מה הלאה בעזה? "יש מקום לשקול שינוי במדיניות הישראלית"

לאחר שבוע של לחימה בעזה במסגרת מבצע 'מגן וחץ', מה השתנה בגזרת הדרום, כמה זמן תחזיק הרגיעה הנוכחית וכיצד ישראל צריכה להתנהל מכאן והלאה? תא"ל במיל' יוסי קופרווסר, לשעבר ראש חטיבת המחקר באמ"ן וכיום חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה ניתח בשיחה עם 'מידה' את תמונת המצב האסטרטגית.

לדבריו, גם אם נראה שהסבב הנוכחי דומה למבצעים קודמים כמו 'עלות השחר' או 'חגורה שחורה', היו כאן כמה הבדלים. "בראש ובראשונה השתנה ההקשר האזורי שבתוכו ישראל פועלת –ההתקרבות הסעודית-איראנית והתחושה שאיראן צוברת כוח ומתקדמת לקראת יכולת לייצר אורנים מועשר ברמה גבוהה מאוד. היה גם את ההקשר הישראלי הפנימי שיצר רושם של חולשה משמעותית, ולזה צריך להוסיף את התגובות ההססניות מצד ישראל לאירועים כמו הסכם הגז עם חיזבאללה או הפיגוע במגידו. כל אלו הובילו לתחושה שישראל מאבדת נכונות לפעול מול האתגרים שמגיעים מהגזרה הנתמכת על ידי איראן".

לדבריו, "על רקע הזה הפעולה האחרונה בעזה הייתה חשובה להבהרה שכוחה של ישראל עדיין במותניה. אמנם זרועות הביטחון והמודיעין שלנו עוצמתיות והעובדה הזו מקבלת כל הזמן חיזוק בפעילות נגד ההתבססות האיראנית בסוריה והניסיונות להעביר נשק לחיזבאללה, אבל זו הייתה הזדמנות לחדד אותה שוב בהקשר העזתי ולמנוע מארגוני הטרור לנסות לקדם את רעיון 'חיבור הזירות'. במובן הזה מבצע 'מגן וחץ' היה בעל חשיבות".

פעם נוספת אנחנו רואים עימות ישיר מול ארגון הג'יהאד האסלאמי

"הייתה גם חשיבות בהקשר של יצירת הרתעה ישירה מול הג'יהאד. נכון שלכאורה עשינו את זה פעמיים קודם לכן ופגענו בראשי הארגון בעבר, אבל יש לזה אפקט מצטבר כאשר אתה עושה את זה פעם נוספת בצורה רחבה יותר משנים קודמות. יצרנו בעבר מימד מסוים של הרעתה בפעולות כמו זו נגד בהא אבו אל-עטא ולאחר מכן ב'עלות השחר' והפעולה האחרונה מוסיפה עוד נדבך של הרתעה. לכן כולם מקוים שהשקט יישמר כעת לאורך זמן רב יותר. אם נסתכל למשל על תקופת האינתיפאדה השנייה, לקח לנו אז לא מעט זמן לשכנע את הפלסטינים לעצור את גל הטרור, לאחר מספר שנים של לחימה שיצרו אפקט הרתעה מצטבר. קשה להגיע למציאות של הרתעה מוחלטת ולכן יש חשיבות לאפקט הזה".

מה הערך ההרתעתי של חיסולים ממוקדים ותקיפת בתיהם של בכירי ארגוני הטרור?

"הפעולות האלה מרתיעות ולו בשל העובדה שאנחנו רואים כיצד הגיבו אליהן בג'יהאד האסלאמי, וכמה הם התעקשו על התחייבות ישראלית להפסיק אותן. מן הסתם בכירי הארגון לא רוצים לאבד את חייהם או את בתיהם והחשש מכך מרתיע אותם. כמובן שסיכול ממוקד אפקטיבי יותר מאשר פגיעה בבית אבל בשני המקרים יש ערך הרתעתי".

אירוע יוצא דופן נוסף בסבב האחרון התרחש עם שיגור רקטה ארוכת טווח מעזה שפגעה בבניין ברחובות, גרמה למותה של אינה אברמיאן ז"ל ופצעה ארבעה נוספים. על פי דיווחים שונים, בג'יהאד האסלאמי טוענים כי מדובר ברקטה חדשה מתוצרת איראנית בשם 'בוראק 85'.

על כך אומר קופרווסר כי "גם בסבבים קודמים ראינו מדי פעם שיגור של רקטות עוצמתיות יותר שפגעו בערי ישראל, ובמובן הזה לא השתנה הרבה. הבעיה היא שבמהלך סבב הלחימה עצמו אנחנו פועלים במרץ נגד היעדים אותם הגדרנו לטווח הקצר, אבל בתקופות שבין הסבבים אנחנו מאפשרים למעשה לארגוני הטרור להמשיך להבריח אמצעי לחימה, להצטייד בנשק חדש ולפתח אמצעי ייצור על בסיס טכנולוגיות איראניות. אין הפתעה בכך שהם מצליחים לייצר גם אמצעים מתקדמים, אם כי בכמות מוגבלת עד כה".

בניין מגורים ברחובות שספג פגיעה ישירה.
אחרי הערכת מצב במקום , בה השתתפו מנכ"ל משרד רה"מ יוסי שלי, מפכ"ל המשטרה, אלוף פיקוד העורף וראש העיר רחובות, הוחלט לפנות את דיירי הבניין לבית מלון. pic.twitter.com/bMOmxg49kq

— Anna Rayva-Barsky אנה ברסקי (@AnnaBarskiy) May 11, 2023

במהלך הסבב האחרון דובר רבות על היחסים בין חמאס לג'יהאד בעזה, והעובדה ששוב חמאס לא מתערב באירועים. מה התחדש מהבחינה הזו?

"בראיה הישראלית חמאס היה אמור להיות מצד אחד מספיק חזק כדי לבלום את הג'יהאד, ומצד שני מספיק חלש כדי לא להיכנס לעימות ישיר עם ישראל. כרגע נראה שראשי החמאס מספיק נבונים להבין שלא משתלם להם להיכנס לעימות בנתונים הנוכחיים, אבל גם נראה שהם לא מעוניינים במיוחד לבלום את הג'יהאד. אנחנו חשבנו שנוכל להביא את החמאס לעשות את העבודה ולרסן את הג'יהאד. לא בטוח שהוא יכול לעשות את זה אבל די בטוח שהוא לא מעוניין בכלל באחריות הזו. לכן ישראל נאלצה לשנות מדיניות והיא עושה זאת בעצמה כבר ארבע פעמים".

האם מעמד חמאס ברצועה השתנה?

"אני לא חושב שחמאס התחזק וגם לא נחלש. הוא ממשיך להיות גורם הכוח המרכזי ברצועה ובאופן עקרוני אמור להיות לו קל יותר לרסן כעת את הג'יהאד, אם ירצה לעשות זאת. מבחינת ישראל, כל עוד ממשיכים במדיניות שרואה בחמאס גורם הכוח המרכזי בעזה ולא מתכוונים למנוע ממנו להתעצם, אז נוח להמשיך עם המציאות שבה הוא לא פועל ואנחנו מנהלים מערכה מול הג'יהאד בלבד. הג'יהאד עצמו אמנם חלש ביחס לחמאס אבל הוכיח כבר כמה פעמים יכולות לאיים על העורף הישראלי ולא כדאי לזלזל בהן".

כמה זמן צפויה להחזיק הפסקת האש הנוכחית?

"בשכונה שלנו הכל זמני ומן הסתם גם המצב הנוכחי הוא זמני. באופן כללי צריך להגיד שכל עוד הפלסטינים ממשיכים לדבוק ולקדם אידאולוגיה של מאבק נגד ישראל ונגד עצם קיומה, הם לא ישבו בחוסר מעש ויאפשרו לנו לחיות בנחת. הם כל הזמן מחשבים איך אפשר להפריע לישראל. אתמול למשל שמחו בתקשורת הפלסטינית על כך שהאו"ם קיים דיון לרגל 75 שנה ל'נכבה'. גם זה חלק מהמאבק שמנהלת הרש"פ, ואחרים שדוגלים בדרך של מאבק צבאי ממשיכים בדרכם שלהם. ביהודה ושומרון אנחנו רואים שלמרות פעולות רבות ומוצלחות של כוחות הביטחון, עדיין לא הגענו עדיין לשקט המיוחל. המאבק יימשך ולגבי זה אין ספק, השאלה אם יש מקום לשינוי באסטרטגיה הישראלית".

איך יכול להיראות למשל שינוי כזה?

"ישראל צריכה לשקול האם היא אומרת די להתעצמות ארגוני הטרור בעזה בפרקים שבין העימותים. כרגע אנחנו מאפשרים לזה לקרות אבל יכול להיות שנגיע למסקנה אחרת".

אילו שיקולים כרוכים בהחלטה כזו?

"בשלב הזה כולנו מסבירים לעצמנו למה האסטרטגיה הנוכחית היא בסדר – כי יש לנו בעיות אחרות גדולות יותר, עזה היא בעיה כרונית ללא פתרון ואנחנו לא רוצים לשלם את המחיר הכרוך בזה. מצד שני, מחיר מדיניות הנוכחית גם אינו מבוטל כאשר אחת לכמה זמן אנחנו סופגים את מטחי הרקטות. נכון שיש לנו אמצעי הגנה מעולים אבל בכל אופן זה דבר שפוגע בשגרת החיים. לכן יש מקום לדיון אסטרטגי בשאלה האם ממשיכים במדיניות הנוכחית או רוצים לשנותה, וגם אם נחליט שרוצים לשנות צריך לשקול מהם התנאים שיובילו אותנו לאימוץ מדיניות אחרת. לדעתי זהו אחד הלקחים המרכזיים מהסבב הזה".