רוב גדול של אזרחי המדינה דחו הצעת חוקה שכוונה לחתור תחת ההצלחה הכלכלית המרשימה של העשורים האחרונים
צ'ילה, המדינה הצרה החובקת את החוף הפסיפי של דרום אמריקה, חוותה בארבעת העשורים האחרונים נס, כאשר נפטרה ללא מלחמות ממשטר רודני ויישמה במקומו מדיניות שוק חופשי שהפכה אותה לעשירה ביותר ביבשת. שיעור העוני צנח מ-45% לשישה בלבד. אפילו כאשר פערים כלכליים ועליה ביוקר המחיה הובילו לתסיסה בשנים האחרונות, ההכנסה השנתית לנפש מאז 1990 שילשה את עצמה עד ל-24 אלף דולרים.
הנס התאפשר בזכות קבוצה של כלכלנים צ'יליאנים מחסידי מילטון פרידמן. הם יצרו את הכלכלה החופשית ביותר בעולם המתפתח, שנבנתה על בסיס זכויות קניין, סחר חופשי, מס אחיד ונמוך, הפרטת מערכת הביטוח הלאומי ודה-רגולציה בתעשיות חשובות.
אך במשך ארבעת העשורים האחרונים, רעיונות השמאל הסתננו בהדרה למוסדות המדינה – בתי הספר, האוניברסיטאיות, הכנסיות והתקשורת – ומגמה זו השתלמה בשנה שעברה, כאשר הצ'יליאנים הסכימו לשכתב מחדש את החוקה משנת 1980. פרויקט השמאל קיבל דחיפה משמעותית בחודש דצמבר שעבר, כאשר 56% מהמצביעים בחרו בגבריאל בוריץ', פעיל חברתי בן 35, לנשיא המדינה החדש, והוא הקים קואליציה הכוללת את המפלגה הקומוניסטית.
בוריץ' התחייב לקדם את שינוי החוקה באמצעות אספת מחוקקים מיוחדת, וזו ניסחה מסמך חדש בן 388 סעיפים אשר קבלתו הייתה מפרקת למעשה את מערכת השוק החופשי במדינה. שיעורי המס היו מזנקים, מערכת הפנסיות הפרטיות המצליחה הייתה מעוקרת מתוכן, וקריאה רדיקלית לטפל בנושאי אקלים הייתה הופכת לחובה חוקתית.
במשאל העם שנערך ביום ראשון נדרש רוב כדי להפוך את החוקה החדשה לרשמית, אך בוריץ' ועמיתיו נתקלו בכמה מכשולים. למשל, העובדה כי מסמך החוקה מעניק ל"טבע" זכויות, הכוונה להפעיל את המשטרה ומערכת הבריאות תחת "פרספקטיבה מגדרית" והרצון להעניק לממשלה את המשימה ליישם עוד שלל רעיונות שמאל קיצוני, הדגימו את עומק הטעות הבסיסית. חוואים היו עשויים לאבד את הזכויות למים באדמתם, והפיצוי לשטחים שיופקעו לא נקבע על פי מחר השוק אלא על פי המחיר "הצודק" אותו תקבע הממשלה.
בעוד הוויכוח הציבורי הלך והתלהט, התברר כי החוקה החדשה "תבטיח" יותר ממאה זכויות יסוד החל מארוחות "מזינות ושלמות" דרך "מגוון נוירולוגי" ועד למערכות משפט נפרדות עבור קבוצות ילידיות. כלכלנים העריכו כי הדרישות בחוקה החדשה יקפיצו את הוצאות הממשלה בשיעור של 14-9 אחוזים מהתוצר בכל שנה.
אפילו שני נשיאים לשעבר מגוש השמאל דיברו בפומבי נגד הסכנות שבמסמך. "התחושה הרווחת היא שהצעת החוקה מטופשת, מסוכנת, או שתי האפשרויות יחד", אמר לי דריו פאיה, שגריר צ'ילה לשעבר לארגון מדינות אמריקה. וככל שאזרחי צ'ילה בחנו את המסמך, כך הם אהבו אותו פחות. הצעת החוקה ספגה מפלה בהצבעה ביום ראשון, והצליחה לגייס 38 אחוזי תמיכה בלבד ברחבי המדינה. בכל 16 מחוזות ההצבעה נרשמו הפסדים.
הנשיא בוריץ' אמר כי ינסה לעבוד עם מפלגות אחרות על ניסוח הצעה נוספת, אך 56% מהמצביעים הם רוב מספיק כדי לבטא חוסר שביעות רצון מהרקורד שלו בשלטון – אינפלציה דוהרת, עליה בפשע ושלל פרשות בקרב יועציו הקרובים. לאחר ההצבעה השבוע, הבורסה קפצה בחמישה אחוזים, ופרשנים מעריכים כי בריחת ההון המסיבית מהמדינה תתחיל כעת להתאזן.
כל ניסיון מחודש של בוריץ' ושותפיו בשמאל לכפות על המצביעים חוקת שמאל חדשה צפוי להיכשל, ורק ישחוק עוד יותר את מצבו האלקטורלי של הנשיא. מנגד, ישנה תמיכה הולכת וגוברת בתיקון נקודתי של החוקה הקיימת, במקום ניסוח של אחת חדשה לגמרי.
תוצאות משאל העם ניפצו הרבה מן ההנחות של אנשי השמאל בצ'ילה לגבי קהל המצביעים שלהם. הם סברו כי יצירת מערכת משפט נפרדת והזדמנות לשלטון אוטונומי עבור קבוצות ילידיות יהיה רעיון פופולרי. אך 74% מהמצביעים במחוז אראוקניה למשל, ביתם של בני שבט המפוצ'ה, דחו את החוקה שנכתבה בידי האליטה שרצתה כביכול "לשחרר" אותם.
בדומה, הגורמים המרקסיסטיים בממשלת בוריץ' היו משוכנעים כי "מאבק המעמדות" אותו הם מניפים כדגל יגרום למיליונים מן מהמעמדות הנמוכים לתמוך בחוקה החדשה. אך המציאות לא הייתה יכולה להיות רחוקה יותר מכך. מחקר שנערך באוניברסיטת סנטיאגו מצא כי בשכונות בהן מתגוררים בעיקר בעלי הכנסה נמוכה, רק 25% מהמצביעים תמכו בחוקה החדשה. בשכונות המורכבות בעיקר מבעלי הכנסה גבוהה, החוקה זכתה ל-39.5 אחוזי תמיכה, גבוה מן הממוצע הלאומי.
הנתונים המעניינים האלה סותרים את חזונם של אלו שביקשו לקדם "פילוג בין מעמדות במדינה", אומר מיגל אנחל פרננדס, אחד ממחברי המחקר. "המצב הכלכלי היה פחות חשוב למצביעים מאשר גורמים אחרים כמו דת, או שבעלי הכנסה נמוכה לא ראו בחוקה שנדחתה סיכוי אמיתי לשפר את רווחתם ותנאי חייהם". מרקסיסטים ופעילי פוליטיקית זהויות נוהגים להטיח בעניים המצביעים נגדם כי הם קורבן של "תודעה כוזבת" הנכפתה עליהם, אך במציאות עניים רבים פשוט לא קונים את הסחורה הזאת.
ועבור אלו המהרהרים בניסיון נוסף לרפורמה חוקתית, החוקרים באוניברסיטת סנטיאגו מציינים כי ממצאי המחקר "מובילים אותנו לחשוב נתיב של מינימום משותף במקום כפיית רעיונות של קבוצות שונות על מרבית האוכלוסייה". במילים אחרות, אזרחי צ'ילה מבקשים מסמך שיראה דומה יותר למודל הליברלי-קלאסי הקיים בחוקה הנוכחית, ולא הפנטזיה שאותה הם דחו זה עתה בקלפי.
הטור התפרסם לראשונה באתר 'נשיונל רוויו'
