ככל שרוסיה שוקעת בבוץ האוקראיני כך תגובותיה הופכות לבלתי-צפויות ומדאיגות
אפילו בטרם כוחות רוסיים גדולים חצו את הגבול האוקראיני ב-24 בפברואר, מומחים לזירה הרוסית הזדרזו להטיל ספק בתפיסה לפיה התוקפנות מצד מוסקבה היא חסרת היגיון. אחרי הכל, היגיון הוא בעיני המתבונן, והמראה מהקרמלין כנראה שכנע את בכירי הממשלה כי ההימור באוקראינה, למרות היותו מסוכן ומפוקפק מבחינה מוסרית, היה בכל זאת משתלם.
הרוסים העריכו לא נכון את יריביהם, גם באוקראינה וגם במערב, והתקדמות כוחותיהם מדשדשת או בנסיגה מוחלטת. כעת, קרוב לנקודת הייאוש, במוסקבה פועלים בדרכים החותרות תחת מטרות המלחמה המוצהרות. יתכן כי ממשלתו של פוטין עדיין מתנהלת באופן רציונלי, אך רציונליות משמעותה גם סוג של התנהלות שניתן לצפות אותה מראש. לאחרונה פוטין הופך לצפוי פחות ובלתי יציב הרבה יותר, מה שמרמז על כך שאנו מתקרבים לשלב חדש ומסוכן בסכסוך.
בראשית החודש רוסיה ספגה השפלה נוספת, כזו המשתווה רק למקרה בו נאלצו כוחותיה להתקפל ולנטוש את המאמץ לכיתור קייב. בזמן שצבא אוקראינה ניהל מגננה שיטתית ומוצלחת יחסית בדרום סביב העיר חרסון, הוא פתח במתקפת-נגד מפתיעה דווקא בצפון, בשטחים שכבשו הרוסים סמוך לעיר חארקיב. הקווים הרוסיים קרסו כמו מגדל קלפים, כאשר כוחותיו של פוטין נוטשים עיר אחר עיר, ולבסוף מוותרים על כל המחוז לטובת האוקראינים.
בעוד הלחץ האוקראיני נמשך גם כעת, הרוסים מתחילים לאותת על כוונתם לפעול בדרכים שלא ניתנות להסבר אפילו באמצעות ניתוח עלות-תועלת הנדיב ביותר. בבוקר ה-21 בספטמבר, הנשיא פוטין הודיע כי מחוזות דונייצק, לוהנסק, חרסון וזפוריז'יה, הנמצאים כולם תחת כיבוש רוסי, יקיימו משאל עם שאורגן בחופזה ואמור להוביל לסיפוח רשמי שלהם כחלק מהפדרציה הרוסית. תוצאות המשאל המחוצף כמובן אינן מוטלות בספק, וגם לא כוונותיה של מוסקבה. "הסגת גבול הטריטוריה הרוסית היא פשע המתיר לנו להשתמש בכל הכוחות לשם הגנה עצמית", כתב סגן נשיא המועצה הרוסית לביטחון לאומי, דמיטרי מדבדב. לאחר שאותם מחוזות יסופחו סופית לרוסיה, כל התקפה אוקראינית עליהם תצדיק מבחינת מוסקבה תגובה חריפה עוד יותר.
אך כל זה לא הרתיע את הכוחות האוקראינים מלבצע התקפות גם נגד מטרות צבאיות בחצי-האי קרים, שסופח לרוסיה לאחר משאל עם מפוקפק דומה ב-2014. אוקראינה גם אחראית לכמה פעולות תגמול נגד מטרות באזור בלגורוד במערב רוסיה, למרות שקייב הייתה גלויה פחות לגבי חלקה במתקפות על שטחי הכינוס הרוסיים.
למוסקבה אין נכון להיום סיבה טובה להאמין שאוקראינה תפסיק לתקוף את הכוחות הרוסיים בשטחי אוקראינה גם לאחר משאל העם. למעשה, הכוחות האוקראינים נלחמים באותם שטחים בימים אלה ממש, ולא משאלי העם, ובטח לא הצבא הרוסי המתדלדל, יזיזו אותם משם. במקרה הטוב, תוצאות משאל העם הידועות מראש יספקו תירוץ קלוש כלשהו להצדקת מה שהקרמלין כבר החליט מראש לעשות.
בנוסף הודיע פוטין בנאום לאומה כי רוסיה תתחיל בגיוס חלקי ברחבי המדינה, בפועל, שיאפשר לגייס כ-300 אלף חיילי מילואים לטובת הקרבות באוקראינה, אך רק כאלה שהם בעלי ניסיון צבאי. זהו צעד מסוכן פוליטית שפוטין השתדל בעבר להימנע ממנו, ומסיבות טובות.
ראשית, בעצם ההודעה על גיוס מילואים ישנה גם הודאה פומבית במחיר הכבד אותו המלחמה גובה מרוסיה. ישנו גם הסיכון בהתססת הציבור הזועם גם כך. אך בעיקר, שליחת חיילי מילואים לחזית ללא אימונים וכמעט ללא ציוד מתאים נחשבה לצעד שעלותו יקרה בהרבה מכל תועלת אפשרית. כך גם נתפס מהלך כמו הוצאת אסירים מבתי הכלא והעברתם כבשר תותחים היישר לשדה הקרב. או שבקרמלין חישבו מסלול מחדש, או שהם פשוט שכנעו את עצמם להאמין שהסיכון של מפלה באוקראינה הוא איום גדול יותר.
כל אלה קיבלו תשומת לב מערבית מועטה, ביחס לרמיזתו של פוטין על האפשרות של סחיטה גרעינית. "לארצנו יש אמצעים שונים של הרס וחלקם מתקדמים יותר מאלה שבמדינות נאט"ו", הוא הדגיש, "ואם השלמות הטריטוריאלית של ארצנו תהיה תחת איום, אנחנו בהחלט נשתמש בכל האמצעים שברשותנו כדי להגן על רוסיה ועל אזרחיה". איומי האטום של הנשיא הפכו לנפוצים כל כך עד שהם נראים כדבר שבשגרה, אך המעשים הנלווים אליהם הם שמעניקים לאזהרה הנוכחית אמינות חדשה. גם אם היה מדובר באיום שולי, כרגע לא ניתן לשלול שימוש רוסי סמלי של נשק לא-קונבנציונלי, או אפילו שימוש חד-פעמי בשדה הקרב. ובהתחשב במצב הביש הנוכחי אליו נקלעה רוסיה, שימוש כזה הופך לאפשרות אטרקטיבית הרבה יותר.
בינתיים באוקראינה, רוסיה מנהלת את מה שחלק מהדיווחים מגדירים כקמפיין "שיטתי" של רצח, דיכוי וטיהור אתני, תוך שהיא מנסה לטשטש את הראיות למעשיה. בשלב הנוכחי, היא ויתרה על כל מראית עין של הצדקה חוקית ועברה לפלישה צבאית בוטה שמטרתה התרחבות טריטוריאלית אלימה. היא מעוררת את זעמם של אזרחיה, אשר רבים מהם הולכים וחולקים את תחושת הבוז העולמית כלפי הנשיא פוטין.
מבחינה טקטית לנשק לא-קונבנציונלי יש בפועל ערך אפסי, ומבחינה אסטרטגית הוא משרת מטרה מוגבלת: להרתיע את היריב משימוש בנשק דומה. כאשר ההרתעה נכשלת, נשקים מן הסוג הזה הופכים להיות יותר התקפיים ופחות הגנתיים. אם התוכנית הרוסית כוללת חציה של הגבול הזה, מטרתה תהיה להפחיד את המערב כל כך עד שיחליט להפסיק את התמיכה באוקראינה. יתכן שתוכנית כזו עשויה לעבוד, אבל רוסיה כבר העריכה באופן שגוי מאוד את הנחישות של נאט"ו לתמוך בריבונות האוקראינית למרות העלויות הכבדות. יכול להיות שרוסיה פשוט לא למדה שום לקח מן השגיאה הזו. אם אכן כך המצב, נותר לנו רק להתפלל.
הטור התפרסם לראשונה באתר 'קומנטרי'.
עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:
המערב היה צריך כבר להודיע פומבית שבמידה ורוסיה תשתמש בנשק גרעיני, כל מדינות נאטו ביבשת אירופה יצטיידו בנשק גרעיני. זה יגרום למפקדי הצבא הרוסי לחשוב טוב אם הם רוצים לשנות את המצב הישן שרק למעט מדינות יש נשק כזה.
לא צריך לצייד את כל אירופה.
מסיק להעמיד סוללת טולים גרעינית בדרום-מזרח פולין(מדינה חברה בנאט"ו) כדי להעביר את המסר.
חוץ מזה, לחלק בקלות נשק כזה למדינות אחרות זה סיכון מטורף שעלול לחזור כמו בומרנג יום אחד. אז כל מהלך גרעיני נגד רוסיה חייב בשמירה על השליטה בכל נשק גרעיני המכוון נגד רוסיה.
הגנרל בן הודג'ס כבר אמר מה כנראה תהיה התגובה המערבית לכל שימוש באטום:
נוריד להם משהו גדול ויקר – כמו את כל הצי בים השחור.
תזכרו את דבריי – בחודשים הקרובים נראה:
סיפוח בימים הקרובים,
הזרמת מאות אלפי חיילים חמושים בציוד ממלחמת העולם השנייה (במקרה הטוב),
הם לא ישנו את התמונה האסטרטגית ויהפכו לבשר טחון, מיליון או שניים.
בנקודה מסויימת בעתיד הלא רחוק פוטין יטיל פקודה לירות על קו החזית.
היא תתבצע – האבדות האוקראיניות יהיו לא נעימות אבל לא מכריעות.
בתגובה ארה"ב תשקיע במכת מחץ את רוב הצי הרוסי.
ויכול להיות שיוחזר לאוקראינה נשקה הגרעיני.
מה יקרה אחר כך קשה לחזות…
יש לזכור שפוטין כנראה חולה סופנית במשהו קשה, השלטון בכל מקרה צריך לעבור למישהו ממקורביו בשנה שנתיים הבאת. כנראה זה יהיה בנו של פאטרושב, הנסיך הרוסי.
יש אנשים ליד פוטין שיכולים לגרום לו לא להתעורר יום אחד, ויש להם אינטרס לא
אין צורך בנשק לא קונבנציונלי, גנרל חורף מגיע ואיתו תגיע התפוררות ברית נאט"ו ואז תגיע המטרה העיקרית של מלחמה זאת – סדר עולמי חדש אשר בראש הפירמידה תעמוד מעצמה חדשה , מעצמה שאין לה עוצמה אבל יש לה אוצרות טבע ששאר העולם צריך , אנרגיה . במשך הזמן המבחן יהיה למי מקורות האנרגיה יחזיקו יותר זמן ומי יהיה מספיק חזק פיזית לשמור עליהם כרכוש שלו . זאת שאלה פתוחה שהתשובה עליה לא ידוע .
מבחינת זוית הראיה שלנו הישראלית – יהודית , אני מקווה שהשנה האחרונה עם ממשלת המטומטמים , לא החלישה את עוצמתה של מדינת היהודים .
אני לא מבין בשיקולים גיאופוליטיים אבל אני כן חושב שיהיה שימוש בנשק גרעיני אולי אפילו על כמה בירות מערביות
פוטין לא נואש מספיק(הוא אפילו לא ניסה לסגור את כל ברזי האנרגיה לאירופה עדיין) ולא התאבדותי(אתה באמת חושב שאם הוא יתחיל לירות פצצות אטום לא ירו עליו כמה כאלו חזרה?).