הרפורמה המשפטית שהציג יריב לוין עשויה להיות מהלך המשילות החשוב ביותר בעשורים האחרונים
שר המשפטים יריב לוין פרסם אמש (רביעי) את תכניתו לתיקון מערכת המשפט, תכנית נצרכת וחשובה, שלא מפחדת לגעת בנקודות החשובות ביותר בהן נבחרי הציבור פחדו לגעת במשך שנים, ובזמן שמערכת המשפט לקחה לעצמה עוד סמכויות על חשבון הרשות המחוקקת. כעת מבקש שר המשפטים להחזיר עטרה ליושנה ואת מערכת המשפט למקומה.
עיקרי התוכנית מתבססים על הרעיון לפיו הריבונות במדינה דמוקרטית מגיעה מן הציבור, ולכן הרשות העליונה בין שלושת הרשויות היא הרשות המחוקקת המורכבת מנבחרי הציבור ולה המילה האחרונה בקביעת הנורמות בחברה. רעיון זה הוא הבסיס לכל חברה דמוקרטית וחל בכל מדינה דמוקרטית בעולם.
במדינת ישראל לעומת זאת, הדברים השתנו כאשר בחר בית המשפט העליון לקבוע כי קיימת לו הסמכות לפסול חקיקה של הכנסת ללא הסמכה בחוק, להגדיר חוקה ונורמות חברתיות, וכל זה ללא צורך בהסבר אמיתי לציבור אלא אך ורק על בסיס הערכים האינדיבידואלים של השופטים. כך בית המשפט העליון פסל חקיקות של הכנסת בתירוצים אמורפיים על "סבירות", מושג אשר כל אדם יכול לפרש בצורה שונה על פי הגיונו האישי ואין לו שום הגדרה אמיתית מחוץ לראשו של השופט.
בתוכנית שהתפרסמה מבקש שר המשפטים לוין לתקן את המעוות באמצעות שלושה כלים חשובים:
1. פסקת התגברות אשר תקבע כי לרשות המחוקקת קיימת היכולת להתגבר באופן זמני על פסילת חוקים על ידי בית המשפט העליון.
2. קביעה כי פסילת חוקים של הכנסת תיעשה בהרכב מלא של שופטי העליון, ורק במידה ויש הסכמה כללית של כלל שופטי בית המשפט העליון הכנסת הנוכחית לא תוכל לחוקק את אותו חוק.
3. ביטול עילת הסבירות המספקת לשופטי העליון כלי בלתי פרופורציונלי נגד הרשות המחוקקת, לפיו הם אינם צריכים לנמק את החלטותיהם בכלים משפטיים אמיתיים אותם הציבור יכול למדוד ולהבין, אלא מספיק שיאמרו על דבר שהוא אינו "סביר" בעיניהם ודי בכך כדי לפסול חקיקה ופעולות של שאר הרשויות.
כלים אלו יתנו בידי המחוקק את האפשרות להתגבר על החלטות הרשות השופטת, וייקחו מבית המשפט את האפשרות לעשות ככל העולה ברוחו בניגוד לרצון הציבור.
"שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים – לא עוד מצב בו השופטים בוחרים את עצמם בחדרי חדרים ובלי פרוטוקול". כך אמר השר לוין והוסיף: "שקיפות מלאה באמצעות עריכת שימוע פומבי בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת".
על פסקת ההתגברות: "בית המשפט יפעל מכוח חוקי היסוד, ולא ימצא מעליהם"@JusticeGov pic.twitter.com/wel9W0y98S— ערוץ כנסת (@KnessetT) January 4, 2023
בעיה נוספת הקיימת במערכת המשפט בישראל היא התנהלות הייעוץ המשפטי לממשלה והייעוץ המשפטי של משרדי הממשלה. במקום תפקידם המקורי בייעוץ, יועצי ישראל, בחסות בית המשפט העליון, לקחו לעצמם סמכויות אבסורדיות. כך למשל יועץ משפטי יכול להופיע בבית המשפט ולטעון נגד החלטת השר לו הוא מייעץ, ואף למנוע מהממשלה לייצג את עצמה בהליך.
למעשה, במקום תפקיד יועץ קיבלנו מציאות בה שליט עליון יכול להטיל וטו על כל החלטה של הממשלה. שר המשפטים מבקש להחזיר את היועצים המשפטיים לתפקידם המקורי, ולאפשר לממשלה לפטר את מי שלא מוכן לייצג אותה, כפי הנהוג בכל מדינה מתוקנת.
חלק נוסף של התכנית ואולי המשמעותי ביותר בה עוסק בשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. בישראל נוצר מצב ייחודי לפיו לשופטי העליון קיימת יכולת וטו בוועדה לבחירת שופטים, והם למעשה ממנים את עצמם ואת חבריהם לכס השיפוט. מציאות בעייתית זו שימרה במהלך השנים חבורה מצומצמת של אנשים אשר דעותיהם אינן קרובות לדעות כלל הציבור בישראל, ובוודאי אינן מייצגות אותו. זהו אחד הגורמים שהביאו לפגיעה אנושה באמון הציבור במערכת המשפט, מערכת שכל מהותה הוא הישענות על אמון הציבור בה.
שר המשפטים לוין מבקש לשנות את הרכב הוועדה על ידי הוצאת חברי לשכת עו"ד מהוועדה, הוספת נציגי הרשות המחוקקת והמבצעת, והורדת הווטו של שופטי העליון בוועדה בכך ששופטים לעליון ייבחרו ברוב רגיל של חמישה מול ארבעה ולא ברוב מיוחס של שבעה חברים.
אם יש נקודה בה ניתן לבקר את תכנית לוין היא החלטתו להשאיר בוועדה את שלושת נציגי בית המשפט העליון. המחשבה היא כי יש להעניק ייצוג תואם לכל הרשויות בוועדה לבחירת שופטים, אך איני מוצא היגיון רב בכך. אין סיבה שנציגי הרשות השופטת ייקחו חלק במינוי חבריהם לכס השיפוט ובוודאי לא בייצוג יחסי כמו שאר הרשויות. בדיוק כמו שהרשות המחוקקת לא ממנה את עצמה אלא ממונה על ידי הציבור, והרשות המבצעת לא ממנה את עצמה אלא ממונה על ידי הרשות המחוקקת.
למרות הביקורת צריך להגיד: מדובר במהלך המשילות החשוב ביותר בעשרות השנים האחרונות. שר המשפטים לוין עושה את מה ששרי משפטים פחדו ממנו במשך שנים – להחזיר את מערכת המשפט למקומה הטבעי ולאפשר לממשלה ולכנסת לחזור ולפעול כפי שראוי במדינה דמוקרטית. אנו בפורום המשפטי למען ישראל, שהוביל את הנושא ב-18 השנים האחרונות, נעזור לשר המשפטים כפי יכולתנו.
עו"ד יותם אייל הוא מנכ"ל הפורום המשפטי למען ישראל
אולי החמצתי משהו, אבל כל עוד לא מחליפים את השופטים בבית המשפט העליון, הרי אם החוק שהשר לוין מציע יגיע לפתחם של אלו, ויתקיים דיון בהרכב מלא שידחה פה אחד את החוק של השר לוין, כיצד החוק יוכל להיכנס לתוקף?
אני שואל ברצינות, ומצפה לתשובה רצינית.
סיכוי קלוש שיקרה, לא כל שופטי העליון היום הם דיקטטורים פרוגרסיביים שמאלנים, אבל אם זה יקרה, תוסר מחוק היסוד האופציה של ביטל פסקת התגברות ברוב של פה אחד. לכל מחיקון יש אנטי מחיקון למי שזוכר מה זה…
מסכים עם כל מילה.
לגבי ההסתייגות מהשארת השופטים: אכן, אנו חיים בדמוקרטיה יצוגית כלומר במדינה בה רשויות השלטון אמורות לייצג את מגוון הדעות בעם.
לכן, הן הרשות המחוקקת והן הרשות המבצעת נבחרים בבחירות המאפשרות למדוד את מגוון הדעות ורמות התמיכה בהן וגם לעדכן את ההרכב.
בדומה צריך לקרות עם הרשות השופטת-הרכבה ע״י הרשות המחוקקת ופיזורה יחד עם הקמת כנסת חדשה.
לעיתים רחוקות המציאות צבועה בשחור לבן, בדרך כלל עמדות צד אחד למרות שאני מתנגד לעמדתו אני מוצא כי ישנם נושאים שלגביהם אני מסכים, ולהפך.
אולם במקרה זה מבחינתי כוחות השחור המוחלט מיוצגים על ידי החונטה המשפטית… חבורה של פוחלצים פרוגרסיבים, עם עמדות הזויות ומסוכנות, ופוסקים החלטות שלא מתחשבות בטובת האזרח הנורמטיבי
וימשיך לרתוח ולרתוח ולרתוח והיות נדון יום ולילה – יום ולילה.
כל המהומות של השמאל הנתעב, הצעת גנץ הנתעב שבא כשליח של מערכת המשפח כדי לסכל את התיקון – לא יעזרו.
גמרנו. כל העם רואה להם ולא ישתוק עוד לעולם עד שיקרה מה שצריך לקרות.
יחליטו פה אחד.
לא לא לא.
והוא עלה למרכבה דיו לסוסים אמר
———————————
השר לווין מתון מדי לטעמי.
רק ביממה האחרונה מתפרסמות שתי ידיעות עם הציטוטים הבאים של שופטי בג"ץ:
"אז מה? ואז,, אז אדרבה, גם הייעוץ המשפטי של הכנסת אם לא הספיקה העצה של היועצת המשפטית לממשלה או העמדה" ואז מסבירה השופטת חיות "זאת לא עצה אלא לפי השקפתינו זאת עמדה שמחייבת את מי שמכהן בממשלה או צפוי לכהן בממשלה"
—————–
השופטת ברק ארז הגיבה: "אבל לבית המשפט יש סמכות לפרש את חוקי היסוד, נכון? אז אם בית המשפט מגיע למסקנה פרשנית שהיבט מסוים של חוק היסוד אין לו תוקף, אז יש לו את הסמכות לפרש את הדברים".
"אם למשל, הסדר בעל אופי כזה או אחר, הוא מהווה לא דבר שאמור להיות בחוק יסוד – אז לכאורה יש לבית המשפט סמכות פרשנית לקבוע את הדבר הזה".
סימוכין:
https://rotter.net/forum/scoops1/776084.shtml
https://rotter.net/forum/scoops1/776019.shtml
פרשנותי לדברים היא כי לדעת שופטי בג"ץ: היועץ המשפטי לממשלה הוא המפקד של הממשלה. הממשלה מחויבת לקבל את פקודותיו. לימים רבים מהיועצים המשפטיים לממשלה הופכים בעצמם לשופטי עליון.
לאחר המורא ש"חטף" רוה"מ נתניהו בעקבות פרשת "בר און – חברון" בשנות ה- 90 של המאה הקודמת. היועץ המשפטי לממשלה הוא מנוי של שופטי העליון דרך ועדת איתור. הוא חייב את התפקיד לשופטי הבג"ץ ולא לממשלה שהוא לכאורה מייצג.
אם עד אז, היועץ המשפטי היה ממונה ומפוטר כהחלטת ממשלה בעקבות פעולותיו של נתניהו היועץ המשפטי לפרשנותי הוא עושה דברם של שופטי העליון בקרב הממשלה. והשאלה היא היכן הפרדת הרשויות? אם הממשלה מחויבת לכאורה לרקוד לפי החליל של היועץ המשפטי. והיועץ הוא מנוי של שופטי הבג"ץ דרך ועדת איתור בשביל מה יש ישות בשם ממשלה?
לדעת השופטים יש להם סמכות לפקח על חוקי יסוד. כפי שניכר בדבריה של השופטת ברק ארז – בשם איזה חוק? אין חוקה בישראל ואם נקבל את הרעיון שיש חוקי יסוד כעליונים. מה מסמיך את ביהמ"ש בכלל לדון בחוק יסוד? ואם לביהמ"ש סמכות לבטל חקיקה – בשביל לשיטתם קיים פרלמנט?
אפשר לוותר על הממשלה ועל הכנסת. לוותר על עלויות של מיליארדים בעבור בחירות.
15 שופטי העליון יכתבו את החוקים שנראים להם. יוציאו צווים בכתב למוסדות השלטון וינהלו את המדינה בצווים אלו.
לי זה מזכיר מדינה "דמוקרטית" בשם אירן. יש את ה"ילדים" במג'לס ובממשלה. מועצת שומרי החוקה האירנית בה 12 לובשי גלימות שחורות מבצעים ביקורת שיפוטית על עבודת הפרלמנט. מועצת שומרי החוקה ממנים את ממשיכיהם. הדבר היחיד שהוא דמוקרטי יותר באירן על פני ישראל הוא העובדה שמועצת שומרי החוקה פועלת ע"פ חוקת אירן שמסמיכה אותם לעשות כן.
על כן להבנתי המסקנה היא שאירן יותר דמוקרטית מישראל. ל- 15 שופטי הבג"ץ חסר את הטורבן השחור או הלבן על ראשם כי את הגלימה השחורה כבר יש להם.
לדעתי,
השר לווין חייב להבין שיש לו 64 ח"כ. הוא חייב לפעול מהר ולשנות את האופן בו ממנים ומפטרים שופטים – באמצעות המלצת שר המשפטים ואישור וועדת חוקה בכנסת כולל חקירה של מועמדים לשיפוט או הדחה ממשרת שיפוט בכל הערכאות. לטעמי אין מקום בוועדה לאף שופט או לשכת עו"ד.
היועמ"ש חייב לחזור להיות משרת אמון של הממשלה שממונה ומפוטר כהחלטת ממשלה ללא נימוק וללא שימוע.
יועמ"ש של משרד ממשלתי חייב להיות משרת אמון של מנכ"ל המשרד הממשלתי. יוחלף המנכ"ל – יוחלף היועמ"ש.
היועמ"ש מצוי בניגוד עניינים ולכן ישמש רק כבא כח הממשלה ולא תובע שימונה ע"י הכנסת ויהיה נפרד מהיעוץ המשפטי.
יש לכתוב בחוק יסוד השפיטה – טרם שנוי זה לא היתה סמכות לביהמ"ש לפסול את חקיקת הכנסת. תיקון זה מבהיר כי אין לביהמ"ש סמכות אפילו לדון בחוק חלילה לפסול פסיק בספר החוקים. קל וחומר לדון בחוק יסוד.
יש לסגור את מוסד הבג"ץ – כמו מדינות רבות תחת האימפריה הבריטית – יש לסגור מוסד בו שופט מחליט ללא ראיות על בסיס מה שנראה לו כצודק ולהקטין את מספר שופטי העליון ל- 3 כאשר שר המשפטים ימליץ מי יפוטר מבין 15 העליון דהיום. את המלצתו זו וועדת חוקה תצטרך לאשר או לדחות.
יש לפעול מהר וללא מורא. יש לשריין בחוק את כל השינויים כשיריון שרק 64 ח"כ ומעלה יוכלו לשנות.
בשום פנים ואופן לעולם לא לכתוב חוקה. אם ללא חוקה זה מה שקורה בישראל. מה יהיה כאן עם חוקה? או כפי שהגדיר בעבר ח"כ דתי: "אם יציאו לי את עשרת הדיברות כחוקה אצביע נגד כי ברור לי מה אהרון ברק יעשה עם זה".
השר לוין הבהיר שמדובר רק על השלב הראשון של הרפורמה שהממשלה הנוכחית מתכננת להעביר.
השר לוין גם יודע שבוחרי הימין מצפים לרופורמה גם בכל הנקודות שנגעת בהם בסוף דבריך(ובזכות העמידה בה לא נגעת) ובוחנים אותו ושהצלחתו יכולה לבנות את דרכו הפוליטית(עד כדי הפיכה ליו״ר הליכוד הבא ואף לראש ממשלה) או לרסק אותה.
אז אפשר לסמוך עליו שמתוכננים עוד כמה תיקונים הכרחיים וחשובים בהמשך.
ימני.
אני מאחל לכל העם היהודי הן בארץ הקודש ובגולה שאתה צודק ושהשר לווין מבין לפחות מה שאני ואתה מבינים.
בהחלט חשוב ביותר זכות העמידה בכל ערכאה.
שבת שלום.
שפל עמוק: הציבור לא מאמין למערכת המשפט
על פי סקר שנערך באוניברסיטת חיפה, 7% בלבד מהציבור בישראל נותן אמון רב במערכת המשפט, לעומת 30% שכמעט אינם מאמינים בכל מרכיביה מביהמ"ש ועד היועמ"ש (חדשות)
סקר שנערך באוניברסיטת חיפה ונתוניו המלאים יפורסמו בכנס חיפה 2021 למשפט שייערך מחר (חמישי), מלמד שאמון הציבור הישראלי במערכת המשפט נמצא בשפל חמור, הרמה הנמוכה ביותר שלו מאז 2008, אז החלו הנתונים להיאסף במדד מסודר, כך לפי הדיווח של טובה צימוקי ב'ידיעות אחרונות'.
המדד בוחן את תפיסות הציבור בסולם של בין 1 ל־6: 2-1 – אמון נמוך מאוד עד נמוך; 4-3 – אמון בינוני; 6-5 – אמון גבוה עד גבוה מאוד. על פי הנתונים, 30% מהציבור מביעים אמון נמוך מאוד עד נמוך במערכת המשפט בישראל, לעומת 7% בלבד שהביעו בה אמון גבוה עד גבוה מאוד.
מדובר בירידה לעומת המדגם הקודם שנערך בשנת 2019, וירידה משמעותית מרמת האמון הציבורי שמערכת המשפט קיבלה בשנת 2016 אז הציון היה 3.25 מול 2.67 כיום.
52% מהציבור הביעו אמון נמוך מאוד עד נמוך בבית המשפט העליון, רק 25% הביעו בו אמון גבוה או גבוה מאוד. ביועץ המשפטי לממשלה הביעו 61.5% מהציבור רמות אמון נמוכות מאוד עד נמוכות, ורק 6% הביעו בו אמון גבוה או גבוה מאוד.
גם הפרקליטות סופגת ביקורת עזה מהציבור, 62.5% הביעו בה אמון נמוך מאוד עד נמוך, לעומת 5% בלבד שהביעו בה אמון גבוה או גבוה מאוד.
https://www.kikar.co.il/404564.html