רבים מהמצביעים יוצאי ברה"מ מזדהים עם עמדות המחנה הלאומי. בעבודה נכונה הם יכולים להיות הקלף המכריע לטובתו
תלונה נפוצה של אנשי ימין היא שרבים העולים מרוסיה בשנים האחרונות אינם יהודים על פי ההלכה. זו אכן בעיה, והיא לא חדשה. בשנים האחרונות אלפי אנשים שזיקתם ליהדות בפרט ולישראל בכלל מוטלת בספק קיבלו תעודות זהות ודרכונים ישראליים. ובכל זאת, שאלת הזהות היהודית היא משנית ביחס לבעיה גדולה יותר.
אני ורבים מחבריי יוצאי ברה"מ מזדהים עם הימין ודוגלים באותה תפיסה מוסרית ופוליטית. אנחנו בעלי ברית טבעיים של המחנה הלאומי. אך ההורים שלי, למשל, כבר לא.
המעבר לצד השני התרחש בשנים האחרונות והוא תוצאה ישירה של תעמולה מצד ערוצי טלוויזיה ורדיו בשפה הרוסית, כולם משרתים את ליברמן ומפלגתו. אין זה מקרה שבכל גלגוליה של 'ישראל ביתנו' נוכחים בצמרת אנשי תקשורת. זו תמורה לנאמנות וגם מסר לצופים-מצביעים. ככה זה עובד. המונופול הזה התחזק עוד יותר אחרי חיסול האלטרנטיבה היחידה שהייתה עוד קיימת ברוסית, עיתון 'וסטי' שהתכבדתי לעבוד בו. יתכן כי כאשר נוני מוזס החליט על סגירת העיתון הוא ידע בדיוק מה הוא עושה.
תקשורת ימנית בעברית פורחת בשנים האחרונות, ועוסקת בכל שאלות הליבה של מדיניות, משפט וביטחון. אבל אני חייב לומר בכנות: אנחנו ניהלנו את כל הדיונים הללו ברוסית כבר לפני שניים ושלושה עשורים. בתקופה בה לא נמצא בישראל עיתון עברי ימני לרפואה, רוב העיתונות המקומית ברוסית גילתה נטייה לכיוון לאומי. זו הייתה תפיסת העולם של הצרכנים באותה עת, העולים החדשים בעליה הגדולה מברה"מ. בשוק חופשי האמיתי התקשורת קשובה לצרכניה.
במרץ 1993 פרסם גדעון לוי ב'הארץ' מאמר אלארמיסטי בו טען כי העלייה אינה ברכה אלא קללה לישראל הישנה והטובה, עליה פאשיסטית-גזענית-טוטליטארית ברובה. את האמת המפחידה הזו הוא גילה, כך מסתבר, במפגש עם עיתונאים עולים בקורס שנערך בבית הספר לתקשורת 'כותרת'. בהערת אגב אישית אוסיף כי באותו קורס השתתפו עולים מכל רחבי העולם, ויש בי מעט גאווה על כך שהצלחנו להפחיד את הכוכב העולה של השמאל דאז.
אותם צרכני תקשורת העניקו בתור מצביעים את הניצחון לנתניהו בהתמודדות מול פרס ב-1996 ולשרון מול ברק ב-2001. אבל הם הענישו את הליכוד ב-1992 והפנו גב לביבי ב-1999. השמאל היה הראשון שגילה את חשיבות של "הקול הרוסי" ולא חסך באמצעים כדי לזכות בו.
גם במצודת זאב העריכו את הפוטנציאל. מדי פעם הסתובבו במסדרונותיה חברים מהמגזר שהוזמנו לייעץ והשמיעו דברים נכונים וחשובים. רק דבר אחד היה חסר – התקציבים. הליכוד דווקא לא חסך בהסברה אבל זו תמיד הושקעה באפיקים אחרים. ו"הרוסים"? הם יצביעו כמו שצריך בלית ברירה, הרי הם פראיירים-אידאליסטים מטבעם. הציניות של אותם אנשים טובים עלתה לליכוד באיבוד שלטון.
מעמד ה"רוסים" בחוגים דתיים-לאומיים ובציונות הדתית נמוך עוד יותר. הרי אלפי עולים חיים מעבר לקו הירוק, הולכים לאותם בתי כנסת ושולחים את ילדיהם לאותם בתי ספר וישיבות. ציבור עולים גדול, חילוני ברובו, העניק במשך שנים קולות בקלפי גם למתנחלים ולימין הדתי, ככה סתם, ללא נציגות ברשימות, ללא שום תמורה או הבטחה, ומתוך כבוד, סימפטיה ותמיכה בדרך. גם היום, כמו לפני שלושים שנה, אין אף נציג של המגזר ברשימות חובשי הכיפה. יש כבר כמה עולים חדשים מצרפת וארה"ב, אך אין נציג לקבוצה הגדולה, המשכילה והמגוונת בין כל גלי העלייה.
יוצאי בריה"מ נחשבים לא מספיק כשרים בעיני האליטה האשכנזית-דתית. הם לא מספיק דתיים וספק אשכנזים, למרות כיפות וזקן, למרות הכל. בקיצור – לא נחשבים. מותר לקבל את תמיכתם, אבל אסור לקדם אותם. יש כאן תמימות דעים מופלאה בין בנט, סמוטריץ' ובן גביר כאחד, כמו שהייתה בקרב אבותיהם הפוליטיים. הימין זנח את "הרוסים" מתוך עצלנות, היעדר רצון להתעמק בלא נודע וסליחה על הביטוי: גזענות-לייט.
התוצאה היא משבר אלקטורלי חמור. למרות הניצחון בבחירות האחרונות שנבע בעיקר משגיאות השמאל, מצב הימין לא טוב. סבבי הבחירות הקודמים הבהירו היטב שהוא מתקשה להגיע אפילו ל-61 מנדטים.
מה השתנה? זה ברור וחד-משמעי: ליברמן מכר את קולות מצביעיו לשמאל ולערבים, ולא משנה הסיבה. זו עובדה מוגמרת. כמו כן העובדה היא שלרוב בוחריו אין מושג את מי משרתים עכשיו הפתקים שלהם, מפני שאין מי שיספר להם: אתרי החדשות ברוסית, תחנות הרדיו וערוץ 9, פשוט לא מדווחים על זה. נשמע מוכר?
לימין קשה למצוא משאבים למלא את החלל המספרי. אז מי נשאר? אותו "רחוב רוסי" מרגיז ולא נודע. כך שאין מנוס ממעשה הצלה עצמית: הימין יצטרך סוף סוף להיכנס לרחוב הרוסי. שם טמונה התקווה האחרונה שלו.
מדובר על כ-600 אלף קולות או בערך 15-14 מנדטים. כשישה מהם משועבדים כרגע על ידי ליברמן. מנדט אחד, אולי קצת יותר, הולך לשמאל הקיצוני. ועוד קולות רבים הולכים תמיד לדחליל היח"צני התורן – 'יש עתיד', 'כחול לבן' או כל שם אחר. ארבעה מנדטים בדרך כלל הולכים לימין. את הכמות הזאת אפשר להכפיל, אבל זה לא יקרה בנס מהשמיים. אם הימין חפץ חיים הוא חייב לחדול מהזנחת "הרחוב הרוסי". הוא חייב ללמוד את הנושא בכל הכוח ולהיכנס לעובי הקורה.
קהילת העולים מברה"מ לשעבר מגוונת וחלוקה בנושאים שונים, כמו שאר החברה בישראל. רמת ההשכלה שלה גבוהה מהממוצע הארצי, קרבתה לדת ומסורת נמוכה יותר. לכן פרופגנדה חזיתית כמעט ולא עובדת כאן. פה צריך היגיון, הומור וביקורת עצמית. בקיצור, ים של עבודה מאומצת. אבל הפרס – הצלת המדינה היהודית – שווה מאמץ.
טימור ואולין הוא עורך בכיר לשעבר בעיתון 'וסטי'
כבר הרבה שנים רובם הגדול של ה"עולים" ממדינות בריה"מ לשעבר אינם יהודים, במיוחד בקרב הצעירים. רק בשנה שעברה לבדה לישראל היגרו( כן, "היגרו", כי זאת לא עליה) כמה עשרות אלפי לא יהודים! אחוז היהודים בישראל יורד כל שנה, כל חודש, וההגירה הזאת היא הסיבה העיקרית לכך. רובם הגדול שמאלנים, ואין סיכוי למשוך אחוז גדול של הלא יהודים למחנה הלאומי, כי להפוך את ישראל ממדינה יהודית למדינת כל אזרחיה זה אינטרס טבעי שלהם, אף אחד לא אוהב לחיות מיעוט במדינה לאומית של עם אחר. חייבים לתקן את החוקים שמאפשרים את הכיבוש הרוסי הזוחל של הארץ ובראשם חוק השבות. לא עלינו לארץ מבריה"מ כדי שאלה שחלמנו לעזוב יבואו בעקבותינו ויכבשו בהדרגה את המדינה הלאומית היחידה שלנו.
מתוך יוצאי חבר העמים שהגיעו מברהמ מתחילת שנות 90 יש פלח שקשור ליהדות , פלח שקשור לישראליות(וחלק גדול שלא קשור ליהדות) וחלק שלא קשור לא ליהדות ולא לישראליות. לאחרונים אין מה לפנות, ואילו לשאר "היהודים" וה"ישראלים" יש להציע גיוון ולהתחרות.
א. נכון, אין ייצוג ׳רוסי׳ במפלגות הסרוגות. אבל שכחת לציין שזה בגלל משהו קטן שנקרא פרימריז.
ב.מעניין למה מדברים על ׳הקול הרוסי׳ אבל לא על ׳הקול העיראקי׳ או ׳הקול היקי׳.
התשובה לשתי השאלות היא אחת: אסטרטגיית הפרד ומשול של השמאל.
הזהות שלי בנויה מיהודי, ישראלי וציוני. כל השאר(דתי, אשכנזי, גבר, סטרייט…) הם עובדות נכונות אבל לא חלק מהזהות שלי.
השמאל לעומת זאת מרחיב מאוד את מה שנכנס בהגדרת הזהות וכך יוצר תחרותיות בין קבוצות שלא אמורות לראות עצמן נפרדות(דוגמה לעניין הוא ספירת נציגים במקומות ובגופים שונים) ומכאן מגיעים רגשי הנחיתות והאפליה שמאפשרים ליצור שנאה וקנאה כלפי מי שלא מתאים לשמאל.
לכן, המטרה אינה לחדור לתקשורת דוברת הרוסית אלא להעלים אותה (ואת כל השימוש בשפה ובתרבות שאינן שייכות ללאום שלנו).
צודק.
אבל הדרך היחידה להסביר את כל זה לאותם מצביעים פוטנציאלים היא להגיע אליהם דרך אותם כלי התקשורת.
מה שנכון זה שהמדינה צריכה להתייחס לרוסית כמו לאידיש ולהפסיק להכניס אותה למסמכים רשמיים ואתרים ממשליים(ואותו דבר לגבי צרפתית ואמהרית).
אינני מסכים עם הסיבות המוזכרות בכתבה כגורם למצב ההצבעה ה״רוסית״, אבל ללא ספק הייתה כאן ״הזנחה פושעת״ מצד מחנה הימין ובהחלט מתחייב כאן תיקון גדול !
הקול הרוסי על מה אתה מדבר על הבוחרים המזדקנים של ליברמן שעליהם מצטרפים מספר קטן של גוים. הרי זאת הסיבה שליברמן חשב שהוא ירוויח מהגירה המלחמה . מה שלמעשה קרה שהגיעו מהגרים על בסיס סעיף הנכד ללא זיקה ליהדות ולישראל שמעוניינים בדרכון כבסיס לחיים באירופה.
אין לליברמן מאגר רוסי למעט הרוסים הקשישים
כתבה חשובה ביותר, והגיע הזמן שהימין יפנה לקהל החשוב הזה ולא יפקיר אותו לליברמנים למיניהם.
עולי חבר העמים ברובם ממש לא שמרנים, לא ליברלים וממש לא מסורתיים.
מקומם הוא אכן עם הזיקית הארסית הביברמנית שמנהיגה אותם. שילוב של אנטי-דתיות (אופנתית, כמובן בססמול) וכוחנות בולשביקית. אין להם מה לחפש בימין המסורתי, הליברל והשמרן.
אין מה להשקיע בהם ושייחנקו עם הססמול הפאשיסט והבולשביקי שמחבק אותם. ה"פרוגרסיבים".
ממילא מדובר בגוש די דומה. גם הגורם הדמוגרפי די זהה, ולכן אין מה להשקיע בהם. הם ממילא מתכלים מאליהם תוך כמה דורות.
אם כבר, יש להשקיע בציבור הערבי שערכיו הבסיסיים הרבה יותר קרובים לערכי הציבור השמרן והמסורתי.