מכה קרקעית קשה ומהירה תנטרל מהיסוד את תשתיות הטרור ותסיר מעל ישראל איום משמעותי לטווח ארוך
פעולת חיסול ראשי הג'יהאד האסאלמי, ובהמשך פגיעות בבכירים נוספים במסגרת מבצע 'מגן וחץ' בעזה מהווה הצלחה בכל מימדי הביצוע. אבל דווקא הצלחה כזו במכת הפתיחה, הנשענת על מודיעין מצוין שהוכן מראש, מדגימה את מגבלות השיטה ודורשת עיון מחודש ב"דרך המלחמה החדשה של ישראל".
טור זה טוען כי על ישראל לשקול לעשות שימוש אחר ויצירתי בכוחה הצבאי, באופן שיעניק לה אפשרויות נוספות וייצור הלכה למעשה שינוי משוואה בהתנהלותה הביטחונית.
בגישה הביטחונית שהתפתחה בשני העשורים האחרונים קיימות שתי מדרגות של הפעלת כוח המיועדות להשגת תכליות שונות. המדרגה הראשונה היא כמובן כיבוש השטח אשר מיועד לשנות מן היסוד את המצב, אך מפאת המשמעויות הנרחבות של פעולה כזו היא לרוב איננה נתפסת כאופציה מעשית בעת הזו.
המדרגה השנייה היא סבב צבאי נוסף, הדומה עקרונית לזה שאנו מצויים בתוכו ולאלו שכבר ראינו כאן בעבר פעמים רבות. תכליתם של הסבבים היא לגבות מחיר מארגוני הטרור בעזה אך הבעיה בשיטת הסבבים היא כפולה. ראשית, היא אינה משיגה את מטרתה העיקרית – שימור השקט וביטחון אזרחי ישראל לאורך זמן, מטרה שנגזרה עוד מתפיסת הביטחון הלאומית של בן-גוריון ומפאת תכיפות הסבבים והפיכתם של מאות אלפי אזרחים לבני ערובה, הנתונים לגחמות ארגוני הטרור העזתיים.
ושנית, מפאת היותה צפויה וסלקטיבית (מבוססת כאמור ברובה על מודיעין מקדים היוצר בנק מטרות לשלבים הראשונים של הלחימה, מצרך יקר שאוזל במהירות) הפגיעה בארגוני הטרור עצמם היא מוגבלת. לראייה, בעשרות השנים האחרונות התפתחו הארגונים הללו בהדרגה (גם בעזה וגם בלבנון) לצבאות טרור אשר ממשיכים להתעצם ולהתכונן למאבק בישראל, ואף מתאמים ביניהם לחימה משותפת.
ברצוני להציע מדרגת הפעלת כוח שלישית ונוספת המכונה "פשיטה אסטרטגית". פשיטה היא צורת קרב. לרוב היא נתפסת כמושג טקטי או אופרטיבי, כאשר היא מתבססת על היגיון של פעולה אלימה ומהירה בשטח האויב, לטובת השגת תכלית ברורה שלאחריה נסיגה. פשיטה אסטרטגית מתבצעת באותו היגיון אך היא מסוגלת להשיג או לשרת מטרות אסטרטגיות.
חיל-האוויר תקף וסיכל לפני זמן קצר בכיר נוסף של ארגון הטרור הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, אחמד אבו דקה, סגן מפקד הכוח הרקטי בגא"פ.
אבו דקה היה אחראי על ירי רקטי לעבר שטח ישראל בימים האחרונים, בפרט לשטח שדרות, ועל הניהול השוטף של הכוח. pic.twitter.com/0gOEGIcLwN
— Israeli Air Force (@IAFsite) May 11, 2023
המחשבה על תמרון קרקעי גורמת בדרך כלל למחשבות עוקבות על התבוססות בבוץ והסתבכות. היא מסתייגת בצדק משלב השהייה, אשר מבחינה מבצעית מהווה שלב מסוכן בו מתאושש האויב מן ההלם הראשוני שבחדירה לשטחו, מתארגן מול הכוחות הנייחים ומנסה להפתיע ולפגוע בהם.
אלא שבפשיטה מהווים התמרון והתנועה את המגן המרכזי לכוח.כוח שנבנה באופן מתאים עשוי להיות מוגן במידה מצוינת נגד האיומים הקיימים ברצועת עזה, ולנוע באופן בלתי עציר ומהיר ליעדיועד למימוש מטרותיו. מבצע קרקעי מהיר ונחרץ שתיזום ישראל ויתוחם מראש במרחב וזמן, עשוי להיות משנה משחק ולהוציא את האויב משיווי משקלו. כך למשל עשויה פשיטה אסטרטגית לכוון עצמה לפגוע בשני סוגי יעדים משמעותיים עיקריים של האויב : מרכזי הפיקוד והשליטה שלוואתרי שיגור מרכזיים.
תמרון מהיר, יצירתי ונחרץ ליעדים כאלה ופעולה מוחצת בהם, עשויים לא רק להכות את ארגוני הטרור מכה קשה מבחינה פיזית ומורלית, אלא גם לשבש במידה רבה את האסטרטגיה המרכזית שלהם למלחמה עתידית מול ישראל למשך תקופה ממושכת ולהוציא מכלל פעולה את הנכסים העיקריים שלהם – פיקוד שליטה ותיאום בין הכוחות וזרוע הרקטות.
בפעולה כזו תוכל ישראל להשיג בעת ובעונה אחת כמה מטרות משמעותיות: ראשית, לפגוע פגיעה קשה ואולי אף אנושה ברכיבי הכוח הנחוצים לארגוני הטרור כדי להלך אימים על ישראל בשגרה ובוודאי במלחמה קרובה, לגבות מחיר כבד בחומר ובחיי אדם מן הטרור העזתי ומתומכיו ולזעזע תודעתית את האויב אשר ייווכח כי ישראל בלתי צפויה ונחרצת מתמיד.
בנוסף, ישראל תוכל לפגוע אנושות באסטרטגיית ציר ההתנגדות שראשו באיראן, אסטרטגיה השואפת לכתר את ישראל בסהר אש רקטי. בכך ישראל תסיר רכיב מרכזי מן הציר הזה השוכן כיום לאורך גבולה המערבי ובסמוך לאזרחיה החשופים, דבר שיאפשר לה להסיט משאבים צבאיים ואחרים לזירות אחרות, ובכך גם לגבש את כוחה באופן ממוקד יותר מול איומים משמעותיים מצפון וממזרח.
זה עשוי להיות מענה מיטיבי מול אסטרטגיית "התלכדות הזירות" עליה הצהירו לאחרונה ראשי ציר ההתנגדות, והעברת מסר ברור לאויבים וידידים כאחד, דווקא בעת בה היציבות העולמית מתערערת ומדינות, מעצמות וגורמי כוח שונים בוחנים מחדש את עוצמת ישראל ולפיכך גם את יחסם אליה.
חסרונות המהלך הינם ברורים: ישנה סכנה מוחשית לאבדות בקרב חיילי צה"ל, וכמו בכל מבצע צבאי יתכנו כמובן שיבושים משמעותיים בתכנית (אשר בקרב מהווה רק בסיס לשינויים). אך שיקולים אלה נכונים תמידלכל הפעלה צבאית קרבית. כוחות היבשה של צה"ל אמונים על הבטחת שלום המדינה ועל פגיעה עמוקה ונרחבת ככל האפשר באויביה. לוחמי ומפקדי הצבא יכולים ומוכרחים להתחכך באויב מעת לעת, באופן שגם יבנה בהם ובדורות הבאים את האמונה ואת קומת הידע והניסיון הקרבי הנדרשים לצבא לוחם.
חסרון נוסף לכאורה קשור בהתלקחות חזיתות נוספות וכניסה למערכה רב-זירתית. אין ספק כי זהו שיקול משמעותי אך יש גם לקחת בחשבון שהאיום במערכה כזו הולך ונבנה בראשות איראן כבר ארבעים שנה, בסבלנות ובעקשנות.
האויב מנצל כל יום שגרה שקטה להתכוננות למלחמה שבסופה, כך הוא מקווה, לא תוסיף ישראל להתקיים. לכן עלינו לנצל את חלון ההזדמנויות אשר נוצר לנו ולפרק את ציר הרשע. פגיעהבשותף החלש ביותר בציר, זה הממוקם בעזה, מוכרחה להיות כזו אשר תשנה את משוואת האיומים ותותיר איום משמעותי אחד פחות לדאוג לגביו. באופן כזה יופנו יותר משאבים להתמודדות עם איומי הזירות האחרות.
סליחה, אבל זה ב.ש.
א) השר ישראל כ"ץ כבר העלה לפני כמה שנים רעיון שנשלל ע"י בעלי עניין משני הצדדים – להקים נמל בעזה. נמל שיכול לשרת ספינות בינוניות.
לצורך המחשה (אין לי סקר מדויק) בערך %90 מתושבי רצועת עזה, מכל הערים ומכל השכונות ומכל המחנות, רוצים לברוח מהרצועה ולהקים לעצמם ולמשפחותיהם חיים טובים ורגועים. תנו להם נמל ויום למחרת אותם %90 נמצאים באירופה (2 ציפורים במכה אחת). כמובן שבצד של החמאס ושות' לא רוצים נמל כי הפועלים שיוצאים לישראל משלמים לראשי החמאס שוחד כדי לקבל אישורי יציאה, ולראשי החמאס (חולי שליטה כפייתיים) לא יהיה על מי לשלוט. וכמובן שבצד של מדינת ישראל קבלני הפועלים העזתים גם יפסידו המון כסף כי לא יהיו להם פועלים. וכמובן, ובראש ובראשונה, אנשי השב"כ שלא יוכלו יותר לשחק בנדמה לי עם חיים של אחרים ועל חשבונם, יהיו הראשונים להתנגד למהלך כזה. אז לא פלא שהרעיון של השר ישראל כ"ץ נדחה ונגנז.
ב) כל כמה זמן יש סבב קרבות מול החמאס ושות'. כל עוד לא נפגעים אזרחים ישראלים (ערבים עם ת.ז. כחולה לא נחשבים במנין זה), הממשלה לא לחוצה. נהפוך הוא – כל טיל/רקטה שמשוגרים מרצועת עזה לכיוון ישראל, ומיורט ע"י כיפת ברזל והצעצוע החדש – קלע דויד (שרביט קסמים) מהוה מקדם מכירות למערכות הגנה שאותן רפא"ל / התעשיה האוירית / שאר יצרני אמצעי הרג למיניהם תמכור למדינה אירופאית שחוששת עד מוות מהתקפה רוסית (שימו לב למהירות שבה התפרסם המחירון של קלע דויד לאחר השימוש המבצעי הראשון שלו כעת). כך שפשיטה או כניסה לרצועה לא רק שלא יועילו צבאית ואפילו יסכנו את חיילי צה"ל, אלא אף יגרמו לנזקים כלכליים לכל מי שמתפרנס כיום היטב מסבלותיהם של היהודים תושבי עוטף עזה (כולל אנשי תקשורת). אז כל כמה חודשים/שנים מדינת ישראל צריכה סבב קרבות מול רצועת עזה, ולכן אין לאף אחד אינטרס לסיים את ההתנהלות הזו.
שכחת לציין את הפחד בצד הישראלי שאישור הכנסת כמויות כאלו של חומרי בניה לעזה יקל על הברחת חומרים לבנית מנהרות.
בנוסף, אם אותם 90% לא יכולים לברוח כיום דרך ישראל-מה גורם לך לחשוב שהם יצליחו לברוח דרך הנמל. אל תשכח שהחמאס ידאג להשתלט על הנמל לפני שיגמרו לבנות רציף אחד ולכן איש לא יצא ללא אישורם.
ומהצד השני, למה להפסיד את הרווח מהמכס וליצור לעצמנו מתחרים?
ולביום-אם אתה מאלץ אותם לצאת דרך ישראל אז אפשר ליישם את המתווה של פייגלין: מי שירצה לעזוב יקבל 50 אלף ש״ח לאדם וכרטיס טיסה חד-כיווני לכל מקום שיש אליו טיסות מנתב״ג, לבחירתו ובתמורה יתחייב לא לחזור לשטחים בשליטת ישראל והרש״פ לעולם ולוותר על ״כל זכויותיו, אם יש לו״(ניסוח זהיר משפטית) בארץ. וזה ישחק לטובתנו גם בטווח הארוך(שאל את אונר״א ואת כל מי שתובעים משפטית על כל רגב היו״ש).
א) בין כך ובין כך הרבה מחומרי הבניה שמוכנסים, עם מכס, לרצועת עזה משמשים לבניית מנהרות וטילים/רקטות.
ב) כל פיתרון למתן אפשרויות הגירה לאוכלוסיה ברצועת עזה נשלט ע"י גורמים אינטרסנטיים. מעבר רפיח, שנשלט ע"י מצרים, מונע יציאה של עזתים למצרים וממנה לאירופה. מעבר מישראל תיצור מצב של חרם טיסות נכנסות ממדינת ישראל, בין אם יש על טיסה כזו עזתים ובין אם יש בה רק מי שאינם עזתים.
ג) אני רוצה למנוע מצב שבו תושבי רצועת עזה משגרים טילים ורקטות על ישראל ופוגעים ביהודים, ואתה חושב על הפסד מכס? לא נעים.
ד) אפשר, וזה רעיון שאפשר להגות בו ואולי לשפר אותו, לתת לספינות בינוניות לעגון, לאחר בדיקה קפדנית של חיל הים הישראלי, מול חופי רצועת עזה, ולתת למי שרוצה – שיצא בסירת דיג או משהו דומה, ויעלה על הספינה הבינונית (מאווי מרמרה למשל) ואיתה יפליג לאירופה, מבלי לעבור בשטח מדינת ישראל. ברור שהחמאס ישתלט גם על הנתיב הזה, אבל אפשר במקביל להפציץ את המקומות בהם נמצא החמאס ולהעסיק את אנשיו בהתגוננות או במוות. איפה אנשי החמאס נמצאים? תן מכשירים סלולרים מסוימים לפועלים שמגיעים לעבוד בישראל, תציע להם בריחה של כל המשפחה לאירופה וכסף/בתים/עבודה כשיגיעו לשם, רק שיניחו את המכשירים היכן שראשי החמאס נמצאים בזמן שתתחיל היציאה מעזה.
ה) הרעיון של פייגלין טוב, אבל חלקי מדי. אל תתן להם רק כסף, משום שכסף הוא משאב נזיל. אפשר לקחת אותו לכל מקום, כולל חזרה לרצועת עזה. תן להם קורסים בשפת המקום וקורסים מקצועיים (כולל רשיונות מקצועיים), תן להם לעבוד במקצועות שאותם ילמדו, תן להם בתים במקומות מסוימים, ובקיצור – תן להם להשתקע באירופה. לתקופה קצרה זה יעלה יותר, אבל בנזק לישראל זה יעלה הרבה פחות מיהודים שנרצחים בהתקפות טילים.
ו) העיקר שכחתי. איך ישראל תמכור קלע דויד אם לא יהיה מי שישגר טילים לעברה כדי שהיא תוכל להתגונן ולהציג את יכולותיו של קלע דויד?
יש לי כמה רעיונות שנראים לי (טור' 1956) עדיפים, אסטרטגית, על ההצעה של ד"ר אנסבכר (לא מצאתי בה חשיבה חדשה במיוחד). הנה היא: 1. להתייחס לחמאס כאל אויב גרוע מהג'יהאד האיסלאמי (הידוע בשם החיבה גא"פ), לא כאל יותר טובה מהרש"פ, אותה החמאס רוצה להדביר, וישראל תומכת. 2. להבעיר תנור עם הקוד האתי. 3. לבטל את מעמד ה"לא מעורבים". 4. להפסיק את "הברחת" האמל"ח ממצרים. אם יש צורך, להשתלט על ציר פילדלפי מחדש. 5. להפסיק את העברת הכספים מקטאר לאויב העזתי כולו. אם הם זקוקים לכסף, שיסעו לבנק בקטאר ולא יחזרו. ממילא לא התושבים נהנים ממנו. 6. להפסיק את אספקת הדלק, החשמל, המזון, מישראל לרצועה. שיקימו את החממות ששרפו, ויגדלו את מזונם בעצמם. לא טוב להם? עדיין ציר פילדלפי פתוח. שייצאו. נשמע אכזרי? מלחמה היא מצב אכזרי. גרמניה נכנעה אחרי הרג מאסיבי של 20,000 "לא מעורבים" גרמנים תושבי העיר דרזדן. עד היום גרמניה לא חושבת לכבוש את מה שנלקח ממנה. חשיבה אסטרטגית אמיתית היא פחות צבאית, ויותר מדינית ומנטלית, יציאה מוחלטת משיגרת ה"מוסריות", ההתגוננות, וחזרה לחשיבה התקפית , הפתעה, יוזמה, כפי מה שקורה עכשיו, ללא סיכון מיותר של חיילי צה"ל, או במילים של בן גוריון: העברת המלחמה לשטח האויב. ובקשר למאות אלפי הטילים שבידי איראן ולבנון וחמאס: ראשית, ספר לעם ישראל שהם הועברו באופן גלוי במשך שנים מעירק לסוריה ולבנון, ללא הפרעת חה"א הישראלי, וגם עכשיו- למה מחכים? ותמיד לזכור: 1. עד עכשיו סיכלה ישראל חלק מיכולות איראן להתגרען. 2. המרחק מאיראן לישראל, הוא בדיוק המרחק מישראל לאיראן.
כל כניסה לשטח האויב כוללת סיכון חיי חיילים-אבל אין צורך להיכנס כשאפשר להטיל מצור.
א.השתלטות על ציר פילדלפיה.
ב.סגירת כל המעברים הרמטית, אין יוצא ואין בא.
ג.סגירת הברז על מים, חשמל וגז.
ד.פטרולים של חיל הים ומשמר הגבול סביב הרצועה עם אצבע קלה על ההדק.
התפיסה המעוותת של זכויות אדם כדבר ברור מאליו חייבת למות. היא מאפשרת כפיות טובה ונצלנות שמובילות להמון נזק.
כמו שלאזרח או לזר שמורה האפשרות לומר למדינה: ״מה נתת לי שאת מצפה לקבל בתמורה?״ כך גם למדינה יש זכות לומר לו אותו הדבר. בואו נראה מי יסתדר בלי מי.
החמס והג'יהאד האיסלמי נמצאים בתוך הגולגולת של כל פלסטיני בעזה.
אחמד יאסין והמכללות האיסלמית שלו עושים אינדוקטרינציה כבר 40 שנה. זה רעיונות. זהות דתית ולאומית. זכרונות אמיתיים ומזוייפים של האדם של ההורים שלו והסבים שלו. האם אפשר לפגוע בכל זה באמצעות עשת ואבקת שרפה.
ונגיד שתיפשוט ותעבור בכל כביש בעזה ותירה עם המאגים והתותחים לכל הכיוונים מה זה ייתן לדעתך ?
מה היעדים ? איך תדע שניצחת ב100% או 80% ואפשר ללכת הביתה ? מה המטרות האסטרטגיות שאתה פושט עליהן ?
אין תוחלת בפשיטה אסטרטגית אם אין נכס אסטרטגי. הפשיטה האסטרטגית האחרונה של צהל היתה במלחמת חבנון השנייה בנסיון לתפוס את חסאן נסראללה.הפשיטה נכשלה כי הוא לא היה ביעד.
העזתים תכננו את הלוחמה שלהם בצורה מבוזרת, עם מחסני רקטות, חימוש, ופיקוד מפוזרים בכל מקום, ומפקדות שליטה מתחת לאתרים אזרחיים. ישכן שישנה מפקדה מרכזית מתחת לבית חולים שיפא.
לא ברור מה פשיטה אסטרטגית אמורה להשמיד, ואפילו תהיה מוצלחת צבאית. את מרכז השליטה של החמאס כנראה אפשר להשמיד מהאוויר אם מוכנים להסתכן בגינויים בנלאומיים, ליתר המרכזים אין חשיבות מרובה כי ישנם כמה שפועלים עצמאית.
הטעות של ישראל – הסבבים אינם גובים מחיר כלכלי ואנושי משמעותי ולכן יש להמשיך בהם כי הם הפתרון המיטבי במצב הקיים. הבעיה – האויב הולך ומתעצם ולאורך השנים נוצרת בעיה כל כך גדולה (כמו בצפון) שאינה ניתנת לפתרון. הפתרון המיידי – אין בררה אלא לבצע מהלך אווירי וקרקע לפירוז עזה מטילים כבר כעת כי בעוד כמה שנים זה יהיה בלתי אפשרי.
השיטה הטובה ביותר זה להגיד לכל תושבי הרצועה לפנות אותה ב 72 שעות ולנוע לכוון סיני, ואז להפציץ את עזה ולשטח אותה לאבק, אח"כ להחזיר את תושבי הרצועה לאחר בידוק קפדני של כל אחד. כך יושג שקט לפחות ל20 שנה הבאות.
במהלך ה-72 שעות הם ירוצו לכל העולם, מכלי תקשורת ועד פוליטיקאים, ויגישו תביעה להאג. תנחש איך זה יגמר?
כבר הינו שם סתם להשיל מאותו הדבר ולא לקבל כלום ים כסף נשפך חיים בשני הצדדים מקופחים והכל עושים עצמם מטומטמים ישראל חזקה משמעותית ולה האחריות למצב ולסיומן אנו קוברים ילדים אחים נשים משפחות על מזבח הערכים העלובים של המערב בעוד אנו נלחמים בכאלה שנלחמים בערכים של פעם מחבל הורג חמישה אזרחים ואנו הורגים אותו וגאים הם יורים על ילדנו ונשנו ואנו מירטים טילים באמצעות טיל שמפרנס משפחה לשנה או כזה של מילון דולר שיכול לקנות שתי דירות לשני משפחות שלא לדבר על הצלת חיים בסל הבריאות אז הפיתרון פשוט יוצא מחבל אם הוא תוקף את כוחות הביטחון רודפים אותו אם הוא תוקף אזרחים תוקפים את ביתו ילדיו נשיו משפחתו ו חמולה שלו כך שאם נורה טיל על אזרחי ישראל יורים טיל על משפחת השולח רק מי שנחוש ומוכן ללכלך את ידיו בדם ינצח במלחמה זה נכון גם לחיזבללה אם הם יורים על אזרחי ישראל הם אמורים לחטוף על כפר שיעי מתוכו יוצאים לוחמי החיזבללה שנפסיק להתיפיף יהיה פחות סבל ופחות אובדן חיים כרגע חיי ילד ישראל שווים פחות מחיי ילד שיעי לבני או עזתי
הסיום של דבריך הוא הדבר הכואב ביותר, ותמצית ההסטוריה היהודית מאז הכניסה של עם ישראל לארץ ישראל.
כל עוד אנו, היהודים, מאפשרים לגלות להשתלט עלינו וחלקנו אפילו מעדיף חיי גלות בארץ ישראל, לא נסיים את הבעיות שמסכנות את חיינו.
כנראה שהכשירות של חילות היבשה בכי רע, ולכן פשיטה כזו אפילו לא על הפרק.
פששש… כמה שהוא חכם!