האתגר והתגר: לאן רוסיה ממשיכה מכאן?

למרות מה שנראה כסיומו המהיר, ניסיון המרד חשף את עומק המחלוקת הפנימית מולה עומדים הנשיא והאומה כולה

פריגוז'ין ופוטין | צילום מסך

גרסה מלאה של כתבה זו התפרסמה לראשונה באתר Radio FreeEurope ואנו מודים למערכת על הרשות לתרגמו.

***

במהלך החודשים האחרונים, מנהיג קבוצת 'ואגנר' יבגני פריגוז'ין פרסם מספר נאומי תוכחה אודות מצב רוסיה כיום, אם כי לרוב נמנע מלנקוט בשמו של ולדימיר פוטין כאחראי.

גם כאשר מי שנודע בעבר כ"שף של פוטין" הודיע ב-24 ביוני כי כוחותיו נסוגים מהחזית באוקראינה ויוצאים ל"מצעד למען הצדק" אשר מטרתו מוסקבה, היה נדמה שהוא נזהר בתחילה שלא להזכיר את הנשיא עצמו. "זו אינה הפיכה צבאית", אמר פריגוז'ין ורמז כי גם אם פוטין קיבל החלטות מטופשות או אסוניות, כמו ההחלטה לפלוש לאוקראינה בפברואר אשתקד, זה קרה משום שהוא נבגד בידי גנרלים תאבי כוח וטייקונים בעלי אינטרס הנמצאים במעגל מקורביו.

כפי שדיווח אתר The Bell בבוקר האתמול, "פריגוז'ין פתח במרד גלוי בערב יום שישי, באופן רשמי נגד 'ההנהגה הצבאית' בראשות שר ההגנה סרגיי שויגו, אך בפועל האתגר שהציב פריגוז'ין היה ישירות למשטר פוטין". לאחר שעות שקטות במהלך הלילה, פוטין ניסה להישמע נחוש בנאום שפרסם בבוקר השבת, בו הבטיח "פעולה נחרצת" נגד "המרד החמוש" והורה על "נטרול" של מארגניו. פריגוז'ין הגיב במהרה ואמר כי פוטין "טעה קשות" בכך שרמז על בגידה מצדו, וקרא לכוחות ואגנר שלא להיכנע.

כעת פוטין עומד בפני אתגר נוסף, במה שהיה אמור להיות מלכתחילה ניצחון קל וקצר על האוקראינים, אך הפך במהרה למאבק כולל על עתידו האישי והפוליטי.

העובדה לפיה פריגוז'ין בחר לשמור על פוטין מחוץ לקו האש בנאומיו עד כה, מציבה ספקות בשאלה האם פוטין עדיין מסוגל לשלוט בקציניו הבכירים או שמא ניתן להוליך אותו שולל בקלות כזו. באחד מן הסרטונים המוקדמים יותר שפרסם, פריגוז'ין התייחס ברמז לפוטין כאל "סבא שמח", מעין אידיוט חסר מושג הניזון משקרים של מקורביו ואינו מודע למציאות הקשה של המלחמה.

סימן נוסף לאובדן השליטה בקרמלין מגיע מן התמונה העגומה והבלתי נמנעת שהצטיירה מאירועי היממה האחרונה: פריגוז'ין וכוחותיו חצו את גבול אוקראינה והגיעו לרוסטוב בדרום רוסיה, עיר גדולה אשר שימשה בסיס פעולה מרכזי לצבא הרוסי בפלישה לאוקראינה, ושם כבשו לכאורה את המפקדה המקומית ומתקנים נוספים.

עבור פרשני רוסיה במערב, הדעה הרווחת היא כי אחיזתו של פוטין בשלטון נראית יציבה, עד לרגע שהיא כבר לא. וכמעט מכל זווית אפשרית, פעולותיו של פריגוז'ין גרמו לה להיראות יציבה הרבה פחות בתוך יום אחד בלבד. למרות מאמצי הקרמלין וערוצי הטלוויזיה של המשטר לשלוט בנרטיב, הסיטואציה הכאוטית פגעה עוד יותר באמון הציבור בפוטין, שתדמיתו הלכה ונשחקה עם כל תבוסה בחזית האוקראינית. גם התגובות החצופות של פריגוז'ין לנאום פוטין בשבת לא יסייעו במיוחד לנשיא, שעד לאחרונה לא נתקל כלל בביקורת גלויה כזו מצד אנשים בעלי סמכות ברוסיה.

כאשר פוטין פתח בפלישה נרחבת נגד אוקראינה ב-24 בפברואר אשתקד, הוא ציפה כי במקרה הגרוע ביותר "המבצע הצבאי המיוחד" ישיג את מטרתו ויביא את אוקראינה לכניעה בתוך שבועות ספורים. זה לא מה שקרה. לאחר נסיגה נרחבת מאזור קייב באביב, הכוחות הרוסיים ספגו מפלות נוספות במזרח ובדרום וכעת עומדים בפני מתקפת-נגד אוקראינית חדשה בחלקים מן החזית בת אלף הקילומטרים. בנוסף, נערכו מספר התקפות על אדמת רוסיה החל מפשיטות מבלגורוד ואזורים אחרים הסמוכים לגבול, ועד למתקפות רחפנים על מוסקבה ובמקרה אחד גם על הקרמלין.

כעת העימות מול כוח ואגנר פותח חזית פנימית חדשה עבור פוטין, דווקא בתקופה בה המלחמה בחזית האוקראינית נמצאת בנקודת מפנה קריטית. כוחותיו של פריגוז'ין, שמילאו תפקיד חשוב בחלק מהלחימה באוקראינה, הפכו לרגע לאויב מבפנים.

בנאומו ב-24 ביוני, פוטין חזר שוב על מה שהפך לקו העלילה העיקרי של הקרמלין בנוגע למלחמה. הוא תיאר את הכוחות בהובלת פריגוז'ין כבוגדים החותרים תחת רוסיה בזמנים קשים, וחזר על הטענה הבלתי-מבוססת לפיה הפלישה לא הייתה פעולה תוקפנית אלא צעד הכרחי כדי לבלום את ניסיון המערב להשתמש באוקראינה כדי לקרוע את רוסיה מבפנים, או לכל הפחות להוביל למפלתה האסטרטגית.

גורמים רוסיים בכל הדרגים הדהדו מסרים דומים אך פריגוז'ין, בדבריו מה-23 ביוני, ביקש לנעוץ סיכה בבלון הזה. בנאומיו הקודמים הוא מתח ביקורת קשה על שויגו ועל הרמטכ"ל הרוסי ולרי גרסימוב בשל האופן בו ניהלו את המלחמה, וטען כי מנעו מכוחותיו נשק וחימוש. בפעם הזו, הוא לא רק האשים את הצבא בכך שירה לעבר כוחות ואגנר אלא גם רמז כי הפלישה עצמה הייתה בלתי-מוצדקת, טענה העומדת כמובן בניגוד לנרטיב הרשמי בקרמלין לפיו רוסיה עמדה בפני איום מצד המערב ואוקראינה.

"ב-24 בפברואר 2022 לא קרה שום דבר יוצא דופן", אמר פריגוז'ין. "כעת משרד ההגנה מנסה להוליך שולל את הציבור ואת הנשיא, ולספר סיפור מטורף על תוקפנות אוקראינית, כאילו אוקראינה, יחד עם כל גוש נאט"ו, היא זו שתכננה לתקוף אותנו".

במשך כמעט 24 שנות שלטונו כנשיא וכראש ממשלה, ולדימיר פוטין שמר על כוחו בין היתר באמצעות שיסוי פלגים ברוסיה אחד נגד השני. אך החלטתו לפתוח במלחמה כוללת נגד אוקראינה שיבשה משהו במערכת הזו.

"סגנון ההתנהלות של פוטין מול האליטות הוכח כלקוי באופן מסוכן כאשר הוא מתורגם לשדה הקרב", כתב הפרשן מארק גלאוטי ב-15 במאי. "תרבות של חשדנות הדדית, תחרות קניבליסטית ואינטרסים אופורטוניסטים אמנם שמרה על פוטין בשלטון יותר משני עשורים. היא אפשרה לו לתמרן אנשים ואינטרסים ולגרום לאנשי חצרו לבקש את קרבתו התמידית. אך במלחמה ישנו צורך באחדות, משמעת וערבות הדדית – דברים אותם מפגינים האוקראינים וחסרים בבירור לרוסים".

הצהרתו הפומבית הראשונה של פוטין לאחר הצעד הנועז של פריגוז'ין רמזה על כך שהוא מנסה לנצל את מה שהגדיר כ"סכין בגב" כדי ליצור מעין אחדות רוסית ולהשיג משהו ממה שהסתמן כעוד תבוסה. אך עבור נשיא אשר הקפיד להציג את עצמו כל העת כאדם חזק הנמצא תמיד בשליטה זו עשויה להיות משימה קשה, וצעדיו של פריגוז'ין עשויים להמיט מכה קשה עוד יותר על סגנון השלטון שלו.

העוינות בין פריגוז'ין ושויגו היא במובנים רבים "תחרות קלאסית על כוח וכסף, כזו השולטת בנוף הפוליטי והכלכלי של רוסיה במשך עשורים, ולכן גם אמורה להיות נוחה להתמודדות מבחינת פוטין והמערכת", כתב ב-24 ביוני פרופ' סאם גרין ממכון רוסיה בקינגס קולג'. אך יחד עם זאת, כך הוסיף, במספר מובנים היא גם "שונה מכל מה שרוסיה ראתה בעבר".

ראשית, היריבים "מחזיקים בכוח אש שיגרום לראשי המאפיה משנות ה-90 להיראות כמו תלמידי בית ספר הנושאים מקלעות. שנית, המאבק סובב על שליטה בתהליך שהפך להיות אבן הפינה בשלטונו של פוטין: המלחמה באוקראינה". על פי גרין, "אף אחד מהסקטורים האחרים אשר לגביהם ניהלו האליטות ברוסיה מאבקים בעבר לא היה קריטי כל כך להמשך הישרדותו הפוליטית של פוטין".

***

Copyright (c)2022 RFE/RL, Inc. Used with the permission of Radio Free Europe/Radio Liberty, 1201 Connecticut Ave NW, Ste 400, Washington DC 20036.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *