עתירות לבג"ץ: להביא את ההסכם עם לבנון לאישור הכנסת

בעקבות הדיווחים על הסכם מסתמן בין ישראל ולבנון בסוגיית הגבול הימי, ארגון 'לביא' עתר הערב (שני) לבג"ץ נגד ראש הממשלה לפיד, בדרישה לחייב את הבאת ההסכם לאישור הכנסת, שהיא לדברי העותרים הגוף המפקח על עניינים מדיניים, ובייחוד בתקופת ממשלת מעבר. בארגון דורשים שלא לאפשר לממשלה לחתום על ההסכם ש"עשוי לקבוע עובדות מוגמרות לממשלה הבאה".

בעתירה שהוגשה באמצעות עו"ד יצחק בם נטען בין היתר כי "יש להימנע מלהמשיך ולנהל כל משא ומתן עם לבנון, במישרין או בעקיפין, כל עוד בישראל מכהנת ממשלת מעבר"; כמו כן נדרשת ההמשלה "שלא לחתום, אף לא בראשי תיבות, על כל הסכם שהוא ביחס לקביעת גבולות האזור הכלכלי הבלעדי של ישראל בים, כל עוד מכהנת בישראל ממשלה שאינה זוכה באמון הכנסת; ובנוסף להביא את ההסכם לאישורה של הכנסת.

עתירת 'לביא' מוגשת כאמור לאחר הפרסומים האחרונים לפיהם ממשלת ישראל הגישה ללבנון "הצעה סופית" בנוגע לקביעת הגבול בימי, במסגרת משא ומתן בתיווך אמריקני. עוד דווח במספר כלי תקשורת כי ישראל היא זו שנענתה למרבית הדרישות הלבנוניות, ובנוסף הודיע ראש הממשלה לפיד כי על פי עמדת הייעוץ המשפטי ההסכם הנרקם אינו מצריך את אישור הכנסת.

בהמשך לכך נכתב בעתירה כי "כאשר מדובר בממשלת מעבר, עליה להימנע מחתימה ומאשרור הסכם בינלאומי כה חשוב, או מקביעה של גבולות האזור הכלכלי הבלעדי של ישראל בים, לפחות עד אשר יונח הוא על שולחנה של הכנסת שתיבחר ויזכה לאישורה".

בהקשר זה מציינים העותרים כי מקרים דומים מן העבר בהם דנו שופטי בג"ץ בניהול משא ומתן מדיני על ידי ממשלת מעבר , וקבעו כי "מן הראוי שהביקורת על הכרעותיה של הממשלה היוצאת תיעשה בכנסת…העיקרון הפרלמנטרי של פיקוח הכנסת על ראש הממשלה ועל הממשלה ממשיך להתקיים גם בזמן כהונת ממשלת מעבר". בנוסף מוזכר בעתירה, כי בג"ץ קבע שהפיקוח על עניינים מדיניים, "אמור להיעשות על ידי הכנסת".

העותרים מסכמים וכותבים כי "מכיוון שמדובר בממשלת מעבר שאינה זוכה באמון הכנסת – וככזו סובלת מגרעון בלגיטימציה הדמוקרטית – היא אינה רשאית לבצע צעדים בלתי הפיכים שיכבלו את הממשלות שתבואנה אחריה". לטענתם, "חתימה על הסכם, או מתן התחייבות של הממשלה, או קבלת החלטה על ידה, ביחס לגבול האזור הכלכלי הבלעדי הישראלי, גם בלא אשרור הסכם או התחייבות על-ידי הממשלה, עלולה להוות צעד בלתי הפיך – קל וחומר, אשרור ההסכם בידי ממשלה".

עתירה זו מצטרפת לעתירה נוספת שהוגשה הבוקר נגד הממשלה בידי פורום קהלת, בבקשה למנוע חתימה על הסכם לסימון הגבול הימי עם לבנון. מהפורום נמסר כי "כעת לאחר שראש הממשלה לפיד ושר הביטחון גנץ הצהירו כי אישרו את המתווה, ולאחר שנודעו פרטים רבים לגביו, עלה הצורך בפניה דחופה בטרם יאושר ויחתם".

באי כוח הפורום טענו בעתירה כי אישור ההסכם והחתימה עליו הן "פעולות חסרות סמכות" משום שאישור ההסכם "מחייב את ההליך הקבוע בחוק יסוד: משאל עם". כמו כן נטען כי מכיוון שמדובר ב"מהלך כבד-משמעויות ורב-השלכות", ברי כי ממשלה בתקופת בחירות מנועה מלעשות אותו בהתאם לפסיקת בית המשפט, ובוודאי ללא אישור הכנסת. על פי דיווח של אבישי גרינצייג ב'גלובס' הערב, השופט דוד מינץ קבע כי על המדינה להשיב לשתי העתירות עד ליום ה-27 באוקטובר.

כפי שדיווחנו אתמול, עורך הדין מיכאל דבורין פנה ליועמ"ש בשם מרשו ניסים סופר, בדרישה להצגת חוות הדעת המשפטית ההסכם עם לבנון. בפניה נכתב בין היתר כי השטח המדובר באזור הגבול הימי עם לבנון הוא חלק משטח מדינת ישראל, ועל כן החוק דורש כי כל העברת שטח כזה טעונה אישור של שמונים חברי כנסת או במשאל עם.  לכן טוענים הפונים כי כל חוות הדעת של היועמ"ש המכשירה את ההסכם ללא האישורים הנדרשים על פי דין, מעניקה לממשלה למעשה "סמכות למסור חלק משטחה של מדינת ישראל, ללא אישור הכנסת, כמקובל, ללא הנחה על שולחן על הכנסת וללא קיום הוראות חוק יסוד: משאל עם".

בנוסף נטען בפניה כי הממשלה הנוכחית היא ממשלת מעבר הנמצאת כחודש לפני בחירות, ולכן על פי הכללים המקובלים ועל פי פסיקות בג"ץ קודמות בעניין, "אין כל הצדקה לכבול" את הממשלה הבאה שתקום ב"עסקת גבולות בלתי הפיכה בעליל אשר הציבור לא הסכים לה – לא באופן ישיר על ידי משאל עם, ולא באופן עקיף באמצעות נציגיו המוסמכים – נבחרי הציבור".

לסיכום כותבים הפונים כי העובדה שחוות הדעת של היועמ"ש בעניין ניתנה בעל פה ולא פורסמה לציבור "מונעת מהציבור לקיים בקרה, ביקורת ופיקוח על התנהלות הרשויות, פוגעת באפשרות לנהל דיון ציבורי על ההחלטה השנויה במחלוקת", וכמו כן "פוגעת באמון הציבור במערכת השלטונית – באשר ביקורת ודיון ציבורי הם נשמות אפה של הדמוקרטיה". לדבריהם, מדובר ב"פגיעה חמורה בדמוקרטיה הישראלית ואין לאפשרה בשום אופן".