הכללים המיוחדים שנקבעו בדיני המלחמה מבטאים את התובנה לפיה מצור הוא כלי חוקי שנועד לסייע להכנעה מוחלטת של האויב
טליה איינהורן היא פרופסור למשפטים וחברה קבועה באקדמיה הבינלאומית למשפט השוואתי.
***
מַנְגִּינָה לִי וּנְגִינָה לִי מִיָּמִים מִשֶּׁכְּבָר,
מִמִּדְבַּר יָם, מִקֶּרֶן אוֹר, מִמַּחֲזוֹת עַל נְהַר כְּבָר
שִׁיר דָּמִי הוּא, שִׁיר נִצְחִי הוּא, שיר מָלֵּא עֹז וָרָם
מִי אַתֶּם דָּמַי רוֹתְחִים בִּי? דָּם קְדוֹשֵׁי תַּ"ח וָֹתַ"ט?
בִּפְגוֹעַ חַיַּת אָדָם בִּי, דָּם אֶתֵּן תַּחַת דָּם
עֲלֵה בָּהָר וּרְעַץ הַכָּר, כָּל-מַה-שֶּׁתִּרְאֶה – רֵשׁ!
וּבְנִיתֶם בִּנְיַן-עַד לַדּוֹר הַקָּם לָכֶם לָעַד
מַנְגִּינָה לִי וּנְגִינָה לִי מִיָּמִים מִשֶּׁכְּבָר
שאול טשרניחובסקי, מנגינה לי
החמאס, שנכון יותר לכנותו דאעש-עזה, יצא למלחמה נגד ישראל. מחבלים בהמוניהם פלשו מתוך רצועת עזה לתוך יישובים אזרחיים בישראל, אנסו, התעללו, רצחו, שחטו ושרפו חיים זקנים וזקנות, נשים וגברים, ילדים ותינוקות בכל מקום שאליו הגיעו וזרעו מוות וחורבן ביישובים שלווים. גם כעת הם מחזיקים מספר רב של שבויים, שאין יודע מה גורלם ולצלב האדום אין גישה אליהם. אין מילים לתאר את הזוועה שחווה, וממשיך לחוות, העם היושב בציון.
בתגובה הטילה ישראל מצור על רצועת עזה.
כמפורט להלן, המצור הוא צעד חיוני, חוקי ומוסרי.
המצור בדיני המלחמה
המצור – כלי לגיטימי וחוקי במלחמה
מצור הוא כיתור שטח ומניעת הגישה אליו והיציאה ממנו, במטרה להביא לכניעתו של הנצור באמצעות מחסור ובידוד. כדי שהמצור יהיה אפקטיבי עליו להיות מוחלט. הניסיון ההיסטורי מלמד שסדקים במצור עלולים להביא לקריסתו.
דיני המלחמה, כמו המשפט הבינלאומי בכללותו, מבטאים את הכללים עליהם מדינות הסכימו, והם מבטאים את התובנה שמלחמה צריך להכריע בניצחון. ואכן, הכללים המיוחדים שנקבעו בדיני המלחמה לעניין מצור מבטאים את התובנה שהמצור הוא כלי שנועד לסייע להכנעתו המוחלטת של האויב.
למצור יש אף יתרון על פני כלים אחרים מפני שביכולתו לחסוך תקיפה קרקעית בשטח עירוני שתוצאותיה איטיות, יקרות ומדממות הרבה יותר. המצור מקטין את מספר הנפגעים וגם מאפשר את הפניית הכוחות הצבאיים לאזורים נוספים, שבהם נוכחותם נדרשת.
האיסור המסויג על פגיעה במבנים מסוימים
תקנות האג, שהותקנו כנספח לאמנת האג הרביעית מ-1907 בדבר הדינים והמנהגים של מלחמה ביבשה, ונחשבות כיום כחלק מהמשפט המנהגי שעל פיו על כל המדינות לנהוג, כוללות הוראה מיוחדת לעניין מצור. תקנה 27 מחייבת את מטיל המצור לנקוט את כל הצעדים הנדרשים כדי למנוע ככל האפשר פגיעה במבנים המוקדשים לדת, אמנות, מדע וצדקה, בתי חולים, ומקומות בהם נאספים חולים ופצועים, ובלבד שהם אינם משמשים באותה עת למטרות צבאיות. במקביל, מטילה התקנה חובה על הנצורים לסמן בניינים אלה בשילוט מיוחד ונראה לעין שעליו עליהם להודיע לצד התוקף.
כפי שניתן לראות, נכללו בתקנה שני סייגים. הראשון – ההגנה ניתנת למבנים כאלה רק כל עוד הם אינם משמשים למטרות צבאיות. השני – ההגנה נדרשת בכל מקרה רק ככל האפשר. במונחים של דיני מלחמה, המשמעות הפרקטית של ביטוי זה היא שאין הכוונה שעל הצד שהטיל את המצור לעשות את כל מה שניתן, מבחינת היכולות הצבאיות והכלכליות של אותו צד, כדי למנוע את הפגיעה. במקום זאת, הסייג מביא בחשבון השיקולים את האמצעים הנתונים למטילי המצור בזמן הנתון ובמטרות המבצע.
חובת הצד הנצור להפריד את האוכלוסייה האזרחית מהכוחות הלוחמים
דיני המלחמה מחייבים את הצד הנצור להפריד את האוכלוסייה האזרחית מהפעולות הצבאיות ולהגן על האוכלוסייה האזרחית שאין זה ניתן להפריד אותה בעת הלחימה (סעיף 58 לפרוטוקול הנלווה הראשון לאמנת ז'נבה). גם מחויבויות אלה מסויגות בכך שיש לבצען ככל האפשר (to the maximum extent possible). אבל מעשי הצורר העזתי עד היום הם ההיפך הגמור מכך. שם מקובל להשתמש באזרחים כמגן אנושי, פשע מלחמה נוסף שהם מבצעים כדבר שבשגרה.
התרת ההעברה של סיוע הומניטרי עבור האזרחים הנצורים
סעיף 23 לאמנת ז'נבה הרביעית המשלים את הוראת סעיף 17 לעניין סיוע הומניטרי מוגבל לאזרחים הנצורים ולהם בלבד (ציוד רפואי, ציוד למטרות פולחן דתי, וכן אוכל וביגוד לילדים מתחת לגיל 15). גם סעיף זה מסייג את הסיוע בכך שלא יהיה חשש רציני שהמשלוחים לא יועברו למי שאינם אזרחים תמימים, שהפיקוח על ההעברה לא יהיה אפקטיבי ושהעברת הסיוע ההומניטרי לא תייצר שום יתרון למאמצים הצבאיים או הכלכליים של האויב בכל אופן שהוא.
גם סעיף 70 לפרוטוקול הראשון של אמנת ז'נבה הרביעית (שעליו כאמור ישראל איננה חתומה), המרחיב במידה מסוימת את האפשרות להעברת סיוע הומניטרי, מסייג את הוראתו בכך שהוא כפוף להסכמת הצדדים.
סעיף 5.19.3 של ה- DoD [Department of Defense] Law of War Manual (בנוסחו מיולי 2023) קובע במפורש שאין חובה על המפקד הצבאי להתיר העברת סיוע הומניטרי אלא אם כן נחה דעתו שאין חשש רציני שהמשלוחים יוסטו מהיעד אליו הם אמורים להגיע, או שהפיקוח על העברת הסיוע לאזרחים הנצורים בלבד לא יהיה אפקטיבי, או שהעברת הסיוע ההומניטרי תעניק יתרון מובהק לכוחות הלוחמים או לכלכלת האויב.
הרעבה
סעיף 54(1) לפרוטוקול הראשון של אמנת ז'נבה הרביעית, אוסר על הרעבת אוכלוסייה אזרחית. הפרשנות המקובלת של הסעיף, כפי שהתקבלה גם בדיני המלחמה בארצות הברית, §5.20, DoD Law of War Manual, היא שעקרונית הרעבת האויב היא שיטת לוחמה לגיטימית, האיסור חל על הרעבה המכוונת כנגד האוכלוסייה האזרחית בלבד.
ככל שהרעבת האוכלוסייה האזרחית היא אגבית למטרה של הרעבת כוחות האויב, אסור שהיא תהיה למעלה מן המידה ביחס ליתרון הצבאי המצופה עקב ההרעבה. ההוראה איננה חלה במקום שבו אי-הפגיעה בתזונה תסייע ישירות לכוחות האויב. אין מקום לפירוש רחב יותר של האיסור על ההרעבה, מאחר שפירוש כזה היה עושה את המצור חסר ערך, על אף היותו מותר בדיני המלחמה.
פינוי קבוצות אזרחים מסוימות מהשטח הנצור
באשר לסיוע הומניטרי לאויב בעת המצור, קובע סעיף 17 לאמנת ז'נבה הרביעית (פינוי) כי "הצדדים לסכסוך מחויבים להתאמץ להגיע להסכמות מקומיות לגבי פינוי פצועים וחולים בנפשם או בגופם עקב גיל או מחלה, ילדים ונשים הרות מהשטח הנצור, וכן לגבי מעבר אנשי דת מכל הדתות, צוות טיפול רפואי וציוד רפואי שנשלחו לאזורים אלה".
גם כאן הדרישה מסויגת הן לגבי המאמצים הנדרשים משני הצדדים ובהסכמות ביניהם והן לגבי קבוצות האנשים אותם יש לפנות. אין דרישה כללית המחייבת את מטיל המצור להתיר פינוי של כלל האוכלוסייה האזרחית. הוראה זאת מובאת במפורט בסעיף 5.19.2 של ה- DoD [Department of Defense] Law of War Manual. סעיף זה קובע במפורש שאין חובה על המפקד הצבאי לאפשר פינוי כזה אם יש לו טעמים צבאיים לגיטימיים, כגון שמניעת המעבר תגדיל את הסיכוי לכניעת כוחות האויב שנמצאים בתוך השטח הנצור.
הימלטות אזרחים שאינם מעורבים בלחימה
יוער כי רק ב-2015 ביטל משרד הביטחון האמריקני (ה-Department of Defense) את ההוראה שהתירה לכוחות שהטילו מצור לירות באזרחים שניסו להימלט מהמצור. בנוסח הקודם נקבע שם כי "מותר לירות, לשלוח חזרה או לעכב, כל אדם המנסה להימלט או להיכנס, ללא קבלת ההיתר הנדרש לכך מראש, לאזור שעליו הוטל מצור" (סעיף 44א, DoD Law of War Documentary Supplement, 2007). ב- DoD Law of War Manual החל כיום, על פי עדכונו האחרון מיולי 2023 (סעיף 5.19.4.1) נאסר לירות באזרחים נמלטים. בהוראה נאמר עוד כי ייתכן אף יתרון מבחינת מטיל המצור בהתרת ההימלטות לאזרחים שאינם מעורבים בלחימה.
המצור חיוני, חוקי ומוסרי
המצור חיוני. הזוועות והפשעים נגד האנושות שחוללו מחבלי חמאס-דעאש בישראל מחייבים שכל החברים בארגון הטרור הזה ימוגרו מעל פני האדמה. דיני המלחמה מתירים, בין היתר, הטלת מצור עד לכניעה המוחלטת של האויב. הסייגים ההומניטריים על המצור הם מוגבלים, מכיוון שדיני המלחמה עליהם מדינות הסכימו נועדו לאפשר את הכרעת האויב. יתר על כן, הסיכוי שנזכה לראות את השבת השבויים והחללים המוחזקים בידי האויב, הנוהג בהם בניגוד גמור לדיני המלחמה, מותנה בהצלחת המצור. לשם כך, עליו להיות הדוק וסגור.
המצור חוקי. הוא מותר על פי דיני הלחימה. בכל הסייגים שנקבעו למצור בדיני המלחמה מגולמת התובנה שהצלחתו מותנית בבידוד האזור הנצור. בתקנות האג, באמנת ז'נבה הרביעית ובפרוטוקול הראשון לאמנת ז'נבה הרביעית יש הוראות המתירות הטלת מצור. הוראות אלה מסייגות את ההוראות ההומניטריות החלות על הצד שהטיל את המצור, ומנגד מטילות חובות מפורשות על הצד הנצור. במדריך לדיני הלחימה האמריקנים ה-DoD Law of War Manual, (מעודכן עד יולי 2023), יש הוראות מפורטות לגבי הכללים החלים על הצבא האמריקני בבואו להטיל מצור. כללים אלה טובים וראויים לאימוץ גם בישראל.
המצור מוסרי. מעשיהם האכזריים של מחבלי דאעש-עזה העמידו את מבצעיהם, מנהיגים ותומכיהם בשורה אחת עם צוררי העם היהודי הגרועים ביותר בכל הזמנים. אין מחילה למי שאנסו והתעללו והרגו ושחטו ושרפו את בני עמנו. "נקמת דם ילד קטן עוד לא ברא השטן". בתקשורת התפרסם כי מזכ"ל האו"ם כבר דורש מישראל להרשות סיוע הומניטרי לרצועת עזה. אין להבין איך הוא מעז לדרוש גילוי הומניטריות כלשהו בעת שחטופינו מוחזקים בידי המרצחים. היה מצופה שיקים קול זעקה על מה שהצוררים הארורים עוללו לנו.
על ישראל לרסק ולהשמיד את מרצחי דעאש עזה ואת כל מי שמסייע ותומך בהם. בפגוע חיית אדם בנו דם ניתן תחת דם.
מה שהיה לא יהיה.
רמב"ם:
כשצרין על עיר לתפשה אין מקיפין אותה מארבע רוחותיה אלא משלש רוחותיה ומניחין מקום לבורח ולכל מי שירצה להמלט על נפשו.
–
ופירשו בו:
שנפתח להם פתח שיברחו ולא יתחזקו לקראתינו.
לבורח ולמי שרוצה להמלט על נפשו–אין לעשות פתח גדול שאי אפשר להשגיח עליו, אלא קטן כדי שיוכלו לברוח, אבל לא שיוכלו להכניס ציוד ואספקה לתושבים הנצורים. הפתח נועד למילוט ובריחה.
כתב גם בורח וגם מי שרוצה להימלט על נפשו, ושמא מדובר כאן על שני סוגים שונים. כי גם מבני השליטים בעיר ישנם כאלה שמעדיפים לברוח מפני ישראל.
https://rambam.alhatorah.org/Full/Melakhim/6.5#e0n6
בואו נודה ביושר. למצב הזה הגענו בגלל בג"צ שעיקר וסירס את צה"ל בכל פעם. "לפתוח את הגבול", "לא למנוע חשמל", "לתת למחבלים להכנס בשביל טקס זכרון משותף, בשביל טיפולים רפואיים, למעבר בין עזה לגדה" – שיגעו את צה"ל עד שלא יכל להתרכז במשימה. ועכשיו זה עלה במחיר חיי בנינו ובנותינו. "תודה" לך בג"צ.
ובאופן ישיר בגלל היועמ"ש שמנעה מבן גביר את הקמת המשמר הלאומי. ובגלל סער שמינה אותה ליועמ"ש כעושת דברו. היום האלוף בריק זועק להקים את המשמר הלאומי 100000 איש מחומשים היטב
המצור על עזה לא חיוני, לא חוקי, ולא מוסרי.
המצור על עזה לא חיוני. במקום לצור על רצועת עזה, מדינת ישראל, לא צה"ל שמפקדיו הבכירים מפחדים יותר מהאג מאשר ממחבלים, מדינת ישראל צריכה להשמיד כל דבר חי ברצועת עזה, ועכשיו.
המצור על עזה לא חוקי. היכן כתוב שמותר לצור על אזורים אזרחיים, אפילו כשמחבלים מסתתרים בהם כדי שהאוכלוסיה האזרחית תשמש להם כמגן? השאלה היא לא לטובת החוק, אלא להראות שבמצב כמו של טבח שמיני עצרת אין שום חוק שצריך להתייחס אליו, בטח ובטח לא חוק שאינו קיים בספר החוקים, חוץ מחוק הג'ונגל.
המצור על עזה לא מוסרי. איזו סיבה מוסרית יש למתח הנפשי והעומס הרגשי שחווים חיילי צה"ל ובני משפחותיהם, ותושבי ישובי העוטף שפעם בכמה שנים צריכים להתפנות מבתיהם כדי שלא להיפגע מטיל/רקטה/פיגוע, כאשר המחבלים ממשיכים לתקוף בישובי עוטף עזה ואפילו באזורי ירושלים והשפלה.
השמדת כל תושבי רצועת עזה תחסוך לכולנו את העיסוק במצור, ובחיוניותו חוקיותו ומוסריותו, ותחסוך מאיתנו את הפיגועים הבאים שיבואו כל עוד יש אזם אחד נושם ברצועת עזה. ללא השמדתם הכוללת והמוחלטת, כפי שלקח לעזתים 7 שנים להתאושש מצוק איתן עד שביצעו פיגוע ענק, יקח להם שנים בודדות להתאושש עד שיוציאו פיגוע עוד יותר גדול. אם הפעם הגיעו עד לאופקים, בפעם הבאה יגיעו לבאר שבע, ויכבשו אותה ויעשו בה כרצונם. כולנו יודעים מה זה אומר. כל המרחם על אכזרים, מתאכזר לרחמנים.
המצור על עזה הוא חוקי על סמך האמנה של ג'נבה הרביעית!
פרופ' טליה איינהורן מסבירה בכתבתה.
גם על פי הרמב"ם.
המצור הוא לחץ לשיחרור החטופים!
החמס על פי אמנת ג'נבה יוצא שניצל
לשטח . דרזדן. לא מצור ולא בטיח. לשטח. להעביר מהעולם
לא להשאיר אבן על אבן .
יש ארטילריה לצהל .
לירות פגז בכל דקה למקום אחר ללא הבחנה .
לפוצץ את מעבר רפיח .
שיברחו למצרים שם האו"מ ידאג להם.
זכת בושה בכלל שחוקים יחולו רק על צד אחד.
לעולם לא תהיה משוואה שבה יש רק צד אחד.
בכל משוואה של שני צדדים, ברגע שאין צד אחד אז אין משוואה.
במילים פשוטות, דיני המלחמה במקרה קיצון זה אינם חלים על ישראל וחובה על ישראל להבהיר זאת וחובה על ישראל לחסל את האיום במהירות האפשרית (ולא כירורגי). מטרתו של האויב היא למחוק את ישראל לא כי ישראל פגעה בו אלא פשוט מתוך שנאה עיוורת.
המלחמה הזאת יכולה להיות אבן דרך מאוד משמעותית בקיומה של מדינת ישראל שכן טיפול יעיל ואימתני יערער מהותית את הביטחוו של אויבנו להמשיך להטרידנו.
יש להקים ק"מ מהגבול המצרי עיר משגשגת בשם קטיף. לא כעת עוד חצי שנה
———————————————————
א) אתמול בבוקר, לשלוח את עובדי חברת חשמל לפרק את עמודי החשמל שמוליכים מתח עליון לעזה (2.7GW למעלה מ- 10% מכושר היצור של ישראל). לשלוף מהקרקע את הצנרת שהובילה 57,000 קוב מים ביום לעזה. לשלוף את הכבלים האופטיים. לשלוף מהקרקע את צנרות הביוב של מי השופכין של עזה לטיהור בישראל. לנתק צנורות גז ודלקים.
ב) למה אני כותב אתמול בבוקר? כי בעוד חודש או חודשיים יתחילו להפעיל לחץ על הממשלה בירושלים. הומניטרי או זכויות אדם ולא אתפלא אם הג'ינג'י יגיש בג"ץ. כאשר לא קיימים הצנורות ולא עמודי החשמל התשובה היא פשוטה. אין לי איך לחבר. לא עכשיו, לא בעוד שבוע ולא בעוד חודש. אגב, למצרים יש גבול ארוך עם הרצועה. ירצו יחברו אותם לחשמל, ירצו יחברו אותם למים, טיהור שפכים, הכנסת מזון, הוצאת אנשים לטיפול רפואי, חיבור תקשורת, כל מה שמצרים רוצים. עזה לא הצרה שלנו יותר.
ג) להמתין לגנרל חורף, הגשמים כבר בדרך. ללא חשמל, ואם רואים פאנלים סולרים להחריב, ללא מים, ללא הולכת שפכים, ללא מזון – עזה תהפוך לביצה של כולרה, דיזנטריה וטיפוס. להוסיף הפגזה ארטילרית יומית על ערי עזה (לא הרבה 10,000 פגז ביום עלות בערך 10M$ יומי עלות תחמושת). בעוד 5 חודשים נראה תנועה דרומה לכוון מצרים. כשם שהעזתים חתכו את הגדר ופרצו לישראל הם יפרצו למצרים. אם המצרים רוצים לירות בהם – שירו, זו לא בעיה ישראלית.
ד) לאחר שהרצועה תתרוקן לקראת הקיץ הבא עלינו לטובה. לכשלא תהיה בה אוכלוסיה מוסלמית. להכיל עליה את החוק הישראלי ולבנות עיר של 200,000 איש ק"מ מהגבול המצרי. כל זה ניתן לבצוע בקיץ 2024.
ה) אין לי רחמים על אוכלוסיית עזה שמקרבה אנסו חיילות ואף ילדות בנות 5. עשרות ילדים רכים נשרפו חיים לאחר שצפו בהתעללות בהוריהם המוצאים להורג.
ו) 1.5M העזתים דוברים את הניב המצרי של הערבית. החוק בעזה הוא החוק המצרי. והם ברובם מצרים. תוספת של 1.5M ערבים למצרים זה בסה"כ כמות התינוקות שנולדת במצרים בכחצי שנה. מיום שבת שמחת תורה זו לא הבעיה של ישראל יותר.
ז) לגבי כל החוקים והתקנות שציטטת. זה נחמד, מעניין, אבל לא רלוונטי במזה"ת. היה חזק, מרתיע ונכון להרוג ואף אחד לא יתעסק איתך. תגלה חולשה וכל הצבועים ישתו את דמך. זו כל התורה על רגל אחת.
אתה מיתמם או תם, כאילו לא נכנענו במלחמת יום הכיפורים לאיום הצבאי הסוביטי ופתחנו המצור הצבאי על הארמיה השלישית, וכאילו נעמוד עכשיו בלחץ בנלאומי במשך חמישה חודשים.
מצור ממושך אינו ריאלי, זה רק פתח לכיבוש צבאי או הברחת אוכלוסיה
עימותים על רקע אתני בעולם, מסתימים רק כשאחת האוכלוסיות בורחת
לדן (1),
אני לא תם. יהיה לחץ. זו בדיוק הסיבה שכתבתי שלנתק עכשיו תשתיות. לא מים, לא חשמל, לא דלקים. לא גז, לא טיהור ביוב.
ילחצו, נו. איך תחבר חשמל? אין עמודי מתח עליון. אין מים כי אין צנרת של כמה ק"מ. אין ק"מ של סיב אופטי. ילחצו? יופי. אין איך להענות ללחץ. ארמיה 3 של הצבא המצרי זה 30,000 גברים צעירים. מים לכזו כמות אתה יכול להביא במשאיות. גם מזון.
אתה יודע מה, בסדר. שיכניסו מזון ומים ממצרים. למצרים יש מחסור משל עצמה. ביום החיבור יקבלו מכל טוב. מה יהיה עוד חודש?
ללא אור הזרקורים. חודש אחרי, חודשיים אחרי, חצי שנה אחרי כל מי שיכול יברח, קודם למצרים אח"כ לטורקיה או למפרץ.
זו בדיוק המטרה שהשלטון שלנו לא יכול להגיד אבל לבצע.
אל תשאג, יתארגנו כוחות בינ״ל לתרום חוטי חשמל, צינורות מים וכל דבר שצריך-כולל פועלים-לפתרון הבעיות שציינת.
כמה שאני דוגל בשיטת המצור הממושך(אבל כולל הוראה לחיל האוויר להפציץ כל מי ומה שנכנס למרחק 5 ק״מ מגבול עזה-מצרים) אני גם מבין שזה לא ריאלי.
ימני
אל תדאג, יתארגנו כוחות בינ״ל לתרום חוטי חשמל, צינורות מים וכל דבר שצריך-כולל פועלים-לפתרון הבעיות שציינת.
כמה שאני דוגל בשיטת המצור הממושך(אבל כולל הוראה לחיל האוויר להפציץ כל מי ומה שנכנס למרחק 5 ק״מ מגבול עזה-מצרים) אני גם מבין שזה לא ריאלי.
ימני
ל- (3), (4),
אתה מבין מה זה תשתיות?
לעמוד חשמל של כמה עשרות מטרים לגובה אתה צריך יציקה של בטון מתחתיו כבדה. קו מתח עליון זה 160Kv & 400Kv
קו של ק"מ עם עשרות עמודים, אתה יודע כמה חודשים במינימום לוקח לבנות?
קו מים שזה חפירה תחת הקרקע של צינורות שמרימים עם מנוף. כך גם סיבים אופטיים.
נגיד שיגידו לך, עכשיו, נניח ורוה"מ נכנע ללחץ, יגיד להם זה עבודה של חצי שנה שבפועל תיקח שנה וחצי.
זו הסיבה שכתבתי לפרק שלשום. פירוק זה עבודה של כמה ימים.
אבל חברה, יש הכל זמין במצרים.
אני לא חושב שאמנת ג׳נבה ודיני המלחמה חלים לגבי ארגון טרור.
זה בדיוק העניין!
האם מישהו שמע על החלטה מס' 1373 של מועצת הביטחון של האו"ם?
הנה ציטוט מתוך המאמר "ציביליזציה על חבל דק" מאת קרולין גליק:
"בעקבות ההתקפות של ה-11 בספטמבר על ארה"ב, מועצת הביטחון של האו"ם העבירה החלטה מחייבת 1373, אשר מאלצת את המדינות החברות לא רק לנהוג בטרוריסטים כלוחמים בלתי חוקיים אשר יש למנוע מהם סיוע מכל סוג באופן אוניברסאלי, אלא גם לנקוט בפעולה נגד כל מי שקשור עימם או שמעורב בתמיכה בטרור בכל דרך. כלומר, כמו בפיראטיות, הנטייה של מדינות המתמודדות עם טרור הייתה לראותו כפעולה הדורשת שיפוט אוניברסאלי, המחייבת את כל המדינות החברות באו"ם לשפוט את העבריינים.
ועדיין, במהלך השנים, הצליחו מדינות להתעלם או להפוך את החוק הבינלאומי לגבי טרוריזם עד לנקודה בה הטרוריסטים של היום הינם בין קבוצות האינדיבידואלים המוגנות ביותר בעולם. בעקבות האהדה הפוליטית לטרוריסטים, העוינות נגד קורבנותיהם, או מפחד התגמול של הטרוריסטים נגד המדינה שתעז להעמיד לדין טרוריסטים שימצאו על אדמתה, מדינות הצליחו להימנע לא רק מלהפעיל את החוקים הקיימים נגד טרוריסטים. הן גם נמנעו מלעדכן את החוקים על מנת לענות לאתגר הצומח של הטרור. במקום זאת, מוסדות בינלאומיים ומדינות מערביות "נאורות" הקדישו את זמנם לגינוי ואיום בהעמדה לדין נגד המדינות המעטות שנקטו בפעולות נגד טרוריסטים.
העיוות של החוק הבינלאומי ממוסד המכוון להגנה על מדינות ואזרחים מפני מפרי חוק בינלאומיים לכזה המוקדש להגנה על איומים בינלאומיים מפני מדינות ואזרחיהם בולט ביותר באופן בו מתייחסת הקהילה הבינלאומית לעזה הנשלטת על ידי החמאס.
אחת הסיבות בשלהן כשלה הקהילה הבינלאומית באופן משפיל כל כך לנקוט בצעדים סבירים למלחמה בטרור הינה משום שטרור בינלאומי מוסד לאחרונה על ידי יצירת הערבים הפלשתינאים ותומכיהם הערבים. מאז העשור של 1960, ובמיוחד מאז אמצע העשור של 1970, אירופה ובמידות משתנות ארה"ב, התנגדה להתמודדות עם טרור והעוינות שלה כלפי ישראל הובילה למחילה לטרוריזם הערבי פלשתינאי נגד המדינה היהודית.
ההתייחסות של הקהילה הבינלאומית לעזה שבשליטת החמאס ממצה את הניצחון של הפוליטיקה על החוק. גם ארה"ב וגם אירופה הגדירו את החמאס כארגון טרור. הגדרה זאת מציבה את עזה, הנשלטת על ידי החמאס, תחת החלטה 1373 של מועצת הביטחון של האו"ם."
ניתן לקרוא ב:
https://anochi.com/sp-313630546/
ולגבי כל מי שמיהר להתמוגג מנאומי ביידן ומהגעת נושאות המטוסים שלו לאזורינו להגנת ישראל מפני חיזבאללה היום פורסם כבר מה הוא אמר בתוכנית 60 דקות לגבי מטרת ארה"ב: הקמת מדינה פלשתינית! וודאי וודאי לא השתלטות ישראל על רצועת עזה תוך מחיקת חמאס.
על כך כתב לפני 2000 שנים ורגיליוס ב"אניאדה" :
TIMEO DANAOS ET DONA FERENTES
כלומר: חושש אני מהדנאים (יוונים) גם כשהם נותנים מתנות
לא לשבור את המצור את הריגת אחרוני דאש נאצים
בינתיים אנחנו במצור. אין טיסות החוצה ופנימה. בינתיים אנחנו מפני חבלי ארץ את עוטף עזה. הערבים מכתיבים לנו.
לתרגם כמה שיותר מהר לאנגלית ולערבית ולכל השפות הנפוצות ולהפיץ בכל העולם.
באיזו פרשנות בדיוק מניעת הכנסת מזון לרצועה לא נחשב הרעבה ומה הוא ההגיון שקובע שזה מקנה יתרון צבאי מידתי? לחלאות האילו יש מספיק שימורים בשביל חודשים רבים, והם מהר יותר יתנו לחטופים שלנו לגבוע ברעב ואז לתושבים שלהם מאשר לפספס ארוחה בשביל המחבלים שלהם
צה"ל מתכוון לחכות שמחבלי דאעש יתחילו לסבול מחוסר התזונה לפני שהוא נכנס לסיים את העבודה? זה יקח חודשים רבים ובינתיים החטופים יירצחו… אין ספק ששיקולים אילו נכנסו בחשבון שקבע שיש לוותר על "מצור מוחלט".
השיקול האמיתי באמת הוא לא אם להכניס להם אוכל או לא להכניס להם אוכל. השיקול האמיתי הוא שאי אפשר לדעת מה הם מכניסים אם זה באמת רק אוכל וסיוע הומניטרי, זה מרפיח. וכמובן שמהארץ לא ניתן להבטיח את שלום הצוותים ההומניטריים. לדאעש יש מספיק שימורים במערות, לא יהיה לזה חשיבות מבצעית.