סוחף את הצעירים בסגנונו המוחצן, ליברטריאן מושבע ומעריץ של ישראל: הכרות עם הכלכלן שניצח בבחירות המקדימות
כאשר הסתיימה לפני מספר ימים ספירת הקולות בבחירות המקדימות בארגנטינה, כולם נדהמו מול נצחונו של הכלכלן חבייאר מיליי, נגד כל הסקרים והתחזיות.
עלייתו המטאורית של מיליי מגבירה את סיכוייו להפוך לנשיא המדינה בבחירות הכלליות, שיערכו בעוד פחות מחודשיים. עם מעל ל-30% מהקולות, מיליי גבר על כל יריביו, כולל שתי המפלגות היריבות הגדולות – הקואליציה הפופוליסטית-פרוניסטית (UP) בהנהגת מפלגת השלטון מטעמה מכהנת כריסטינה קירשנר כסגנית הנשיא, וקואליציית המרכז-ימין (JxC). ההפתעה עלתה לכותרות ברחבי העולם.
מי שנחשב לאחד האנשים הקרובים ביותר למיליי בישראל הוא הסופר ד"ר גוסטבו פרדניק, שלעתים מחבר טורים באתר זה. בשיחה עם 'מידה' הוא מספר: "באופן אישי הכרתי את מיליי לפני מספר שנים, כאשר הציג בבואנוס איירס את הספר שחיברתי ביחד עם אלברטו בנגאס-לינץ'. בנגאס-לינץ', תלמידו של פרידריך האייק, הוא אחד הכלכלנים הידועים בארגנטינה ומיליי רואה בו את מורו ורבו. לפני-כן, שמעתי אותו בהופעותיו הרבות בארגנטינה".
לדבריו, "מיליי בן ה-51 הוא בן אדם ססגוני, חובש פאה מבולגנת ומרבה לדבר באהבה על חמשת כלביו. אופן התנהלותו ודיבורו מעוררים בך את התחושה כאילו הוא עלול להתפוצץ בכל רגע נתון, וזה אכן קורה מדי פעם".
הכותרות בישראל מיהרו להצמיד לניצחונו המפתיע תארים כמו "טראמפ של ארגנטינה" או "מועמד הימין הקיצוני"
"במידה מסוימת הסגנון הבוטה שלו דומה לטראמפ ולנשיא ברזיל לשעבר בולסונארו אשר מרבה לשבח את מיליי. אך ניסיון התיוג כאיש ימין קיצוני ממש לא מדויק. מיליי רחוק מאד מכל לאומנות. הוא ליברטריאן מושבע. אגב, היו מועמדים של הימין הקיצוני בבחירות המקדימות בארגנטינה, וייאמר לזכותה שהם קבלו פחות מאחוז מהקולות. גם השמאל המסורתי גירד אחוזים בודדים".
אז מהי האידיאולוגיה של מיליי?
"במשנתו הכלכלית, מיליי מגדיר את עצמו כ"אנרכו-קפיטליסט". הוא מציע הפרטה כוללת, סגירת הבנק המרכזי (המקביל לבנק ישראל) וצמצום רוחבי של מנגנוני המדינה, כולל ביטול רוב משרדי הממשלה. הוא רואה בסוציאליזם לכל גווניו את האויב המושבע".
הוא גם עורר סערה כאשר תמך בסחר חופשי באיברים
"אכן העיתונות מצליחה לעיתים להוציא מפיו אמירות מעוררות מחלוקת, ואחר כך הוא מנמק אותן ברמה הפילוסופית ולא הפוליטית. למרות משנתו הליברטריאנית, מיליי מתנגד להפלות, משום שרואה בהן פגיעה בזכותו לחיים של העובר".
מה במישור הכלכלי?
"אחת מהצעותיו לפתרון בעיית האינפלציה הקשה ממנה סובלת ארגנטינה, היא מעבר לדולריזציה מלאה ואימוץ הדולר כמטבע רשמי. בהופעותיו הציבוריות והתקשורתיות הוא נוהג לתקוף את ה"קייניסיאנים" (ממשיכיו של קיינס). בסגנונו הייחודי, לאחר שנבחר לפרלמנט הציע מיליי את משכורתו בהגרלה וטען כי אינו רוצה פרוטה מהמדינה. בתור מצטרף חדש לזירה הפוליטית, לפני שלוש שנים בלבד, הוא יוצא גם נגד ה"קאסטה" – כך הוא מכנה את כל הפוליטיקאים, כולם, "אלה שכל חייהם מתפרנסים מהפוליטיקה".
לאחר שנודעו תוצאות הפריימריז, כותרות בעולם ובישראל דיווחו על פיחות בשער הפזו והעלאת הריבית, לכאורה בשל חשש מניצחונו של מיילי והשפעתו על הכלכלה
"מדובר בפייק ניוז – פיחות הפזו הוא תוצאה ישירה של המדיניות הכלכלית הפזרנית והכושלת המלווה את הממשלה הנוכחית מראשית כהונתה ואינו קשור כלל למיליי".
בטרם חצה את הקווים למגרש הפוליטי, מיליי היה מרואיין מבוקש בכלי התקשורת הודות לסגנונו האקסצנטרי שסיפק לא מעט רגעים ויראליים. לצד ידע כלכלי נרחב, מיילי נודע גם כבעל נוכחות מאיימת שאינו מהסס להשתיק את מי שחולק עליו במסגרת דיונים לוהטים.
לדברי ד"ר פרדניק, "אולי בשל כל אלה ניתן לזהות את בסיס התמיכה הגדול שלו בקרב צעירי ארגנטינה הנמשכים לסגנון. למעשה, ככל שיורדים בסולם הגילאים כך התמיכה במיליי עולה".
אי אפשר כמובן בלי הנקודה הישראלית
"מיליי נולד במשפחה קתולית ענייה, וקיבל חינוך קתולי. אבל הוא מביע בגלוי הערצה ליהודים ולישראל. הוא לומד תורה עם רב אורתודוקסי, מצטט מדי פעם מפרשת השבוע, ומקפיד לכנות את אלוהים "האחד". לאחר הניצחון בסיבוב הראשון פרסם בטוויטר ציטוט בעברית מספר עמוס: "אריה שואג מי לא ירא.
הוא מקפיד להוקיע בתוקף תופעות כמו בנאליזציה של השואה. עוד הצהיר כי בין צעדיו הראשונים כנשיא יהיו העברת שגרירות ארגנטינה לירושלים ועריכת ביקור רשמי בישראל, מתוך כוונה לכרות איתנו ברית אסטרטגית. כאשר נשאל האם ישקול להתגייר בעתיד, הסתפק בתשובה 'אולי'."
"מעריץ של ישראל"? אני שם את הגרוש האחרון שלי שב"ישראל היום" תישאלנה הרבה שאלות סרקסטיות וב"אל-ארד" יישוו אותו לטראמפ במקרה הטוב.
כן ירבו ליברטריאנים כמו מילאיי. .
בארגנטינה יש דמוקרטיה אמיתית ,
מה שמחשיד אותי היא העובדה שהוא רוצה להתקרב למערב ,וחבר בפורום הכלכלי העולמי.
אני עוקב מספר חודשים אחרי חביאר מיליי. באחד ההקלטות שלו נשאל על תפיסותיו הגאו-פוליטיות, מי הם בעלי הברית הטבעיים של ארגנטינה. הוא ענה ארה"ב וישראל. כשנשאל איזה מדינה ירצה לבקר קודם, לאחר חשיבה קצרה ענה "ישראל, זה שבארה"ב יש מימשל דמוקראטי מקל עלי את הבחירה". מיליי התכוון להגיע לארץ בעבר, דבר שלא יצא לפועל בגלל התחייבויות שונות. מטרתו היית נסיעה רוחנית, דיבר על ההתרגשות לעמוד מול הכותל. מיליי מצהיר שיעביר את השגרירות לירושלים. אם ינצח בבחירות יש פוטנציאל עצום של שיתוף פעולה והעמקת הקשר הכלכלי והתרבותי עם ארגנטינה.
"זה שבארה"ב יש מימשל דמוקראטי מקל עלי את הבחירה"
ובישראל יש ממשל לא דמוקרטי…
הכוונתו הייתה שבארה"ב יש מימשל מונהג על ידי המפלגה הדמוקראטית, מיליי אמר זאת בפרוש. לא מגיב להערה לגבי המשטר בישראל, לא ראויה להתייחסות
כוונתי הייתה שכעת, המשטר בישראל אינו דמוקרטי כי הממשלה הנבחרת לא באמת שולטת. אבל אפילו אם הייתי מתכוון להיפך (כלומר, תומך ב"מחאה"), למה זה "לא ראוי להתייחסות"?