כצפוי, השמאל הוא זה שניסה פה קפיטול

אחרי שהזהיר מפני ניסיון מימין לשבש את ההליך הדמוקרטי, שוב השמאל מתפרע באלימות והפעם בלב הכנסת

מתפרעי השמאל בכנסת. צילום מסך מתוך טוויטר

בראשית שנת 2021, לאחר אירועי הפריצה לקפיטול בוושינגטון, חלק מפרשני ישראל המקוריים מיהרו לקפוץ על הספין התורן והצפוי כל כך והתחרו אחד בשני מי יכול לספק השוואה נדושה יותר לזירה המקומית. היו אלה הימים שלפני הבחירות הרביעיות ובשיא המשבר הפוליטי, וכמובן שתקשורת השמאל אימצה בשמחה את הספין שנפל לידיה.

ראשון היה פרשן המשפט ברוך קרא, שכבר ביום למחרת ה-6 בינואר והאירועים בארה"ב ניסה בגמלוניות להדביק אותם לימין בישראל. "מה שקרה בוושינגטון יכול לקרות גם בישראל", הזהיר והוסיף: "כאן זה עלול להיות אפילו גרוע יותר…זה כבר כמעט קרה". מפחיד מאוד, חוץ מהעובדה שדבר מזה לא קרה, גם לא כמעט.

כמה שבועות לאחר מכן פרסם בן כספית טור דמגוגי לא פחות, בו תחת הכותרת "הביביסטים מכינים את עצמם למקרה שיהיה צורך להציל את המנהיג מבלפור" סיפר כיצד למחרת ההסתערות על הקפיטול אמר לו "אחד האנשים שמכירים את בנימין נתניהו הכי קרוב והכי עמוק" כי "מה שראית בוושינגטון זו בדיוק תוכנית המגירה של בלפור" למקרה של הפסד בבחירות. הבחירות נערכו שבועיים לאחר מכן, נתניהו הפסיד, אבל מתברר כי התוכניות להצלתו נשארו במגירה הדמיונית של כספית.

אלו הן רק כמה דוגמאות להיסטריה שאחזה אז בשמאל. "הקפיטול" נראה ונשמע בכל מקום, וגם פוליטיקאים בכירים לא טמנו ידם בצלחת. רשימה מפורטת של נביאי הזעם אפשר למצוא אצל אריאל שנבל ב'מקור ראשון', והמשותפת לכולם היא כמובן העובדה שדבר מאזהרותיהם לא התרחש מעולם.

עוד עובדה שהתבררה עם הזמן היא שכל מה שהשמאל טוען כלפי הימין, לבסוף הוא מבצע בעצמו. בדיוק כפי שהמחנה שבמשך שנים מקונן על שוויון בנטל ומשתלח בחרדים התגלה כמחולל הסרבנות הגדול ביותר, כך מחנה השלום והדמוקרטיה התברר כאלים ביותר והאנטי-דמוקרטי ביותר, וכצפוי גם זה שהעתיק לבסוף את הקפיטול לישראל.

בשעת הערב אתמול, לקראת פתיחת הדיון בתיקון עילת הסבירות, החלו להגיע מהכנסת תמונות שלא נראו בה מעולם. קבוצת מפגינים הגיעה לאזור הסמוך לכניסה למליאה, שם על פי הדיווחים ניסתה לחסום את כניסת חברי הכנסת ואף לפרוץ לאולם, תוך עימותים עם חברי משמר הכנסת. על פי הדיווח חלקם ניסו להדביק עצמם לרצפה.

בהמשך דווח על מקרה נוסף של ניסיון לשבש את הסדר מצד מפגינים, שעל פי הודעת דוברות הכנסת נכנסו לבניין כאורחים של חברי הכנסת נאור שירי ומיכל שיר מ'יש עתיד'. בדיווח אחר נמסר כי חלק מהמתפרעים נכנסו בהזמנת חברי הכנסת נעמה לזימי וגלעד קריב ממפלגת העבודה.

כדי להבין את חומרת האירוע, מדובר באזור המותר לגישה לחברי הכנסת בלבד, יחד עם מספר מצומצם מאוד של עוזרים וסדרנים. לכל אדם אחר, גם עובדי כנסת בכירים או נושאי תפקידים אחרים, אסור פשוט לעבור בדלת המובילה למליאה והאיסור הזה נאכף בקפדנות רבה.

מה שאותם מפגינים ניסו לעשות בעצם, כפי שבעבר ניסו לעשות ביציע העליון של הכנסת (שנסגר אמש לביקורים מסיבה זו בדיוק), הוא לפרוץ אל קודש הקודשים של הדמוקרטיה הישראלית ולשבש הליך חקיקה דמוקרטי תוך איומים באלימות על נבחרי ציבור ועובדי ציבור, וכל זה בשם ה"דמוקרטיה" כמובן.

אז מה נשאר מכל אזהרות השמאל על קפיטול ימני, על סירוב לקבל את הכרעת העם או להעביר את השלטון, ועל פריצה אלימה לבית הנבחרים ושיבוש סדרי הדמוקרטיה? כמובן, התפרעות של אנשי שמאל בלב הכנסת בניסיון אלים להליך אימים על ממשלה נבחרת.

כמובן שאת אלימות מפגיני השמאל מחוץ למליאה אי אפשר לנתק מאלימות חברי הכנסת של השמאל בתוך המליאה, שאתמול הספיקו בין היתר להתקוטט עם סדרני הכנסת, לבזות את הדיון עם חולצות מחאה ולהטיח שלל גידופים בשרים וחברי הקואליציה. חלקם כאמור גם אפשרו למתפרעים לשהות בשטח הכנסת עם אישור כניסה. עוד ערב רגיל באופוזיציה.

ומילה על מי שבלעדיה לא היינו זוכים ליהנות מכל הטוב הזה, היועצת המשפטית לממשלה מיארה שרק ביום ראשון הצהירה בחוצפה שאין דוגמתה במהלך ישיבת הממשלה, בניסיון לתרץ את חוסר המעש של מערכת החוק כלפי האנרכיה המשתוללת, כי "אין מחאה אפקטיבית בלי הפרעה לסדר הציבורי".

היא זכתה כמובן לתשואות בשמאל ובתקשורת, אך במציאות ראינו באיזו מהירות מפחידה הצהרות כאלו מתגשמות ממש בלב הכנסת, ואילו השלכות מסוכנות יש לאכיפה הבררנית המופקרת והמתמשכת בחסות מיארה.

מן הסתם, גם המתפרעים אתמול, כמו חבריהם חוסמי הכבישים והמאיימים על חברי כנסת, יזכו ליד רכה במיוחד ולא יסבלו מהשלכות מעשיהם החמורים. אבל אתמול גם למדנו שכאשר מאפשרים לאנרכיה להשתולל ברחבי הארץ ללא הפרעה במשך חודשים בסוף היא תגיע גם לכנסת, ושם זה כבר להיות גרוע ממש.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

7 תגובות למאמר

  1. השמאל הוא קומוניסטי, סחטן ואלים
    הם ידברו בשפה אחת, ויעשו בדיוק להיפך.
    ידברו על סובלנות, וינהלו טרור
    זהו אות השכמה לחברה היהודית בארץ ישראל.
    כנראה שלא שמנו לב שישנו עם כלבים.

  2. בשולי הדברים יש לדבר על התגובה הרפויה של הקואליציה שהסתפקה רק ב׳נו נו נו׳. למעט השר בן-גביר שטרח לקרוא להענשה בדמות מניעת אורחים נוספים מהח״כים שהכניסו את האנרכיסטים…אבל רק עד סיום הישיבה של הכנסת(3 שעות). כאילו שאיום כזה, בהנחה שיטרחו לישם אותו, יכאיב למישהו. מה גם שסביר שיקח זמן לזהות את הח״כים הסוררים ולכן לא בטוח שישאר זמן משמעותי לפני סיום הישיבה הנ״ל.

  3. לא העכבר גונב, החור גונב
    ובהתאמה לימינו, לא היועמ"שית אשמה באי אכיפת החוק. חברי הממשלה שלא מכניסים אותה למעצר עד תום ההליכים באשמת קשירת קשר לביצוע פשע, נסיון הפיכה שלטונית, מרידה, ועוד סעיפים רבים.
    מי אמר משילות ולא קיבל? כל מצביעי הימין!

    1. אוסף של גיבובי שטויות. חברי ממשלה לא יכולים להכניס אף אחד למעצר.הם אפילו לא יכולים לפטר את מי שלא מכניס פורעי חוק למעצר. היחידים שיש להם סמכויות ביצוע במדינה הזאת אלה המשפטנים ולפעמים הם מרשים לממשלה לעשות משהו וזה רק אחרי שהם עיקבו פרוייקטים חשובים במשך שנים. לעומת זאת כאשר מדובר במסירת שטחים, הם מאשרים הכל בזריזות וביעילות מדהימים גם כאשר זה מבוצע בניגוד לחוק מפורש, בזמן ממשלת מעבר וכאשר לאותה ממשלה אין רוב לא בכנסת ולא בקרב המצביעים.

  4. אני רק מדמיין
    איזה כותרות היו בעיתונים
    אותיות קידוש לבנה בצבע אדום
    "נסיון הפיכה של הימין הפשיסטי"
    נאומים בגרון ניחר של גאנץ ולפיד,
    ביידן היה מודיע לכולם שהוא מתפלל
    למען עם ישראל.
    אבל כשזה קורה בשמאל, שקט ודממה.
    יאוש.