שוד התחמושת מבסיסי צה"ל הוא תסמין למערכת חולה

האלוף במיל’ יצחק בריק היה נציב קבילות החיילים במשך עשור, וכיהן גם כמפקד גיס ומפקד המכללות הצבאיות.

***

כמעט ואין שבוע שחולף ללא מקרה של גניבות נשק ותחמושת מבסיסי צה"ל, בצפון במרכז ובדרום. רבות מהן כלל לא מדווחות, על חלקן כלל לא יודעים משום שלא נערכת ספירה, ובמקרים אחרים פשוט מסתירים את המידע. הידיעות שמתפרסמות בתקשורת הן רק מה שדולף החוצה מחוץ לשיטת הצבא.

הסיבות למצב רבות. אין מספיק חיילים לשמירה, לאחר שבשלוש השנים האחרונות קיצצו תקנים בלי סוף, בעיקר במערך הגנת המחנות. גדרות המחנות פרוצות, הבונקרים בהם מאוחסנת התחמושת מופקרים ללא שמירה, וכל דחפין יכול להיכנס ולגנוב כמעט ללא הפרעה. אין בקרה ומעקב, לא מטפלים בלקחים, אמינות התחקירים שכן מתבצעים מוטלת בספק, ומפקדים בכירים לא משלמים מחיר על רשלנותם. זו הפקרות מהדרגה הגבוהה ביותר. הצבא הפך לבונקר התחמושת של הטרור והפשיעה, ובמלחמה הרב-זירתית הבאה יהיה פה אסון.

על פי עדות מפקדים בצה"ל, חלק מן הנשק והתחמושת שנגנבים ממחנות צה"ל עבר ליהודה ושומרון, והוא משמש בירי לעבר חיילינו המשתתפים במבצעים בג'נין ובשכם. במקביל, במגזר הערבי קיימים כיום מאות אלפי כלי נשק וטונות של תחמושת שבחלקם הגדול נגנבו מצה"ל.

על פי פירוט חלקי של הפרשן הצבאי אמיר בוחבוט באתר 'וואלה':

בדצמבר 2021 התרחשה גניבת ענק המשתווה לשתי הגניבות בחודשיים האחרונים גם יחד, בה נגנבו כמאה אלף קליעים מבסיס עין זיתים בצפון. בפברואר באותה שנה נגנבו כ-20 אלף קליעים מבסיס תימן – אותו בסיס ממנו נגנבו כ-30 אלף קליעים בחודש קודם. בינואר 2021 נגנבו עוד כמאה אלף קליעים מבסיס צאלים. בסך הכל, בשנתיים האחרונות נגנבו לפחות 320 אלף קליעים מבסיסים צה"ל.

לא מדובר רק בגניבת תחמושת, אלא גם בנשק חם. במהלך כל שנת 2020 נגנבו 80 כלי נשק מבסיסי צה"ל, ב-2019 נגנבו 50 רובים; ב-2018 50 רובים, וב-2017 עשרות רובים. הגניבה ב-2017 בוצעה שוב מהבסיס תימן בדרום.

גניבות הנשק והתחמושת משפיעות באופן ישיר על הלחימה נגד גורמי הטרור וארגוני הפשיעה. כך למשל במאי 2022, במחנה הפליטים ג'נין, דיווחו קצינים בכירים באוגדת יו"ש כי נורו לעברם אלפי כדורים. בעקבות האירוע הם התריעו על היקף גדול של תחמושת ורובים שהוברחו לשטחי יהודה ושומרון"

חשוב להבין כי דיווח זה ואחרים מתייחסים רק למקרים לגביהם היו פרסומים בתקשורת, מקרים המהווים חלק מזערי מהגניבות שרובן אינן מדווחות כלל לציבור .

במלחמה הרב-זירתית הבאה, גורמים בחברה הערבית והבדואית עשויים לעשות שימוש נגדנו בנשק ובתחמושת הגנובה ממחנות צה"ל. המהומות שפרצו בערים המעורבות במהלך מבצע 'שומר החומות' לפני כשנה וחצי תהיינה כאין וכאפס לעומת המהומות הבאות. הן יקיפו את כל חלקי הארץ ולא רק את הערים המעורבות. עשרות אלפי פורעים ישעטו ברחובות הערים, יבזזו, יהרסו וירו לכל עבר ויגרמו לנו להרס ולאבדות כבדות מאוד. אין בידי המשטרה לבדה יכולת לתת לכך מענה ואת מיזם המשמר הלאומי לא מקדמים בגלל אגו ואינטרסים.

מדובר ברפיסות וחוסר מנהיגות של הדרג הביטחוני והמדיני. ועדת חוץ וביטחון של הכנסת היא כלי ריק שאין לה שום השפעה בתחום הביטחוני ובקבינט לא מתקיימים כלל דיונים בנושאים ביטחוניים. בכל מדינה מתוקנת קצינים בכירים שמתנהלים כך היו משלמים בתפקידם, אך אצלנו הכל עובר על מי מנוחות. קצת רעש בתקשורת , ושוב שקט עד הפעם הבאה.

ההתפוררות של צה"ל בתחום גנבת הנשק והתחמושת היא רק דוגמית קטנה לקריסה המתגלה כמעט בכל תחום. כמה דוגמאות הפוגעות קשות בכשירותו ומוכנותו של צה"ל למלחמה:

א. בסיסי חיל האוויר יהוו מטרה אסטרטגית במלחמה הרב-זירתית הבאה. מתוך אלפי טילים, רקטות וכטב"מים שישוגרו מדי יום לשטח ישראל, רבם יכוונו למסלולי ההמראה ולבסיסים עצמם ויגרמו לבורות גדולים ואלפי רסיסים, לשריפות ולנפגעים רבים.

בסיסי חיל האוויר לא נערכו למלחמה ולא הכינו את עצמם ליום הדין. מצב זה יפגע קשות ביכולת המראת המטוסים לביצוע משימות התקיפה. כאשר הצגתי תרחיש זה לרמטכ"ל ולמפקד חיל האוויר לפני כחצי שנה הם מילאו פיהם מים, ולא הייתה להם תשובה. לצערי מאז ועד היום הם לא עשו דבר.

ב. צבא היבשה קוצץ בעשרים השנים האחרונות לגודל מיניאטורי, מתוך קוצר ראות של הדרג המדיני והביטחוני המסכן את ביטחון המדינה, בעוד שהאיום סביב ישראל גדל בעשרות מונים.

מתוך המעט שנשאר מצבא היבשה, רובו אינו מוכן וכשיר למלחמה. יחידות המילואים איבדו כשירות בשל מחסור באימונים ואי-הטמעת אמצעי לחימה חדשים. הצבא הסדיר סובל מבעיות קשות ולא הצליח לעמוד ביעדי תוכנית 'תנופה' של הרמטכ"ל כוכבי לבניית גדודים רב-ממדיים.

במלחמה הרב-זירתית הבאה צבא היבשה יצטרך להתמודד עם חמש זירות במקביל –

– חיזבאללה מלבנון המחזיק עשרות אלפי לוחמים רגליים.

– הצבא הסורי שבונה את עצמו מחדש בעזרת הרוסים ומגובה על ידי המליציות השיעיות הפרו-איראניות מצויד במיטב הנשק.

– החמאס והג'יהאד בעזה שברשותם 6000 לוחמים רגליים.

– התנזים הוא הצבא של הרשות הפלסטינית ושיתוף הפעולה איתו בחודשים האחרונים הולך ומתרופף. אחרי לכתו של אבו מאזן מהבמה הפוליטית קיימת סבירות גבוהה מאוד שהארגון המונה עשרות אלפי לוחמים מאומנים עם נשק, יצטרף למלחמה כגד ישראל.

– מהומות של עשרות אלפי פורעים מהמגזר הערבי בערים וישובים בכל רחבי המדינה.

צה"ל בנוי היום להתמודד עם זירה וחצי לכל היותר ולא עם חמש זירות במקביל. אני כלל לא מדבר על התקפה יבשתית בלבנון אשר לצה"ל אין כשרות לבצעה. אני מדבר על המשימה הבסיסית של הגנה על אזרחי ישראל, שגם למשימה זו הצבא אינו ערוך כראוי

ג. צה"ל אזרח והפריט בשנים האחרונות כמעט את כל מערכי הלוגיסטיקה והאחזקה. מדובר ב-1100 מפעלים חיוניים אשר אמורים לספק בשגרה ומלחמה את הדלק והתחמושת, המים והמזון, ציוד וחלקי חילוף, והובלת טנקים ונגמ"שים לשדה הקרב, בנוסף לאחזקה, טיפול והפעלה של ציוד מכאני כבד.

לחברות ההובלה וההסעה מחסור של אלפי נהגים, ומרבית הנותרים הם ערבים שחלקם עשויים שלא להתייצב בשעת מלחמה. נוצרה תלות מוחלטת בחברות אזרחיות אשר בלעדיהן צה"ל לא יוכל לתפקד במלחמה.

בשנה האחרונה התפרסם דו"ח מטלטל של משרד הביטחון הקובע כי 60% מתוך 1100 המפעלים החיוניים אינם כשירים. המשמעות היא שהצבא לא יוכל להילחם יותר מאשר מספר שעות.

הסיבה המרכזית למצב נובעת מכך שלאחר העברת הטיפול בלוגיסטיקה ובאחזקה מהצבא לחברות אזרחיות, הפיקוד הבכיר ברח מאחריות, הן באי-קניית מלאי חרום והן באי-הסדרת הריתוק המשקי. הצבא גם לא דאג להכשיר נהגים יהודים ומפעילי צמ"ה למלא את מקום הערבים במלחמה. גם את הנושא הזה הצגתי לרמטכ"ל בפגישתנו לפני חצי שנה, אך מאז לא נעשה דבר.

ד. העורף במלחמה הרב-זירתית הבאה יהיה הזירה המרכזית. מדי יום ישגר האויב כ-3500 טילים ורקטות ועוד עשרות כטב"מים על העורף הישראלי ויגרום למאות אתרי הרס ולאבדות כבדות.

אך דווקא הזירה המרכזית נפלה בין כיסאות הדרג המדיני והדרג הצבאי, כאשר כל אחד מטיל את האחריות על השני. מתוך 238 ערים ורשויות, רק 30% נמצאות במצב סביר , והשאר לא הכינו את עצמן להתמודדות בהיבט המקלטים, הנהלים והשליטה, והיבטים אחרים בתחום הרפואה, הדלק והחשמל, מזון ומים ועוד.

צה"ל לא נתן מענה להתקפות הטילים המדויקים של האויב על ידי הקמת חיל טילים שיעילותו עולה בעשרות מונים על המטוסים. גם הכנסת הלייזר לפיתוח הגיע באיחור של 15 שנים, וכיום לא נראה באופק לייזר עוצמתי שיוכל לטפל בטילים המדויקים. ל'כיפת ברזל' אין יכולות מול טילים מדויקים ובכל מקרה המלאים מצומצמים בגלל עלות גבוהה של הרקטות. מיעוט סוללות 'כיפת ברזל' לא יאפשר לפרוס אותן בכל החזיתות במקביל – בצפון , מרכז ודרום.

ה. צה"ל נמצא במשבר כוח האדם החמור ביותר בתולדותיו. הקצינים והנגדים הטובים מסרבים לחתום לשירות קבע ארוך ואלה שחותמים נוטשים באמצע הדרך או מפוטרים בגלל מודל הקבע הצעיר. הצבא הסדיר סובל ממשבר מוטיבציה בהתגייסות לשירות קרבי, והשתמטות משירות הולכת וגוברת.

ו. היסודות הבריאים המצמיחים ארגונים מצליחים מתבססים על תרבות ארגונית, ניהולית ומנהיגותית של. זהו היסוד שבלעדיו לא ניתן להצמיח ארגון מצליח.

לדאבוני בצה"ל קיימת תרבות אירגונית קלוקלת אשר בולמת ואף מדרדרת את הצבא לאחור – חוסר משמעת, אי-וידוא של ביצוע פקודות, חוסר בקרה ומעקב ואי-טיפול ותיקון ממצאים העולים בביקורות. הפקת לקחים לא נערכת לרוב וגם המעט שמופק לא מיושם בפועל. נוצרה תרבות לא אמינה של תחקירים בסטנדרטים נמוכים, אי-ביצוע נהלים והרשימה עוד ארוכה מאוד.

מול אובדן יכולת הצבא להעניק הגנה לאזרחים במלחמה הבאה, אנו מוצאים ציבור אדיש המהמר על גורלו ומנהיגות רופסת אשר ממאנת להיכנס לעובי הקורה ולעסוק בתיקון הבעיות, פן הן יזוהו על ידי הציבור כבעיה ולא כפתרון. האינטרס האישי של הקריירה גובר גם אצלם על האינטרס הלאומי.