אחרי הרחפנים המתאבדים המכים בערי אוקראינה, דיווחים מצביעים על כך שרוסיה מעוניינת גם בטילים בליסטיים תוצרת טהרן
כתבה זו התפרסמה לראשונה באתר Radio FreeEurope ואנו מודים למערכת על הרשות לתרגמו.
***
בחודשים האחרונים, אזרחי אוקראינה התעוררו פעמים רבות לצלילי רחפנים "מתאבדים" תוצרת איראן, בהם רוסיה עושה שימוש כדי לפגוע בתשתיות אזרחיות במדינה. כעת יתכן שאיום חדש עשוי להדאיג אותם – טילים בליסטיים.
זולים ויעילים במיוחד, כטב"מים איראנים מדגמי 'שהאד-136' ו'שאהד-131' כבר הותירו חותם הרסני באוקראינה. ואם אכן הערכות המודיעין האמריקניות יתממשו, רוסיה תוכל בקרוב, בנוסף לרחפנים תוצרת איראן ולטילים תוצרת רוסיה, לעשות שימוש בשני טילים איראניים עוצמתיים – 'פאתח-110' לטווח קצר, ו'זולפיקאר' לטווח ארוך יותר.
בעוד דיווחים שונים מספרים על קושי רוסי רב לעמוד באספקת כלי נשק אוויריים מול הקרבות המתעצמים, טילים אלו יוכלו להעניק לקרמלין יכולת מחודשת להמשיך במערכה האווירית היקרה. ג'רמי ביני, מומחה צבאי למזרח התיכון בחברת המודיעין הבינלאומית Janes, אמר כי כמות גדולה יותר של טילים מעניקה לרוסיה "את היכולת להמשיך בהפגזות נגד אוקראינה".
טווח ארוך
הפאתח-110 שנחשף לראשונה ב-2001 וטווח הפגיעה שלו עומד על 300 עד 500 ק"מ, הוא פיתוח מתקדם של פגזים איראניים כבדים משנות ה-80. כדי להגדיל את דיוק הנשק, הפאתח-110 צויד במערכת הנחיה וכנפיים נעות המאפשרות לנווט אותו בזמן אמת לקראת המטרה.
הזולפיקאר שנכנס לשימוש ב-2016 ומצויד גם הוא ביכולות הנחיה, מגיע מאותה משפחת טילים אך בעל טווח ארוך יותר הודות לשלדה קלה העשויה מסיבי פחמן וראש נפץ קל יותר. ביני אומר כי השימוש שנעשה בזולפיקאר נגד מטרות של דאעש במזרח סוריה הוכיח כי הטיל מסוגל להגיע לטווח של לפחות 650 ק"מ, עובדה שלדבריו "מראה עד כמה תוכנית הטילים הטקטיים האיראנית התקדמה במהלך השנים".
האיראנים עצמם טוענים כי הזולפיקאר יכול להגיע למרחק של עד 700 ק"מ, מה שמכניס לטווח הפגיעה האפשרי את העיר לבוב למשל במערב אוקראינה, במקרה של התקפת טילים משטח רוסי. הפאתח-110 העוצמתי יותר עשוי לפגוע בעיר אם ישוגר למשל מבלארוס, המשמשת כשטח כינוס עבור מתקפות רוסיות.
למרות שכיום לא קיימות אינדיקציות ברורות לכך שרוסיה מתכננת לרכוש מערכות שיגור מאיראן, ביני אומר כי רוסיה תוכל להשתמש בטילים האיראניים עם הציוד הקיים אצלה, מכיוון שמערכות השיגור תוצרת איראן הן בעצמן פיתוח מימי הסובייטים.
לדבריו, "יתכן שרוסיה תוכל להתאים במהירות ציוד רוסי ישן כדי לשגר את הטילים החדשים". הוא מוסיף כי הצבא האיראני הצליח להתקין מערכות שיגור סובייטיות על משאיות למשל, למטרות ניידות והסוואה. "משאיות אזרחיות כאלה אפשר פשוט לכסות, ואז קשה הרבה יותר להבין שהן למעשה משמשות כמשגרי טילים", הוא אומר.
מכסחות דשא וקטנועים
הכטב"מים הצבאיים האיראניים שוגרו נגד מטרות באוקראינה במשך חודשים. צליל הזמזום אותו משמיעים השאהד-136 והשאהד-131, העניקו להם כינויים כמו "מכסחת דשא" או "טוסטוס".
אך הרחפנים האיטיים ומנמיכי הטוס המיועדים להתרסק על מטרתם הוכיחו את עצמם כיעילים הן מבחינת יכולת הפגיעה במטרה והן מבחינת עלות. סמואל בנדט מהמרכז לניתוח ימי בווירג'יניה (CNA) אומר בנוגע לכטב"מים האיראניים כי "הם מסוגלים לגרום לנזק כחלק ממלחמת התשה, אך עלותם נמוכה בהשוואה לכלי טיס אחרים הנמצאים בארסנל הרוסי".
אוקראינה טוענת כי רוסיה הזמינה 2,400 רחפנים מתאבדים איראניים, ובצבא האוקראיני טוענים כי הצליחו ליירט רבים מהם, לרוב באמצעות נשק נ"מ רגיל ואפילו באמצעות נשק קל. אך היכולת לשגר את הרחפנים בקבוצות של חמישה – לעתים מתוך משאיות המוסוות כאזרחיות – משפרת את הסיכוי שיגיעו למטרתם.
"האוקראינים עוצרים את רובים, אך כל הרעיון של הרחפנים האלה הוא שהם תוקפים במסות גדולות", אומר בנדט. "מערך ההגנה האווירית לא תמיד יכול לתפוס את כולם, וכל מה שצריך זה כמה מהם או אפילו אחד שיצליח לעבור".
הטווח המשוער של השאהד-136 משתנה, אך באיראן טוענים כי הוא מסוגל לטוס למרחק של 2,500 ק"מ. השאהד-131 ישן יותר ומעט קטן יותר, והוא נמצא בשימוש החות'ים בתימן המשגרים מתקפות נגד מטרות סעודיות. טווח הפעולה המשוער שלו עומד על 900 ק"מ, על פי ניסויים שנערכו בידי הצבא האוקראיני.
משרד הביטחון האוקראיני פרסם מספר תמונות של רחפנים מסוג שאהד-136 שיורטו בשבועות האחרונים, והמשמר הלאומי דיווח ב-19 באוקטובר כי הצליח ליירט רחפן מסוג שאהד-131. אוקראינה גם טוענת כי יירטה כטב"מ איראני מתקדם יותר מדגם מוג'ר-6, המסוגל לבצע משימות מודיעין ותקיפה בטווח של 200 ק"מ. דיווחים שונים הצביעו על התעניינות רוסית ברכישת הרחפנים האיראניים שאהד-129 ושאהד-191 המשמשים גם הם למשימות קרב.
"כאשר אלה ישוגרו מכל שטח הנמצא בשליטה רוסית או משטח מדינה שהיא בת-ברית של רוסיה, הם יכולים לפגוע במטרות אוקראיניות רבות", מסביר בנדט.
בנוסף להערכות המודיעין האמריקניות לפיהן רוסיה תשדרג בקרוב את הארסנל שלה בעזרת טילים בליסטיים איראניים, ה'וושינגטון פוסט' דיווח ב-16 באוקטובר (דיווח שאושר בהמשך על ידי הבית הלבן) כי האיראנים כעת "מעורבים ישירות בשטח" במלחמה באוקראינה, לאחר ששלחו "מספר קטן יחסית" של אנשי משמרות המהפכה לסייע לכוחות הרוסיים בתפעול הרחפנים. איראן מצידה הכחישה כי שלחה רחפני קרב לרוסיה, ומוסקבה דחתה את הטענות כי היא משתמשת בהם.
על פי מומחים שונים, צילומים של הרחפנים שיורטו מראים כי ככל הנראה הכלים האיראנים עברו עיצוב מחדש כדי לגרום להם להראות רוסיים, עם סימונים באלפבית קירילי שהעניקו לדגמים את השמות 'גראן-1' (שאהד-131) ו'גראן-2' (שאהד-136).
פרשנים אחרים הביעו ספק בהכחשה הרוסית, וציינו כי הרחפנים נראים זהים לחלוטין לדגם האיראני המקורי, עד לרמת הגופן בו הודפס המספר הסידורי. אפילו מומחים צבאיים רוסיים הודו בחוסר רצון כי מקור הרחפנים המתאבדים הוא באיראן. אך העיצוב מחדש של הרחפנים מעלה את האפשרות כי מוסקבה תוכל להתחיל, או אולי אפילו החלה, לייצר או להרכיב רחפנים איראניים בשטחה.
מתקפה נרחבת
הנשק האווירי החדש הולם את המיקוד הרוסי המחודש של פגיעה במטרות אזרחיות וצבאיות הרבה מעבר לקווי החזית בדרום ובמזרח אוקראינה. המתקפות האוויריות התגברו עוד יותר לאחר ה-8 באוקטובר, אז מונה הגנרל סרגיי סורוביקין, לשעבר מפקד כוחות האוויר והחלל, לעמוד בראש מאמץ המלחמה הרוסי. ימים ספורים לאחר המינוי, רוסיה שיגרה את המתקפה האווירית הרחבה ביותר מאז הפלישה לאוקראינה בחודש פברואר.
במוסקבה אמרו כי מתקפת הטילים והרחפנים, שכוונה נגד אזורים אזרחיים ומתקני תשתית בערים ברחבי אוקראינה, הגיעה בתגובה לפיצוץ הגשר המרכזי המחבר בין רוסיה לחצי-האי קרים. בעוד הקרמלין האשים את שרותי הביון האוקראינים בביצוע "מתקפת טרור" בגשר, אוקראינה הכחישה כל אחריות לאירוע.
מאז המתקפה האווירית הראשונית, רוסיה המשיכה להכות בתשתיות באוקראינה, ובין היתר פגעה בתחנות כוח במה שהנשיא זלנסקי הגדיר כמאמץ מכוון להתיש את עמו ולמנוע ממנו חשמל וחימום בחורף המתקרב.
"פגיעה בתשתית אזרחית היא שלב חדש במלחמה. הכלכלה האוקראינית כעת נמצאת על הכוונת, יחד עם אוכלוסיית המדינה", אמר בנדט.
אתגר קשה
המהירות ההיפר-סונית ונתיב הטיסה הגבוה של טילי הפאתח-110 והזולפיקרא האיראניים, אם כאן יגיעו לידיים רוסיות, יהיו עבור אוקראינה אתגר קשה ליירוט ללא רשת סוללות נגד טילים מתקדמת ויקרה, שנכון להיום לא נמצאת ברשותה.
על פי דיווחים, אוקראינה ביקשה מן המערב מספר פעמים לקבל מערכות הגנה מתקדמות יותר, ולאור החשש מהעברת טילים בליסטיים מאיראן לרוסיה, דווח כי פנתה באופן רשמי בשבוע שעבר גם לישראל בבקשה לקבל מרכיבים של מערכת כיפת ברזל.
ארה"ב הודיעה כי היא מבקשת לזרז את תהליך ההעברה לאוקראינה של מערכת ההגנה אמריקנית הידועה כ-NASAMS, אך יחד עם זאת נראית כמהססת לספק לה את מערכת הפטריוט המתקדמת יותר. המומחה הצבאי ביני הביע ספק לגבי שמשלוח מערכת הפטריוט, שכבר הוכחה כמוצלחת ביירוט טילים בליסטיים, הוא אכן אפשרות מציאותית.
"זו מערכת יקרה מאוד וככל הנראה פחות פרקטית משום שכל סוללת טילים יכולה לכסות רק עיר אחת", הוא אומר. "אוקראינה לא תצליח לקבל מספיק סוללות כדי לכסות את כל מה שהיא צריכה, ובכל מקרה גם לא תצליח למצוא כמות כזו של סוללות, להרכיב אותן או להכשיר מספיק אנשי צוות שיפעילו אותן".
***
Copyright (c)2022 RFE/RL, Inc. Used with the permission of Radio Free Europe/Radio Liberty, 1201 Connecticut Ave NW, Ste 400, Washington DC 20036.
כוחות הרשע האמריקאים והאירנים, מרווים שוב, ואולי תוך תיאום שבשתיקה
כוחות הרשע האמריקאים מסירים סנקציות מאירן
אין מוכרת נשק לרוסיה
כוחות הרשע האמריקאים, מוכרים עכשיו נשק להגנה מהנשק האירני
חחחח, כולם מרוויחים
האמריקאים מתכוונים להשלים ולשרוף את המזרח התיכון, רק עניין של זמן.
נדב,
לשרוף את המזרח התיכון?!?! ומי יקנה מהם את הנשק?
המטרה שלהם היא להגדיל את המתיחות והעוינות אך לא לתת לאף צד לנצח.