ביקורת ספר: מרכבות הברזל

ספרו של יוסף אקרמן עוקב אחרי תהליך התפתחות הטנק המודרני והשפעתו המכריעה בשדה הקרב

חיילים בריטים לצד טנק הוצ'קיס, 1940 | War Office official photographer, Marshall Bishop H

'מרכבות הברזל' הוא ספר העוקב אחרי תהליך התפתחות הטנק, החל מן הרעיון הגולמי והכמעט בדיוני ועד למצב המוכר בו שימוש בכלי רכב משוריינים בשדה הקרב הפך לא פחות טריוויאלי משימוש ברובה.

מעבר להיסטוריה צבאית ותיעודי קרבות, המחבר יוסף אקרמן, (שריונר במילואים ואיש חינוך במקצועו) לוקח את הקורא למסע בעקבות האנשים, הרעיונות והאירועים שהפכו את הטנק לנשק אשר מכריע מלחמות מאז ועד ימינו, כפי שהעימות באוקראינה מוכיח ממש בעת הזו.

במהלך המסע ההיסטורי אנחנו לומדים לא רק על התפתחות הטנק ככלי מלחמה, אלא גם על חוש הפיתוח וההמצאה. בעולם בו המונחים "סטארט אפ" ו"הייטק" שגורים בלשון ובתרבות, אקרמן מדגים עד כמה חשוב המרכיב האנושי של חדשנות, יזמות וזיהוי הרגע הנכון.

כדי לקבל את הרקע ההיסטורי לפיתוח הטנק המודרני, הספר פותח בימי במהפכה התעשייתית וקצת מקדם לה. הוא מתאר בהרחבה את השימוש הראשון בכלים משוריינים, למרבה ההפתעה על ידי זרוע האוויר של הצי הבריטי. כלים בלתי יעילים אלו בשילוב עם רשימת אבדות מתארכת הביאו להבנה כי צריך לחשוב מחוץ לקופסה. דווקא הצי הבריטי והעומד בראשו (אחד וינסטון צ'רצ'יל) הם אלו שסיפקו מאמץ חשוב שאפשר לרעיון להבשיל ולעבור לצבאות צרפת וגרמניה.

אקרמן מפרט את התהליך המרתק של השימושים הראשונים בטנק, תוך שימת דגש על הצלחות וכישלונות שסייעו לשפר את הכלים ואת אופן השימוש בהם. נקודת מפנה חשובה הייתה בקרב קמברה (1917) בחזית המערבית במלחמת העולם הראשונה. המתכננים הבריטים לקחו בחשבון את מגבלות הטנק, והשכילו לשלב אותו בשדה הקרב כדי לפרוץ לראשונה את קו ההגנה הגרמני.

בהמשך הגיע הטנק המודרני הראשון, רנו FT-17 הצרפתי, בו החימוש העיקרי ממוקם בצריח בעל יכולת צידוד של 360 מעלות. זהו אחד העקרונות עליהם מבוססים למעשה הטנקים עד ימינו, למעלה ממאה שנה לאחר מכן. מסקנת המחבר בנוגע למלחמת העולם הראשונה היא כי הטנקים שעמדו לרשות הצבאות השונים היה מסורבל ולא מספיק יעיל בכדי להוות כלי מכריע, אך בעזרת שימוש מושכל הוא בהחלט תרם לניצחון בקרבות.

 

במסגרת זו אקרמן מנתח לעומק את לקחי המלחמה הגדולה: כמה כל מדינה השקיעה בפיתוחים צבאיים ובעיקר כמובן בשריון ומה התוצאה של שנות השלום היחסי. בחלק מהמדינות, כמו ברה"מ, ההבנה הייתה כי יש להקים צי טנקים ענק ומגוון, ובאחרות כמו איטליה הושקעו מעט מאוד משאבים ומחשבות בפיתוח שריון.

באופן אירוני, התבוסה במלחמת העולם הראשונה היא שהבהירה לגרמנים את הצורך באימוץ גישות אחרות בשלבים הראשונים של מלחמת העולם השנייה, בעזרת טקטיקת הבליצקריג שאפשרה להיטלר כיבוש מהיר של חלקים נרחבים ביבשת. ואילו בריטניה וצרפת, בעקבות ניצחון במלחמת העולם הראשונה, כמעט והפסידו בשנייה.

בניגוד למה שניתן לחשוב על ספרי היסטוריה צבאית טיפוסיים ועמוסים המיועדים לרוב לחובבי הז'אנר, ספרו של אקרמן קולח, בהיר וממוקד. מדובר בקריאה מומלצת לא רק לשריונרים באשר הם, אלא לכל מי שרוצה להעמיק במלחמות העבר והמסקנות שניתן לקחת מהן לעתיד.


מתן פלג הוא יו"ר תנועת 'אם תרצו'

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *