מייסדי העיר הדגישו במיוחד את זהותה היהודית; לא ניתן לקיצוני השמאל להרוס אותה
יום כיפור תשפ"ד ייזכר כנראה עוד הרבה שנים בתולדות ישראל בכלל והעיר תל-אביב יפו בפרט. אבל השאלה הגדולה היא כיצד הוא ייזכר?
האם ייזכר כקו השבר שפורר סופית את החברה הישראלית במלחמת דת מכוערת, או כאירוע חריג וקיצוני בו נחצה קו אדום בוהק ובעקבותיו נלמד לקח חשוב – אסור להיגרר למלחמות על הזהות היהודית שלנו. בסופו של דבר, היא הדבק שמחבר את הציבור היהודי במדינה הזו, ועבור הזהות הזו בדיוק היא הוקמה.
מאז אירועי יום כיפור, וגם השבוע לאחר פרסום דו"ח המועצה הדתית תל-אביב המפרט הפרעות רבות ומאורגנות לתפילות בכל רחבי העיר, אנו רואים שתי מגמות בקרב ציבור השמאל החילוני וארגוני המחאה.
מגמה אחת לוקחת צעד אחורה ומודה בכנות – הגזמנו. פשוט אסור להפריע למתפללים בתפילות היום הקדוש ביותר, וכל התירוצים והטענות על הפרת צו בית משפט וכו' אינם יכולים להצדיק מראות כאלו. חלקם אמנם מכחישים חלק מהדיווחים, אבל גם ההכחשה חשובה (אם כי אינה נכונה) כי היא מלמדת על הבושה מהמעשים ועל חוסר ההכלה שלהם.
אם מגמה זו תגבר נמשיך כנראה לריב כאן עוד הרבה, ריבים קשים ומרים, אבל אולי נצליח למרות הכל לשמור על גבולות גזרה בוויכוח על דמות החברה והמדינה שלנו.
אולם יש גם מגמה שניה לצערי, זו הממשיכה להטיל את כל האחריות על ציבור המתפללים, להסית נגד הקהילות היהודיות בעיר ולטעון שעלינו להפסיק ולמנוע כל הקשורה לזהות יהודית במרחב הציבורי. מה שמותר לעשות בניו-יורק ובלונדון אסור בתל-אביב יפו, העיר העברית הראשונה. מגמה זו חותרת כנראה להיפרדות בכל מחיר בין ישראל ליהודה, ופירוק כל מכנה משותף בין חלקי העם.
בגד-ים בדוכן החזן, צעקות 'רוצחי ילדים' ומשרוקיות בזמן שופר: דו"ח מזעזע חושף – הפרעות קשות בתפילות יום הכיפורים במוקדים רבים בת"א-יפו#המהדורה_המרכזית@MaggieTabibi @KastelMoti pic.twitter.com/u3OrzORaGL
— עכשיו 14 (@Now14Israel) October 3, 2023
בשעה גורלית זו אני רואה את תפקידנו – הציבור המאמין בעיר – כחשוב ביותר. עלינו לעשות הכל כדי לשמור על הזהות היהודית של העיר, ולדחוק לשוליים את אותו מיעוט קטן אך קולני וקיצוני הקורא להרחקת כל סממן יהודי ממנה, וכפועל יוצא גם את הקהילות הדתיות והמסורתיות בונות קרוב לשליש מהתושבים.
עוד חשוב לזכור: תל-אביב הוקמה על ידי אנשים שומרי מסורת ברובם, שראו בחזונם הקמת עיר מודרנית ומפותחת בעלת זהות יהודית מובהקת, שתהיה השלב הראשון בדרך להקמת המדינה היהודית.
הבחירות המקומיות הקרובות יכריעו בין היתר בשאלה הזו – האם העיר הולכת לכיוון הקיצוני המתנתק מהמדינה היהודית ומנסה לבנות בתל-אביב מדינה "ישראלית" אלטרנטיבית, או שתשוב למצב השפוי והליברלי שאפיין אותה בעבר, כעיר שאמנם מקדמת אג'נדות חילוניות מובהקות, אך בבסיסה נותרת גם העיר העברית הראשונה. עיר שזוכרת ומנכיחה במרחב הציבורי גם את הזהות היהודית אותה היא נושאת בגאון כבר 114 שנים.
חיים גורן הוא סגן ראש העיר תל-אביב יפו, ויו"ר סיעת 'מאמינים', הסיעה המסורתית-דתית מאוחדת בתל-אביב יפו
מה תל אביב נותנת ליהודים מאמינים?
מה כל כך קדוש בתל אביב (המקום) שמושך כל כך את היהודים המאמינים לבוא לתל אביב או להישאר בה?
איזו תועלת צומחת ליהודי מאמין מהעיר תל אביב שהוא חייב להתגורר בה? הרי מה הבעיה לעבוד בתל אביב, או לבלות בה, ולהתגורר בעיר אחרת, למשל בני ברק או ערי השפלה, שבה יש כבוד ליהדות וליהודים?
למה יהודים מאמינים חייבים לעבוד ולגור בתל אביב (שבה יוקר המחיה גבוה מאד) במקום לעבוד בתל אביב אבל להתגורר ביהודה ושומרון (באותה עלות של יוקר המחיה שבתל אביב, אפשר לקבל איכות ורמת חיים הרבה יותר גבוהה מבתל אביב. ולא כתבתי על מחלת הנפש שנקראת פרוגרס אשר נפוצה בתל אביב)?
כל הכלכלה התל אביבית מבוססת על אנשים, סחורות ומוצרים שמגיעים אליה מבחוץ. לעיר אין מקורות מים משלה, אין חקלאות משלה, אין בה כמעט מפעלים. מה שמחזיק את הכלכלה בתל אביב הוא קצת היי-טק (שבתמריצים נכונים אותן חברות ייעלמו מהעיר הזו לערים אחרות, יותר ידידותיות לרבים מעובדי אותן חברות), ומשרדי החברות הגדולות (שגם אותן ניתן למשוך לערים אחרות, ובעידן הזום אפילו לא צריך משרדים) והממשלה (שממנה אני לא מצפה לשום דבר הגיוני וחכם, כל עוד ממשלת ישראל ממשיכה לתחזק כלכלית את העיתון לאנשים סתומים).
ברגע שאותם עמודי יסוד כלכליים (היי-טק, משרדים ראשיים של החברות הגדולות, ומשרדי ממשלה) יעזבו את תל אביב, העיר תהיה חשובה כמו הישוב חורה.
אגב, עם כל הכבוד לשרה מירי רגב ולצוות משרדה, מדוע לא מפתחים כביש עוקף תל אביב במקום נתיבי איילון שמנקזים אליהם את רוב התעבורה בין הצפון לבין הדרום?
העובדה שמישהוא הוא אח שלי אינה תלויה במה הוא נותן לי. אני מוכן להילחם על הקשר איתו פשוט כי הוא הוא.
אני לא גר בת״א, אבל בהחלט מעריך את מי שמסוגלים לעמוד במשימה!
אני מסכים איתך שצריך לשמור על הקשר עם האחים שלנו. אני בקשר טוב עם קרובי משפחתי שחלקם שמאלנים, חלקם אנטי יהדות, וחלקם אפילו עוקצים אותי בעניינים של יהדות (להט"ב וכו').
אבל אני נזהר מאד מלהכניס את הדת וקיום המסורת היהודית לתוך מערכת היחסים הזו. כמובן שאם יזמינו אותי ל"חתונת" להט"ב או לבר מצוה בשבת במסעדת שרצים לא אגיע ואפילו לא אשלח ברכה. עקיצה מכוערת לא תיענה בתגובה אלא בחוסר יחס.
אם יש הזדמנות, ופעמים שהזדמנויות כאלו מגיעות, להסביר לקרובי משפחתי על דעת התורה בעניין שאינו נפיץ (להט"ב לדוגמה, או כשרות), אני עושה זאת בשקט ובעדינות. ירצו? יקבלו את ההסבר. לא ירצו? לא חייבים לקבל. אני לא מגיב על פרובוקציות או סתם עקיצות או חוסר התחשבות, כי תגובה שלי לא תועיל ואולי אפילו תרחיק.
לפני שנים רבות עבדתי במקום שבעליו הינו אנטי-יהדות ברמ"ח אבריו ושס"ה גידיו. העקיצות ממנו היו רבות. גם הנסיונות להתעמת על רקע דת. כך גם אצל הסמנכ"ל ובעל תפקיד בכיר אחר. זה לא עזר להם כי בראיה שלי הם פשוט לא הבינו את היהדות והטוב שבה, ולכן לא היה לי צורך לעמוד על זכותי להיות יהודי. מה גם שהיה לי ברור שאלו נשמות גבוהות שקשה להן להתמודד עם פתיונות העולם הזה, אבל ברגע המתאים הקשר שלהם עם הקב"ה יתגלה (חויתי את זה כמה פעמים באותו המקום). כמה מהם אפילו למדו להתייחס ליהודים באופן יותר מכבד.
מים שקטים חודרים עמוק.
עם זאת, לא כתבתי שהיהודים המאמינים צריכים להתרחק מאנשי האנטי-יהדות שבתל אביב.
אין שום בעיה לעבוד איתם, לשבת איתם לכוס קפה (או בירה), לאחל להם חג שמח או לשמוח בחתונותיהם (כשאלו מתקיימות לפי היהדות האורתודוקסית).
אבל אין צורך להתפלל דוקא לידם, ודוקא ברחוב, במיוחד בידיעה לכתחילה שזה מעורר תגובות לא טובות מצידם.
אחד הדברים שלמדתי מצדיקי ישראל הוא שאם אני עושה, בפומבי, משהו לפי היהדות, ומעשה זה מעורר תגובה חריפה אנטי-יהדות מצד יהודי כלשהו, אני אשם בזה שעוררתי אותו לתגובה החריפה. הרי אותו יהודי ייענש על תגובתו, ואני אענש על כך שעוררתי את תגובתו. אם את המעשה אני עושה בפרטיות, הרי שאין לי אחריות לתגובה של מישהו אנטי-יהדותי שמתפרץ למקום הפרטי שלי. אבל בפומבי, או במקום שמראש ולכתחילה ידוע שבו יש התנגדות ליהדות, אין סיבה טובה לדחוף את היהדות דוקא אל מול עיניהם של האנטי-יהדות.
נשאלת השאלה האם היתה בעיה להתפלל בתוך בתי הכנסת, ולאו דוקא מחוצה להם, במקומות שבהם יש התנגדות ליהדות? אם חסר מקום בבית הכנסת, אפשר להיעזר בעיריה ובגופים פרטיים כדי לשכור מקום להתפלל ברווחה. אדרבה, זו הזדמנות לאפשר ליהודים להצטרף לתפילה במקום קרוב להם גיאוגרפית. כך שיש פיתרון שלא ישמש כר פורה לחילול שם שמיים.
תפילה נפרדת ברשות הרבים אינה פרובוקציה.
רשות הרבים שייכת לכולם ולכולם יש זכות להשתמש בה.
זה לא שראש יהודי הביאו את הדת למפגש המשפחתי, זה שהאחים הבריונים מנסים לדרוש מהם להחביא אותה בחדרים(ואם הם יקבלו את זה מי יודע איפה יעצר התיאבון שלהם).
באותה מידה אתה יכול להאשים נשים ההולכות עם מחשוף בפרובוקציה לציבור האנסים.
צריך לקרוא לילד בשמו – זו אנטישמיות במלוא מובן המילה. אם אירוע כזה היה קורה בכל מדינה אחרת בעולם, היינו נזעקים בקולי קולות על האנטישמיות… וכאן אצלנו – זו לא מחאה זו אנטישמיות טהורה.
תל אביב הפכה להיות מרכז של אנטישמיות. המפסידים בבחירות , כנראה יבטלו את ברית המילה וגם העליה לתורה בבר המצווה. מין הסתם, יוציאו את " מדינה יהודית" ממגילת העצמאות.
איך שזה מתפתח, הייתי ממליץ לבעלי עסקים הקשורים לתעשיית המזון בת״א להחביא את תעודות הכשרות. עדיף להפסיד לקוחות על לאבד את העסק. זה כנראה גם יותר זול.
זה עוד שלב בקמפיין לייצור כאוס של החונטה של הגנרלים בדימוס והסינדיקט של מערכת המשפט.
הם לא זקוקים למיליונים ברחובות מספיק מספר מועט של מופרעים בהתנדבות או בתשלום ותקשורת שמהדהדת בשופרות כל פרובוקציה כדי להסיג את היעד שלהם וזה הפיכה שלטונית.
לצערי הרב התקשורת הימנית נופלת בפח הזה כל פעם מחדש ועוזרת להם להדהד את הפרובקציות שלהם כדי לתת הרגשה ל75% מהעם היהודי שהצביעה לימין תחושה של מצור מתמשך ולהסית אותו לאלימות.
כדיי שהימין יפניים זאת ופשוט יתעלם מהם ויצהיר כל פעם מעל כל בימה שפניו לשלום בית ודמוקרטיה יהודית