אהוד ברק והמחאה – הסיפור המלא

כך שב רה"מ לשעבר בסערה לחיים הציבוריים, במטרה ברורה ועם תוכנית סדורה לערער את שלטון הימין. מתוך הפודקאסט של עקיבא ביגמן

צילום מסך מתוך youtube

עקיבא ביגמן חוזר להביא לכם את כל הסיפורים החשובים של השבוע. צפו, האזינו ועקבו בכל הפלטפורמות: יוטיוב ספוטיפיי טוויטר טלגרם

עזרו לנו להמשיך ולהביא לכם פרשנויות ודעות שלא תשמעו בתקשורת המרכזית 
*** תמכו עכשיו באתר 'מידה' ***

***

מי שעוקב אחרי פעילותו של אהוד ברק בעת האחרונה מתרשם כי הוא דמות דומיננטית ומרכזית בתנועת המחאה נגד הרפורמה. הוא מתראיין ללא הרף, מספק "קריאות כיוון" למחאה ומעביר מסרים מעל מסכי הטלוויזיה ביחס לשלבים השונים של הרפורמה, על בסיס שבועי. הסרטון שהופץ בשבוע שעבר משיחת זום בה השתתף ומתאר תרחיש בו יחזור לשלטון על גבי "גופות צפות בירקון" של יהודים שנרצחו במלחמת אחים, הבליט עוד יותר את תפקידו המטריד במחאות האחרונות.

סרטון הגופות המדובר הוקלט בשנת 2020 בעיצומה של מגפת הקורונה, ואכן, ברק הוא ארכיטקט המחאה הרבה לפני שהחלה הרפורמה המשפטית. בשורות הבאות נעקוב אחר דפוס הפעולה של ברק בשבע השנים האחרונות, במה שניתן להגדיר כ"עידן המחאה".

ברק שב לחיים הציבוריים במקביל לשלוש תופעות המאפיינות את העת האחרונה: חקירות נתניהו, תנועת המחאה, וחרם פוליטי נגד הימין. לדעתי, לברק תפקיד מרכזי בהובלת התנועות הללו ובעיצוב המסגרת של עידן המחאה העכשווי.

ניתן לזהות שני דפוסי פעילות ברקיים בשלב הנוכחי בחייו הפוליטיים: ברק המוקדם וברק המאוחר. המוקדם היה שר ביטחון בממשלת אולמרט והמשיך בתפקיד זה בממשלות נתניהו עד ל-2013. הוא היה שותף מלא למדיניות, כולל בזמנים קשים של עימותים מול אובמה, וסיפק לממשלת הליכוד לגיטימציה רחבה כשותף המגיע מהמרכז-שמאל. בזכות ברק, ממשלת נתניהו השנייה (2013-2009) נהנתה מרוב קואליציוני של 74 ח"כים בעת ייסודה, ו-66 ח"כים לאחר שמפלגת העבודה פרשה ממנה. אבל ברק נשאר לאחר שהתפצל מהעבודה והקים סיעה חדשה. הוא שילם על כך ביוקר ונאלץ לפרוש מהחיים הפוליטיים לקראת הבחירות הבאות. קשה להאמין שזה אותו ברק, כיום יריב מר לנתניהו. אבל כך היה.

מאז עזב את משרד הביטחון במרץ 2013 ברק נעלם מהחיים הפוליטיים. עמוד הטוויטר מספר את הסיפור המלא. הציוץ האחרון בעידן הישן הוא מינואר 2013, אז החשבון תפקד כחשבון רשמי של שר ביטחון, ממלכתי, קורקטי ומינימליסטי. הציוץ מפנה לנאום בוועידה הכלכלית בדבוס. לאחר מכן יש "חור" של למעלה משלוש שנים.

ואז באביב 2016 הוא חוזר ובענק. הציוץ הראשון בעידן החדש (21 למאי) מפנה לראיון שהעניק לערוץ 10 יום קודם לכן, בו אמר בין היתר כי "ציונות חפצת חיים וניצנים של פאשיזם, כמו שרואים עכשיו בממשלת ישראל, אינם יכולים לחיות בצוותא".

משם מתחילה הפצצת שטיח: ב-17 ליוני, בנאום בכנס הרצליה ברק מסביר כי "על הממשלה להתעשת, אם לא תעשה כן יהיה על כולנו לקום ממקומות מושבינו הנוחים והפחות נוחים ולהפילה, דרך מחאה עממית"; למחרת הוא טוען בראיון טלוויזיוני כי "נתניהו מבין שהחלה הספירה לאחור לקראת סוף שלטונו"); ב-18 באוגוסט מזהיר בכנס 'דרכנו' על כך ש"פסימיות, פסיביות, חרדה וחוסר אונים – אינם מתכון טוב לניהול אחראי ושקול של מדינה", ועוד ועוד.

מסר אחד משותף לכל הציוצים והנאומים: הממשלה אינה לגיטימית, הישיבה בה אינה לגיטימית, והדבר היחיד הראוי לעשות הוא להפיל אותה באמצעות מחאה עממית.

אלו הדברים בכנס הרצליה, שימו לב למוטיבים החוזרים, המלווים אותנו עד היום:

מובילים אותנו זה יותר משנה ראש ממשלה וממשלה, שהיא חלשה, רופסת וקולנית, גם על פי בכירים מבין חבריה, מתעתעת וקיצונית, שנכשלת שוב ושוב, בהבטחת הביטחון, מקעקעת את רקמת הדמוקרטיה בישראל, כושלת בניהול היחסים עם ארצות הברית ובייצוב מעמדה של ישראל בעולם…כאן, אני קורא לממשלה להתעשת. ולחזור מיד אל הפסים. אם לא תעשה כן יהיה על כולנו לקום ממקומות מושבינו, הנוחים והפחות נוחים – ולהפילה, דרך מחאה עממית ודרך פתק הבוחר – לפני שיהיה מאוחר מדי"

אלו מרכיבי המרקחת של העידן החדש: דה-לגיטימציה, רק-לא-ביבי ומחאה. במקביל נכנס לזירה גם אלדד יניב, לשעבר חבר קמפיין הבחירות של ברק בריצה לראשות הממשלה ב-1999, שנוהל בין היתר באמצעות עמותות קש שעמדו בהמשך במוקד חקירת משטרה. יניב מתחיל להוביל מחאה בשטח, תחילה מול היועמ"ש מנדלבליט בפתח תקווה, לאחר מכן בבלפור משם צומחת התנועה שהפכה היום למחאות קפלן והאנרכיה.

מה קרה באביב 2016? מה התרחש אז שהוציא את ברק משתיקתו ויצר את התנאים לעידן פוליטי חדש?

שני תהליכים הגיעו להבשלה בתקופה זו, אחד פוליטי ואחד משפטי. ממשלת נתניהו הרביעית שהושבעה ב-2015 הייתה הדבר הכי קרוב לממשלת "ימין על מלא". מפלגת כולנו של כחלון נחשבה לסמן השמאלי, אבל גם היא הייתה סוג של אגף ליכודי. הממשלה נשענה על 61 מנדטים בלבד ונתניהו שאף כדרכו להרחיב אותה. באביב 2016 התקיימו מגעים עם יו"ר העבודה הרצוג והובטח לו תפקיד שר הביטחון. המגעים לא צלחו והרצוג תיאר בדיעבד בשיחות סגורות כי היה מעוניין בממשלת אחדות אבל הופעלו עליו לחצים מהאגף הרדיקלי במפלגה. עם כישלון המגעים נתניהו הציע את התפקיד לאביגדור ליברמן.

בסדר היום הציבורי שלטה אז פרשת אלאור אזריה שגם יצרה משבר פוליטי מול שר הביטחון יעלון. בוגי נפגע ופרש, והממשלה הורחבה באמצעות ליברמן, שנחשב ימני קיצוני ופשיסט. המרכיבים הללו יצרו תחושה לפיה הממשלה כעת היא דבר אחר, בעייתי ומסוכן, שלא היה כמותו.

אין לי ראיות לכך, אך ניתן לשער כי בין מי שהפעילו לחצים על הרצוג לסרב לבקשות האחדות היו ברק ומקורביו. אולי מתוך הנחה שסירוב יזרז את הפלת הממשלה, שהייתה צרה ובלתי יציבה. כניסת ליברמן טרפה את הקלפים, ויצרה ממשלה יציבה אך "פשיסטית". וכאן נכנס המרכיב הנוסף – חקירות נתניהו.

אנו יודעים כיום כי במקביל למשבר הפוליטי בראשית 2016, החלו להתגבש חקירות נתניהו בתיקי האלפים. מנדלבליט היה טרי בתפקידו והמפכ"ל אלשיך גם הוא חדש יחסית, ושניהם נחשבו לאנשים "של נתניהו". לא ניכנס כעת לרקע ולנסיבות שגרמו להם להתהפך, אבל מספיק לדעת כי בחודשים הראשונים של אותה שנה יצאו לדרך החקירות, ובקיץ כבר החלו לזרום הדלפות לעיתונאים.

פרטי תיק 1000 נודעו עד סוף השנה; תיק 3000 נולד בתחקירים של רביב דרוקר שהחלו להיות משודרים בסתיו. בדצמבר 2016 אלדד יניב ידע לספר בשיחה סגורה כי "יש אנשים ישרים במשטרה", ביניהם ראש יאח"ה כורש ברנור, "שבעוד זמן לא ארוך יהפכו את השולחן על מנדלבליט". הם גם התחילו לעבוד עם התקשורת: "הם מתדרכים עיתונאים בימים האחרונים… וגם לרגע הזה נגיע. ייפתחו חקירות נגד נתניהו". ההדלפות מהקלטות ביבי-נוני בתיק 2000 כבר היו בכל סלון בתחילת 2017. כשנה לאחר מכן נוסף גם תיק 4000, והתבנית של התקופה החדשה נוצקה: שוחד, מרמה והפרת אמונים.

זהו הרקע לחזרת ברק לחיים הציבוריים. מאז הוא מעורב, מתדרך, מייעץ, מסייע ומדרבן את גורמי המחאה ומכוון את פעולתם. אנשי המחאה חיפשו תמיד סדק דרכו ניתן לגייס דעת קהל ולהפיל את הממשלה. בתחילה התמקדו בחקירות ובשחיתות, בהפעלת לחצים על מנדלבליט וקריאות לנתניהו להתפטר בשל החשדות, במסגרת תנועת הדגלים השחורים, קריים מיניסטר ומחאת בלפור; בתקופת הקורונה עברה התנועה מוטציה למחאות נגד ה"דיקטטורה" שנתניהו מייסד באמצעות תקנות החירום של המגיפה. זהו, אגב, האירוע המכונן של שקמה ברסלר שלפי עדותה גרם לה לצאת לרחובות.

מאז הקמת הממשלה הנוכחית הנושא שעומד על הפרק היא הרפורמה המשפטית, ונדמה שהמחאה הצליחה סביב הנושא הזה להגיע באמת לקהלים רחבים ומשמעותיים.

הנושא המכונן של ברק, דרך אגב, היה בכלל המדינה פלסטינית. כך אמר באותו נאום מכונן בכנס הרצליה ביוני 2016: "מה שעומד באמת בראש סדר העדיפויות של נתניהו וממשלתו היום, איננו ביטחון ישראל, ואיננו שמירת הדמוקרטיה אלא קידום זוחל וערמומי.. של אג'נדת 'מדינה אחת' מהירדן לים". כל אחד והמוטיבציה שלו.

ההתמודדות הכושלת בבחירות 2019, כנראה שכנעה את ברק סופית שתפקידו בכוח הוא הובלת מחאות בשטח. מי שעוקב אחרי פעילותו בשיחות זום, בראיונות ובציוצים יכול להבחין בדפוס הפעולה. ברק מעיד על עצמו כי הוא מסייע לאנשי המחאה בקשרים עם מימון וגיוס משאבים; מתאר דרכי פעולה של הלחץ שהפעילה המחאה על מנדלבליט, על בתי המשפט ועל המערכת הפוליטית. והוא רואה במחאה את התנועה החשובה של הדור האחרון. הבאתי חלקים מכל אלו בפודקאסט שלי 'אידיוטים שימושיים'.

מייסד פורום הטייסים 555 העיד למשל כי ברק ייעץ לו: "אתם מותג חזק בחברה הישראלית אתם צריכים למצוא ביניכם קבוצה שמוכנה לבצע פעולות מחאה על גבול החוקיות שימשכו תשומת לב ציבורית ויציתו גל של מחאה גדול". ברק עצמו סיפר בזום עם אותו פורום כי למרות שאינו מממן מכיסו את המחאה, הוא עושה ככל יכולתו "כולל בלסייע בלגייס כספים כדי שהמחאה הזאת תעבוד".

וכך הוא מסכם את פעילותו: "המחאה היא הדבר האמיתי היחידי שקורה היום. בלעדיה לא היה קורה פה כלום. בלעדיה לא היו מוגשים כתבי אישום, בלי המחאה לא הייתה קמה המפלגה של סער, בלעדיה בית המשפט לא מגלה סימנים ראשונים של עצמאות. אני חושב שהמחאה היא הדבר הכי מרגש שקרה לי".

ברק מבין בפעילות שטח ובנוכחות ציבורית ברחובות. זו הייתה מהות פרשת העמותות בבחירות 1999. הוא יצר פעילות ענפה, לכאורה ספורדית ומבוזרת, של צעירים שהפגינו בצמתים, נכחו בעצרות, חילקו חומרי תעמולה וכדומה. הנוכחות בשטח והפעילות ברחובות הייתה האווירה הציבורית על גבה ברק נבחר לראשות הממשלה. את אותה טקטיקה הוא מפעיל כיום, בעשור התשיעי לחייו, והשטח בוער.


עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:

 

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

34 תגובות למאמר

  1. אהוד ברק ידוע כאדם מסוכן ביותר.חוליגני.ברברי.כלומניק.קנאי ברמות על..כוחני.אלים
    מושחת.נןכל עבריין וזה התחיל עודד הויקטורי 2015 כנגד הים והימין. וכבר מעל חמש מערכות בחירות הוא והכנופייה שלו חבורת ג'נרלים בולשביקים העלובים.בןשה וגןעל נפש.מקומו הוא צריך להעצר ולהכנס לצינוק.אהוד מסוכן.תבינו.אדם רשע.חוךני.ובמיוחד כוחני מפחיד .בושה לכל אלה המוהרמם לטיפש הזה.שהרי לא בחרו בו.אהוד ברח הפקיר.ביזה את נציג האתיופים במפלגת העבודה המחוקה והאבודה.

    1. אהוד ברח, הוא תכנן המון זמן את ההפיכה הצבאית

  2. ב-1998 אמר יו"ר מפלגת העבודה אהוד ברק בראיון לטלוויזיה: "אם הייתי פלסטיני ובגיל המתאים, ייתכן שהייתי מצטרף לארגון טרור"
    (https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5526385,00.html)

    היות שהדבר היחידי שיכול כמעט להציל אותם זה לא ההסכם (עם לבנון), אלא גל טרור או פיגועים, פיגוע של אימא וארבעה ילדים נרצחים חלילה ערב הבחירות, יכול להבטיח להם את הניצחון. הם לא רק מחכים שזה יקרה, אלא מתים שזה יקרה
    (https://www.mako.co.il/news-israel-elections/2022_q4/Article-eb2975e265cd381027.htm)

  3. בית המשפט העליון הוא הגרוע המוטה והמושחת במערכת המשפט במדינת ישראל. מטעם זה הכשירות לבית שופטים זה, מחייבת מינוי של "נעדרי אג'נדה" – "חברי משפחה" והעקר כאלו שאינם ממוצא עדתי מסוים (לא נמצא מי מיוצא העדה המרוקאית כמתאים לכהן בבית שופטים זה. (יוצאי העדה הגדולה בישראל)
    את ידו של: "מי המרים יד על ביתי אגדע" (חשין) ובמילים בלתי מכובסות אנו שופטי העליון נבוא חשבון עם מי המעז למתוח ביקורת על קביעותינו. (סנקציה דומה לחוקי השריעה) "ידו תגדע".
    בית המשפט העליון מורכב במרביתו מלולייני מלל, ממעוותי דין ומגונבי דעת. הוראות החוק לרבות זכות הקניין אינן מחייבות קביעות שיפוטיות בכול הקשור לאזרחיה היהודיים של מדינת ישראל, זכויות אלו שמורות לבית מגורי מחבלים ולזכויות פנסיה של שוהים בלתי חוקיים וכיוצא בזאת. ההכרעות הפוגעניות בזכויות יסוד (הקניין וחופש העיסוק) מוכרעות בערכאה דיונית אחת! זאת ללא חקירת עדים ללא בחינת ראיות ומבלי יכולת לערר על החלטות מעוותות חוק. ("דלי דליה" – המדינה לא תוכל לעמוד בהיקף פיצויי ההפקעה לצרכי ציבור)
    חביבים במיוחד על שופטי העליון חושפי שחיתות גם אלו המוכרים מתוקף ה"חוק לעידוד טוהר המידות בשירות הציבורי, התשנ"ב 1992". באופן שיטתי עתירותיהם של חושפי שחיתות נדחות על הסף תוך פסיקת הוצאות ודחיית בקשות לחשיפת חומרי חקירה הנדרשים לצורך הגשת ערר. כך למשל ראו את החלטותיהם של "העליונים" אשר קברו קבורת חמור את כלל העתירות בעניינה של רות דוד בלום, קולגה של מעוותי הדין אשר שימשה כפרקליטת מחוז וסייעה באמצעות רונאל פישר לארגון פשע מוכר במהלך עבודתה. ראו עתירותיהם של רביב דרוקר (בג"צ1082/21 ושל שוקי משעול (בג"צ 3049/16) בעניין זה.
    כך למשל קבעו אותם שופטים נכלוליים כי העבריין ארז מוסצ'ו, נגדו הגישה פרקליטות המדינה "הצהרת תובע" בעבירת שוחד ("שלם 2 מיליון דולר תיקים ייסגרו") בתמורה לגניזת חקירות ותיקו נגנז לאחר הגשת הצהרת התובע בתמורה לשוחד. לגרסת שופטים מושחתים ארז מוסצ'ו, הינו "שוטר".
    כך למשל הנוכל המשפטי יצחק עמית דחה עתירה המבקשת כסעד את קיומו של פסק דין חלוט של בית המשפט העליון בג"צ 7633/16 ובג"צ 4823/21 וחייב את העותר בהוצאות לדוגמא.
    יש עוד מקרים רבים אך היריעה קצרה מלפרט.
    אני מזמין את הנוכלים המשפטיים להגן על "שמם הטוב" שמי במערכת, איני חושש מהנוכלים המשפטיים!

  4. ‏‎אני מאשים את בג"צ ואת שופטי העליון בכל הכאוס היום במדינת ישראל, בהשחתת מוסדות השלטון, ביצירת מפלצת רקובה הפרקליטות בנפוטיזם ,בגזענות , בהפליה, בטיוח פרשת רשות המיסים ופרשת רות דוד בנתינת יד לרדיפת חושפי השחיתות ובכל החוליים הרעים בצמרת מוסדות השלטון….אני הייתי שם אני ראיתי , ראו עתירות שלי לבג"צ 3049/16 וגם 10016/16 .

    1. אין ספק שצמרת המערכת המשפטית ושותפיהם באקדמיה לפיתוח המשנה האנטי-דמוקרטית הסדורה שיחקו תפקיד מרכזי ביצירת המצב הזה.
      אבל עיקר האחריות חייבת ליפול על כתפי התקשורת שאפשרה לכל זה לקרות ובכך מעלה בתפקידה.
      כל איום פנימי, ממערכת המשפט או הבטחון, דרך מהפוליטיקה(בהווה ובעבר) והאקדמיה, עולם התרבות ועולם הכלכלה ועד לארגוני העובדים ומארגני מחאות(וכולם נושאים בחלק מהאחריות)-כל איום פנימי היה נקטע מהר ולפני שהוא היה מתפתח לנזק ממשי אם רק התקשורת היה חושפת את העובדות ושואלת את השאלות הקשות. ומהצד השני כשהתקשורת מגוייסת אפילו האיום הקטן ביותר יוסתר עד שיתפתח לרמה שיהיה קשה ויקר לטפל בו.

  5. אם זה הולך כמו סוכן זר, מגעגע כמו סוכן זר ושוחה כמו סוכן זר האם זה ברווז?

  6. הכל נכון במאמר זה אבל אני טוען שהמחאה מהווה את שיאו של הדיפסטייט שהשתלט בהדרגה בתהליך שנמשך עשרות שנים על כל מוסדות המדינה.
    ברק פשוט מנצל את התהליך כדי לתת מכת מוות לנבחרי הימין ולמנוע מהם למשול באמצעות מרד של הפקידים כולל ראשי הצבא והמישטרה הסוחף אחריו את רוב הציבור השמאלי/מרכזי.
    המחאה שלהם לא היתה מצליחה אלמלא הבשלת הדיפסטייט לכדי פעולות הנעשות בהנחייתו וצוות המורדים שהתגבש סביבו.
    לכן התרופה היחידה של הימין לכאוס משילותי זה היא מכת נגד הפועלת נגד צמרת הדיפסטייט – מדיחה אותה בבת אחת וממנה במקומה נאמנים לחוק ולממשלה.
    בלי המעטפת התומכת של צמרת הדיפסטייט הקיימת תתפורר ההפיכה השילטונית הזו כי החיילים ברובם הגדול הם משלנו.

  7. התשובה לחתרנות ולבגידה של מי שמכונים 'בכירי צמרת הביטחון' היא התארגנות של החיילים והקצונה הזוטרה ב'מועצות חיילים וקצינים' שייצרו 'שלטון כפול' בצבא. בסופו של דבר צריך לקום צבא חדש כמו הצבא העממי שקם בתהליך של גיוס המוני במהפכה הצרפתית, ולהבדיל – הצבא האדום שקם בתהליך של התפרקות הצבא הצארי במהפכה הרוסית הדמוקרטית של פברואר 1917, שהתגלגלה לאחר מכן להפיכת-הנגד הבולשביקית. החיילים והקצונה הזוטרה נאמנים למדינה, לציונות ולמסורת היהודית, ונקעה נפשם משלטון החונטה של הדגנרלים התבוסתנים, המושחתים והבוגדים, הקוויזלינגים והפטנים עם הפנסיות התקציביות שפועלים להרוס את כוח המגן העברי ומשרתים את אויבי ישראל.

  8. ברק. אהרון ואהוד, טיפוסים עם מאפייני התנהגות פסיכופאטית נרקיסיסטית פרנואידית. לא בכדי אין הגדרה כזו בספר האבחנות. גם אין טיפול. הפסיכופאט הנרקקיסיסטי עולה בסולם הדרגות. התנהגותו מפחידה אנשים מוותרים לו. הוא הכי טוב, נרקיסיסט. כל בקורת נגדו מדליקה את הפראנויה. יחסל את המבקר. אנשים כאלה מגיעים לפסגה ומשם מכים נמוכים מהם. הטיפול במצב כזה הוא להתרחק מהאדם. בישראל, התקשורת ומערכת ע-קיפת החוק נותנים חסות ותמיכה בכל מעשה הזוי ככל שיהיה של השניים. במדינת חוק שפויה אהוד ברק היה נקרא לחקירה באזהרה אם לא כתב אישום על המרדה.
    אהוד ואהרון הביאו ברק וכעת הגיע תור הרעם. מדינת ישראל על סף הכחדה אם השניים האלה ימשיכו
    לפעול.

  9. בקיצור…
    הבחירות = פארסה!
    דיקטטורה בולשביקית שיפוטית קומוניסטית אנטישמית לא מחליפים בקלפי…רק בהתקוממות עממית ומהפכה אזרחית!

  10. לא סתם שולמית אלוני קראה לו האיש המסוכן ביותר במדינת ישראל.

  11. רשימת הבעיות הגדולות של מדינת ישראל :
    * הגרעין האיראני
    * יוקר המחיה
    * טרור
    * היחסים עם ארצות הברית ואירופה
    * עתיד החרדים בלי השכלה
    * היחסים עם הפלסטינים אחרי אבו מאזן
    * הפשיעה במגזר הערבי
    * משבר האקלים
    * מחסור ב6000 מורים
    * תחבורה ופקקים
    עילת הסבירות? חוקי דרעי? אולי מקום 50.

    1. ובגלל התיקון המסכן הזה הייתם מוכנים לשרוף את המדינה?

    2. מבאס שאהוד ברק נמצא בתחילת העשור התשיעי לחייו, ולא נותר לו עוד הרבה שנים לראות ולהפנים שכל התוכניות שלו מושלחות יחד איתו לפח האשפה של ההיסטוריה

    3. כשבית המשפט מונע גירוש משפחות מחבלים בגלל 'עילת הסבירות' או באופן כללי כובל את ידי הממשלה במאבק בטרור, אז לטפל בבית המשפט – זה לעזור למדינה לטפל בבעיות הגדולות שלה.

      כשבתי המשפט מונעים לימודים אקדמאיים לחרדים בהפרדה, אז לטפל בבית המשפט זה גם עוזר למדינה לטפל בבעיות הגדולות שלה

      וכו' וכו'

    4. יוספוס פלאביוס היה גיבור ישראל. אני לא עושה השוואה, בסה"כ מציין עובדה

    5. אפילו אם תטען שהממשלה לא עושה מספיק לגבי הבעיות שהצבעת עליהן(מה שמאוד לא ברור, ראה את דברי אנונימי) לפחות הממשלה לא מחמירה אותן.
      הגיבור שלך מנהיג מחאה שבמסגרתה משביתים עסקים ומוציאים השקעות(מה שםוגע ביוקר המחיה), מסרבים מילואים(מה שמסייע לטרור ולאירן) ומלכלכים על ישראל בעולם(מה שפוגע ביחסי החוץ עם ארה״ב ואירופה). וזה עוד בלי לדבר על נזקי קיטוב העם והצדקת חוסר הציות לממשלה והעדפת המצפון על האחדות והפשרה.

  12. אהוד ברק לא יקום ולא יהיה בשום הנהגה ציבורית
    האפס המושחת הזה יתבע וישחם בגדול על מעלליו הנםשעים נגד עם ומדינה
    ההסטוריה זוכרת. ואם אינו מודע גוגל יזכיר לו והוא ישלם בענישה ראויה ללא סליחה

  13. בן אדם פסכופת ,אפשטיין מת ,משעמם לו ,עד עכשיו בילה בארצות הברית הפדופיל עכשיו מוציא אנרגיות על להרוס את המדינה

  14. מבאס שהחמור גרם נמצא בתוך בעשור התשיעי לחייו, ולא נותר לו עוד הרבה זמן "להתענג" על מפח הנפש, כשכל התוכנית שלו מושלחת יחד איתו לפח האשפה של ההיסטוריה

  15. אהוד ברח איש מסוכן למדינת ישראל חולה בנפשו

  16. עסקי הגראס טובים יש הון גדול להשקיע בחתירה . כפוליטיקא ברק לא רלוונטי.

  17. בכל מקום אחר בעולם אהוד ברק היה מבלה את שארית חייו בבית כלא.

  18. אהוד ברק שקרן ודמגוג הכי מוכשר בארצנו. בעזרת כשרונו וממונו הרב הוא גורם לנזק עצום ובילתי הפיך לארץ שגידלה והצמיחה נבלה זו.

  19. מה שהכותב לא לקח בחשבון זה כמה השמאל שונא את המנהיגים שלו. זה שמה שאהוד ברק יחל לו באמת קרה לא באמת מוכיח שהוא הגורם המניע מאחורי המחאה הזו. ברור שהוא תרם אבל השמאלנים עדיין שונאים אותו

  20. אהוד ברק מוכן לשרוף את המדינה מהקנאה החולנית נגד בנימין נתניהו!!!!!
    זורע שינאה והסתה!!