צחוק מהחוק: מזוז ומיארה בעוד קומבינה על חשבונכם

בכל מקום בו קיימים ניגוד עניינים, פוליטיזציה ורמיסת הכללים ולשון הדין – שם תמצאו את מני מזוז

שמור לי ואשמור לך. היועמ"ש מיארה והשופט מזוז | צילום מסך, Sora Shimazaki

ממשלת המעבר בראשות יאיר לפיד מינתה היום (ראשון) את השופט לשעבר מני מזוז ליו"ר הוועדה למינוי בכירים לתקופה בת שמונה שנים. תפקיד הוועדה הוא לבחון מועמדים לתפקידים הבכירים בישראל ולייעץ בעניין לממשלה. המלצת הוועדה אינה מחייבת אך הניסיון מוכיח כי היא נושאת משקל רב ורק במקרים נדירים המלצותיה אינן מיושמות.

ומי ראוי יותר לתפקיד מאשר אדם שהיה יועץ משפטי לממשלה וכיהן במשך שנים כשופט עליון? לכאורה, בקריירה הארוכה של מזוז בשירות הציבורי הוא בוודאי צבר הבנה לגבי הדרישות ממועמדים לתפקידים בכירים, אך יחד עם זאת נקשרו בשמו לא מעט פרשות המעלות שאלות באשר ליושרו האישי ושיקול הדעת שהפגין.

אך עוד לפני כן, עולה השאלה העקרונית של מינויים בזמן ממשלת מעבר, ובמיוחד מינויים בכירים בתקופת בחירות רגישה. התשובה מורכבת ותלויה בעיקר את מי שואלים. אם נשאל את היועמ"ש גלי בהרב-מיארה, הרי שלפי חוות דעתה בעניין מינוי מפקד קבוע לגל"צ – לא ניתן למנות מפקד קבוע לתחנה עד לאחר הבחירות, מכיוון שלממשלת מעבר אין את המנדט הציבורי לכבול את ידי הממשלה הבאה.

מה השתנה אם כן כעת בצורך למינוי מזוז לתקופה של לא פחות משמונה שנים ומי יודע כמה ממשלות עתידיות? על פי אותה יועמ"ש ממש, המינוי אינו סובל דיחוי מכיוון שרק מזוז (שעל פי דיווחים היה בין הממליצים על מיארה לתפקיד היועצת) יוכל לבחון ולאשר את מינוי הרמטכ"ל הבא עוד לפני הבחירות, וזאת על פי דבריה "חרף הריסון הכללי" הנהוג בתקופת בחירות. אבל למה לנו להתמקד ביועצת שהפכה לחותמת גומי, אם אפשר לבדוק מה חשב היועמ"ש, השופט והמועמד הבכיר ליו"ר הוועדה למינוי בכירים, מני מזוז בכבודו ובעצמו.

בשנת 2008 ביקש שר המשפטים דניאל פרידמן למנות שופטים לעליון בזמן ממשלת מעבר. היועמ"ש דאז מני מזוז הודיע כי אין מניעה לבצע את המינויים אך שופטי העליון בוועדה לבחירת שופטים התנגדו. עתירה שהוגשה על ידי הפורום המשפטי למען ישראל בדרישה לכנס את הוועדה, גרמה במפתיע למזוז לשנות את דעתו, והוא קבע כי כעת אכן קיימת "מניעה משפטית" למינויים.

חלף לו כעשור ועוד קצת וסוגיית המינויים שוב הגיעה לפתחו של מזוז, הפעם בשבתו על כס השיפוט העליון. שר המשפטים אמיר אוחנה ביקש למנות ממלא מקום לפרקליט מדינה, אך ההליך הוקפא פעמיים בידי אותו שופט, מזוז כמובן, ובטענה כי מדובר בממשלת מעבר ותקופת בחירות. במקרה אחר בו השר אוחנה ביקש למנות ממלא מקום למנכ"ל משרדו, שוב מזוז בלם את ההליך, אשר לטענתו "סותר את הנחיית היועמ"ש וסותר חזיתית פסיקה של בית המשפט העליון".

סתירות אלו נעלמו למרבה הפלא מספר חודשים לאחר מכן, כאשר החליט ממלא מקום שר המשפטים בני גנץ למנות את עמית איסמן לממלא מקום פרקליט המדינה, נכון, בזמן ממשלת מעבר.

האם השופט מזוז שכל כך התנגד למינויים בתקופת ממשלת מעבר לא רואה בעיה בכך שהוא עצמו ימונה באותה דרך ממש, ועוד כדי להכשיר לכאורה מינוי אחר? בחינת התנהלותו לאורך השנים מראה כי את מזוז אינו מתעניין במיוחד בלשון החוק או עקרונות הדמוקרטיה, אלא בעיקר בקידום אישי וקידום אג'נדות אישיות.

מעללי מזוז כיועמ"ש שבחר לסגור את תיקי אריאל שרון ולאחר מכן ניצח ביד רמה על רדיפת החורמה נגד מתנגדי הגירוש מגוש קטיף ידועים ומתועדים. לאחר תום כהונתו הוא סרב להחזיר למדינה סכום של מאה אלף ש"ח אותו קיבל בשל טעות בחישובי השכר.

גם בימיו בבית המשפט גילה מזוז מעט מאוד הבנה לכללים, כאשר למשל כאשר דן בעתירה נגד משרד העבודה בו בתו משמשת כבכירה, ומבלי שיידע את הצדדים בתיק בדבר ניגוד העניינים בו הוא מצוי. גם לאחר שהשר אוחנה דרש ממזוז לפסול את עצמו מעיסוק בסוגיית מינוי פרקליט המדינה בשל דברים שאמר השופט בעניין ואמירות אישיות נגד אוחנה עצמו, מזוז לא התרגש.

בשני המקרים הוגשו תלונות לנציב תלונות הציבור על שופטים, אשר למרות שמצא צדק בתלונות בחר לקבל את התירוצים המצחיקים של חברו מימי בית המשפט. וכל זה עוד לפני שהתחלנו לדבר על פסיקות אקטיביסטיות הזויות מבית מזוז שפגעו ביכולת ההרתעה של ישראל מול הטרור בסוגיית הריסת בתי מחבלים, ומנגד סייעו לקדם דווקא בניה ערבית בלתי-חוקית.

כאשר לוקחים בחשבון את רמת האתיקה הנמוכה אותה הפגין מני מזוז בכל תפקידיו הציבוריים, ניתן להבין כיצד אותו אדם שפעם אחר פעם אסר למנות בכירים בממשלת מעבר, כעת מתמנה בעצמו לתפקיד בכיר בזמן ממשלת מעבר.

אחד מתחביביו של השופט מזוז בפסקי הדין שכתב היה להטיף על "כשלי מוסר" וערכים", אך בפועל הוא התנהל בניגוד מוחלט לכל האמירות היפות ועל פי נטיה פוליטית אישית ומובהקת. רוב הסיכויים שכך יפעל שוב במקרה בו יצטרך לקבוע מינויים בזמן ממשלת ימין. האם זה האדם הראוי להחליט על המינויים הבכירים בישראל, או שמא נותרה במדינה מינימום של אתיקה בסיסית?


עו"ד יותם אייל הוא מנכ"ל הפורום המשפטי למען ישראל

עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

14 תגובות למאמר

  1. הדבר היחידי שיעזור הוא הליכה לקלפי. לא להתעצל. גם אם צריך לעמוד בתור. אחרת נוכל לקשקש עד קץ הדורות ולא יעזור כלום.

  2. הפתרון היסודי יהיה לפזר את הוועדה בראשה עומד מזוז ולחוקק צורת מינוי חדשה, למשל השר הרלוונטי ורה״מ בוחרים מועמד, ואז המועמד עובר לאישור הממשלה (בממשלה רגילה הזוכה לאמון הכנסת), ואם מדובר בממשלת מעבר – לאישור הכנסת.

    1. אם מדובר בממשלת מעבר-אין אפשרות למנות, גם לא באישור הכנסת.

    2. דוד (14/08/2022 בשעה 20:15), קודם כל עובדה שאפשר למנות, באישור היועמ״ש. שים לב שאני לא מדבר על המצב הקיים אלא על השינוי הרצוי, שהוא ביטול הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה, והחלפתה במינויים ע״י השר הרלוונטי+רה״מ באישור הממשלה (במצב של ממשלה הזוכה לאמון הכנסת) או הכנסת (במצב של ממשלה שאינה זוכה לאמון הכנסת, כלומר ממשלת מעבר).

      המצב הנוכחי המשית מגבלות קשות עד כדי איסור על מינויים בממשלות-מעבר, מקשה מאוד גם כשמדובר בממשלות-מעבר בראשות הימין, והפתרון של אישור ע״י הכנסת פותר את הבעיה הזאת.

      ההיגיון פשוט: נבחרי הציבור הרלוונטיים בוחרים את המועמדים למינוי. כשהממשלה נתמכת ע״י הכנסת, די באישור הממשלה למינוי, וכשאינה נתמכת ע״י הכנסת, נדרש אישור של הכנסת. זה גם דמוקרטי וגם פוטר אותנו מעוד ועדה מיותרת ולא דמוקרטית.

    3. גם אני מדבר על המצב הרצוי ולא על הקיים.
      במדינה דמוקרטית, לא יתכן שממשלה שלא נהנית ממנדט של רוב העם תוכל לבצע החלטות קריטיות.
      לכל הפחות, מינויים של ממשלת מעבר צריכים להיות זמניים ודורשים אישור של הממשחה המלאה הראשונה אחרי ממשלת המעבר הזו.

      בעיקר בהתחשב בהתנהלות הפוליטיקאים הנוכחית. דמיין קואליציית מעבר בראשות נתניהו עם כנסת הנשלטת ע״י מחרימיו-איך הוא ישיג מהם אישור למשהו?

    4. שניכם טועים.
      לממשלת מעבר צריכה להיות סמכות של ממשלה רגילה.
      כל המשבר הקואליציוני נובע מכך שהסחטנות של המרכז עוברת בשתיקה מצד התקשורת והתוצאה היא ריכוז כח לא בריא במפלגות מסוימות שיוצר מצב אנטי-דמוקרטי בו מצביע של מפלגה מסוימת שווה יותר ממצביע של אחרת(לדוגמה, עיינו חלוקת התפקידים בין נתניהו לגנץ בממשלתם למרות שלליכוד היו פי 2 ח״כים מכחולבן וכן השוו התפקידים שימינה וישראל ביתנו לקחו בקואליציה האחרונה מול העבודה ומרץ למרות מספר שווה של מנדטים).
      לכם חייבים להחליש אותם ואחת הדרכים לעשות זאת היא לאיים שפרישה שלהם מהקואליציה רק תתן הזדמנות לקולות הקיצוניים יותר שלה.
      האם ליברמן היה פורש ממשלת הליכוד ומתחיל את כל המשבר אם הוא היה יודע שזה יחזק את סמוטריץ׳ והחרדים ויתן להם גל מינויים ורפורמות? מסופקני.

    5. דוד ו״ימני״, פספסתם את הפואנטה.
      ברגע שממשלת מעבר תצטרך לאשר מינויים בכנסת, יאושרו רק מינויים דחופים באמת, והאנשים המאיישים את התפקידים יצטרכו להיות מועמדי פשרה המוסכמים גם על הממשלה וגם על הכנסת. כך מצד אחד ממשלת מעבר לא תהיה מנוטרלת מביצוע מינויים נחוצים, מצד שני לא יהיה חיפזון למנות מינויים לא נחוצים בגלל הקושי שבדבר, ומצד שלישי יישמר העיקרון הדמוקרטי של מינויים באישור נציגי רוב הציבור.

  3. "גם בימיו בבית המשפט גילה מזוז מעט מאוד הבנה לכללים" – אין שום קשר לכללים או למידת הבנתו של השופט מזוז את אותם חוקים. זה פשוט לא רלוונטי, משום שמזוז שייך, כמו כל החונטה הזו, לקבוצה אשר החוקים לא חלים עליה, כי הם מעל החוקים. וזאת, משום שתפיסת עולמם אינה מבוסס על עשיית המוסרי והראוי, אלא מה שהם עושים – הוא הוא המוסרי והראוי. וכל זה מעל יכולתם של בני תמותה פשוטים כמונו להבין, ומכאן הבלבול והמבוכה. אנחנו פשוט סתומים מדי, בבוניים מדי.
    ולגבי הסיפא – "…או שמא נותרה במדינה מינימום של אתיקה בסיסית?" – במדינה נותרה מידה מספקת של אתיקה, אבל לא בידיהם של רבים מאלה המחזיקים בעמדות המפתח במדינה. ואין לבלבל בין המדינה (כלומר, הצייטגייסט של אזרחי מדינת ישראל) לבין אנשים מסוימים, מיעוט מובהק אך בעל עצמה, אשר איבד לחלוטין וכבר מזמן כל צלם של מוסר או אתיקה, שלא לדבר על אחריות אלמנטרית. וחשוב להפריד בין השניים, משום שאחרת נופלים ליאוש המבוסס על הבחנה לקויה, במקום מוטיבציה להלחם על מה שטוב, ויפה, וראוי, ומוסרי בעולם הזה ובמדינה הזו. יש להסיר את האנשים הארורים האלה מעמדות הכוח, שאת חלקן הם לקחו במרמה.

    לכו להצביע!!!

  4. אם נגד ראש ממשלה הגישו אישום בעבירה תקדימית
    אין סיבה שלא להעמיד את מזוז לדין באשמת עבירה תקדימית מותאמת

  5. הוא המליץ על היועמ"ש הנוכחית
    והיא בתמורה המליצה עליו!!!
    בראיון הערב ברדיו קול חי
    מספר אמיר אוחנה (מהדקה השלישית)
    על מעללי המזוז ושקריו כשופט בבגצ !!!
    יhttps://www.93fm.co.il/about/desk/
    השאלה מה עושים עם הצרה הזאת 8 שנים!!!

  6. 1. על מזוז, אשר ממונה בניגוד מוחלט (!!!) אפילו לכללים שלו עצמו לשמירה על טוהר המינוי, אנחנו אמורים עכשיו לסמוך כי ישמור על טוהר המינויים שיופקדו בידיו?

    2. המינוי של הרמטכ"ל הנוכחי תקף עד 15 בינואר 2023. משך כהונת הרמטכ"ל הנו שלוש שנים. כמו כן, ניתן להאריכה בשנה נוספת. הרמטכ"ל הנוכחי (אביב כוכבי), התמנה בתאריך 15 בינואר 2019. במאי 2021, החליט שר הביטחון, בני גנץ, להאריך את כהונתו לשנה רביעית – כלומר, עד 15 בינואר 2023!

    3. הבחירות לכנסת העשרים וחמש עתידות להתקיים ב-1 בנובמבר 2022! חודשים, לפני תום תקופת כהונת הרמטכ"ל. אז אין שום צורך משפטי ו/או ערכי, למנות ו/או לבחון מועמדים לתפקיד הרמטכ"ל הבא, ע"י הממשלה הנוכחית.

    4. עתה, ע"ב העובדות הפשוטות והידועות לכולם שנסקרו לעיל, על היועצת המשפטית לממשלה (גלי בהרב-מיארה), אשר ללא כל ספק יודעת את העובדות לעיל ועל בסיס העובדות הרשומות לעיל, אנחנו (אזרחי ישראל) יכולים לסמוך, שהחלטותיה לא נגועות בשיקולים זרים?

    5. במיוחד לאור העובדה, שגב' גלי בהרב-מיארה, החליטה לדחות את חוות הדעת של יועמ"ש מערכת הביטחון ולא לאפשר למנות מפקד חדש לגלי צה"ל – תפקיד זניח פי כמה מראש המטה הכללי – לפני החלפת הממשלה והשבעת ממשלה חדשה.

    6. בדרך לוגית זהה להסקה לעיל, אנו – אזרחי ישראל – אמורים להיות סבורים, שגם לפיד, גנץ, בנט, ליברמן, אלהרר, הורוביץ, מיכאלי, זנדברג, עמר בר-לב, יפעת שאשא-ביטון, מאיר כהן, פנינה תמנו-שטה, חילי טרופר, זאב אלקין, אלעזר שטרן, נחמן שי, אורנה ברביבאי, עיסאווי פריג', אורית פרקש-הכהן, חמד עמאר ויואל רזבוזוב – באישורם בממשלה את המינוי של מזוז, העומד בסתירה גמורה להחלטותיו של מזוז עצמו ובניגוד מוחלט לדין ולפסיקה הקיימת, לא פעלו ממניעים זרים?

    7. אז הסמקנה הלוגית ברורה ואיננו צריכים אישור מחונטת הגלימות בבית המשפח המאוד עליון (בעתירה שהגישו "לביא" כנגד המינוי) והיא שהדבר נעשה במטרה ברורה לפגוע בכל ממשל ימין שעתיד לקום כאן.

    8. מזוז אשר הפר את הכללים של עצמו למינוי תקין, לא יכול בהגדרה לשמור על טוהר מינויים לעתיד. מינויו של האנס בני סלע ליו"ר הועדה למעמד האישה, הנו סביר יותר לוגית, מאשר מינוי של מזוז.

    9. עכשיו, אחרי ששמנו לב לניסיונה של החונטה, להפר את בחירת העם העתידית, ע"י החלטות עתידיות פסאודו משפטיות של מזוז (עתה, כאשר הפר את הכללים של עצמו – אינו יכול להעיד יותר על טוהר המינויים – גם אם הפוליטרוקים של שוקן, יעניקו לו סיקור אוהד), המענה צריך להיות פשוט ביותר:

    10. להעיף את השקרן מזוז (מתברר ששיקר כאשר טען שמינוי של בכירים ע"י ממשלת מעבר ובתקופת בחירות: "סותר את הנחיית היועמ"ש וסותר חזיתית פסיקה של בית המשפט העליון"). הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה, קמה מכוח החלטת ממשלת ישראל – אז ממשלת ישראל יכולה לעדכן את החלטותיה.

    11. לפרק את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, אשר גלי בהרב-מיארה הוכיחה מעל לכל ספק (ודאי לא למי שסבור שיאיר לפיד יצר את השמיים ואת הארץ, מי שזקוק לאישורו של שוקן כדי לחשוב – ברור בהגדרה שאינו חושב),

    שאין מקום במשטר דמוקרטי, לאייטולה משפטית לא נבחרת, אשר קובעת לרשות הנבחרת מה היא בוחרת לכנות חוקי ומה היא בוחרת לקרוא לא חוקי ואם הרשות הנבחרת אינה מסכימה עם "קביעותיה", אז קודמיה בתפקיד חוקקו, שלרשות הנבחרת אף אסור להביא ב"כ אחר, אשר לדעתו החוק מתיר את הפעולה (https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001346135).

    גם בקוריאה הצפונית יש רשות נבחרת אך השליט המשפטי העליון, הוא קובע מה "חוקי" ומה "לא" – אז אם חונטת הגלימות רוצה משטר זהה בישראל למשטר הצפון קוריאני – הגיע הזמן לשלוח אותם לקים ג'ונג-און ולפרק את תפקיד השליט המשפטי העליון, לתפקידים זהים הקיימים בכל משטר *דמוקרטי* מערבי.

  7. שר המשפטים שדחף את הגברת מאירה משיג עסקה המאפשרת לו להצליח להמשיך לכנסת הבאה באמצעות הצטרפות למפלגתו של שר הבטחון שמנש דחוף לו להחליף את הרמטכ״ל(כדי לקדם מקורב?)-
    ופתאום חשוב לה עד כדי צפצוף על הכללים וההגינות לקדם את מינוי הרמטכ״ל הזה.
    צירוף מקרים או חלק מההסכם בין גנץ לסער?

  8. אנשי החוק העושים צחוק מהחוק,והבדיחה הינה על חשבון עם ישראל במדינת ישראל.