איש האתמול

סבב הראיונות הממוחזר של אהרן ברק הדגיש עד כמה האיש ומשנתו איבדו כל רלוונטיות למציאות הישראלית

צילום מסך מתוך כאן 11

עולם התקשורת הישראלי עצר אמש מלכת, כוכבי הלכת הסתדרו בשורה ובשלושה ערוצים מתחרים צפינו בה בעת בראיון "מיוחד", בו אותו אדם מתראיין באותו הנושא בדיוק, נשאל את אותן השאלות ועונה את אותן התשובות.

בניגוד לכותרת המהדורות המגדירות את עצמן כ"חדשות", הרבה חדש לא נשמע שם אלא עוד מאותה סחורה ממוחזרת. השאלות היו קלות למדי, שום ביקורת או דרישה להסבר לא נשמעו, הגישה הכללית הייתה חנפנית והכותרות צפויות ונדושות. גם המרואיין עצמו נשמע ונראה עייף, מעין נביא זעם קשיש הפולט שוב ושוב מנטרות שחוקות ולעתים חסרות פשר.

היה בכך משהו כמעט מכמיר לב. ניסיון אחרון של אליטה עתיקה בקרב מאסף נואש, החושף עד כמה היא לא רלוונטית ורדודה. גם אהרן ברק מבין שזה אבוד וכל מה שנותר לו הם כמה איומים דמגוגיים תמוהים במיוחד, מול הרפורמה המתוכננת במערכת המשפט אותה הציג שר המשפטים יריב לוין.

כפי שפירט ניסים סופר בעבר מעל דפי אתר זה, בתגובה לאחד מסבבי הראיונות הקודמים של ירום הודו, אהרן ברק לוקה בחוסר יכולת להבין את האחריות האישית שלו לזעזועים שעוברת הדמוקרטיה בישראל בעשורים האחרונים. ברק היה זה פגע באופן אנוש בעיקרון הפרדת הרשויות, ושלטון החוק ושלטון העם היו גם הם לא יותר מאסקופה נדרסת בדרכו לכונן "דמוקרטיה מהותית" חסרת תקדים בתולדות כל הדמוקרטיות.

לכן אם כבוד הנשיא לשעבר כואב כל כך על הפגיעה בדמוקרטיה הישראלית, ראשית עליו להביט במראה. מה שמתחרש כעת היא רק תגובת נגד להפיכה שחולל במו ידיו, מתוך רצון העם לתקן את המשטר בישראל ולהשיב את הריבונות לנבחריו, כפי שקורה בכל מדינה דמוקרטית נורמלית.

אהרן ברק פשוט עובר תהליך טבעי אותו חווים רודנים מזדקנים. מי שנשא בנעוריו את דגל המהפכה וראה בעצמו מושיע המביא את בשורת הערכים והקדמה אל ההמון הנבער, הופך בערוב ימיו לשמרן בן שמרן שיעשה הכל כדי להציל את המבצר המתפורר. אלא שהעם כבר התקדם מזמן ואין לו צורך עוד באורקל סתום שיוכיח אותו בשער ועוד כזה שמתנשא עליו ביהירות מופרזת וחסרת ביסוס. כל הסיסמאות בעולם לא ישנו את המציאות בה חיים כולנו, ורחוקה שנות אור ממגדלי השן של ברק ושות' ומנבואותיהם הכושלות.

במובן הזה אהרן ברק הוא פשוט איש האתמול. מה שאולי היה עובד פעם על קומץ חסידים שוטים כבר לא משכנע היום אף אחד, וסבב הראיונות המוזר מאמש מרגיש יותר כמו סבב פרידה.

במחקר מקיף שפרסמו לאחרונה פרופ' יהונתן גבעתי ועו"ד אהרן גרבר מהאוניברסיטה העברית, נערכה השוואה בין נתונים אודות אמון הציבור בבית המשפט ובמוסדות אחרים בישראל ובמדינות אחרות בעולם. לטענת החוקרים, הממצאים אותם ניתחו מצביעים על "ירידה דרמטית לאורך זמן באמון הציבור בבית משפט", בשיעור של כשלושים אחוזים. ירידה זו לדבריהם "התרחשה בעקבות מהפכה חוקתית" ולא נראתה ירידה דומה לה ב"שום בית משפט בעולם ושום מוסד בישראל בתקופה זו".

בסקר של חברת דיירקט פולס שהוזמן על ידי 'המרכז למדיניות הגירה', 'אם תרצו' ו'התנועה למשילות ודמוקרטיה', ועליו דווח לראשונה בערוץ 14, 64% מהנשאלים (ו-72% ממצביעי ימין) מעוניינים לראות רפורמה כוללת במערכת המשפט, כולל חקיקת חוק יסוד החקיקה ופסקת התגברות, ואפשרות לבית המשפט לפסול חוקים רק ברוב של 12 שופטים. 70% מן הנשאלים (ו-77% ממצביעי הימין) השיבו כי רפורמות כאלו ואחרות הן לדעתם תנאי להקמת ממשלת ימין.

במילים אחרות, עמדתו של אהרן ברק היא עמדת המיעוט שבמיעוט. לא רק שמבחינה ציבורית ופוליטית אבד עליה מזמן הכלח, אלא שהאובדן הזה רשום בלעדית על שמו של ברק והגישה אותה ייסד יש מאין. הזמנים השתנו, הציבור התפכח וכיום אינו מעוניין עוד בעריצות שיפוטית, והראיונות המנותקים מאמש רק מוכיחים עד כמה. עם כל הכבוד לפועלו של ברק ולשנים הרבות אותן עשה בשירות המדינה, הגיע הזמן להיפרד לשלום.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

21 תגובות למאמר

  1. הייתי מציע לשר לוין להזמין את פרופ' ברק לעימות בשידור חי אבל יש לי הרגשה שהוא לא יסכים לבא לראיון עם מראיין לא מלטף שלא נותן לו את השאלות מראש ולפי בחירתו.

    1. ממש לא. מי זה בכלל אהרון ברק ? למה ששר המשפטים יזמין לדיון את אהרון ולא אותי או אותך?

      העם אמר את דברו. לא לפחד אלא לעשות. יצרחו ויקרקו כמה שרוצים. תודה לבנט ולפיד שהדגימו איך ממשלה צריכה לשלוט.

    2. בשביל מה בזבוז הזמן הזה ?
      לשר החשוב לוין אין זמן, יש לו המון עבודה בשיקום החורבות שגרם להם הפנסיונר הזחוח והלא רלוונטי.

    3. רעיון טוב, טוב מאוד אפילו, אבל כבר היה "עימות" כזה והעימות הוכרע – קוראים לזה "בחירות".
      וגם לא מדובר בהכרעה של "חצי-חצי", כל בר דעת יודע שמדובר בשני-שליש לעומת שליש. (בקרב הציבור היהודי: הדעות של הציבור של הציבור הלא-יהודי לגבי צביונה של מדינת היהודים לא מעניינות אותי.)

      לא צריך לשכנע אף אחד לעשות שום דבר – יש מספיק אצבעות בכנסת בעד הרפורמות, ולא צריך גם את האצבעות של מרצ (מה גם שאין להם אצבעות להציע: כי הם לא עברו אפילו את אחוז החסימה).
      בקיצור, היה זמן ל"עימותים" והזמן הזה עבר, ועכשיו הזמן לעשות. לא צריך "להרגיע" אף אחד, ולא לשכנע אף אחד. צריך לעשות.

    4. צריך לקרוא את ספרו הראשון של ברק כדי להבין שהאיש ומשנתו מנופחים.
      הדיקטטור הגדול החליט, ששופט אינו זכאי לפסול את עצמו, אלא זכות זו מסורה לכלל מערכת השפיטה ובית המשפט העליון יחליט. כל כך נבוב ויהיר.
      פרוקצ'יה אגב היא מיניאטורה של ברק. אותה גישה עקומה. היא המציאה את המושג "בטלות יחסית" במקרים של פסיקה בהעדר סמכות. היום הוסיפה שקד חטא על פשע, חייבים לטעון לחוסר סמכות בהזדמנות הראשונה, כל כך מופרך. אם דיון בעניינך התנהל באינסטנציה חסרת סמכות, המשמעות, לא קיבלת את יומך בבית המשפט. בארה"ב ניתן לטעון לחוסר סמכות בכל השלבים בכל הערכאות גם התובע וגם הנתבע. זו רדיפת צדק, זה כיבוד זכויות האזרח והאדם.

  2. פרופ' רונן שמיר (היום בדימוס) הוא איש שמאל.

    כך למשל, עבודת התואר השני שלו הייתה בנושא "תפקידו הפוליטי של בית המשפט הגבוה לצדק: ניתוח סוציולוגי", היא הוגשה בשנת 1988 ונעשתה בהדרכתם של הפרופסורים חנה הרצוג ויונתן שפירא. העבודה ביססה טענה לפיה פסיקות בית המשפט בענייני השטחים הכבושים תורמות ללגיטימציה של הכיבוש בעיני החברה היהודית בישראל. טענת התזה הייתה שבפסיקות שלו בית המשפט העליון מכשיר את משטר הכיבוש בזה שהוא עוטה עליו אדרת של שלטון החוק, מה שאיפשר להרבה ישראלים לחשוב שאומנם יש כיבוש, אבל כיבוש נאור.

    בנוסף, ספרו Current Flow: The Electrification of Palestine זוכה להמלצה הפמפלט של שוקן – https://www.haaretz.co.il/literature/study/2014-03-26/ty-article/.premium/0000017f-def6-db5a-a57f-defe1b980000 (שם נטען שרשת החשמל במדינת ישראל וטרם הקמתה, עוד בימי המנדט הבריטי (!) מפלים את הערבים). כפי שאתם, דיעותיו אינן בדיוק של איש תנועת "גוש אמונים".

    אך עוד בשנת 1994,

    פרסם מר שמיר את מאמרו "הפוליטיקה של הסבירות", המותח ביקורת נוקבת על השימוש של ברק בביטוי "הציבור הנאור". אליבא דשמיר, נטל ברק סמכויות רבות מן המחוקק. שמיר מכנה זאת "האימפריאליזם של החוק" – אימפריאליזם החולש על רבים מתחומי החיים ועל פיה תפקידו של השופט לקבוע, באמצעות תבונתו, מה ראוי ומה נורמלי, דבר הנמשל בעיני שמיר לפעילות מועצת חכמים.

    על-פי שמיר, מועצת חכמים של ברק מושלת בכיפה באמצעות המצאת המונח "הציבור הנאור", שאינו אלא מטפורה ל"ערכי היסוד" שקובע השופט. הציבור הנאור משמש אפוא כנקודת מוצא של השופט בבואו להכריע דינים, בדומה למושג כ"האני מאמין של האומה", זאת כאשר נמנה השופט לעד עם אותו "ציבור נאור". הנה כי כן, טוען שמיר, עושה ברק שימוש בהיגיון מעגלי, כאילו אין השופט פוסק על פי נהמת לבו כי אם אובייקטיבית, כדעת הציבור הנאור, אולם למעשה שיקול דעתו של הציבור הנאור זהה תמיד לזה של השופט. שמיר מונה שימושים דומים בהיגיון מעגלי בהקשר זה מצד ברק: מחד, תפקיד השופט לשמור על שלטון החוק, ומאידך הוא מגדירו ככזה שאינו אלא דברו של השופט, פסק דינו.

    שמיר מזהה דעות קדומות העומדות ביסוד הגדרת ברק את הציבור הנאור, המובדל מפשוטי העם, הבורים והבערים. השקפת עולם זו משקפת את עולמן התרבותי והמוסרי של האליטות בישראל, בנות התרבות, האירופיות, המשכילות, המדירות את רגליו של "האחר", הדתי, הלא-רציונלי, המיסטי. שמיר רואה במהלך זה של ברק בגדר בריאתה של שכבה חברתית המתבססת על החזקה בנכסי המוסר והאינטלקט של החברה המוקנים לבני האליטות באקדמיה. שכבה זו מבקשת להשתלט על כל תחומי הידע ולנהל בשמם את החברה באופן בלבדי. שמיר מזהה תופעה זו בספרות האקדמית בשם בורגנות מנדרינית.

    כמו כן, מר שמיר עושה במאמר זה ניתוח סוציולוגי של המושג "הציבור הנאור" ומנסה להראות שבעצם הציבור הנאור מקדד את הפרופיל הסוציו-אקונומי של המעמד הבינוני-האשכנזי ולכן אם בית המשפט ימשיך בדרך הזו הוא ייחשף בסוף לביקורות קשות מצד קבוצות אחרות בחברה הישראלית.

    (מקור עד כה: ויקיפדיה, כמו כן – השוו את דבריו של שמיר על מועצת החכמים, עם השוואתי לאייטולות בהמשך – כאשר דברים הנם מנומקים, אין פלא שגם בעלי תפיסות פוליטיות שונות – מגיעים למסקנות זהות.

    זו הדגמה טובה מאוד, כיצד מתנהל דיון ציבורי בריא – כאשר מנמקים, משתמשים בשפה נאותה/נייטרלית/לא מתלהמת והמטרה היא לקיים דיון ולא להאשימכם שאתם מכינים מצות מילדים נוצרים – גם איש שמאל ואיש ימין יכולים להסכים)

    עכשיו,

    גם אם לא מסכימים עם כלל דיעותיו הפוליטיות של פרופ' רונן שמיר – קל לראות שביקורתו על מעשי השופט ברק, אכן מנומקת (זה ההבדל בין שמאל לסמול) וזו הסיבה מדוע נבואתו, מגשימה את עצמה. אפילו איש שמאל מובהק, מותח ביקורת מנומקת על כל הלך מחשבתו של השופט ברק (מה שבכרח משפיע על *כל* פסיקותיו) וחוזה נכונה את התגובה, אשר בית המשפט יביא על עצמו בגלל הנרקיסיזם השגוי שלו.

    ועל דבריו של פרופ' רונן שמיר, נותר רק להוסיף – מדוע איראן אינה דמוקרטית? מדוע צפון קוריאה אינה דמוקרטית?

    באיראן ובקוריאה הצפונית, יש בחירות ויש רשות מחוקקת נבחרת. באיראן יש אפילו מפלגות. הרשות הנבחרת של איראן, המג’לס, נבחרת ע”י הציבור האיראני לכהונה בת ארבע שנים. המג’לס אחראי לחקיקת חוקים, לאישור אמנות בינלאומיות, לאישור התקציב ושרי הממשלה – בדיוק תפקידי הרשות הנבחרת/מחוקקת בכל משטר דמוקרטי בעולם בכלל ובישראל בפרט.

    והמג’לס באמת מבצעים בדיוק תפקידים אלה, אז מדוע המשטר האיראני אינו דמוקרטי? מדוע המשטר הצפון קוריאני אינו דמוקרטי?

    אז הסיבה מדוע איראן וצפון קוריאה אינן דמוקרטיות, אלמנטרית – ב-2 המדינות, קיים “מנהיג עליון” אשר הוא הקובע הסופי, האם הרשות הנבחרת פעלה “כחוק” או לא.

    המנהיג העליון, איננו צמוד לחקיקה מדויקת שמחוקקי הרשות הנבחרת חוקקו, נימוקיו הם רק מונחים עמומים, כלליים ומהווים בעיקר דיעה פרטית וממש לא מדע מדויק – כגון “סבירות”, “הגנה על העם”, “שיוויון בפני החוק”, “רצון העם” וכדומה. זהו “המנהיג העליון”, אשר בפועל מחליט, האם החלטתה של הרשות הנבחרת תצא לפועל, תבוטל או תשונה.

    המנהיג העליון באיראן, אינו נבחר ע”י הבוחרים. המנהיג העליון נבחר על ידי מועצת המומחים, בה חברים 86 מולות. את המועמדים לבחירות למועצת המומחים מאשרת או פוסלת מועצת שומרי החוקה. חצי מתוך תריסר חברי מועצת שומרי החוקה ממונים על ידי המנהיג העליון, היתר נבחרים על ידי המג’לס, מתוך רשימה שמגיש ראש הרשות השופטת, שהוא עצמו ממונה על ידי המנהיג העליון. לפיכך, לגוף היחיד בעל היכולת להדיח את המנהיג העליון נבחרים אך ורק עושי דברו והמנהיג העליון כאמור, איננו צמוד לאף חוק שהמג’לס מחוקקת.

    סמכויותיו ותפקידיו של המנהיג העליון נקבעות בפרק 110 בחוקת איראן, ומעניקות לו שליטה על הרשות השופטת (שהוא ממנה את ראשה) ובפועל, הוא הסמכות השיפוטית הגבוהה במדינה. כמו כן, אותה “חוקה” מעניקה לו את הזכות לווטו על כל חקיקה. אין לציבור באיראן – לא ישירות ולא דרך נבחריו – כל יכולת להשפיע לא מועמדים לתפקיד המנהיג העליון ולא על החלטותיו – כמו כן, אין אף מנגנון במשטר האיראני/הצפון קוריאני, המחייב את המנהיג העליון באחריות על מעשיו (כמו אי מעבר של אחוז החסימה, במקרה ושיקרת לבוחריך שראש ממשלה אפילו עם 10 מנדטים, זה לא דמוקרטי (ועוד אי אלו הפרות גסות של כל מה שבוחריך הצביעו עבורו)- שיקרת "לטובת המדינה" כמובן).

    אז אם האייטולות ממנים זה את זה, מהווים את הסמכות המשפטית העליונה ובעיקר, להם (לאייטולות) ולא לרשות הנבחרת, נתונה המילה האחרונה בכל דיון ציבורי והחלטתם רשאית להיות דעתם הפרטית וכלל לא מדע מדויק – מה ההבדל בין עלי חמינאי לבין אהרון ברק/אסתר חיות?

    1. ההבדל הוא שברק וחיות הם נאורים , מה זה נאורים , תשאל אותם רק להם יש זכות להגדיר מה הוא נאור ואם אתה לא נאור לעולם לא תבין מה הקריטריונים לנאורות , ולי כדאי להוסיף קצת ברק וחיות לכל דבר ואז יהיה נאור מבריק וחי

  3. האיש שרד את השואה. מן הסתם, השואה השפיעה מאד על מצבו הנפשי, כפי שהשפיעה על כל יהודי ששרד את השואה.
    הבעיה שלנו היא שאנו מייחסים לאיש ולדעותיו יותר מדי חשיבות, במקום פשוט להתעלם ממנו, או רק ללטף אותו כדי שיירגע

  4. האיש הוא רודן, שצריך לעמוד לדין על פשעיו
    ופשעיו החמורים ביותר, מאז קום המדינה

  5. יש להסיר את המילים: סבירות, מתקבל על הדעת, לא ראוי, וכד' מתוך פסיקות בתי המשפט.
    פסיקה שתכיל מילים או משפטים שאינם מבוססים על החוק הכתוב, יש לגרוס מייד ולחייב את השופט בהוצאות המשפט, לשני הצדדים.
    אין יותר מפעל נקניקיות במערכת המשפט.
    יש להוציא מהם כל זכר לבחרית שופטים, בעצמם.
    לגרש את כל שוכני בית המשפט העליון, שכבר אינם בתפקיד, פרשו.

  6. פרופ' אבי דיסקין: שופטי העליון ''בורים ועמי ארצות'' כמו גם אוליגרכים תאבי שלטון הגיב:

    בראיון לערוץ הכנסת, ביקר פרופ' אבי דיסקין, מהחוג למדע המדינה באוניברסיטה העברית את המתרחש במערכת המשפט.

    הוא דיבר בשקט ובנימוס, אבל הגדיר את שופטי העליון "בורים ועמי ארצות" כמו גם תאבי שלטון ואת ביהמ"ש העליון כ"אוליגרכיה כוחנית המשבטת את עצמה לדעת, כזו המחליפה ללא כל זכות חוקית את המחוקק ומתערבת בעניינים ציבוריים שאין לשופטיה כל מושג בהם".

    פרופ' דיסקין הביא דוגמאות לבורות של שופטי ביהמ"ש העליון, שמשעינים את פסקי הדין שלהם על ציטוטים ורעיונות של הוגי דעות ופילוסופים, אבל עיון קל במקורות מגלה שהללו כתבו בדיוק הפוך ממה שהשופטים העליונים שלנו ציטטו והביאו בשמם.

    היתה זו ביקורת אינטלקטואלית שכבר שנים לא ראינו על במותנו והיה בזה גם משהו עצוב, כאשר דיסקין סיפר כיצד בחוגים החברתיים שלו השופטים מקבלים תמיד גיבוי בלתי מותנה וכי הוא יודע שדבריו אינם ה"בון טון" המקובל בקרב מי שקובעים באקדמיה את תקציבי המחקר, המינויים ומסלולי הקידום.

    פרופ' אבי דיסקין בתוכנית קפה הפוך, בנושא אקטיביזם שיפוטי, ינואר 2010.

    http://www.izs.org.il/heb/?father_id=289&catid=349

  7. אסור לחוקק שלדיקטטורים האלה יהיה מותר לבטל חוקים בשום תנאי. גם לא בתנאי שכל הזקנים האלה הגיב:

    יחליטו פה אחד.

    לא לא לא.

  8. הפרצוף של אהרון ברק מציג את הפנימיות המכוערת שלו. מה שבפנים תמיד מוצג על הפרצוף. איש מרושע הגיב:

    איש יהיר, איש טיפש, איש אטום, איש נכלולי, איש עם דיבור אלים ומגעיל כמו הפרצוף שלו מלא הפלולות. שיירו בי, כיתת יורים, טנקים. בא לי להקיא מדבריו, מקולו וממראהו. מתנפל בטרלול מביש. תרח שהזיק ואף מודע לכך ששונאים אותו לדבריו.

    איכססססס

    גועל של איש ערמומי ושפל.

    כל סיפורי הפוגי על הגאון הזה הם לא יותר מסיפורי פוגי.

    לא גאון ולא קצה קצהו של גאון.

    כל כולו ערמומיות והמצאת מושגי גניבת דעת ויצירת מציאות שלא קיימת בכלל.

    אהרון ברק הוא המלך העירום בסיפור הידוע.

    עירום עירום עירום ומכוער עד בלי די.

  9. אבל יש לו פוני כזה לצד ונראה כמו גירסה ישנה של השירים על ההוא עם הבלורית….וברק בשם…וחוקי שלטון שמאל לנצח…כל השאר לא חשוב…הוא מנהיג הצד הנכון….

  10. הבעיה, שהוא עצמו לא חושב שהוא מיותר ולכן מתראיין תחת כל עץ רענן ומשמיע את משנתו ולצערי הרבה אנשים מסכימים איתו ואחכ רצים להפגין מבלי להבין דבר.
    אני חוששת שבסוף דבר מכל מה שהשר לוין רוצה להעביר לא יתקיים, או רק חלק.

  11. ככול ששיטת הסיניוריטי לא תסתיים בחודש אוקטובר הקרוב ימונה לכהונת נשיא בית המשפט אדם בלתי ראוי בעליל! יצחק עמית. בצער רב אני מצהיר בזאת כי מדובר בנוכל משפטי, מעוות דין, גונב דעת! בפניו הופעתי. שמי במערכת, אני מזמין את מעוות הדין לעימות לבדיקת פוליגרף או כל הליך אחר לרבות תביעת לשון הרע ואף הגשת תלונה על העלבת עובד ציבור באופן שיחיב את בדיקת העובדות לאשורן. לשם הסר ספק הסעד המבוקש בהליך שהתקיים בפני מעוות הדין היה קיומו של פסק דין חלוט של בית המשפט העליון ממנו התעלם מעוות הדין.

  12. הדיון על הרפורמה המשפטית
    לא קשור לימין או שמאל
    הרבה מאוד אנשי שמאל ביקרו את השינויים של ברק
    כבר לפני הרבה שנים.
    זאת הסיבה שדפקו את רמון על כלום
    זאת הסיבה שהעיפו את אולמארט מראשות הממשלה
    (לא מצאו כלום על דניאל פרידמן)
    גם יוסי ביילין רצה לעשות שינויים גדולים במערכת המשפט
    פרופסור רות גבינזון ז"ל עמוק בשמאל.
    דרך אגב – אהרון ברק ימני בדיעותיו.
    ובבנין הארץ ננוחם.

    1. דפקו את רמון על כלום? הוא לא דחף לשון לפה של החיילת? למה סתם לעוות.

      את אולמרט העיפו גם על כלום? האיש קיבל שוחד מעטפות. הוא קיבל הנחת סלבס בעליון שקיצר את עונשו מ6 שנים לאחד וחצי.

      יוסי ביילין רצה לשנות את שיטת הבחירה לעליון? מתי ? ואיך?

      ברק ימני בדעותיו? מי שקורא לארצנו אדמה כבושה?

    2. את רמון (שר המשפטים)חיפשו על משהו
      מאוד גבולי ושלחו חוקרים לדרום אמריקה לשכנע את הקצינה להתלונן. ולמה ? מה המוטיווציה ? כי הוא פירסם תוכנית שדומה לתכנית של לוין.
      לגבי אולמארט החלה חקירת עדים נגדו , לפני שהיה
      כתב אישום נגדו (אירוע חסר תקדים) , והוא נאלץ להתפטר, ומדוע ? כי שר המשפטים שלו דניאל פרידמן החל לבצע שינויים במערכת המשפט.

  13. הדבר המדהים ביותר בתופעת "אהרון ברק" היא העליבות והרדידות של משנתו. אדם לא חכם ולא משכיל במיוחד ומלא בעצמו עד להתפקע. הגעתו של האדם המוגבל הזה למשרה הרמה והשפעתו המופרעת על מדינת ישראל היא תעודת עניות בעיקר לימין הפוליטי ומפלגת השלטון הליכוד.

  14. כמה פשוט, ככה מטריד
    האיש מידרדר קוגניטיבית, וזה הגיוני וביולוגי.
    מה שבאמת מטריד זה כמות האנשים שהולכים אחרי זקן מידרדר.
    צדק דר' טאוב כשהוא דיבר על אדיוטים שימושיים. מלא מהם הולכים אחרי זקן מידרדר בלי להבין שהם מידרדרים איתו!