הסכם הגז עם לבנון: הבעיות, ההבטחות וההשלכות

אלוף במיל' עוזי דיין, תא"ל במיל' קופרווסר וד"ר אדי כהן עם התשובות לשאלות הקריטיות

מימין: ד"ר אדי כהן, תא"ל במיל' קופרווסר, אלוף במיל' דיין | צילום מסך

הרבה מאוד דיווחים ותדרוכים זרמו בנהר התקשורת הישראלית בשבועות האחרונים בנוגע להסכם הגז עם לבנון, עד לרמה שהיה קשה מאוד להבדיל כבר בין הספין לבין המציאות.

כדי לעשות סדר בעניינים, פנינו לשלושה מומחים מובילים בתחום שסיפקו בשיחה עם 'מידה' את הזווית שלהם לנקודות החשובות, החל מההתנהלות במגעים, דרך תוכן ההסכם שנחשף ועד להשלכות העתידיות, בתקווה לשפוך מעט יותר אור לתמונה הכללית המעורפלת.

האם לדעתך ההסכם טוב או רע לישראל, ומדוע?

אלוף במיל' עוזי דיין, לשעבר סגן הרמטכ"ל וראש המועצה לביטחון לאומי: "ההסכם הזה רע, מיותר ומלא בחורים. ראשית כל אנחנו מוותרים על שטח גדול באזור מאוד חשוב מבחינה כלכלית; ההסכם הזה פוגע בהרתעה הישראלית מכיוון שהוא לא ממש ההסכם מול ישות שהיא לא ממש מדינה והוא בכלל נערך מול צד שלישי מופקד אצל צד רביעי.

אין בהסכם שום הסכמות סופיות לגבי קביעת קו הגבול או הסדרי ההפקה העתידיים של הגז והכל מסתמך על איזשהי ערבות אמריקנית השווה כקליפת השום. בכל נקודות המחלוקת ישראל פשוט התקפלה, והכל נעשה בתיווך אמריקני שתמיד נוטה לרעת הצד החזק במגעים. באופן מעשי ישראל החלישה את עמדתה בנושא האסטרטגי של העצמאות האנרגית, ולא מקבלים שום דבר בתמורה".

תא"ל במיל' יוסי קופרווסר, לשעבר ראש חטיבת המחקר באמ"ן וכיום חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה: "אני חושב שההסכם יותר רע מאשר טוב. הדבר הטוב בו זה שהוא מאפשר לנו ולהפעיל את שדה 'כריש', להימנע מעימות כרגע מול חיזבאללה וגם להימנע מחיכוך עם האמריקנים שביקשו לקדם את ההסכם.

הרע הוא שאנחנו יוצרים תקדים ממש חמור של ויתור מלא על כל דרישותינו והתקפלות כללית מול הלחץ של חיזבאללה, וזה מתורגם להעצמת כוחו במערכת הלבנונית כאשר הוא שבאיומים אפשר להשיג דברים, ולישראל אין לכך מענה. זה מעניק לו הצדקה להמשיך להתקיים ככוח חמוש במדינה וזה הדבר הכי חשוב לארגון מבחינת הוויכוח הפנימי בלבנון לגבי מעמדו.

כתוצאה מכך, חיזבאללה מחוזק עלול לנסות לתרגם את העוצמה שלו ואת החולשה הישראלית כדי לקדם יעדים נוספים של לבנון בעתיד, כמו למשל בסוגיית חופש הטיס של ישראל בשמי לבנון, או סוגיית חוות שבעא. נקודה רעה נוספת היא שאנחנו מוצאים את עצמנו נסמכים על ערבויות אמריקנית לא ברורות שמהוות משענת קנה רצוץ. ישראל לא צריכה להישען על ארה"ב בעמידה שלנו מול שכנינו המיידים.

ד"ר אדי כהן, מזרחן יליד לבנון וחוקר במרכז בגין-סאדאת באוניברסיטת בר אילן: " זה הסכם רע למדינת ישראל כי אנחנו בצד שוויתר מבלי שבאמת ניהלנו משא ומתן. זו חשיבה לטווח הקצר כדי למנוע לכאורה מלחמה אבל בטווח הארוך יהיו השלכות".

מה עשויות להיות ההשלכות של ויתורים מול לבנון?

עוזי דיין: "ההסכם פוגע בהרתעה הישראלית ויהיה צורך לשקם אותה. כל ההתנהלות שלנו סביב ההסכם הייתה היסטרית ולא היסטורית, ונולדה מתוך איום של חיזבאללה בשיגור הכטב"מים למאגר 'כריש'. כבר אז נדרשה תגובה הרבה יותר חריפה מבחינת ישראל. בנוסף נוסח ההסכם יוצר תקדים בעייתי למה שעשוי לקרות בקרוב במשולש הגבולות של מצרים, עזה וישראל.

נצטרך לנסות למנוע כניסה של איראן לתאגיד הבינלאומי שיחפש ויפיק את הגז באזור, ונצטרך להתנער מהפניה למתווך אמריקני בכל נקודת מחלוקת. אני עמדתי בראש המשלחת הביטחונית של ישראל בהרבה מאוד מגעים מדיניים, וברגע שהאמריקנים נכנסים לחדר קורה דבר מאוד פשוט: המשא ומתן מפסיק להיות בין הצדדים והופך להיות בין כל צד לבין האמריקנים. במקרה הזה לא היה בכלל משא ומתן בין הצדדים אלא רק של כל צד מול האמריקנים".

יוסי קופרווסר: "יש פגיעה בדימוי האזורי של ישראל. ניסינו להתפס כחזקים מול איראן באמצעות הפעילות נגדה בסוריה ובמקומות אחרים, והנה ברגע שמוצב איום ישיר מולנו אז אנחנו מתקפלים. מה יגידו על זה באמירויות או בבחריין או גורמים אחרים שמסתכלים על מה שקורה כאן. הם בפירוש לא יאהבו את ההתפתחות הזו.

לא קיבלנו כלום. זו עסקה שאתה רק נותן ולא קיבלת למעשה שום דבר: לא מבחינת שטח ולא מבחינת הכרה. ויתרנו על מים טריטוריאליים ועל הכנסות עתידיות משמעותיות, לא קיבלנו הכרה בקו המצופים ורק המשך הסטטוס-קוו. ויתורים משמעותיים תמורת שקט. בסך הכל הרע עולה על הטוב".

אדי כהן: "הבאנו את לבנון לחופים שלנו כמעט. אנחנו מאשרים להם לקדוח ולחפש גז. גם מבחינת ההרתעה איבדנו כוח משמעותי. ג'ובראן באסיל, חתנו של הנשיא, אמר שלשום "איימנו איומי סרק" ובעצם עבדנו על הישראלים. ההסכם גרוע ולא נתן לישראל כלום. אין הסכם ישיר בינינו לבין לבנון אלא בין שני צדדים בתיווך אמריקני. אין הכרה לבנונית במדינת ישראל. אין הכרה בקו המצופים הקיים. מחר חיזבאללה יגיד שהוא לא קשור להסכם ורוצה לשחרר את פלסטין הכבושה. זו המטרה שלו".

לפיד ושרים אחרים טענו שההסכם מבטיח שהכסף לא יגיע לחיזבאללה. האם זו ציפיה מציאותית?

עוזי דיין: "לטענה הזו אין שום ביסוס בהסכם. לא מוזכר בו בכלל נושא התמלוגים שישראל אמורה לקבל והוא נשאר לדיון עתידי עם החברה שאמורה להפיק את הגז. אין בהסכם שום דבר שמונע מהכסף להגיע לאיראן וחיזבאללה, חוץ מאמירה כללית אמריקנית על "מיטב המאמצים" לסייע ללבנון או לפתור מחלוקות. מי זו לבנון? באופן מעשי ברור שחיזבאללה יגזור קופון משלו ובכל מקרה אין לנו שיח ישיר עם לבנון בעניין אלא רק דרך מתווך. על זה אסור אף פעם לסמוך. אני לא הייתי קונה קיוסק בהסכם כזה שנשען על צד שלישי.

הנקודה היחידה בהסכם שמדבר על כך קובעת כי מי שיחזיק בזכויות יהיה "תאגיד בינלאומי שאינו נמצא תחת סנקציות בינלאומיות". מי ירכיב את התאגיד הזה? איך יהיה ניתן לפקח שהאיראנים לא מקבלים שם דריסת רגל? אם אתה כבר נדרש לסנקציות שהן בעייתיות בפני עצמן, חייבים לפרט אותן במדויק בהסכם והן צריכות לעבור כחוק במדינה שמטילה אותן. זה לא נעשה כאן".

יוסי קופרווסר: "באופן כללי אני לא חושב שחיזבאללה עשה את המהלך הזה כדי להשיג עוד כסף. את עיקר ההכנסות שלו הוא מקבל מאיראן או בכל מיני דרכים פליליות אחרות, והוא לא צריך את ההסכם הזה כדי למממן את עצמו או לרכש צבאי. מה שכן, הכנסות מהגז יכולות ללכת לקבוצות אוכלוסייה שנשענות על חיזבאללה. כל מי שיקבל כסף בלבנון כתוצאה מההסכם תחשב כהישג של חיזבאללה שהצליח לקפל את ישראל, וזה יתורגם לעוד תמיכה עממית בארגון.

האם ניתן יהיה לפקח על הכספים מרווחי הגז? כמובן שזה יהיה קשה מאוד. ניסינו בעבר לפקח על הכספים שהפלסטינים קיבלו ונכשלנו בכך כישלון חרוץ. אם אכן יהיה רצון לפקח בעתיד הרחוק על ההכנסות משדה קאנא שיגיעו ללבנון ולוודא שהן לא הולכות לחיזבאללה, זה יהיה קשה מאוד".

אדי כהן: "אני צריך לספר לראש המוסד שאין דבר כזה לבנון ויש רק חיזבאללה? נכון שלמראית עין יש ממשלה ויש נשיא, ועל המסמכים כתוב "הרפובליקה הלבנונית" אבל לבנון לא קיימת בפועל. מי ששולט במדינה זה חסן נסראללה וארגון הטרור חיזבאללה.

אל תאמינו לכל ההתבטאויות המוזרות האלה. מה זאת אומרת הכסף לא יגיע לחיזבאללה? הוא השולט בלבנון. כשאתה נוחת בשדה התעופה בביירות מי שעורך לך את הבידוק הביטחוני הם אנשי חיזבאללה. לבנון נשלטת על ידי חיזבאללה ואין ספק בזה. גם הטענה שההסכם יעזור להפריד בין לבנון לאיראנים היא קשקוש. נסראללה הוא מה שהוא רוצה. לאחרונה למשל הוא מקבל מיכליות של דלק מאיראן ומחלק אותו במתנה לאזרחים כדי לחזק את הפופולריות שלו".

לפי הדיווחים כל ראשי מערכת הביטחון הביעו תמיכה בהסכם. יכול להיות שיש שם גם קולות אחרים?

עוזי דיין: "אני גם בוגר מערכת הביטחון ובאופן אישי דעתי שונה. אם הם מתכוונים ברצינות להגן על עמדה כזו, אני מזמין את כל בכיר ביטחוני שמעוניין בכך לעימות מסודר בשאלה הזו. הדבר היחידי שאני הבנתי מראשי מערכת הביטחון זו אזהרה מהתדרדרות המצב והמחשבה שההסכם ימנע אותה. אני לא מסכים לשני הדברים האלה.

חיזבאללה תמיד ימצא סיבה לבצע טרור ולרדוף אחרי יהודים. כשהיינו בלבנון הייתה טענה נכונה לפיה חיזבאללה מסתמך על כך שהוא לוחם החירות של לבנון – הוא נלחם נגד האויב ויגרש אותו מלבנון. ברגע שיצאנו מלבנון עד הסנטימטר האחרון, ללא קשר לשאלה אם זה היה נכון, חיזבאללה לא הפסיק למצוא סיבות לבצע מעשי טרור לחזוק את אחיזתו בלבנון. דבר דומה קרה גם עם חמאס. ישראל יצאה מרצועת עזה אבל זה לא הביא את החמאס למסקנה שהוא צריך לשנות את דרכיו.

בניגוד אלינו שמפעילים כוח ואז חוזרים לבנות את המדינה, ארגוני הטרור מפעילים כוח, ואם זה מצליח הם מפעילים עוד כוח ועוד כוח. הם לא מתעניינים בשום דבר קונסטרוקטיבי. זה נכון היום גם בג'נין וגם בשכם ולדעתי גם בתפיסה של חלק לא קטן מערביי ישראל".

יוסי קופרווסר: "אני לא חוקר את כוחות הביטחון שלנו, אבל מה שמטריד אותי בעניין זה שראשי מערכת הביטחון בעצם אומרים שאין להם מענה לאיום של חיזבאללה. אם היה להם מענה לאיום הם היו יכולים לגבות את הממשלה במאמץ לקבל עסקה הרבה יותר טובה. האמירה הזו שאין מענה והדרך הטובה ביותר להתמודד עם האיום היא פשוט לוותר היא סיבה לדאגה".

אדי כהן: "בניגוד למה שאמרו כל ראשי מערכת הביטחון, ראש המוסד או ראש המל"ל, הלבנונים מרוצים מאוד מההסכם וכמובן גם חיזבאללה. בניגוד למה שאמרו כל ראשי מערכת הביטחון, חיזבאללה כן ייהנה מהרווחים. מנסים לשווק לנו הסכם כניעה כהסכם טוב וזה פשוט לא נכון".

כיצד היית מייעץ לראש הממשלה לפיד להתנהל בעניין?

עוזי דיין: "ישראל לא הייתה צריכה לרוץ להסכם כזה שהמרוויחים היחידים ממנו הם ארה"ב, חיזבאללה ואיראן. כיוון שזה כבר נעשה, הייתי משעה את ההסכם עד לאחר הבחירות או לפחות מביא אותו להצבעה בכנסת. אני מבין שיש לממשלה הזו בעיה פוליטית בהצבעה בכנסת אבל זו בדיוק הנקודה: אם ההסכם הוא היסטורי אז איך אתה לא מביא אותו לאישור הכנסת?

בנוסף הייתי שם לב לדבריה של היועצת המשפטית לממשלה, שאמנם לא בצורה נחרצת, אבל רמזה שההסכם לא נעשה בדרך המלך. זה הסכם לא לגיטימי שהביאה ממשלה זמנית והוא מיותר ומזיק. יידרש תיקון פוליטי להשבת ההרתעה ולנטרול כל הגורמים המזיקים בו".

יוסי קופרווסר: "אחרי שהודענו שאנחנו חותמים על הסכם אין הרבה מה לעשות. כמובן צריך להביא את זה להחלטה ציבורית וזה הדבר הנכון לעשות. אבל עוד קודם לכן, במהלך המשא ומתן, הייתי מבהיר לנסראללה וללבנון שאנחנו עומדים על דרישותינו, מוכנים לפשרה אבל לא להתקפלות מלאה. ואם למרות זאת הם לא יאפשרו את הפעלת כריש התגובה תהיה חריפה. היה ניתן לראות אם יש ביכולתנו להמשיך ולהרתיע את חיזבאללה. אבל מה שקרה זה שכנראה ראשי הצבא חושבים שאין ביכולתנו להרתיע אותו.

אני לא מקל ראש בתהליך ההתעצמות המתמשך של חיזבאללה, אבל ממה שנראה ראשי מערכת הביטחון אומרים לנו שמדיניות המערכה בין המלחמות לא הצליחה להבטיח הרתעה. אנחנו מורתעים מול חיזבאללה במקום שנרתיע אותו".

אדי כהן: "הייתי אומר לו קודם כל להקפיא את המשא ומתן כי אין לו מנדט. אתה ראש ממשלת מעבר ואתה אולי יכול לנהל משא ומתן אבל אתה לא יכול להגיע לשום להסכם. הייתי ממליץ לו להקפיא את המגעים כבר ביומו הראשון כראש ממשלה.

עכשיו אחרי שהגיעו להסכם הכניעה הזה אין יותר מדי מה לייעץ חוץ מלבטל אותו ונקווה שזה יקרה בבית המשפט. בדבר אחד לפיד צודק, זה אכן הסכם היסטורי אבל עבור הלבנונים שנתנו כלום אבל קיבלו הכל".


עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

7 תגובות למאמר

  1. כל הדיון על האם יש או אין ממשלת לבנון נפרדת מהחיזבאללה הוא בזבוז זמן-
    אפילו אם נניח שיש, מי מבטיח שלא יתחלף יום אחד(לאו דוקא בקרוב) השלטון לשלטון יותר אנטי-ציוני ואז נתקע גם בלי השטחים וגם בלי השלום.
    (תזכורת, טכנית יש לנו הסכם שלום עם לבנון פשוט הממשל התחלף מאז והנוכחי עדיין מסרב להכיר בו).
    כמובן ניתן לטעון שבתרחיש כזה נוכל לכבוש את השטחים חזרה אבל נכון להיום העולם לא מכיר בסיפוח שטחים באמצעות מלחמה(יו״ש מחכים כבר למעלה מחמישים שנה) אז ממילא נאלץ לסגת חזרה.

    וזו הבעיה עם כל הנוסחה המטורפת של שטחים תמורת שלום.

  2. צה"ל לא ערוך למלחמה מול חיזבאללה, יצחק בריק מדבר על כך כל הזמן. אני לא חושב שיש כאן כל כך הרבה מקום לפרשנות. ישראל הגיעה למו"מ שנמשך 10 שנים, כאשר בחודשים האחרונים היא נתונה לסחיטה באיומים. אם המדינאים שלנו היו מבינים שיש להם גב צבאי אתם באמת סבורים שזאת הייתה התוצאה? הם ישבו בשולחן המו"מ עם אקדח מופנה לרקה שלהם בעוד והאקדח שלהם היה ריק מכדורים. אם הייתה לגנץ ולפיד אינדיקציה שמערכת הביטחון לחלוטין עומדת מאחוריהם ותתמודד עם כל התפתחות הם היו מציבים דרישות גבוהות יותר ואולי אפילו משהים את המו"מ בעקבות איומי חיזבאללה. העובדה שהם לא עשו את זה מדברת בעד עצמה. לכן, מאוד מאכזב שאף אחד כולל שלושת המרואיינים בכתבה, לא מדבר על הפיל שבחדר. על כך שצה"ל בכלל לא ערוך למלחמה רב חזיתית. לכן ההסכם הזה ככל שהוא רע הוא הרע במיעוטו, צריך לחתוך הפסדים ולהתחיל להכין את צה"ל למלחמה רב חזיתית שתהיה יותר גרועה מכל המלחמות גם יחד.

    1. לדעתי, לצה״ל היום אין קצינים שרוצים להתמודד עם מצב של מלחמה. בזמן מלחמה הסיכוי לכישלון גדול יותר מאשר בתקופות שקטות ואף אחד לא רוצה את הצרה הזאת על הרזומה שלו! זאת הסיבה שכל ההסתכלות של המערכת היא לטווח הקצר. בשנים הקרובות לא יהיו כנראה התקלויות עם חיזבאללה ואח״כ הקצינים העלומים יהיו כבר הרחק בתפקיד הבא או בפנסיה. סביר להניח שמי שדאג לשכנע אותם, גם ידאג להם למשכורות שמנות בעמותות, במכוני מחקר או במועצות מנהלים של חברות.

  3. אנחנו לא צרפת או ארה"ב. אין לנו נשיא. המנדט של הממשלה, והעומד בראשה, בא מהכנסת. נקודה. לא נתון לוויכוח. לאדון יהיר אין מנדט לכלום. אפילו להנמיך את הקנסות על חניה לא חוקית איו לו מנדט.
    לכלום. נקודה.
    ופה נגמר הדיון.
    לא רק שלא צריך להמשיך בדיון (כפי שעושים) אם ההסכם טוב או לא טוב, עצם הדיון לא ראוי. ונותן לגיטימציה למהלך.
    יש בעיה אמיתית בימין והיא להמשיך ולדון על דברים שאסור לדון עליהם מלכתחילה.
    שכן עצם המשך הדיון נותן לגיטימציה לפארסה.

    אין לאדון יהיר רוב בכנסת. אין לא מנדט מבית הנבחרים של עם ישראל. אין לו מנדט להסכים לשום הסכם או לבטל שום הסכם. כנסת ישראל היא הריבון, כך היה, וכך יהיה.

  4. ההסכם הנוראי הזה הוא תוצאה של שילוב של שני אינטרסים:
    1. לפיד רוצה להביא "הישג מדיני" לפני הבחירות מטעמים פוליטיים ברורים.
    2. האמריקאים שוב מנסים לפייס את איראן כדי שתחתום על הסכם הגרעין, לכן הם לחצו על ישראל לוותר
    לחיזבאללה שהוא למעשה זרוע איראנית.

    כמובן שיש גם את האינטרסים הכלכליים, הרווח לחברות צרפתיות או אמריקאיות שיבואו לקדוח גז, הוצאת גז
    לאירופה בעקבות המלחמה באוקראינה, אבל לדעתי אלה האינטרסים המשניים לעומת הרצון האמריקאי לפייס את איראן.

    1. בנוסף, ארה״ב ואירופה לא רוצות גז מישראל לאירופה. הם מעדיפים להמשיך לקנות מהערבים. כל אחד שיחשוב בעצמו על הסיבות.