בדיון בעתירת ארגון 'לביא', השופטים הקשו על נציגי המדינה בשאלה מדוע יש למנות את מזוז לכהונה מלאה, בזמן בחירות ותחת ממשלת מעבר
דרמה בבית המשפט העליון. בג"ץ הוציא צו על תנאי למינוי מני מזוז כיו"ר הוועדה למינוי בכירים והורה למדינה לנמק "מדוע לא תיבטל ההחלטה למנות את מזוז לתקופה מלאה של שמונה שנים, וחלף זה ימונה כממלא מקום או כהד הוק למינוי הרמטכ"ל בלבד". המדינה אמורה להשיב עד ליום חמישי הבא.
לאחר ששופטי בג"ץ המליצו הבוקר (רביעי) למדינה לקבל את טענות העותרים ולשקול מחדש את המינוי לתקופה בת שמונה שנים, אבישי גרינצייג דיווח ב'גלובס' כי היועמ"ש מיארה דוחה את ההצעה בטענה לפיה "מינוי רק לצורך בחירת רמטכ"ל פוגע במעמד שומר הסף, חותר תחת תכלית המינוי והופך אותו למועמד שתלוי בחסדי הממשלה שמינתה אותו". בהמשך אף דווח כי מזוז עצמו מסרב להתמנות במינוי זמני בלבד, בטרם החליטו השופטים להקפיא זמנית את המינוי.
כפי שדיווח מוקדם יותר נטעאל בנדל ב'ישראל היום', בדיון בעתירת ארגון 'לביא' נגד מינוי מני מזוז ליו"ר הוועדה למינוי בכירים, השופטים הקשו על נציגי המדינה בשאלה מדוע יש למנות את מזוז לכהונה מלאה בזמן ממשלת מעבר, כאשר מוסכם על הכל שמינויו נדרש בעיקר לצורך אישור מינוי הרמטכ"ל החדש.
בין היתר תהה בדיון השופט סולברג כיצד "ממשלה יוצאת רוצה למנות לשמונה שנים לשתי ממשלות לפחות?". עוד קודם לכן אמר סולברג: "שיקלו לקבל את העתירה, כך שמינויו של מני מזוז יהיה למינוי רמטכ"ל בלבד ולא לשמונה שנים". בהקשר זה הוסיפה השופטת וילנר כי "הרציונל של תקופת בחירות אומר למנות ממלא מקום", ושאלה את נציג המדינה: "אתם לא כבולים להנחיות היועמ"ש?", בהתייחסה לקביעת היועמ"ש בדבר מינוי קבוע במקרים חריגים בלבד. לאחר מכן יצאו נציגי המדינה לצורך התייעצות.
עו"ד יצחק בם המייצג את ארגון 'לביא' אמר ל'מידה' לאחר החלטת השופטים כי הוא מברך על הצו: "כל מה שביקשנו הוא שאותם סטנדרטים שהפעיל מזוז בהיותו שופט על מינויים בתקופת ממשל מעבר יופעלו גם על המינוי שלו עצמו". לדברי עו"ד בם, "לא יכול להיות שבישראל יהיו שתי מערכות דינים – מערכת אחת שבה הכל אסור בממשלת מעבר אם לראש הממשלה קוראים נתניהו, ומערכת אחרת שבה הרוב המותר אם לראש הממשלה קוראים לפיד. ביקשנו שבישראל יהיה דין אחד החל על הכל הממשלות והצו עושה כברת דרך משמעותית בכיוון הזה".
מארגון 'לביא' נמסר: "לא יעלה על הדעת שבמדינת ישראל יהיו סטנדרטים משפטיים כפולים – סטנדרטים מחמירים לממשלת מעבר מהימין וסטנדרטים מקלים לממשלת מעבר מהשמאל. מינויו של השופט בדימוס מזוז בשלהי ממשלת המעבר היוצאת, לכהונה ארוכה של שמונה שנים, תכבול ללא צורך ושלא כדין את ידיה של הממשלה הנכנסת".
עו"ד יצחק בם שמייצג את ארגון לביא: כרטיס צהוב ליועמ"שית ולמזוז. במדינת ישראל יש דין אחד לכולם. pic.twitter.com/Q8m5FTXCj3
— חזקי ברוך (@HezkeiB) September 7, 2022
בעתירה שהוגשה עוד בטרם אישור המינוי בממשלה, נטען בן היתר כי החלטת היועמ"ש לאשר את מינוי מזוז לכהונה מלאה בת שמונה שנים במהלך תקופת בחירות, נוגדת את הריסון הנדרש מממשלת מעבר, ונועדה ליצור מחטף שיקבע עובדות בשטח ויכבול את ידי הממשלה הבאה. עוד נטען בעתירה כי מינוי מזוז בעת הזו תמוה עוד יותר, לאור היותו של השופט לשעבר "דמות שנויה במחלוקת, כאשר ביושבו על כס השיפוט וביתר שאת לאחר פרישתו הוא נתפס בציבור כדמות צבועה בצבעים פוליטיים עזים".
בנוסף צוינה העובדה לפיה מזוז עצמו, בכהונתו בבית המשפט העליון, "הקפיד הקפדה יתירה על מניעת מינויים בתקופת הבחירות", כמו במקרים בהם מנע מינוי ממלאי מקום לפרקליט המדינה או לתפקיד מנכ"ל משרד המשפטים. לאור כל אלה טענו העותרים כי מינוי מזוז כיו"ר הוועדה "עלול להביא לפגיעה באמון הציבור".
כזכור, הממשלה החליטה לפני כשלושה שבועות למנות את השופט לשעבר מני מזוז ליו"ר הוועדה למינוי בכירים לתקופה בת שמונה שנים. כפי שחשף נטעאל בנדל ב'ישראל היום', היועמ"ש בהרב מיארה אישרה את המהלך, "חרף כללי הריסון בתקופת בחירות", לדבריה.
בהרב-מאירה: "מינוי רק לצורך בחירת רמטכ"ל פוגע במעמד שומר הסף, חותר תחת תכלית המינוי והופך אותו למועמד שתלוי בחסדי הממשלה שמינתה אותו".
כלומר היא מודה שהמטרה אינה מינוי הרמטכ"ל וזה רק התירוץ. אז מה כן? קשירת ידי ממשלות ימין עתידיות???
בדיוק מה שכתבתי, רק בלי סימני השאלה בסוף.
התכוונתי כתבת, טעות הקלדה
רוב הסיכויים שמזוז ימונה ל8 שנים, כי אין חשיבות לתקדימים, להנחיות ותקנות בממשלת שמאל. בג"ץ עשה שרירים ויישר קו בהמשך.
הלוואי ואני טועה.
המינוי של הרמטכ"ל הנוכחי תקף עד 15 בינואר 2023. הבחירות הן ב-1 בנובמבר 2022.
התאריך היום הנו 7 לספטמבר 2022. אז אם לממשלת השיסוי הנוכחית, מספיקים לדעת היועמ"שית כחודש וחצי (בין היום עד ליום הבחירות, עם "חגים" באמצע) להליך מינוי הרמטכ"ל, אז וודאי שתקופה זהה (יום הבחירות + מלוא 28 ימים להרכבת הממשלה – 1 לדצמבר עד 15 בינואר 2023) – וודאי מספיקה גם.
ואת הסיפורים על מעמדות, גב' בהרב מיארה, יכולה לספר לשופטים בעליון, שעבורם מינוי מזוז ליו"ר הוועדה למינוי בכירים כובלת את ידי הממשלה הבאה, אבל מינוי הרמטכ"ל – לא כובלת.
הגיוני בדיוק כמו קבלת המינוי ע"י מזוז עצמו, אשר כהונתו בבית המשפט העליון, "הקפיד הקפדה יתירה על מניית מינויים בתקופת הבחירות", כמו במקרים בהם מנע מינוי ממלאי מקום לפרקליט המדינה או לתפקיד מנכ"ל משרד המשפטים. רוצה לאמר, משחקים כ"כ שקופים עם ה"חוק", כבר מזמן לא היו פה. לצד עבודה טובה מאוד של ארגון "לביא".
באמת כמו במעגל הגיר הקווקזי של ברטול ברקט,של מי הילד,?יקבע בין העותרים לבין המדינה,הבג"ץ אם יש לחתוך את הילד לשתים ,כלומר ה-8 שנות כהונה יחולקו בין המינוי ל-4 שנים ,ובהמשיך אצל הממשלה הבאה יקבע כהונה של 4 שנים אחרות .
מעניין למה היה חשוב לזרוק את הפושע מזוז מבית המשפט העליון חודשים ספורים לפני סיום תפקידו
היה חשוב לסדר לו את התפקיד הבא כל עוד יש ממשלה שתסכים לזה.
חחחחחחחחחחח לא יאומן איזה מוח שטני וזדוני עומד מאחורי מה שקורה כאן. ברק/בייניש/חיות והחבר'ה הורו לעושי דברם למנות את מזוז ל 8 כי הם יודעים שהממשלה הזאת זמנית אבל אחרי הסערה שהעניין יצר ואחרי שהם הבינו שלא משנה מה יקרה הממשלה הבאה לא רק תבטל את המינוי אלה יותר גרוע מבחינתם תבטל את הועדה הזאת וזה אומר שלא תהיה להם בכלל שליטה מוחלטת על מינוי הבכירים בשירות הציבורי אז הם יצרו את את הסערה הנוכחית כדי להיראות שומרי החוק והדמוקרטיה חח והורו להם לבטל את מה שהורו להם למנות לפני כמה שבועות. והאפסים האלה חושבים שיושבים כאן 7.367.000 יהודונים שעשו אותם באצבע!!!