאפשר כניסת פועלים. אפשר לצמצמם את אזור הדיג. וכמובן לפגוע באותם האנשים שמתכננים לבצע פיגוע. כל אלה ועוד הם דברים שאפשר לעשות ואנחנו לא עושים, כי אנחנו קונים את השקט של מחר במחיר של שחיקה בהתרעה והתחזקות הצד השני".
שבויים בידי הטרור | תושבי עוטף עזה נצורים בבתיהם מחשש לנקמת הג'יהאד האיסלאמי על מעצר הבכיר: "בגלל מחבל – משביתים לנו את השגרה, ביזיון"#המהדורה_המרכזית@Arielidan20 @MaggieTabibi pic.twitter.com/jO9SGwDZlm
— עכשיו 14 (@Now14Israel) August 3, 2022
במקביל, גם הזירה הצפונית מתחממת עם דיווחים על התקדמות במשא ומתן בין ישראל ללבנון בנוגע לגבול הימי הנמצא במחלוקת, יחד עם איומים מצד חיזבאללה להסלמת השטח.
קופרווסר אומר כי ממעקב אחר הדיווחים הידועים כעת "לא ניתן לציבור ידע של ממש על מה שבאמת קורה בשיחות. קשה להגיד האם ישראל מוותרת על דרישות שהיו לה או הציבה רף גבוה כדי להשיג מרחב תמרון. קשה לדעת האם ישראל נוכח הלחיצים האמריקנים ומצד חיזבאללה קיפלה את הדגלים או מראש הציגה עמדה מרחיקת לכת כדי להגיע לפשרה".
ומה צריך להיות האינטרס הישראלי?
"האינטרס הישראלי ברור. אנחנו לא מחפשים התלקחות. מחפשים להפיק את הגז בנחת ואין לנו שום בעיה שלבנון תחפש ומצא גז ומצבה הכלכלי ישתפר. ישראל לא תפסיד מכל זה. יש את שאלת השטחים השנויים במחלוקת אבל זה משהו שאפשר לטפל בו ולהגיע להסכם".
ואיפה חיזבאללה נכנס לתמונה?
"חיזבאללה מנצל את הסיפור לצרכיו. לא אכפת לו באמת מלבנון. הוא רק מחפש להצטייר כמי ששיפר את מעמדה של לבנון במשא ומתן והביא להישג שלא היה מושג אלמלא התערבותו. מצד שני, אם דבר כזה לא יושג הוא אז הוא גם מצחצח את החרבות, אולי עם פעולה שתפגין את כוחו ותיתן הסבר מדוע הוא בכלל צריך את הכוח הזה. יש לו פה כלי שבאמצעותו הוא יכול להצדיק את מעמדתו כארגון רב-כוח בתוך לבנון".
אתה רואה אפשרות להסלמה בצפון?
"הפוטנציאל להתלקחות הוא לא כזה שאפשר להתעלם ממנו. אם לא נגיע להסדר ישנו פוטנציאל להסלמה, אבל גם אם נגיע להסדר מול ממשלת לבנון לא בטוח שהפוטנציאל הזה יעלם. יכול להיות שחיזבאללה לא יראה בו הסדר מספק, ויגיד שמהממשלה הלבנונית נכשלה ולא ניצלה את המנוף שהוא העניק לה.
אפשר לראות את איראן כחוט המקשר בין המתיחות הגוברת בשתי החזיתות?
איראן כתמיד עומדת מאחורי כל מי שמנגח את ישראל ומאיים עליה, גם בכל מה שקשור לבניי הכוח של ארגוני הטרור, בהכוונה ובאימון. באיראן מעוניינים לקדם איומים על ישראל בידי שליחים, אין בזה חדש".
מהי ההערכה שלך להתפתחויות בתקופה הקרובה?
"אנחנו במציאות שבה בהנחיית ובהובלת איראן גורמים עוינים לישראל ושוכנים בגבולותיה, וגם איראן עצמה, מאמצים מדיניות מתעמתת ומתלהמת נגד ישראל. צריך לזכור שבמקרה הנוכחי למשל, הכל התחיל מהפעילות של הג'יהאד האסלאמי בג'נין שבעקבותיה צה"ל ביצע מעצרים וכך נולדה המתיחות בעזה. זה חלק מתחושת עוצמה בקרב האיראנים וגרורתיהם על רקע מה שנתפס אצלם כחולשה אמריקנית והססנות ישראלית".
מאיפה התחושה הזו נובעת?
"העובדה שישראל משלימה עם בניין הכוח של ארגוני הטרור, מנסה לבלום אותו אבל לא עושה את זה בנחרצות מספקת. זה מתורגם כמציאות שמעודדת יצירת אתגרים בפני ישראל. כל עוד לא נשנה מדיניות, אנחנו נעמוד מול המציאות הזו לאורך זמן".
לאחרונה ביקר פה הנשיא ביידן, האם זה השפיע על אופן הפעולה של ישראל או על המדיניות האמריקנית באיזור?
"אנחנו בעיצומה של תקופת בחירות ולכן חופש הפעולה שלנו קצת מוגבל. גם ארה"ב נמצאת במצב שבו היא מאותגרת על ידי אותם גורמים שמאתגרים אותנו, ובראשם איראן, אבל גם בידי רוסיה וסין. אולי מה שיעיר את האמריקנים אלה פעולות כמו החיסול של מנהיג אל-קאעידה זווהירי במתקפה שהם ערכו באפגניסטן, והם יראו שם פעילים ולא מוותרים. מה שמדאיג אותי זו האפשרות שהחיסול למשל הוא אדווה קלה מעל גלי החולשה האמריקנית, שבסוף תתורגם לחזרה להסכם הגרעין בשיחות שמתחדשות היום. אם האמריקנים ילכו לעסקה שמקובלת על איראן זה סימן מובהק לחולשה, וכמובן בשורה בעייתית מבחינת ישראל".
