מבט עגום מטהרן מזרחה

מרקס הגדול (גראוצ'ו, לא קארל) אמר פעם כי היה מסרב להצטרף לכל מועדון שיסכים לקבל אותו לשורותיו. שליטי איראן כיום ניצבים בפני דילמה שונה, כאשר הם מנסים להצטרף דווקא למועדונים שמסרבים לקבל אותם.

במשך שבועות ארוכים, מכונת התעמולה בטהרן פיארה את מסעו של הנשיא ראיסי לדרום אפריקה שם השתתף בפסגת מדינות BRICS – קבוצה המאגדת את ברזיל, רוסיה, הודו, סין ודרום אפריקה.

איראן מנסה להתקבל למועדון הזה מאז 2010, אז המנהיג העליון ח'אמנאי הודיע על כוונתו ליצור "סדר עולמי חדש" דרך הברית המשולשת של איראן, סין ורוסיה. מקורות בטהרן הסבירו כי הדרישה האיראנית להצטרף, למרות שזכתה לתמיכת דרום אפריקה והודו, נבלמה בווטו שקט מצד רוסיה וזכתה לכתף סינית קרה. זה קרה גם למרות שעלי אכבר ולאיתי, יועצו הבכיר של חא'מנאי ורוסופיל ידוע, טען במספר הזדמנויות כי רוסיה דווקא תתמוך בבקשת החברות האיראנית.

לקראת כינוס הפסגה השנה, הפנטזיה כולה נצבעה בגוונים קומיים כאשר דרום אפריקה "הציעה" כי הנשיא פוטין ימנע מהשתתפות במפגש שייערך ב-23 באוגוסט. הסיבה לכך היא הכרטיס האדום שהוציא נגדו בית הדין הבינלאומי באשמת פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. רוסיה אמנם לא חתומה על האמנה שיצרה את בית הדין בהאג אך דרום אפריקה כן, וכתוצאה מכך רשויות החוק במדינה עשויות לעצור את פוטין אם אכן ינחת בה. לבסוף הוחלט כי הנשיא הרוסי ישתתף בוועידה באמצעות שידור וידאו, לא בדיוק עמדת הכוח ממנה ניתן להמליץ על הצטרפות איראנית.

כעת ברור כי גם אם רוסיה הייתה מעוניינת לסייע לאיראן להצטרף לשורות BRICS, היא אינה יכולה לעשות זאת. אך יתכן והיא יכולה לסייע במקומות אחרים. מועדון אחד כזה הוא האיחוד הכלכלי האירואסייתי (EEU), הנוצר בידי מוסקבה ב-2014 בתקווה להחיות את ברית המועצות, לפחות בחזית הכלכלית. האיחוד מורכב מארמניה, בלארוס, קזחסטאן וקירגיזסטאן, יחד רוסיה, סין, מולדובה ואוזבקיסטאן כחברות שותפות. טהרן הגישה בקשת הצטרפות לארגון בשנת 2016, אז ח'אמנאי הטיף לאסטרטגיית "המבט מזרחה". שוב, על פי מקורות במשטר האייתוללות, היה זה וטו רוסי בלתי רשמי שהותיר את איראן בחוץ.

אלא שבשנה שעברה רוסיה הסירה את התנגדותה להצטרפות איראנית למועדון אחר, 'ארגון שנגחאי לשיתוף פעולה', לכאורה בעקבות "שכנוע" סיני. פוטין נזקק לתמיכה צבאית איראנית לאחר שהחליט לפלוש לאוקראינה ולספח חלקים ממנה, אבל אפילו אז בטהרן נאלצו להמתין שנה נוספת של חברות על תנאי לפני שהורשו להיכנס למועדון שמטרותיו המדויקות טרם התבררו.

חלומו של ח'אמנאי על "סדר עולמי חדש" בהובלה איראנית, סינית ורוסית התברר כאשליה שיכולה להתקיים רק בראשו של אדם הפועל ביקום דמיוני. המנהיג העליון טען בשורת נאומים כי "השטן האמריקני" מנסה להפוך את איראן לדומה יותר לשאר המזרח התיכון, בעוד בפועל איראן היא זו אשר הופכת את שאר המזרח התיכון לדומה יותר לה, כל זאת בדרך לעצב מחדש את העולם כולו.

הבלון הזה נוקב שוב בשבוע שעבר, כאשר הנשיא הטורקי ארדואן בחר לערוך סבב מדיני ראשון לאחר הניצחון בבחירות בסעודיה, איחוד האמירויות וקטאר, והתעלם לחלוטין מאיראן. על פי מקורות בטהרן, ראיסי נאלץ לחכות שלושה ימים עד שהצליח לארגן שיחת טלפון כדי לברך את ארדואן על ניצחונו. בינתיים האייתוללות הכריזו על "ניצחונות דיפלומטיים משמעותיים" לא ממזרח, אלא דווקא במדינות אפריקה. אחד ההישגים בהם מתגאים במשטר היא ההסכמה של אוגנדה לוותר על הצורך בוויזה לתיירים איראנים, אם אי פעם יגיעו לבקר שם.

בנוסף ובפעם הראשונה, פנטזיית המזרח של ח'אמנאי זוכה לביקורת מצד גורמים במשטר עצמו, חלקם מקורבים למעגל מקבלי ההחלטות. במפגש של 'המועצה האסטרטגית למדיניות חוץ' שנערך בשבוע שעבר בהשתתפות חמישה שרי חוץ לשעבר ומספר דיפלומטים בכירים אחרים, פוזרו רמזים נגד ההסתמכות האיראנית על הברית המדומיינת עם רוסיה וסין. ציטוט שיוחס לשר החוץ לשעבר עלי אכבר סאלחי הזכיר למשתתפים כי האייתוללה המנוח ח'ומייני הטיף למדיניות חוץ שאינה מסתמכת בלעדית "לא על מזרח ולא על מערב".

שר החוץ לשעבר מוחמד זריף הוסיף כי רוסיה "נעצה לנו סכין בגב" במספר הזדמנויות בשנים האחרונות. אחרים הזהירו כי גם רוסיה וגם סין רואות באיראן לא יותר ממקור לרווח פוטנציאלי. חבר בפרלמנט קרא לבחינה מחודשת של מדיניות "המבט למזרח", וקבוצה פוליטית חדשה בשם 'שריאן' שעל פי דיווחים נוצרה בידי משמרות המהפכה לקראת הבחירות הכלליות בשנה הבאה דרשה בגלוי לנטוש את סיסמת המזרח ולחזור לתורת אי-התלות של ח'ומייני.

שר הנפט לשעבר ביג'אן זאנגנה הזהיר כי לאחר שרוסיה דחקה את איראן משוק הנפט האירופי, כעת היא מנסה לעשות דבר דומה בשווקים של סין והודו באמצעות הנחות מפליגות. מאז חודש מרץ האחרון, ייצוא הנפט האיראני לסין צנח בכמעט 40%, ועל פי הערכות בלתי רשמיות הנהנית העיקרית בכך היא רוסיה. מחוץ לחוגים הנשיאותיים, בטהרן גובר החשש כי חוסר התגובה למהלכים הרוסיים והסיניים יוביל מדינות אחרות לאמץ עמדה דומה נגד איראן.

ממרומי 84 שנותיו, נראה כי עלי ח'אמנאי אינו מתכנן לנטוש כעת את מה שקיווה שיהפוך לבסיס מורשתו ההיסטורית – "דחיקת השטן הגדול ובני-בריתו מהמזרח התיכון". יתכן כי זו הסיבה בגינה כל עוד הוא נותר בשלטון, במוסקבה ובבייג'ינג יכולים להיות רגועים יותר בכל הנוגע לאיראן.

אמיר טהרי היה עורך העיתון האיראני ‘קאיהן’ עד שנת 1979, וכיום כותב טור קבוע בעיתון ‘א-שרק אל-אווסט’. גרסה מלאה של הטור התפרסמה לראשונה באתר מכון גייטסטון.