גרירת השירות הצבאי ללב סערה פוליטית היא טעות קשה שתפגע לא רק בצבא אלא בסולידריות החברתית בכלל
הרעות נשאנוך בלי מילים / אפורה עקשנית ושותקת / מלילות האימה הגדולים / את נותרת בהירה ודולקת
שיר הרעות שנכתב על ידי חיים גורי שייך לקבוצה מצומצמת של יצירות שביכולתן לפתוח את סוגרי הרגש שלי באופן כמעט בלתי נשלט, נגד רצוני. גורי היטיב לזקק את טיב המסירות למען המשימה וחירוף הנפש למען אחר תחת אש. מאוחר בליל אמש נזכרתי בו ומילות השיר קיבלו משמעות חדשה. משמעותה של רעות בלי מילים. חיים ומוות ביד הלשון, ולמען הרעות לפעמים עדיף לשתוק, או לכל הפחות לא לגייס אותה לשירות מילואים פעיל.
ניכוס הון ציבורי שנקנה בשירות צבאי, משמעותי, קרבי ומפואר ככל שיהיה, אינו יכול לשמש ככלי לקידום מטרות פוליטיות בוויכוח מדמם. הניסיון לסמן "דעה נכונה" באמצעות תיחום קונצנזוס חוצה-קהלים מחד, וסימון תומכי הרפורמה כבני חושך מאידך, מטשטשים את העובדה לפיה מן העבר השני רבבות משרתי מילואים בהווה ובעבר שדעתם אינם כדעת המוחים. הצעד הזה עלול להפוך בבוא העת לשלילה מוחלטת, וחלילה להתרת דמם של אלו התומכים ב"ממשלה פשיסטית". השימוש במדים ובמילואים קוצר אהדה והצלחה בטווח הקצר, אולי אפילו יסכל את הרפורמה, אבל הוא מחבל קשות בסולידריות של החברה הישראלית, ופוגע פגיעה אנושה בצבא המילואים.
מילואים
בשורות הבאות אני מבקש לשתף אתכם כמה מחשבות וחוויות הקשורות לתווך שבין עולם המחאה לעולם המילואים. אתם יודעים, זה שכבר כמעט אף אחד לא עושה, המערך המוכה והחבול שתמיד מוגדר במשבר.
לפני כמה שנים הגעתי ליום מילואים בבסיס אליקים. השליש החטיבתי תפס אותי: יש כאן מישהו שאני רוצה שתשפוט, חייל שנפקד מהגדוד למרות קיבל את כל ההודעות וההתראות. שפוט אותו. תפסתי משרד צדדי, החייל צעד פנימה בשמאל ימין וההצגה התחילה. מהר מאד היא הפכה לשיחה פתוחה בגובה העיניים, מילואימניק למילואימניק. ה"חייל הנפקד" התגלה כאיש משפחה, חפ"ש שבא לעשות מילואים, עם בעיות בבית, אולי בעבודה או בלימודים. הפרטים לא חשובים וגם לא הייתה שם דרמה גדולה, אבל הבנתי מיד. דיברנו במשך חצי שעה, הוא יישאר באימון. לקחתי את טופס התלונה, איתרתי את סעיף "נזיפה" או "התראה" ושלחתי אותו לדרכו.
זהו סיפור אופייני בעולם המילואים. ללא המילואימניקים, החיצים הכחולים על מרשם הקרב המסמנים את התקדמות כוחותינו לעבר היעד יהיו חסרי משמעות. מה שמחזיק אותם אינו כוח הפקודה או החובה, אלא מחויבות פנימית וסולידריות. הרעות המתקיימת בימי שגרה, שנוצקה בשירות הצבאי, נותנת דלק למעטים ונבחרים להמשיך ולשרת חרף הלימודים או העבודה, העסק או הילד החולה.
כל מילואימניק חבר בקבוצת ווטסאפ אחת לפחות של הגדוד או היחידה. המחלקה או הצוות מהשירות הסדיר היא קבוצה נוספת. אם אספור, אני מניח שאגיע לשבע-שמונה קבוצות כאלו בהן אני חבר. בניגוד להמולת הפייסבוק ולתרעלת הטוויטר, הקבוצות האלו שקטות ממחלוקות פוליטיות. ברגעים הנדירים בהם מסתננת איזו דליפה לא רצויה, הנושא מקופל מימין ומשמאל בבקשה מנומסת: לא להכניס פוליטיקה לקבוצה וזהו.
הבחירות במרץ 2015 תפסו אותי במילואים. תרגיל גדול עם חיילים, מפקדים זוטרים ובכירים, מכל קשת הגילאים ומכל חלקי העם. זו הייתה במובן מסוים חוויה מרוממת ומעודדת. דבר לא נשבר לפני או אחרי עם היוודע התוצאות. פנים אל פנים, בעשייה ובבטלה כאחד, השיח תסס והזכיר שולחן שבת במשפחה בה מצביעי 'יש עתיד' וליכוד. ההתנסות כי החיים האמיתיים הם לא סערת טוויטר, שמעט מן החיבור דוחה הרבה מן הפירוד.
מכלול האיזונים העדין הזה, והרבה למעלה ממנו, מוטלים כעת על הכף ומצויים בסיכון. צריך להבין דבר פשוט: עם כל החבטות שחוטף מערך המילואים – בהזנחת מכסת האימונים, בתגמול חסר למשרתים ובהעברתו לסוף התור באופן שערורייתי בהיבטי ההצטיידות ובניין הכוח – לצה"ל אין שום יכולת להסתדר בלעדיו בתרחישי הקיצון. צה"ל ללא מילואים הוא צבא בלתי כשיר להתמודדות עם תרחישי הקצה.
מחאה
מובילי המחאה נגד תיקון מערכת המשפט כיוונו חיציהם לנקודות תורפה – כלכלה ומילואים. פגיעה בכלכלה מפחידה כל אזרח, רתימת המילואים פוגעת בבטן. זה אולי מזעזע את חלקנו, אבל יש להודות שהשיטה מצליח להם עד כה.
מסגור הממשלה כ"פשיסטית ועבריינית" הפך את הוויכוח מדיון דמוקרטי לשיח של בני אור ובני חושך, בין מגיני הדמוקרטיה לשולליה. הפוסל, כידוע במומו הוא פוסל. וכך, כאשר שירי ארץ ישראל מתנגנים ברקע, פועלים המתנגדים לרפורמה בשיטות מבית מדרש ה-BDS: מחרימים את מחצית העם, מושכים השקעות וכספים מישראל, והסנקציות גם הן בדרך. בשיח ברשתות התקשורת של מטות המאבק כבר מדברים על "צעדים אופרטיביים" ונזרקים רעיונות כמו "לדבר עם אייפאק שילחצו על נתניהו", לשגר שליחי נציגי "ממשלת השינוי" לבירות העולם לתדרוכים נגד הממשלה ועוד. "בינאום הסכסוך" הוא לגמרי על הפרק, אולי הוא כבר בעיצומו.
אלו חלק מהדברים שאמרתי ל-@kann_news בבוקר היום הראשון לצעדת המילואימניקים.
מי שמכיר אותי, בוודאי אחיי למילואים, מבין שמבחינתי מדובר בשבר גדול. pic.twitter.com/rjhOmwIELV— Shraga Tichover 🚵 (@ShragaTichover) February 11, 2023
הזעם הקדוש אינו מאפשר לראות שאולי, בצד השני יש אנשים, אפילו רבים, החווים את העוצמה העודפת של המערכת המשפטית כטעם לפגם בדמוקרטיה. העיקרון הוא לנהל את המשחק בלי להוציא מחוץ לגדר הלגיטימיות את הצד השני. כאשר יאיר לפיד כראש ממשלה הודיע כי ידלג על הכנסת ולא יביא בפניה את ההסכם המוסר בין היתר שטחים טריטוריאליים ללבנון – בהחלט חשבנו שיש בצעדים אלו משום פגיעה אנושה באיזוני הדמוקרטיה. כל זה לא הצדיק הוקעה של ממשלתו כבלתי לגיטימית, בוודאי שלא ניכוס הון ציבורי כלשהו – מילואים, יזמות עסקית או חברתית, או השד יודע מה – כדי למחות בשמה ולהדהד את המסרים שלנו.
האם "אנחנו מהמילואים – תקשיבו לנו"? יכול להיחשב טיעון רציני? תגידו – אתה טועה, מבלבל את המוח, אפילו משקר. לגיטימי. זו מהותה של דמוקרטיה, וזה מחיר נסבל בהחלט לשלם עבור דיון ציבורי ומחלוקות שמוכרעות בדרכי שלום, בקלפי, בכנסת או בדעת הקהל.
BDS
מובילי המחאה חושבים שהם יכולים לרכב על גב הנמר, לאלף אותו ולנהג אותו כרצונם. הם טועים. לדינמיקת המחאה יש חיים משל עצמה. הם חושבים בוודאי שהסנטימנט החיובי כלפי המילואים לא יוביל לניכור בלתי הפיך בעם; הם טועים. הם משוכנעים שאפשר לשמור לאורך זמן על מרי אזרחי לא אלים כאשר מכנים ממשלה נבחרת "עבריינית ופשיסטית", הם טועים; הם חושבים שאזרחים משני צידי המתרס יעשו את האבחנה בין ה"ממשלה" ובין בוחריה – הם טועים; הם מניחים שהמחאה תשיג את מטרתה והכל ישוב להיות כמו שהיה. הם טועים גם בזה.
התבטאויות המבחינות בין מרי אזרחי לא אלים, לצד שלילת עצם הלגיטימיות של הממשלה, "תכנונים אופרטיביים" וקריאות לעבור ממילים למעשים – כל אלו הם הכשרת מדרון חלקלק שבקצהו עלולים לקום אנשים בודדים או קבוצות ולעשות מעשה. בשלב זה טרם ברור אם הרפורמה תעבור או לא, ואם כן באיזה תמהיל והיקף. מה שברור כבר כעת שנחצו קווים אדומים. מחאה המבוססת על היגיון BDS ועושה שימוש במוסד המילואים כדי להשיג הישג פוליטי בסוגייה שנויה במחלוקת תפרק את הסולידריות.
זה יתחיל בקטן: המחאה תזלוג לקבוצות ווטסאפ, תפרק צוותים, יחידות וגדודים. תומכי הרפורמה ואנשים המזוהים איתה יוקעו, יוצאו מקבוצות, יסומן גבול של דעה לגיטימית ודעה פשיסטית, הכל תחת קונצנזוס מדומה. משם תזלוג המחאה לחיים האמיתיים, תגרור צעדים מעשיים: הפסקת טיסות של טייסים במילואים בשירות "הפשיזם", שיבושים חמורים של פעילותן של מערכות שונות, כלכליות וממשלתיות, הפסקת התנדבות של אנשי מילואים. אחר תגיע הנטישה בגילאי ה-20 וה-30. חברי הרוב השקט יהפכו לאיים בזרם, והזרם יסחף. "הרעות בלי מילים" תוכתם במילים קשות ורעות – הלנו אתה אם לצרינו? – והיא תכריע האם הדברים ימשיכו לצאת רק עוד קצת משליטה. עוד קצת ודם יישפך.
פעם אחר פעם הוכיחו רבים ממובילי המחאה (יעלון, חלוץ, ברק, גולן ואחרים) כי אינם מבינים גדולים בחברה אזרחית או בקישוש קולות בקלפי. בצר להם הם חוזרים לצור מחצבתם הנוח, המוכר, האחד והיחיד: צבא. מושגי המחאה צבאיים, הטרמינולוגיה צבאית, השיחה צבאית, הליהוק היחידתי צבאי, ויש כבר מי שאומר בפה מלא שהוא "לוחם" שיירה בחזרה (במי? למה?), שזו לא תהיה מלחמת אחים, אם כבר אז מלחמת אזרחים. לא עוד דיון דמוקרטי לגיטימי בחברה שוקקת חיות: צבא וצבאיות יהפכו למערכת ההפעלה של מחאה אזרחית.
משפט שלמה
תחת עמוד הענן של צדקת הדרך הבלתי מתפשרת תמשיך המחאה לפתח חיים משל עצמה, ותהפוך משד בבקבוק למפלצת השורפת את כל מי שעומד בדרכה. המגרש שורטט וכל כולו בבחינת "יהרג ובל יעבור". שהכלכלה תגמגם, שבעלי עסקים ירעדו, שהצבא ייחלש, שאויבנו ינצלו כל תורפה וחולשה – בטלו את הרפורמה או שתיקרע המדינה.
ואנחנו? מה נעשה? אני יודע מה אני באופן אישי אעשה. אני מוכן להשליך עצמי אל כבשן האש לפני שאנהג כמו הצד השני. לא כל האמצעים כשרים. בין "למות או לכבוש את ההר" של ז'בוטינסקי ל"לא תהיה מלחמת אחים" של בגין – אני יודע במה אבחר. ומה יקרה אם המחאה תמשיך ללחוץ על הגז, עם דם או בלעדיו? הרפורמה תעצור ומשפט שלמה יוכרע כמו שהוא מוכרע תמיד – בברירה בין הרס המדינה ובין חיים ללא רפורמה. זה יהיה הפסד, הפסד פירוס, אפילו לא ניצחון פירוס.
לו יהי
אין לי את אותו קילר אינסטינקט לנצח את הצד השני בסוגיה פוליטית, חשובה ככל שתהיה, כפי שהיה לי נניח בבחירות. בחירות צריך לנצח עם מה שיש, אחר כך צריך לחזור לחיות יחד. אין בי חדווה לדהור בכוח ובעוצמה מקבילה מול המחאה לקראת התנגשות בלתי נמנעת, אך האלטרנטיבה לוותר אינה נוחה גם היא משום שהיא הופכת את הבחירות להצגה, ומחזירה אותנו למצב הטבע אליבא דאהרן ברק – דמוקרטיה פגומה תחת זכות הווטו של הפוסק האחרון, הרשות השופטת.
החרמת הימין והעומד בראשו מונעת את שובה של המערכת הפוליטית בישראל לימים של שפיות נסבלת ושיתוף פעולה מינימלי בין הכוחות הציוניים. לצערנו הרב, זה כנראה מוגזם לבקש כעת מפוליטיקאים לגלות אחריות ולהיכנס לממשלה כדי לקיים את ההסכמה רחבה שכה רבים קוראים לה וכה מעטים עושים ליישומה. בתוך מחול השדים הזה שנקלענו אליו, כל בקשתי היא זו: הניחו את הנשק, הורידו את המדים, הניחו לנופלים, הפסיקו לאיים ובואו לדבר. פשרה אינה חולשה אלא הדרך שבה עושים דברים בפוליטיקה. אם חלילה ישפך כאן דם, דבר לא יהיה כשהיה.
שוב אותם טיעונים נאיביים של פניה תרבותית לאנשי הג'ונגל. מוטב לשתוק, אולי אז היריב יתחיל לחשוש ממך. "טעות קשה" "פגיעה בסולדיריות החברתית" וכו' אל מי אתה פונה איבגי עם המילים היפות האלו? רבונו של עולם עד כדי כך אתם נאיביים?
מחר נוכח השביתה שמארגנים הבולשביקים, כל אחד מאתנו בפינה שלו יתרום את חלקו למאבק של עם ישראל לחרות בארצו משלטון הדיקטטורה הבולשביקית.
המחזיק כספים במיטב דש אחרי שסטפק הבעלים פער את פיו נגד נתניהו, יעביר את כספו לחברות אחרות. אני הוצאתי את תיק הני"ע שלי משם, ובני את קופות הפנסיה.
מי שיש לו חשבון חיובי (לא מינוס) בבנק דיסקונט יעביר את חשבונו לבנק אחר.
מי שרכש כרטיס מינוי למשחקים של מכבי תל אביב כדורגל יחזיר את הכרטיס ויבקש את כספו חזרה, אין מקום לשוחר חרות וחופש לחבור כאוהד לקבוצה שקפטן הקבוצה שלה ייני מצטרף להפגנות של הבולשביקים ומצהיר על כך.
כל אחד מאתנו יתרום את חלקו גם הקטן למאבק לחרות. התעמולה הבולשביקית מדבר על הדמוקרטיה, אנחנו מדברים על חרות
אכזבה עצומה מלוין ורוטמן. מסירות הנפש של אלפים רבים למען נצחון הימין הכל יורד לטמיון בגלל רפיסות וחולשה.אסון.
מבקש להעלות בפני קוראי האתר הנכבדים את הטיעון הבא, נוכח הוראת היוע"מ כי נתניהו מנוע מלעסוק בכל דבר שיש בו נגיעה למשפטו = "ניגוד ענינים"
ההוראה הזאת היא בניגוד לחוק ואין לה זכר בחוק.
עד פסק דין מוחלט החוק אומר שראש הממשלה נשאר על כנו. כלומר ראש ממשלה עם מלוא הסמכויות. ולא ראש ממשלה חלקי או נכה.
הוראת החוק מתייחסת הרי תמיד למקרה של הגשת כתב אישום ואין זכר בחוק שבכך הופך ראש הממשלה לראש ממשלה נכה או חלקי. האינטרס הציבורי רוצה שראש הממשלה יעסוק בכל הענינים ללא הגבלה ככל ראש ממשלה אחר, לכך הוא נבחר.
מה לבולשביקים ולדמוקרטיה? הצעדים הראשונים של הבולשביקים אחרי שתפסו בהפיכה אלימה את השלטון היו הקמת משטרה חשאית, הצ'קה, מורתה והורתה של הגסטאפו הנאצי, סגירת עיתונים, חיסול מפלגות אופוזיציה ופיזור אלים של האסיפה המכוננת ("אוצ'רדיטל'נוייה סובראנייה") שנבחרה בבחירות חצי-חופשיות ובה – למרות הטרור האדום – היו הבולשביקים במיעוט של כ-25% בלבד והיא דחתה את ההפיכה הבולשביקית האלימה. רוצח ההמונים לנין כתב ספר שלם של תירוצים על חיסול האסיפה המכוננת. דמוקרטיה ובולשביקים? הולך ביחד כמו גן נוי ומחנה מוות. הבולשביקים הציתו מלחמת אזרחים עקובה מדם שארכה שנים ובה הם רצחו מיליוני בני אדם. וכל זה עוד לפני הקולקטיביזציה ומשטר הגולאגים הממוסד תחת שלטון יורשו של לנין, רוצח ההמונים סטאלין. הבולשביקים ו'מהפכתם' הקסימו את השמאל הציוני. בן גוריון נשלח להשתתף בהלוויית לנין בסוף ינואר 1924 וחזר מוקסם ממשטרו וממרעיו ובראשם רוצח ההמונים טרוצקי. לקח לו הרבה שנים עד שהתפכח מהסם הבולשביקי-'מהפכני', אם כי הוא מיקד את התנגדותו לקומוניזם במשטר סטאלין תוך כדי אפולוגטיקה על משטר לנין שבו הוא עדיין זיהה צדדים 'חיוביים'. לסיכום: כשבולשביקים מדברים על 'דמוקרטיה' זה כמו שהנאצים מדברים על 'תרבות' ו'ערכי המשפחה'.
העלית נקודה טובה וחשובה. הציבור הימני, שבעצם הוא רובו של הציבור היהודי במדינת ישראל, צריך להחרים את בנק דיסקונט ואת מיטב ד"ש וגם את סלקום (שעובדיה פרסמו בציבור תמיכה בפרעות הערבים בתשפ"א) עד אשר יפוטרו המנהלים שמעדיפים פוליטיקה ופגיעה בלקוחותיהם על פני כספם של לקוחותיהם.
אני לקוח של AIG. יפעת רייטר, המנכ"לית של AIG מתפרנסת ממני ומעוד עשרות אלפי לקוחות. אני תומך בהצעת החוק שמאפשר אפליה במתן שרות. לפי פרסומים אינספור, שלא הוכחשו, יפעת רייטר מנכ"לית AIG טענה שתפלה את כל מי שתומך בהצעת החוק הנ"ל, בפועל גם אותי. אז אני קורא לכלל לקוחות AIG להחרים את AIG עד שיפעת רייטר המנכ"לית תפוטר. ואני קורא גם ללקוחות AIG לעקוב אחר יפעת רייטר המנכ"לית ולהחרים כל עסק שאותו תנהל.
אני הלקוח, ובית עסק שרוצה להפלות אותי בגלל דעותיי ואורח חיי, או שפועל כדי לפגוע בי, לא אהיה לקוח של אותו עסק ואמליץ לכולם לנהוג כמוני.
ראינו כבר איך כל פעם שהמצב הבטחוני מדרדר רוב השמאל שוכח שהוא שמאל ופתאום דוגל במבצעים צבאיים והצבת מחסומים.
אנו יודעים איך אכפת לשמאל מהמסתננים-אבל עד הבריכה הציבורית שלהם.
זה כי הם שמאל אבל קודם כל מפונקים.
ולכן אין מה לחשוש שהם באמת יגבו מהמדינה את מלוא המחיר שהם מאיימים.
הם לא יפרקו את צה״ל כי הם יודעים מה יעשו בני דודינו. ואפילו אם השמאל יצרו נזק בטחוני הם כבר ירוצו להתגייס למילואים.
ואגב, האיומים בחרמות כלכליים מגוכחים אף יותר. יש בעולם אנשים עם שכל שרואים שישראל שווה השקעות. פשוט צריך לבחור בחברות שרוצות שישקיעו בהן. אז לא רק שהשמאל יסרב לשלם את המחיר של נזק למדינה הוא גם יצקפל לפני שמתחריו העסקיים מימין יקחו לו משקיעים. ודבר דומה באקדמיה.
אני לא אומר שהשמאל לא יגבה מחיר על הרפורמה. אני אומר שהמחיר לא יהיה כזה גבוה ואין מה לפחד מהם.
גרימת אי סדר חברתי, ראיה דיכוטומיות (הלנו או לצרינו?), מיליטריזם ותעמולה שקרית (ברובה המוחלט) – הם אבני יסוד בדפ"א של הבולשביזם מאז ומעולם.
אי אפשר להתחייב לשיטתו של בגין הפעם. בכל דור ודור השמאל אכף את דרכו תוך איום במלחמת אחים. היו יותר מדי אלטלנות, אנחנו לא יכולים להכיל עוד אחת.
ממש חוצפה,אני איש מילואים וממתי אתם מיצגים אותי?
תשאירו את המילואים מחוץ לויכוח הפוליטי
ממליץ לממשלה למשול ולהכיל את המדיניות
הם מייצגים אותך בלי לשאול אותך. למה שישאלו?
אתה רציני?
אתה באמת חושב שהשמאלנים יקראו את המאמר ויגידו לעצמם "טעינו, בואו נשאיר את הצבא מחוץ לוויכוח"?
בזמן שאתה מתווכח בנימוס, ובטענות מלאות בהגיון ובכבוד לצד השני, תחת כללי החוק, השמאלנים רואים בך פראייר (וזאת עוד מילה עדינה ביותר בהשוואה למה שהם באמת חושבים עליך), וכבר מכינים מהלומת טרור נוספת כדי להרוס אותך ואותי ואת כל הימנים באשר הם.
דבריך רק מגרים אותם לתקוף כמו שפיראנות תוקפות בעל חי פצוע, ולהגביר את ההתקפות על הכנסת והממשלה הנבחרת באמצעות אנשים ששירתו בצבא ובמערכת המשפט ובמערכת החינוך ועוד ועוד.
הם מזהים את נקודות התורפה שלך ושם הם תוקפים ביתר עוז.
בזמן שאתה שומר על הכללים, השמאלנים מכינים סכינים שבורות, חלודות, ומשוננות כדי שכשהם יתקעו אותן בגב שלך זה יהיה הרבה יותר כואב.
צודק בכל מילה ומילה. ראה לעיל תגובתי הראשונה בין כלל התגובות
התנהלות בולשביקית לא מתיישבת עם הימין – לא ברוח ולא ביכולת. גם אם אנחנו רוצים אין לנו דנא ויכולות להתנהל כך. מעבר לזה, כימני, אני מתחיל כל ויכוח כך, וכל מי שהצלחתי לשכנע הוא רווח נקי, ויש לי אליבי להסלים בהמשך. אני רחוק מלתלות תקוות נאיביות בצד השני, אבל אם נחזור רגע לבחירות – המאבק הוא תמיד על המרכז המתנדנד, ואיתו תמיד יש על מה לדבר – גם עכשיו, וזה קורה בעודנו מתכתבים כאן. אם העסק ידרדר נדע שנהגנו נכון והגון, ונדע גם להתמודד עם הסלמה באופן נחרץ, אם צריך אז גם חסר עידון. הכל לפי הצורך והעניין והחוק.
מה זה "נדע שנהגנו נכון והגון" ? הנה הביטויים המלמדים שאתה לא בכיוון.
במצב שבו שני הצדדים מכבדים את רצון הבוחרים, הייתי מסכים איתך בלב שלם. מצב זה הוא כמעט אוטופי. אבל אנחנו נמצאים בזמן שבו כל דאלים גבר, ואסור לנו לתת לזה להימשך. רק להזכיר לך – בית ספר יסודי דתי, שמשרד החינוך וראש עיר אלים דורשים מההורים שילדיהם ילמדו עם חולת נפש שמתנהגת בניגוד לערכי הדת.
אי התנהגות "בולשביקית" כלפי השמאלנים היא היא הבעיה. אם תמשיך להתייחס לשמאלנים בכפפות של משי בזמן שהם באים לפגוע בך, לא יהיה לך כח להמשיך לעשות את מה שמועיל למדינת ישראל ועם ישראל.
בזמן שרופאים זועקים על משמרות אין סופיות, תנאי עבודה ירודים, אפיסת כוחות, וכל זה תוך רצון עצום לעזור לחולים, השמאלנים שביניהם כבר שובתים בגלל רפורמה משפטית שאין להם מושג מה יש בה ושלא קשורה לעבודתם, ומסכנים את בריאות הפציינטים שלהם.
בזמן שמחנכים שוטפים את מוחותיהם העדינים של ילדינו על דמוקרטיה ו"זכויות האחר", הם מפגינים באלימות נגד זכות הימנים לשלוט לאחר ניצחון בבחירות דמוקרטיות.
הזכות היחידה שאני מוכן לתת לשמאלנים היא להצביע בקלפי בעוד 4 שנים למפלגה שתייצג אותם בכנסת.
אגב, ברוך שפטרנו ממר"צ וחברי הכנסת שלה. אחרת המצב היה הרבה יותר גרוע, וביטחון הח"כים והשרים הימנים היה בדרגה של סיכון ממשי ומיידי לחייהם ולחיי משפחותיהם. חובב הנאצים היה מציג לכל העולם את כישוריו הצבאיים בתוך ומתוך בנין הכנסת. ואיתם אתה רוצה לדבר?
לתגובות האחרונות: אני משתדל לקבוע סטנדרט להתנהגות לפי עולם ערכים ועקרונות שאני מאמין בו ולא בונה את הסטנדרט לפי מי שמנכס את מדי צה״ל, דרגות ושירות מילואים כטיעון בוויכוח. ביום שבו אנהג כך אפשר לקפל. בין השורות – או בגלוי – יש כאן איזו תפיסה שרואה בגישה שאני מציע משהו לא מותאם. שום דבר בנקודת הפתיחה שלי לדיון לא מעיד על הקשיחות, נהחישות או קשיות עורף אם וכאשר נידרש לכך. אבל המטרה שלי בראש ובראשונה היא למשול בהגינות ולהחזיר את השיח לאיזון מינימלי משום שהוא הופר. אנחנו חיים בדמוקרטיה, ועיקר כוחו של הימין כמו שאני רואה את זה הוא בשיח ענייני מבוסס היגיון, עובדות ונימוקים.
עיקר כוחו של הימין, במניעת השתלטות הבולשביקים על ארץ ישראל ועם ישראל, דרך הכרת היריב. נימוקים עניינים רק כלפי פנים, כלפי חוץ אגרוף ברזל, למען עם ישראל וארץ ישראל
גד איבגי,
בדיוק. צודק לגמרי.
איך צודק?
"השמאל רואה בימין אויב של ממש. הוא עולה למגרש בכדי לנצח, להביס, להשפיל ולחסל את היריב, לא בשביל להתגונן או להרוויח זמן לקראת עתיד של פיוס והרמוניה"
אני קורא את הדברים ואת הדיון המעמיק בתגובות בין יובל לאיבגי ומזהה את השנאה הסמויה שעולה לכל מי שחושב אחרת, את הרמיזה הסמויה לכך שמאות אלפים של אזרחי ישראל שחושבים שמתעורר כאן תהליך מטורף שיפגע בכולם, כל רצונם הוא פגיעה באחרים. כולם טפשים? כולם בוגדים?
חשבתם שאולי אתם העיוורים שהולכים שולל אחרי אנשים שאבדו את דרכם, שאבדו את מוסריותם ושחלקם פשוט לא למד היסטוריה.
אז אין לי ארץ אחרת ועל זאת אני אלחם למען ילדיי ונכדיי ולא אשלם מיסים כדי שדרעי וגפני יעבירו אותם לחרדים, ואבקש מבני שלא יעשה מילואים כדי שמורשע בעברות טרור יעמוד על מדרכה בירושלים וישלח אותו אלי קרב, ואפגין כנגד נאשם בעבירות העומד למשפט ומוביל את השנאה האיומה הזאת רק כדי להחלץ מהמשפט (וגיבור על אחרים-אולמרט) ולא… לא אשב בבית.
אני שסביי אבי הקימו התיישבויות בארץ הזאת, שסבי איש ההגנה והש"י הקים ושרת את שרות הבטחון הכללי עד יומו האחרון (ממש עד יומו האחרון) שאבי ואחיו שרתו בצ.ה.ל כקצינים, אני לוחם שריון, אחי לוחם צנחנים בנותי בסיירת מטכל ושריון, בני לוחם תותחנים ורוב בני משפחתי ביחידות הכי מובחרות והכי סמויות מן העין, אני השמאלן הבוגד שמפרק את הסולדריות בארץ הזאת. כן זה אני. אשא לעולם ועד על כתפיי את האחריות הזאת למען ילדיי ונכדיי.
מעבר לערימת הקלישאות הלעוסה והמביכה – תגובה עניינית יש לך?
תיקון אחד, השנאה אינה למי שחושב אחרת אלא למי שמרשה לעצמו לשבור את הכללים בשם החשיבה השונה.
כי אפילו אם נניח שהממשלה באמת פועלת באופן שערוריתי ומסוכן(והרשה לי לחלוק על זה, בעיקר ביחס להתנהלות הממשלה הקודמת)-יש גבולות גזרה למה מותר ומה אסור. רוצים להפגין? תפגינו. אבל קריאות אלימות?! לחוסר שיתוף פעולה?! לפגיעה במשק/שירות המילואים?! יש דברים שאסור אבל אסור לעשות.
ודאי שלא כל איש שמאל מסכים להתנהלות כזו(לדוגמה,, ראה השר לשעבר חיים רמון) אבל הרוב לפחות מסכים בשתיקה.
רוצים דיון? בסדר, תתחילו בלדרוש מהנציגים שאמורים לדון בשמכם להגיע לועדות ולהתנהל שם כראוי ובכבוד. בינתיים הסרטונים שהתפרסמו מאותן ועדות מראות מי באמת מונע דיון.
רוצים פשרה? בשמחה, אבל קודם כדי שתקשיבו ותבינו מה מפריע לימין: חוסר האחריות על ראשי המערכת המשפטית למרות סמכותם הרחבה, המצב בו יועצים משפטיים קובעים ולא רק מייעצים(הם אינם חלק מהרשות השופט-זו הגדרה של בג"ץ ספציפית), העובדה שכל הבלמים('איזונים ובלמים') על בג"ץ נגמרים מיד אחרי בחירת השופטים ושיבוט עצמי בועדה לבחירת שופטים.
כל הפשרות ששמעתי עד עכשיו לא הציעו תיקון של אפילו סעיף אחד מהנ"ל.
סבך היה בהגנה? סבך היה בש"י? סבך הקים ושרת את השב"כ?
ברשותך, או שלא, אשאל שאלה פשוטה. כמה יהודים נפגעו עקב התנהלותו של סבך בהגנה, בש"י ובארגון הממשלתי היחידי בכל העולם שאחד מתפקידיו הרשמיים הוא לפגוע ביהודים?
אתה טוען שנציגי הימין בכנסת (למעשה נציגי רוב העם היהודי במדינת ישראל) הם "אנשים שאבדו את דרכם, שאבדו את מוסריותם ושחלקם פשוט לא למד היסטוריה". ולכן אתה מצהיר שתעבור על החוק במדינת ישראל "לא אשלם מיסים" ומסית למרד כנגד מדינת ישראל "אבקש מבני שלא יעשה מילואים". ואתה רוצה שנחשוב שאתה לא בוגד?
אם לא מוצא חן בעיניך שדרעי וגפני ואיתמר בן גביר ובנימין נתניהו מרכיבים את הקואליציה, תפנה לנבחרי הציבור שלך ותדרוש מהם להקדים את הבחירות לכנסת ה-26 לעוד יומיים, ואז תוכל להצביע לאיזו מפלגה שתרצה. הרי את אותה זכות הצבעה מימשו בוחרי הימין, לא?!
או שאתה רוצה לשלול מהימנים את זכות ההצבעה שלהם?
אגב, אתה מתפאר בתרומת בני משפחתך למדינת ישראל. אבל ממתי תרומה כלשהי, מכובדת ככל שתהיה, מרשה לך לא לשלם מסים? להסית למרד? להתעלם מרצון הבוחר כפי שהתממש ב 1/11?
אני יכול להבין כאב. אני לא יכול להבין איך גליון קורות חיים תורם לדיון ענייני. הנחת המוצא כאן היא שכל אחד בא מאיזה שהוא מקום ועשה דברים בחייו, נושא מורשת של הקרבה למדינה – בצורה כזו או אחרת. אם אתה חושב שהרפורמה מסוכנת – אתה מוזמן להעלות טיעונים ענייניים ואני מבטיח שנקשיב ונתמודד איתם. אם כל מה שיש כאן זה דיון במסורת ״המדינה של אבא שלי״, אז יש לי מה לחדש לך – היא גם של אבא שלי.
אביך הסגיר גם את אנשי אצ"ל לשליט הבריטי? ויש לי חדשות בשבילך, מי שהקים את המדינה היו הבורגנים הקטנים תושבי תל אביב, חדרה, פתח תקוה , רחובות אלו שבן גוריון וחבריו רדפו את בשיטות בולשביקיות ידועות.
כל מה שאתה עושה, בניך, בנותיך, ואחיך עדיין לא מצדיק שתשליט עלינו דיקטטורה בולשביקית, אנחנו בני חורין, אבותינו גירשו את המשעבד הבריטי והיום הם רוצים לצאת לחרות מהשעבוד של השמאל.
כן זאת אבחנה מדויקת של גבולות הגזרה של התנועה נגד ההפיכה. שינוי בחוקי היסוד של המדינה, וביטולם הלכה למעשה מצריך הסכמה רחבה בחברה, לפי הסקרים אין לזה אפילו רוב. הנושא נוגע בציפור הנפש של הציבור הליברלי בישראל וכן, מעורר גם קריאות למלחמת אחים.
מותר ואפילו כדאי לבצע שינויים מהותיים בשיטת הממשל, אדרבא, יש לזה הצדקות וראוי שנעשה זאת כחברה. אבל אם חברי הליכוד, מאמינים שמותר לבצע שינוי עומק במבנה המדינה כאשר לזכותם עומדים רק 50.01% מהקולות אז מה נותר ל 49.99% הנותרים לעשות?
יש צורך בפשרה והדברות, כל זמן שלא חותרים לפשרה מחיר המחאה רק ימשיך לעלות.
הסכמה רחבה כמו בחוק יסוד כבוד האדם? בחיי שאתם בדרנים
למגיב מעליי – כנראה שלא הבנת. "הסכמה רחבה" צריך רק בנושאים שמיעוט השמאל מתנגד אליהם. לעומת זאת, כאשר מדובר במסירת שדה גז לחיזבאללה למשל, אין שום צורך בהסכמה ואפשר אפילו לעבור על חוקי היסוד הקדושים
א. אין שום חוק המחייב הסכמה רחבה לשינוי כזה.
ב.מצד שני לפי חוק צריך 80 ח"כים או משאל עם בשביל הזזה של גבולות המדינה והנה כל אלה שמתנגדים עכשיו בדרישת הכמה רווחה דווקא תמכו בלפיד לפני חצי שנה ואיש מהם עוד לא היכה על חטא.
ג.50.001% זה עדיין רוב(וכן יש תמיכה רחבה כזו לרפורמה) ולכן בהחלט מספיק. שאר ה49.99 צריכים ללמוד להפסיד בכבוד ו/או לנסות לשכנע וכאשר הם יבחרו מחדש גם לפעול לשינוי של מה שמפריע להם.
ד. תתפלא אבל ראשי הימין דווקא מוכנים לפשרה והידברות. אלה ראשי השמאל שמתקשים לשמור על שפה מכובדת והתנהלות נאותה. ולפעמים גם מחרימים ועדות.
ה.אפילו אם נניח שהממשלה באמת פועלת באופן שערוריתי ומסוכן-יש גבולות גזרה למה מותר ומה אסור. רוצים להפגין? תפגינו. אבל קריאות אלימות?! לחוסר שיתוף פעולה?! לפגיעה במשק/שירות המילואים?! יש דברים שאסור אבל אסור לעשות.
ההטפה לפשרה יש לה רק מטרה אחת, לתקוע את ההליך, מה שלא הולך דרך הקלפי, ילך דרך הולכה בכחש, כמיטב המסורת של הבולשביקים
טוב, בסדר! אנחנו, השמאלנים, נעשה מילואים בדיוק כמו בן גביר, גפני, ודרעי. אחדות או לא?
ואו איזו תגובה מקורית וחדשנית שלא שמענו בכלל אף פעם! אמיץ ומהמם
וגם נקבל פנסיות ציבוריות שמנות
ההשוואה בין דרעי שבחר ביודעין להשתמט לבן-גביר שניסה להתגייס אבל קב״נים החליטו שדעותיו הפוליטיות מונעות גיוס מקוממת כמעט כמו החלטת אותם קב״נים.
גד היקר!
כל מילה בסלע… הבעיה היא שאין עם מי לדבר בצד השני … הם כולם (כמטאפורה) טהרנים טהורים שיודעים לשפוט את הצד השני ולמחוץ אותו עד הסוף אבל שהם טועים, מנבלים, מתסיסים, ממרידים… אז זה רק מיעוט, מכה קשה בכנף, לשמאל אין טעויות ודרכו תמיד הנכונה והצודקת…. תשים לב שלרוב הימין מוותר, משתף, נכנע … עושה שלום… מפנה ישובים… אבל הזוהר והכותרות בשמאל… הם היו פה לפנינו רוב ( ולא מדובר רק על אשכנז ורולקס – שדי מאמין את המבוססים של ימינו) ושולטים בתקשורת, בפרקליטות, בתי המשפט ועוד (אהרון ברק: אולי טעינו) וקשה להתמודד ללא רפורמות (שלהם נוח להגדיר כהפיכות – "מי הזיז את הגבינה שלי"
האחרון שרכב על ״נמרים״ היה יאסר עראפת,ש״ט,
גולן עבר כברת דרך להצטרפות אליו.
הרבה מילים שחלקן דמגוגיה. המובן מאליו הוא זה שהם חלק מאיתנו. המציאות המורכבת היא שהם יכולים להחליט לא להתנדב.