זהות לפני זכאות: מדוע יש לתקן את חוק השבות

סעיף הנכד רק החריף את הבעיה אותה נועד לפתור, והעלייה לישראל הפכה מאתוס לאומי לגורם המעמעם את זהותה היהודית

קבלת פנים לעולים בנתב"ג. למצולמים אין קשר לכתבה | משה מילנר, לע"מ

בשבועות האחרונים נראה כי מפלגת ‘ישראל ביתנו’ אחוזת פאניקה. הגורם: כוונת הממשלה המיועדת לתקן את חוק השבות. במכתב פתוח לראשי הקואליציה המיועדת כתב יו”ר המפלגה אביגדור ליברמן כי “רצונן של סיעות הקואליציה המתגבשת לבטל את סעיף הנכד בחוק השבות הן בגדר ניסיון נוסף להפוך את מדינת ישראל למדינת הלכה, אך הפעם בשונה מפעמים קודמות נראה שהניסיון הנ”ל יהפוך למציאות והחזון שהוא אנטיתזה לחזונו של הרצל עתיד להתממש”. כדי להבין אם אכן מדובר באנטיתזה לחזונו של הרצל, ניקח כמה צעדים לאחור כדי לקבל ראיה רחבה יותר.

מעט לאחר קום המדינה, בשנת 1950, ממשלת ישראל הראשונה חוקקה את חוק השבות, חוק שנועד לתת ביטוי ברור למדיניות הגירה ותואם את תפיסת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. החוק מנה סעיף מהותי אחד בלבד: “כל יהודי זכאי לעלות ארצה”. ברירת המחדל הייתה שההגירה לישראל הינה ליהודים בלבד. באותה העת היינו אנשים פשוטים ולא נדרשנו להגדרת המונח “יהודי” בחוק. בשנת 1952 נחקק חוק הכניסה לישראל שמטרתו הייתה להסדיר באופן פרטני נושאי המעמד והגירה למי שאינם יהודים, כגון אשרות לעובדים זרים וכדומה.

מי שהרחיב את חוק השבות לראשונה היה כמובן בית המשפט העליון. כבר ב-1970 התערב בג”ץ בהחלטת המחוקק וכדי למנוע מצב בו משפחות יקרעו עקב זכאות לעלייה של בן משפחה אחד בלבד, קבע כי יש להטמיע משמעות חדשה בהגדרת “יהודי”. בפסק הדין בעניין שליט, נקבע כי בן של יהודי על אף שאינו בן לאם יהודייה, יחשב לעניין זכאות המעמד והשבות בישראל כיהודי.

במסגרת “פשרה” מפא”יניקית, הוחלט להוסיף לחוק את מה שאנו מכירים כיום כסעיפים 4א’ (המוכר כ”סעיף הנכד”) ו-4ב’. הוחלט לתת הגדרה מפורטת למונח יהודי, כך שיכלול רק מי שנולד לאם יהודייה או שהתגייר, ובמקביל לכלול כזכאי עליה לישראל חמישה זכאים נוספים על אף שאינם יהודיים: בנו, נכדו, נשותיהם ובת זוגו של היהודי הזכאי לעלות לישראל מתוקף היותו יהודי.

השד הדמוגרפי

נציין שלצד ההתפתחות המשפטית שהובילה לתיקון החוק, נוכחו באותה תקופה ממשלות ישראל כי נוצר כשל דמוגרפי שדורש פתרון: קצב הילודה של האוכלוסייה היהודית בישראל לא הצליח להדביק את קצב הילודה של האוכלוסייה הערבית. הנסיבות הדמוגרפיות היוו פקטור נוסף לצורך בפתיחת שערי העלייה גם למי שלא היה “לגמרי יהודי”, כדי “לתקן” את המגמות הדמוגרפיות.

הקשר בין הרחבת הזכאות על פי חוק השבות לחוקי נירנברג הידועים לשמצה, הינה לא פחות מאגדה אורבנית שהתבססה על אמירת אגב של חבר הכנסת דאז אמנון רובינשטיין. אמירה זו מעולם לא קיבלה ביטוי בדברי ההסבר לחוק או בפרוטוקולים של צוותי העבודה שעבדו על תיקון החוק באותה תקופה.

במהלך השנים ובעקבות פסיקת בג”ץ נוצקה משמעות רחבה יותר למונח “התגייר” המקנה זכות לעלות לישראל על פי חוק השבות, בכך שגם גיורים שאינם אורתודוקסים הוכרו כמקנים למתגיירים החדשים זכות לעלות לישראל ולקבל בה מעמד עולה חדש.

כך נוצר מצב שמהלך חקיקתי שנועד להביא מצד אחד לפתרון הבעיה הדמוגרפית של קצב הילודה ומצד שני למניעת מצב של קרע משפחתי, הפך במהלך השנים למקור העיקרי של ההגירה הלא-יהודית לישראל ולצניחת הרוב הדמוגרפי היהודי בה.

כך החלו לעלות לישראל בנים ונכדים של יהודים על אף שהאב או הסב היהודי כלל לא עלה לישראל או כלל לא היה בין החיים, וכך החלו לעלות לישראל גם מי שגיורם לא היה אורתודוקסי.

סעיף הנכד והדוד סאם

זו לא ממשלת הימין הראשונה בה המפלגות הדתיות מציבות בראש סדר העדיפויות את הדרישה לשנות את חוק השבות. בבחירות לכנסת ה-12, התיקו הפוליטי לאחר ממשלת האחדות בין שמיר לפרס נשמר כשהליכוד השיג 40 מנדטים והמערך 39. כמו היום, גם אז עיקר הגידול הגיע דווקא מהשותפות הטבעיות, כאשר המפלגות החרדיות עלו משישה מנדטים ל-13. לשמיר הייתה אפשרות להקים ממשלה בתמיכת 65 חברי הכנסת שהמליצו עליו לנשיא, אך דרישה אחת מצד המפלגות החרדיות האיבה על הקמת הממשלה הלאומית אז: תיקון חוק השבות.

יהדות ארה”ב נזעקה ודרשה לשמור על חוק השבות כפי שהוא, פן תפגענה יהדות התפוצות. שמיר העדיף שלא לסכן את יחסיו עם התפוצה הגדולה בעולם ובחר בממשלת אחדות.

מי שניצב מול דילמה דומה בימים אלו הוא יו”ר הליכוד בנימין נתניהו. כמו בימי שמיר, התיקו הפוליטי הוכרע בזכות גידול של השותפות הקואליציוניות. המפלגות החרדיות עלו ל-18 חברי כנסת, הציונות הדתית ועוצמה יהודית השיגו 14 מנדטים והדרישה לתיקון חוק השבות חזרה לסדר היום.

לצד הדאגות שהעלו ב’ישראל ביתנו’, נדמה כי תסריט של משלחות בכירי יהדות ארה”ב הדורשים לעצור את התיקון הוא בלתי נמנע. אלא שבין ימי שמיר לימי ממשלת נתניהו השישית עברו הרבה מים בנהר ועשרות אלפי זכאי חוק השבות עלו לישראל.

על פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, בעשורים האחרונים, אחוז היהודים (כמשמעותו המקורית של החוק) מסך זכאים העולים לישראל לא הפסיק להצטמצם. בשלושים השנים האחרונות, מתוך סך העולים ממדינות ברית המועצות לשעבר, בדגש על רוסיה (117,500 איש), היו פחות מ-36% יהודים, כאשר על פי פרסומי מרכז המידע והמחקר של הכנסת, בשנת 2020 אחוז היהודים ירד עד לרף ה-28% מסך העולים לישראל מאותן מדינות.

ומה לגבי העולם מארה”ב, תשאלו? אז בשלושים השנים האחרונות, מתוך סך העולים מארה”ב (21,300 איש) 95% היו יהודים. כך גם לגבי העולים מבריטניה (94%) וצרפת (95%). כלומר, אפילו אם סעיף הנכד יבוטל, הדבר לא ישפיע על זכאות העלייה של יהדות ארה”ב.

הרוב היהודי מצטמק

כאשר בוחנים את מגמות הריבוי הטבעי של האוכלוסייה היהודית בישראל אל מול מגמות הריבוי באוכלוסיית “האחרים” שאינם ערבים, נמצא כי אחוז האוכלוסייה היהודית בישראל הצטמצם ב-35 השנים האחרונות בקרוב ל- 10%, כשנכון לשנת 2021 הרוב היהודי בישראל ירד מתחת לרף ה- 74% מסך האוכלוסייה בישראל.

באותן שנים, אחוז ה”אחרים” בישראל עלה בהתאמה (במאמר מוסגר יצוין כי במהלך שלושים השנים האחרונות קצב הריבוי הטבעי באוכלוסייה הערבית במגמת צניחה מתמדת כאשר משנת 2015 קצב הריבוי הנ”ל ירד מתחת לקצב הריבוי של האוכלוסייה היהודית בישראל).

על מנת להבין את המגמות ניקח לדוגמא את שנת 2021. בשנה זו, מסה”כ הריבוי באוכלוסייה היהודית בישראל, הריבוי היהודי הטבעי (שנבע מילודה) עמד על 87%, שעה שהריבוי היהודי הנובע מהגירה היה 13% בלבד.

באשר לאוכלוסיית “האחרים”, הריבוי כתוצאה מילודה עמד על 20% לעומת הריבוי כתוצאה מהגירה שעמד על לא פחות מ-80%. כך מתגבשת לה מתחת לאפנו מהפיכה דמוגרפית בישראל. בקצב הזה, את החזון של הרצל ניתן יהיה לגנוז.

חוק השבות נועד להגן על האתוס המרכזי של ישראל כמדינה יהודית. ללא רוב יהודי לא תיתכן מדינה יהודית. סעיף הנכד הפך במהלך השנים מ”פתרון דמוגרפי” ל”פיגוע דמוגרפי”, ובמקביל העלייה לישראל הפכה מ”אתוס לאומי” לגורם המעמעם את זהותה היהודית של ישראל. תיקון החוק והשבתו מוכרח להיות בראש סדר העדיפויות של הממשלה החדשה, אחרת הזכאות תגבר על הזהות.


ד”ר יונה שרקי הוא היועץ המשפטי של המרכז למדיניות הגירה ישראלית.

 

עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:

 

(Visited 1 times, 21 visits today)

Related posts

Leave a Reply

Your email address will not be published.

14 comments on the article

  1. העולים מהארצות האנגלוסקסיות עושים עליה מתוך אהבה לארץ ישראל. לא משום צורך. ולכן אין לייחס חשיבות, כרגע, לאחוז היהודים מקרב עליה זו.
    העולים מצרפת ומבלגיה, רובם יהודים מסורתיים שלא התבוללו (בניגוד ליהודים בארצות אנגלוסקסיות), ועל כן גם פה אין חשיבות, כרגע, לאחוז היהודים מקרב עליה זו.

    החשיבות ליהדותם של העולים תגיע כאשר סכנת קיום פיזי תחול על היהודים בארצות הנ”ל. ואז נראה שמגיעים לכאן גויים שהסבא שלהם מלפני 500 שנים היה יהודי (מתבולל) ודורשים שנקבל אותם כעולים עפ”י חוק השבות. בעצם, יש לנו כבר דוגמה מהבאת גויים מאוקראינה ורוסיה מאז שפרצה המלחמה באוקראינה. אין לי בעיה שהגויים הללו ישהו פה כעובדים זרים, אבל ללא שום זכויות אזרח או אפילו תושב.

    1. לא מבין את חוק השבות. החוק יכול להכריז על פלוני אלף פעם יהודי יהודי יהודי. אבל אם העם היהודי (רובו על כל פנים) לא רואה בו יהודי, אז החוק יהפוך אותו ליהודי? יקימו מדינת “יהודים” על פי חוק השבות?

    2. לא יקימו מדינת “יהודים” על פי חוק השבות כדבריך. המדינה הזו כבר קיימת ונקראת ישראל.
      המדינה שצריכה לקום צריכה להיות מדינה יהודית, כפי שכתוב במגילת העצמאות של מדינת ישראל. ובמדינה יהודית לא מאפשרים לאלו שאינם יהודים על פי ההלכה, שהיא ורק היא קובעת מיהו יהודי, להגר לתוכה ולהשתקע בה.
      רק שיש אנשים רבים במוסדות השלטון במדינת ישראל שלא רוצים לפספס הזדמנות להשיג קולות של מצביעים גויים עבורם, ולכן מתעקשים להשאיר את חוק השבות הנוכחי, ואפילו להתעלם ממנו כשהם רוצים (כמו למשל בהבאת אוקראינים שאין להם שום קשר ליהדות, אפילו לא לפי חוק השבות, במסוה של סיוע לפליטי מלחמה “יהודים”)

    3. אל תשכח את כל מבקשי העליה מאתיופיה. מאז תחילת שנות ה-90 כבר לא נותרו באתיופיה אנשים שיכולים להראות קשר ליהדות ובכל זאת יש ח”כית ביש-עתיד שחרטה על דגלה את העלאתם(ושימשה כשרת העליה והקליטה אך למזלנו לא הספיקה להביא את המכה הזו).

    4. למה לא תושב? תושב נראה כמו פתרון טוב.

  2. היהודים אלופים בלהקשות על כל מי שרצונו הכנה להתגייר ולהיות יהודי. כי כידוע יש מיליארדי יהודים בעולם, אז לא צריך עוד.
    כל הריבים בין הרבנות והמפלגות השונות בנושא מתווה הגיור זה בגלל כסף ושליטה.

    1. לא איריס, לקרוא לכל אחד יהודי רק בגלל שבא לו זה לא מספיק טוב. יש סיבות מצוינות לכך שקיימים קריטריונים, ותהליך גיור סדור, והגדרות בחוק. והן מצוינות ומוסברות גם בכתבה זו.
      ולא הכל בגלל שכסף ושליטה. הרבה? כן. אבל לא הכל. מה גם שבהקשר הכתבה הזו, אמירות מעין אלה מעלות ניחוח מאוד מסוים, תחשבי על זה.
      ואם אפשר להמנע מהתבטאויות מרקסיסטיות מיותרות, זה יעזור לכולנו, תודה.

    2. איריס, זה לא שיש מספיק יהודים
      זה שכמו ש’תיקון קטן’ כתב/ה: לא כל מי שרוצה להצטרף גם כדאי לנו לצרף אותו, רבים באים כדי לנצל את ההצלחה הכלכלית שלנו.

  3. צריך לשנות מייד את החוק כך שיהודי הוא מי שנולד לאם יהודיה או מי שהתגייר על פי ההלכה האורטודוקסית.
    אם יש גוי שכל כך חשוב לו להתגייר, אז שיעשה את זה על פי ההלכה.
    בדיוק כמו שיש תנאי סף על מנת להיות עורך דין או מהנדס או רופא, כך יש תנאי סף להיות יהודי (ואף אחד לא מכריח מישהוא להתגייר) ואין כאן שיקול דעת לבית משפט כלשהוא, בדיוק כמו שלבית משפט אין סמכות להחליט שפלוני הוא רופא, בגלל שאבא שלו וסבא שלו היו רופאים.

  4. כתבה יפה וכואבת מאוד. מאז שנת 2000, רב רובם של העולים ממדינות הגוש המזרחי אינם יהודים. הם הובאו לצורך מסויים שהתקיים. כיום כאמור הילודה היהודית האמיתית יותר גבוהה מהערבית/דרוזית/נוצרית – לא בדואית. יש לטפל בפוליגמיה הבדואית. רק מי שהוא יהודי עפ” הולדה לאם יהודיה ומי שהתגייר אורתודוקסי, ראשי לעלות. כבר עכשיו יש מגמה של עצי אשוח רחבה בישראל וחגיגות סנטה/נובי גוד. זה נואר. די להתבוללות!!!

  5. בתקופת שמיר באמת היה אפשר להבין נסיון להתחשב ברפורמים בארה”ב. בשנים האחרונות אלו התרחקו עוד יותר מיהדות ומישראל, ורבים מהם הם יותר בני דת ה”ווק” מבית השמאל האמריקני מאשר יהודים. ממש חבל שאיבדנו אותם, אבל זה קרה, ועכשיו אין יותר סיבה להתחשב בהם בנוגע לניהול המדינה וחוקיה.

  6. חשוב להדגעש שיש פה התערבות בוטה מצד יהדות ארה״ב, מה שמעלה את השאלה: מה אכפת להם מי יוכל לעלות לכאן?
    והתשובה: כי אותם פליטים ומהכרי עבודה ׳יהודים׳ יהגרו לארה״ב אם לא תנתן להם אלטרנטיבה כאן. והם יודעים כמה כדאי לקבל אותם לקהילות שלהם.
    מכאן המסקנה לגבי כמה כדאי לנו.

  7. אתה יוצא מנקודת הנחה שמי שלא יהודי על פי ההלכה , ללא קשר לתודעה שלו, הוא “יהודי”. למרות שמבחינת “האופי היהודי של המדינה” מה ההבדל בין אדם שסבתתו מצד אמו היתה יהודיה, לאדם שסבו מצד אביו הוא יהודי? יכול להיות שהראשון הוא בעל תודעה יהודית פחות מפותחת מן השני. אמת, במצב המשפטי היום במדינה נוצר פער לגבי נישואין וגירושין, אך זה לא אמור להפריע למי שלא שומר מצוות, שיכול להתחתן בקפריסין וכדומה.
    תודה על האמת שהשיקול שלך הוא הלכתי ולא לאומי , וזה לגיטימי.

  8. תחשבו… היטלר עדיין הורס את העם היהודי..הרי כל שיטת “חוק השבות” היא בהתאם להגדרת היטלר מי הוא יהודי …ובהתאם לכך אנו נותנים לצאצאי יהודים לעלות…והרי זה גורם לנו להתבוללות …נמצא שהוא עדיין הורס אותנו…מדהים..