זה מורכב: השפעת המלחמה על יחסי ישראל ורוסיה

מערכת היחסים המאתגרת מסתבכת עוד יותר על רקע המצב במזרח התיכון

צילום: קובי גדעון, לע"מ

גרסה מלאה של כתבה זו התפרסמה לראשונה באתר Radio FreeEurope ואנו מודים למערכת על הרשות לתרגמו.

***

פחות משלושה שבועות לאחר המתקפה האכזרית של חמאס נגד ישראל, כמה מראשי ארגון הטרור הופיעו במוסקבה לשיחות עם גורמים רוסיים.

עבור רבים במערב, ובוודאי עבור ישראל עצמה, ביקור משלחת חמאס היווה אצבע בעין משפחות הקורבנות, רובם אזרחים. אך עבור מי שעוקב מקרוב אחר המדיניות הרוסית, לא הייתה בכך הפתעה אלא השתקפות של גישתה המורכבת של מוסקבה לתסבוכת במזרח התיכון.

וישנה גם ההיסטוריה המטרידה של האנטישמיות ברוסיה, שהתפרצה מחדש בעיר מחצ'קלה בצפון הקווקז, כאשר המון זועם ניסה לתקוף מטוס שנחת מתל-אביב וחיפש נוסעים יהודיים. היחסים בין הקרמלין לישראל הסתבכו עוד יותר לאור מתקפת ה-7 באוקטובר, המבצע הקרקעי של צה"ל בעזה ומספרי ההרוגים הפלסטינים העולים.

על פי איאן לסר, מומחה לענייני אירופה והמזרח התיכון, ככל הנראה שאירוע האלימות במחצ'קלה לא היה מתוכנן על ידי גורם מדינתי. יחד עם זאת הוא מסביר כי "האירוע הראה בבירור כי ישנו מאגר עמוק של אנטישמיות ברוסיה, במיוחד, אך לא רק, באזורים בעלי רוב מוסלמי, ויתכן כי המדינה מרגישה כעת בנוח לאפשר חלק מזה".

אנה בורשצ'בסקיה, עמיתה במכון וושינגטון החוקרת את מדיניות רוסיה במזרח התיכון אומרת כי "האנטישמיות ברוסיה מעולם לא נעלמה". לדבריה, "היא תמיד מרימה את ראשה המכוער אחת לכמה זמן. היא הייתה קבורה מתחת לפני השטח אך זו אינה הפעם הראשונה בה אנו רואים התפרצות כזו".

בהקשר הרחב יותר של המזרח התיכון הסוער, המשמעות היא שיחסי רוסיה וישראל עשויים להשתנות באופן דרמטי.

Insane footage on Russian social media from Makhachkala in the North Caucasus region, where there have been several anti-Semitic protests this weekend.

A crowd of people, some with Palestinian flags, broke into the airport in search of passengers on a flight from Tel Aviv. pic.twitter.com/MZxyvxi6T3

— max seddon (@maxseddon) October 29, 2023

נתניהו חתר במשך שנים ליחסים קרובים עם ולדימיר פוטין, ופוטין מצדו חיזר אחרי ישראל במאמץ להגביר את השפעתו האזורית. בספרו האוטוביוגרפי שבראה אור אשתקד, נתניהו שיבח את פוטין והודה לו על תמיכתו ביהודים.

איך יחסים אלו עורערו לאור הקשרים הכלכליים והצבאיים המתחממים בין רוסיה לבין מדינות כמו איראן וסוריה. בסוריה, הרוסים מחזיקים בנמל ימי ותשתית צבאית נוספת אשר נועדה לחזק את משטר אסד, אך גם לשמור על נוכחות רוסית בים התיכון ומול הכוחות האמריקנים הפרוסים בצפון-מזרח המדינה.

ישראל ורוסיה הצליחו עד כה להימנע מעימות, אפילו כאשר מטוסי חיל האוויר פועלים בקביעות נגד מטרות בסוריה, כולל שדה התעופה בדמשק המשמש להעברת משלוחי נשק לחיזבאללה. ב-30 באוקטובר מטוסי קרב ישראלים הפציצו בסיס סורי במחוז דרעא בדרום המדינה. כמה ימים קודם לכן הותקף מאגר תחמושת בבסיס אחר, שם על פי דיווחים שהו אנשי חיזבאללה לצד חיילים סורים.

אך מערכת היחסים בין טהרן למוסקבה היא הבעייתית באמת. רוסיה מילאה תפקיד מרכזי בסיוע לפיתוח היכולות הגרעיניות של איראן, מקור הכנסה עיקרי עבור תאגידים רוסיים שונים. למרות שגם ברוסיה וגם באיראן טוענים כי הכל נעשה למטרות "אזרחיות", ברור כי אין בכך כדי להפיג את החששות בקרב רבים בישראל ובארה"ב.

הפלישה הרוסית לאוקראינה בראשית השנה שעברה שינתה גם את המצב הזה. על פי דו"ח של המועצה האירופית ליחסי חוץ מחודש ספטמבר, איראן ורוסיה "הגירו את מאמציהן למאבק משותף מול סנקציות מערביות ובידוד מדיני. איראן גם ממשיכה להרחיב את תוכנית הגרעין שלה באופן מדאיג, ללא שום התנגדות מצד מוסקבה".

עוד נכתב כי "הסיוע האיראני לרוסיה היה משמעותי מאוד ליכולתה להחזיק מעמד בסכסוך קשה. איראן שהייתה בעבר שחקן משני הפכה כעת לשותפה העיקרית של רוסיה במלחמתה נגד אוקראינה". מעל הכל, רוסיה נשענת בכבדות על איראן כדי להרחיב את יכולותיה בתחום הכט"במים, ומשתמשת באלפי רחפנים מתאבדים או רחפני מעקב נגד הכוחות האוקראינים.

בנוסף, דיווחים מן העת האחרונה טוענים כי חיזבאללה עשוי לקבל מערכות נ"מ מתוצרת רוסיה, מה שיוסיף עוד דלק למדורה. כל זה כמובן לא נעלם מעיני ישראל.

"בשנים האחרונות הבענו דאגה רבה ממה שאיראן מספקת לרוסיה", אומר אילון לוי, דובר מטעם ממשלת ישראל. "למשל, יש לנו ראיות לכך שרחפנים איראנים משמשים כדי לבצע מתקפות נגד אזרחים באוקראינה, ובוודאי שמערכת היחסים הזו מדאיגה אותנו". ובכל זאת, ישראל נמנעה מלבקר בפומבי את רוסיה במהלך הפלישה לאוקראינה, ועד כה סייעה לאוקראינים באופן מצומצם.

טרם ברור עד כמה התקרית בשדה התעופה בדגסטן מייצגת בעיות חברתיות רחבות יותר ברוסיה, אך בשנים האחרונות נרשמה עליה בשיח אנטישמי מצד פוליטיקאים רוסים, כולל פוטין עצמו. בשנה שעברה, הרשויות במדינה עצרו את פעילות הסוכנות היהודית, גוף ישראלי רשמי המסייע ליהודים ברוסיה ובמדינות ברה"מ לשעבר. היו בישראל מי שראו בכך כתגמול על עמדתה בעניין אוקראינה, וביקורת נגד מוסקבה שהשמיע ראש הממשלה דאז יאיר לפיד.

Here's Hamas and Iran in Moscow Oct 26th: pic.twitter.com/Ii70tNMaOW

— Doug Redecopp (@DRedecopp) November 16, 2023

וישנו כמובן החמאס. ארגון הטרור שיגר בשנים האחרונות מספר משלחות למוסקבה, כולל כאמור לאחר מתקפת אוקטובר, ועוד קודם לכן בחודש מרץ.

אותה פגישה במרץ, כפי שתוארה בהצהרה של משרד החוץ הרוסי, נגעה ב"עמדתה המתמדת של רוסיה בתמיכה לפתרון צודק לבעיה הפלסטינית". בנוסף, מוסקבה מסרבת להגדיר את חמאס כארגון טרור. ישראל מצדה גינתה את אירוח ראשי חמאס במוסקבה, וכמו כן ביקור נפרד של סגן שר החוץ האיראני.

ניתוח של מכון קרנגי לשלום מסביר כי "ההתקרבות בין חמאס לרוסיה אופיינית לדפוס היסטורי". על פי מחברי הדו"ח, "במהלך המלחמה הקרה מוסקבה חימשה ותמכה בטרוריסטים פלסטינים, והמשיכה לעשות זאת גם בשיא ימי ההפשרה מול המערב". יחד עם זאת המחברים מעריכים כי רוסיה אינה צפויה להגביר תמיכה מעשית בחמאס מעבר למילים. "המציאות היא שעבור מוסקבה המשבר במזרח התיכון הוא הזדמנות לחזק את מעמדה האזורי ולהציג את עצמה כשותפה מדינית למדינות הדרום העולמי".

לאחר מתקפת הטרור של חמאס נגד ישראל, פוטין ניצל את הצהרתו הפומבית הראשונה בעניין כדי להשתלח בארה"ב ולטעון כי הטבח מהווה "דוגמה חיה" לכישלון המדיניות האמריקנית במזרח התיכון. בהקשר זה אומר איאן לסר כי "אני רק לשער כי יחסי רוסיה עם ישראל הולכים לכיוון לא טוב. עד כמה שמוסקבה ניסתה לשמור את טיב הקשר הזה בעמימות מסוימת, ויש לה סיבות להמשיך כך, עצם האירוע והמשבר בעזה עשוי לגרום לה לראות את המצב כהזדמנות שיש לנצל".

בורשצ'בסקיה אומרת כי היא סבורה ש"לא היה משבר גורלי" ביחסי ישראל-רוסיה. למרות זאת, לדבריה "בוודאי שישנה מתיחות וביקורת רבה יותר מצד רוסיה מאשר בעבר, במיוחד נגד הפעולה הישראלית בעזה אך גם נגד התקיפות האוויריות בסוריה". היא מוסיפה כי "עלינו כעת לשים לב עד כמה רוסיה תהיה מוכנה להעמיד פנים שישנו איזון ביחסיה עם ישראל לבין יחסיה עם חמאס".

בתמונה הרחבה יותר השאלה היא האם רוסיה תרוויח מהכאוס במזרח התיכון, שעשוי לגזול את תשומת הלב מן העדיפות המדינית העליונה שלה כעת: המלחמה באוקראינה. "המצב הנוכחי יוצר אתגרים עבור מוסקבה אך גם הזדמנות", אומרת בורשצ'בסקיה. "אני חושבת שרוסיה תמיד מרוויחה מכאוס, והיא עומדת לנצל את המצב כדי להסלים עוד יותר את היחסים מול ארה"ב והמערב, בין אם ישירות או באמצעות שליחים".

לסר מסכם ואומר כי "ישנן מעט מאוד נקודות שליליות מבחינת רוסיה, אך אם הסכסוך יתרחב למלחמה כוללת במזרח התיכון, אולי בהשתתפות איראן וארה"ב, גם במוסקבה יהיו צריכים להתחיל לדאוג".