בג"ץ הדגים שוב כי אינו זקוק לעילה כזו או אחרת כדי לפסול שרירותית חוקים. האם הפתרון טמון בתכסיס הפוליטי של רבין וברק?
אתמול ביטל בג"ץ סעיפים מחוק ותקנות עובדים זרים, המורה על הפקדת כספיהם של עובדים זרים, כדי להבטיח את יציאתם מהארץ. בג"ץ, בראשות הנשיאה חיות, קבע כי סעיפים אלו, חלק מתיקון מס' 7 לחוק, הינם בלתי חוקתיים ובלתי מידתיים – מאחר והם פוגעים בזכות הקניין של העובד הזר – ועל כן בטלים.
מתנגדי הרפורמה המשפטית הרואים בצמצום עילת הסבירות כסוף הדמוקרטיה, מתעקשים כי אין כל קשר בין פסק דין זה לעילת הסבירות. הם צודקים לחלוטין אך בכך סותרים את טענותיהם כי ביטול עילת הסבירות תביא לביטול הפיקוח על הרשות המבצעת.
חשוב לזכור שיש גם איך להתגבר על פסק הדין הזה, באמצעות פסקת התגברות. מי שהעניק לממשלה את היכולת להתגבר על פסיקות מסוג זה היו שניים: ראש הממשלה המנוח יצחק רבין, והשופט דאז אהרן ברק.
ב-1993 ניתן פסק דין בבג"ץ מיטראל הראשון, אשר קבע כי חוק אשר מונע ייבוא בשר לא כשר אינו חוקתי, מאחר והוא סותר את הוראות חוק יסוד: חופש העיסוק. הדבר הציב את רבין בבעיה רצינית, מאחר ושותפיו בש"ס הבהירו כי לא ישבו בממשלה אשר תאפשר ייבוא בשר לא כשר. אם בג"ץ מיטראל הראשון היה עומד על תילו, ש"ס הייתה פורשת, ממשלת רבין הייתה קורסת והסכם אוסלו לא היה בא לעולם. לאור זאת המליץ אהרן ברק לראש הממשלה לחוקק פסקת התגברות בחוק יסוד: חופש העיסוק, וזו אכן מצויה בסעיף 8(א) לחוק היסוד.
ב-1994 הוגשה עתירה נוספת נגד ההוראה האוסרת ייבוא בשר לא כשר, לאחר חקיקת פסקת ההתגברות בחוק היסוד. בפסק הדין השני קבע השופט ברק כי לאור קיום פסקת ההתגברות (שהוא עצמו היה גורם מוביל בחקיקתה), אין כל פסול באיסור ייבוא בשר לא כשר.
אולם ברק צעד מרחק גדול מעבר לכך. כדי להגן על החלטתו הוא הבהיר כי למרות שפסקת ההתגברות קיימת בחוק יסוד: חופש העיסוק ולא בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הרי שהלכה למעשה פסקת התגברות זאת חלה אף על האחרון, ויש לפרש את כלל חוקי היסוד בהנחה כי פסקת ההתגברות חלה עליהם.
כך מסיים ברק את פסק דינו בבג"ץ מיטראל השני, בשם כלל שופטי בג"ץ שדנו בעניין:
הגענו למסקנה, כי גם אם הנחותיהן המשפטיות של העותרים בדבר הפגיעה של חוק יבוא בשר קפוא בזכויות המעגנות בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו הן נכונות, אין בכך למנוע מחוק יבוא בשר קפוא את ההגנה החוקתית המוענקת לו בפיסקת ההתגברות"
כלומר – למרות שלא נמצא באופן פורמלי בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו פסקת התגברות, הרי שיש לראות כאילו פסקה כזו נכללת שם באופן מהותי.
ראש הממשלה רבין והשופט ברק הגבילו את חופש העיסוק, מנעו ייבוא בשר לא כשר לארץ (או בלשון מתנגדי הרפורמה כיום – "כפייה דתית"), והרחיבו את תחולת פסקת ההתגברות בחוק יסוד: חופש העיסוק על כלל חוקי היסוד, וכלל החוקים באשר הם. לעומתם, ממשלות הימין לדורותיהן מעולם לא עשו שימוש בפסקת ההתגברות. רק ממשלה אחת בתולדות מדינת ישראל עשתה שימוש בפסקת ההתגברות – ממשלת השמאל של רבין.
אם אתם לא זוכרים יציאה לרחובות של מתנגדי הפיכה משטרית כלשהי ב-1994 לאחר מתן בג"ץ מיטראל השני, אתם לא לבד. הם היו עסוקים בחגיגות השלום. העובדה כי רבין חוקק פסקת התגברות לא ממש הציתה הפגנות בגין סופה של הדמוקרטיה.
התנהלות זו של בג"ץ, בה פעם אחת הוא מצמצם את סמכותו לפסול חוקים מתוקף פסקת ההתגברות, תוך שהוא פועל כנגד זכות הקניין של אזרחי מדינת ישראל (יבואני הבשר), ופעם אחרת טוען כי הפקדת כספי פיקדון מהווה פגיעה בזכויות הקניין של מי שכלל אינו אזרח, יוצרת מצב של מדיניות פסיקה בלתי יציבה ובלתי ברורה. גם פסקת התגברות, מסתבר, היא עניין לפוליטיקה.
מה משמעות הדברים הללו בנוגע לפסק הדין שניתן השבוע וקובע כי תיקון לחוק העובדים הזרים פוגע בזכותם הקניינית? המשמעות היא כי הכנסת יכולה להחיל את פסקת ההתגברות הקבועה בחוק יסוד: חופש העיסוק גם על בג"ץ זה, ולהמשיך לגבות את הפיקדון מהעובד הזר ששהה בארץ מעבר לזמן המותר.
נקודה חשובה נוספת: פסיקת בג"ץ השבוע אכן לא עוסקת בעילת הסבירות, והיא מבהירה כי אף אם תבוטל עילת הסבירות לחלוטין, בית המשפט ימשיך לפרש עניינים הנוגעים לפעילות הרשות המבצעת ו/או המחוקקת בנוגע למינויים, התנגשות ביחסים בין היועמ"ש לממשלה ועוד באמצעות מבחן המידתיות.
מתנגדי הרפורמה המשפטית צודקים לחלוטין – בג"ץ צ'באנו כלל אינו עוסק בעילת הסבירות, ודווקא משום כך, הוא מדגים כי גם בלי עילה זאת, תוך סיוע בביקורת חוקתית וביקורת מידתית, בג"ץ יוכל לפעול כדי לעקוף את החלטות המחוקק. העובדה שמתנגדי הרפורמה לא מבינים כי בדבריהם שלהם הם מחזקים את טענות תומכי הרפורמה, מעידה על איבוד עשתונות והיגיון מוחלטים מצד מתנגדי התיקון המתבקש.
למה לחזור על סיסמאות שקרני הסמול?
בית משפט פוסק בהתאם לחוק. כלל חוקי מדינת עשראל נשארים במקומם. מכך, בית המשפט ממשיך לאכוף את כלל החוקים הקיימים. זהו, מש"ל.
סבירות אינה חוק, בדיוק כמו שאמינות העדים אינה חוק. ועוד אלף ואחד כלים – אין שום קשר לחוקים בכלל – לניהול המשפט. כמו עמידה בזמנים, שפה נאותה וכדומה. זה ששקרני הסמול רוצים למכור לכם שהחלטה סובייקטיבית של פקידון, היא חוק – זו בעייתם של שקרני הסמול בלבד.
זה שהטרוריסטים מנסים לאנוס את הציבור בישראל בשימוש בכוח תפקידם – לא הופך אותם לצודקים. שימוש בכוח, הופך אותם לנאצים. אשר שנים רבות פשעו כיוון שהיה בידיהם הכוח להכריח אחרים – למשל, באמצעות פלוגות הסער, הזהות לאלה המתרוצצות ברחובות שלנו – אך אין בכך שום נימוק.
גם אם יצליחו שקרני הסמול בכוח הזרוע וכוח משרתם, להכניע את הציבור בישראל שלא להשיב את מערכת המשפט לאיזון – לא יהיה בכך בדל של נימוק. כמו הנאצים, הם אילצו לקבל את עמדתם ותו לא.
מדוע זה כך? כי מה אין להם? אין להם קמצוץ של נימוק לצדקתם. להיפך, לו היה להם נימוק לעמדתם – היה עולה בידיהם לשכנע את הציבור בישראל בצדקתם. נרקיסיזם אינו נימוק.
אין בידיהם נימוק לעמדתם ולכן, זו הסיבה, מדוע פלוגות סער נאציות משתוללות ברחבותינו (בתקיפתו של מנכ"ל פורום קהלת כבר הוגש כצב אישום? או שהשטאזי עסוק בהתקנת פגסוס בטלפוני האזרחים, במטרה לשתול ראיות (אתם יודעים מה זה רוגלה מסוג סוס טרויאני?) ולהאשימם ברצח ארלוזורוב? שואל רק ע"מ לדעת את סדר העדיפויות של מערכת האכיפה השיוויונית ביותר בעולם) וטרוריסטים מאיימים על אזרחי ישראל, מה יעשו להם אם אזרחי ישראל יעיזו להצביע למחוקק שהטרוריסטים לא מאשרים.
איומים לשם מטרה פוליטית, זו הגדרתו של טרור. גם אם אתה בטוח שכל הדמוקרטיה ביקום, זורחת מישבנך.
תפקידך הציבורי, איננו נימוק.
להיפך, מי שמחלק ציונים לעצמו לפיהם האוויר שיוצא מישבנו ומפיו, רק הם דמוקרטיה ולאחרים הוא לא מרשה לומר מילה זו – זהו נרקיסיזם ולא נימוק. כל הטרוריסטים המאיימים על אזרחי ישראל – תשאירו לנו, לאזרחי ישראל, לקבוע אם יש קשר כלשהו בין האוויר היוצא מאחוריכם ומפיכם – למילים הפומפוזיות שאתם מנסים לנכס לעצמכם.
כי המסקנה היחידה מהאבסורד הנרקיסיסטי שאנו צופים בו היום, למעט השקרים שסוכניהם של כמה משרדי פרבום מנסים לפמפם בפורומים ציבוריים – היא שכמו בסיפורי הדמוקרטיה שלכם, כך גם במבחני ההסמכה שלכם (מי לטיס, מי לרפואה, מי לאונס הישראלים) כתבתם לעצמכם את הציון וזו הסיבה היחידה שזכיתם בתארים הנחשקים.
ציונים, זה משהו שאדם חיצוני מחלק לך ולא אתה מכריז שקבעת שאתה דמוקרט.
תשאירו לנו אזרחי ישראל, טרוריסטים לא יקרים – לקבוע אם יש קשר כלשהו בין מעשיכם, לבין המילים הפומפוזיות שאילן שילוח אמר לכם לנכס לעצמכם.
חברי הכנסת והממשלה צריכים להבין שהם לא על תקן הקוף
————–
הקוף הוא מושג מעולם הפשיעה בו העבריין הבכיר מקבל את ההחלטות והקוף נושא באחריות.
לא פעם העסק רשום על שם קוף שיקבל שכר גבוה, רכב יוקרתי וליטוף לאגו. כל זה לא יעזור כאשר הקוף ישא באחריות להשלכות שמקבל העבריין.
במקרה דינן השרים הם הקוף ומקבל ההחלטות הוא לא אחר מאשר ביהמ"ש העליון ושליחתו היועמ"ש בקרבי הממשלה .
בעקבות בראון – חברון, היועץ המשפטי של הממשלה הוא לא מנוי של הממשלה כפי שהיה עד אז אלא מנוי של שופטי העליון. לאחר הכניעה של נתניהו לאהרון ברק ומנוי "ועדת איתור".
עד שהממשלה תפסיק את הנוהג בו היא נושאת באחריות אבל לא מקבלת החלטות היא לא בשלטון.
השלטון בידי דיקטטורה זעירה שלא עברה את אחוז החסימה בבחירות האחרונות.
לממשלה אולי יש 64 מנדטים של יפוי כח מהציבור. בפועל מרץ שלא עברה את אחוז החסימה מנהלת את המדינה מבג"ץ שממנה את שופטיו כמשפחה לדבריהם שלא כל אחד יכול להכנס אליה.
הירידה בסקרים היא למעשה 10 מנדטים של הימין שלא ילכו להצביע כל עוד נתניהו לא ימשול אלא ירקוד לפי החליל של הנאמר בעיתון הארץ .
הצבור מצפה ש64 מנדטים יחוקקו ללא מורא וללא משוא פנים ואם ביהמ"ש יוציא צו שלא ע"פ החוק להתעלם מפס"ד כלא היה.
או כמו שאמר נשיא ארה"ב על פסיקה פוליטית של ביהמ"ש העליון: ביהמ"ש פסק פסק דין פוליטי כעת בואו ונראה את ביהמ"ש אוכף את פס"ד. רמז, שטר 20 דולר.
הממשלה חייבת להדיח מאות קציני משטרה שלא סרים למרותה ואת צמרת הפרקליטות.
השמאלנים ימררו את חיינו ויהרסו את המדינה. זה קורה רק משום שהם מוגנים ע"י מעטפת תומכת של הדיפסטייט.
המישטרה שלהם, הפרקליטות שלהם, היועמ"ש שלהם והצבא שלהם.
שלהם במובן של פיקוד ושליטה, הם המנהלים ואילו החיילים של כל מערכת כזו שברובם הם שלנו, מצייתים להם.
עד שמנהיגינו לא יבינו שאת המציאות הזו חייבים לשנות הם ימשיכו למרר את חיינו.
הדרך לשנות איננה ניסיונות פאטטיים לשנות איזה פסיק בחוק כלשהו, זה לא מזיז למעטפת התומכת שרק מנצלת את הניסיונות הקלושים והעלובים הללו כדי להגביר את להבת המרד.
הדרך היא להחליף את כל שדרת הפיקוד שלהם בן לילה.
או אז יתרחש הפלא, הממשלה תכתיב את מדיניות האכיפה, השוטרים יאכפו באמת, השב"כ יעצור מסיתים למרד, הפרקליטות תגיש כתבי אישום וכל המרד הנורא הזה יתפוגג תוך מספר ימים ובא לציון גואל.
השמאלנים ימררו את חיינו ויהרסו את המדינה. זה קורה רק משום שהם מוגנים ע"י מעטפת תומכת של הדיפסטייט.
ומהי מעטפת תומכת זו כולנו יודעים היא מורכבת מהדיפסטייט השולט בכל מערכות השילטון:
המישטרה שלהם, הפרקליטות שלהם, היועמ"ש שלהם והצבא שלהם.
שלהם אבל במובן של פיקוד ושליטה, הם המנהלים ואילו "החיילים" של כל מערכת כזו שברובם הם שלנו, מצייתים להם.
עד שמנהיגינו לא יבינו שאת המציאות הזו חייבים לשנות הם ימשיכו למרר את חיינו.
הדרך לשנות איננה ניסיונות פאטטיים לשנות איזה פסיק בחוק כלשהו, זה לא מזיז למעטפת התומכת שרק מנצלת את הניסיונות הקלושים והעלובים הללו כדי להגביר את להבת המרד.
הדרך היא להחליף את כל שדרת הפיקוד שלהם בן לילה.
או אז יתרחש הפלא, הממשלה תכתיב את מדיניות האכיפה, השוטרים יאכפו באמת, השב"כ יעצור מסיתים למרד, הפרקליטות תגיש כתבי אישום וכל המרד הנורא הזה יתפוגג תוך מספר ימים ובא לציון גואל.