"ישראל הופכת שוב לגן עדן למסתננים"

האם ישראל הופכת יעד להסתננות המונית דרך הים? לאחר הדיווח מאתמול (ראשון) על סירה שנפלטה לחוף נתניה ובה נמצאו מסמכים של אזרחי סומליה, עו"ד יונתן יעקבוביץ', מייסד המרכז למדיניות הגירה ישראלית מספר בשיחה עם 'מידה' על מימדי התופעה.

"קיבלנו נתונים מצה"ל שנכונים לאמצע 2022", הוא אומר ומפרט: "ב-2017 היו אפס אירועים של הסתננות מהים, בשנה שלאחר מכן שלושה. ב-2021 כבר נרשמו 14 אירועים, וב-2022 נרשמה אותה כמות רק עד חודש יוני. אנחנו יודעים גם שלא כל האירועים זוהו או נתפסו אז ברור שיש מגמה של התגברות. אם מצרפים אותה לאירוע הסירה האחרון אז רואים שהיא רק הולכת ומחמירה".

מהם הגורמים לתופעה הזו?

"אנחנו מתריעים כבר תקופה ארוכה שהגבול הימי של ישראל פרוץ לחלוטין וזה רק עניין של זמן עד שיתחילו להגיע משם ולהשתמש בשיטה הזו. מרבית ההסתננות בעולם המערבי נעשית דרך הים, ומבחינה גאוגרפית ישראל קרובה יחסית לאפריקה ולנקודות היציאה של מסתננים משם. כדי להגיע לחופי איטליה למשל צריך לחצות ים עמוק ומסוכן, אבל כדי להגיע לנתניה אפשר לשוט במקביל לחוף ופשוט לנחות".

האם יש פה גם סכנה ביטחונית?

"יש פה מחדל ולפי נתוני צה"ל זו לא הפעם הראשונה. אני לא יודע איך אפשר למגן הרמטית חוף ים של מאות קילומטרים, אבל בכל מקרה ברור שאמצעים שאפשר להפעיל במקרים של פח"ע, חיל הים לא יפעיל על סירות עם משפחות וילדים גם אם יצליח לזהות אותן ולתפוס אותן. באופן כללי אפשר להגיד שמה שמתחיל כנתיב פלילי מתפתח לרוב לנתיב הסתננות ובהמשך גם לנתיב לפעילות חבלנית. זה קרה בגבול מצרים ויכול לקרות גם בירדן. מוכר לנו מקרה של ירדני שהסתנן כדי לעבוד בארץ ואחרי שנתפס סיפר שפנו אליו גורמים ברש"פ והציעו לו להבריח נשקים. רואים שיש קשר בין עליה בהסתננות לבין עליה בהברחות נשק".

לפי הפרסומים נמצאו בסירה מסמכים של אזרחי סומליה

"יש סומלים שהגיעו לישראל לאורך השנים, כאשר היא הייתה היעד המועדף על מהגרים מקרן אפריקה. מדובר כנראה במאות בודדות, אבל כרגע שום דבר לא מונע מרבים נוספים לנסות ולהגיע לפה. המהגרים עובדים כרשת חברתית ומעדיפים להתקבץ באותם מקומות".

מדוע דווקא ישראל הופכת שוב ליעד להגירה?

"הרעיון לפיו הגדר היא זו שעצרה הסתננות ממצרים ולכן אנחנו יכולים להיות שאננים הוא מוטעה. מה שעצר את ההסתננות הייתה בעיקר המדיניות הקשוחה של ישראל בשנים הראשונות לתופעה. גם אחרי שבג"ץ ביטל חוקים ישראל עדיין הייתה פחות אטרקטיבית להגירה מאשר מדינות אירופה. בתקופה האחרונה רואים ניסיונות הקשחה של המדיניות האירופית, ומצד שני ישראל כבר חמש שנים לא עשתה שום דבר משמעותי כדי להוציא מפה את המסתננים".

כדוגמה לכך מביא יעקובוביץ' את המקרה בשנה שעברה, בו "בית המשפט העליון אילץ את המדינה לתת ל-2500 סודנים תושבות ארעית בגלל עיכוב בטיפול בבקשות המקלט. מעדויות של סודנים שהסתננו דרך ירדן אנחנו רואים שהם נמצאים בקשר עם סודנים שכבר נמצאים בישראל, ואלה מספרים להם אומרים שכדאי להגיע לפה. בעבר כאשר היו חוקים נוקשים ומתקני שהייה למסתננים, הם ידעו שעדיף לנסות מקומות אחרים. כיום כשאין שום סנקציה ובית המשפט תוקע הכל, הדברים עוברים מפה לאוזן והמצב הוא שישראל חזרה להיות על מפת ההגירה. ברגע שזה קורה אז ברור שינסו להגיע בכל דרך אפשרית".

האם הקמת גדר היא הפתרון?

"הפתרון לא יכול להיות רק בבניית גדר. חוץ מזה שאין כרגע גדר בגבול ירדן וייקח שנים לבנות אותה בעלויות גבוהות, כל עוד ישראל תהיה יעד אטרקטיבי להגירה הערך של גדר יהיה נמוך. היא יכולה להיות תוספת אבל גדר לבדה, ללא החוקים המתאימים, היא לא מחסום מספיק".

אילו מחסומים למשל?

"כאשר ישראל נקטה במדיניות הגירה קשוחה זה הביא לעצירת ההסתננות. עד 2018 מתקן חולות פעל וכל מסתנן ידע שהוא יושב שם חודשים והסיכוי שלו לקבל אחר כך מעמד הוא נמוך, אז הוא העדיף להגיע לאירופה או למדינות אחרות. בשנים האחרונות, מאז שהמדיניות רוככה, ישראל הופכת לגן עדן למסתננים. אם בהתחלה הגיעו דרך ירדן רק ירדנים או טורקים, עכשיו רואים גל של סודנים ואריתראים. בשנה שעברה הגיע מסתנן מאוזבקיסטן, והיום מדברים על מסתננים מעשר מדינות לפחות ורואים שהתופעה מתפשטת".

איך פועלת שיטת ההסתננות?

"הפעילות מבוססת בעיקר על רשתות. חלק מהמסתננים שנתפסו מעידים איך יצרו קשר עם אנשים במדינות המוצא, שהסבירו איך להגיע לירדן, שם אוספים אותם בשדה התעופה, לוקחים אותם למלון ואז מסיעים לגבול. אחרי שחצו את הגבול, בצד הישראלי מחכים להם ערבים ישראלים שמסיעים אותם ישר למקומות עבודה, בעיקר אתרי בניה. זו ממש רשת בינלאומית וכנראה שחלק מהמעסיקים מעורבים גם בסיפור. זה לוקח זמן אבל ברגע שרשת כזו מתבססת היא הופכת לכדור שלג והמספרים רק עולים".

באיזו כמות מדובר?

"כרגע מדברים על קצב של מאות בשנה מירדן, אבל אם המדינה לא תנקוט באמצעים זה יגדל באופן חד-משמעי. הצבא מזהה עשרות אירועים ובכל אחד מהם יש מספר מסתננים. רואים גם שרשות האוכלוסין עוצרת במבצעי אכיפה שגרתיים שוהים בלתי חוקיים שכבר נמצאים בתוך ישראל, והם מספרים שהסתננו מירדן. רוב האירועים לא נתפסים בכלל".

האם יש פתרונות מעשיים?

"ממה שאני מכיר כרגע המדינה מנסה לקדם שני דברים. הראשון הוא החזרה חמה של המסתננים בגבול הישר לשטח ירדן. זה עובד בחלק מהזמן אבל זה לא פתרון קבוע. לירדנים אין יכולות לעצור הסתננות ואנחנו לא יכולים תלויים בהם מבחינה מדינית, שגם ככה מורכבת. הפתרון השני שמקדמים הוא גדר, שכמו שאמרתי לא יעילה ולא מספיק מהירה. חייבים חסמים נורמטיביים".

כמו מה למשל?

"בגץ ביטל את רוב הדברים אבל יש עדיין כלים שאפשר להשתמש בהם, כמו למשל להפעיל במהירות את מתקן חולות ולהשיב את ההרתעה. לדעתי הדבר הראשון שצריך לעשות עם החזרה מפגרת הכנסת הוא לחוקק מחדש את החוק למניעת הסתננות במתכונת שבג"ץ אישר. במקביל חייבים לקדם את חוק יסוד ההגירה. מה שברור זה שאי אפשר לשבת בחיבוק ידיים עד שאולי תהיה רפורמה. צריכים לנקוט בכל האמצעים שיש לנו כבר היום".

המתפרעים מיידים אבנים לעבר השוטרים שימשיבים בירי באוויר. מוקדם יותר הם ניפצו חנויות של עסקים הסמוכים למקום הפסטיבל שאמור היה להתרחש עוד 45 דק pic.twitter.com/Iz8YOhAGa8

— Bar Peleg (@bar_peleg) September 2, 2023

תופעה נוספת שעולה לכותרות שוב בעת האחרונה היא ההתגברות באלימות המסתננים, במיוחד לאחר אירועי האלימות הקשים בין אריתראים בדרום תל-אביב לפני כחודש, ובעוד מספר מקרים מאז, כולל שני מקרי רצח השבוע בתל-אביב ובנתניה.

בעניין הזה אומר יעקובוביץ' כי "ישנה מגמה בינלאומית של התחזקות האופוזיציה האריתראית בגולה. במדינה שלהם הם כמובן לא מעיזים להתנהג ככה אבל במדינות במערב הם מרגישים גיבורים לתקוף את תומכי המשטר. זה לא דבר חדש והיו אירועי אלימות בעבר, אבל הפעם רואים שתומכי המשטר מחזירים מלחמה".

איך יכול להיות שנמצאים בישראל אנשים שתומכים במשטר באריתריאה, ולמעשה לא נשקפת להם בארצם שום סכנה?

"יש פה אבסורד מוחלט. הבעיה היא שישראל לא מוכנה לבטל את ההגנה הקבוצתית שניתנה לאריתראים, או לפחות לסייג אותה ולומר שהיא לא חלה על תומכי משטר. דיינים בבית הדין למשמורת מתחילים לשחרר אפילו תומכי משטר שמודים שהשתתפו באירוע של השגרירות, אבל המדינה ממשיכה לומר שיש הגנה קבוצתית על כולם. בית הדין אומר שאין אפיק הרחקה אז אי אפשר להחזיק אותם ללא הגבלת זמן. צריך לשים סוף לפארסה הזו".

איך עושים את זה?

"כרגע ישראל לא מוכנה לומר את מה שבית הדין האירופי לזכויות אדם אמר כבר ב-2018: שאין הצדקה למדיניות אי-הרחקה לאריתראה, ורק מי שמוכיח עילה מיוחדת של סכנה יכול להיות פליט. בעניין הזה אירופה עוקפת אותנו מזמן אבל ישראל לא מוכנה לומר שיש מקרים שכן יכולים לחזור לארצם, ולכן בית הדין משחרר תומכי משטר שמיוצגים על ידי עורך דין שממומן מטעם השגרירות. זה חלם".

ומה לגבי מתנגדי המשטר?

"לגבי המתנגדים ברור שהם לא יכולים לחזור לאריתראה, אבל ברור שכל עוד הם כאן חייבים לאכוף עליהם את החוק, ולהבהיר שהם לא יכולים לנהל פה אנרכיה ולרצוח אנשים ברחובות. גם פה נוצר אבסורד שהמשטרה מעדיפה להעביר אותם להחזקה במשמורת במקום למצות איתם את הדין. החוק אומר שאפשר להחזיק שוהה בלתי-חוקי אם הוא מסכן את שלום הציבור, אבל בפועל הם משתחררים בסוף. המשטרה לא מביאה ראיות ויש דיינים שפשוט משחררים אותם במקום או בהמשך, במקום שהמשטרה תשקיע מאמצים להעמיד אותם לדין פלילי. התוצאה היא שכולם משוחררים ואף אחד לא משלם מחיר על האנרכיה של הרוגים ופצועים".

אז מה המעמד החוקי שלהם?

"אדם תוקף את השגרירות של המדינה שלו, זה לא הופך אותו לפליט. אפילו בדין האירופי מכירים בזה שאדם לא מקבל מעמד פליטות רק כי החליט להתנגד למשטר אחרי שעזב את המדינה. אי אפשר ליזום פעולה שהופכת אותך לפליט. במצב שנוצר, אם אי אפשר להחזיר אותם כרגע לארצם, צריך להוציא אותם למדינה שלישית וישראל צריכה לחזור לעשות מאמצים בכיוון הזה".

אירועי האלימות הם רק על רקע פוליטי או שיש גם גורמים פליליים?

"רואים בחלק מהאירועים מעורבות של סודנים בתחום של סחר בסמים, או פעילות שלהם בשוק השחור וקשרים עם ארגוני פשיעה, בעיקר בדואים. אין ספק שהאוכלוסייה הזו מחוללת פשיעה שרק תלך ותחמיר. כרגע זה מתפוצץ בעיקר בינם לבין עצמם, אבל ברור לכולם שזה יזלוג בקרוב לחברה הישראלית כולה".