הסיכוי להצליח גובר כאשר קיימת הסכמה לאומית ומוסדית, יחד עם תמיכה בינלאומית רחבה
נשיא ארגנטינה החדש חביאר מיליי נאלץ להתמודד מול שתי חזיתות. הראשונה נוגעת למצב הנואש בו מצויה הכלכלה הארגנטינאית, והשנייה לתלות בתמיכת מפלגות אחרות בקונגרס, שם מפלגתו הטרייה יחסית מיוצגת בדלילות יחסית.
החזית השנייה מסבירה כנראה חלק מנסיגותיו מסעיפים במצע הבחירות, כמו למשל זה שהבטיח מעבר לשימוש בדולר, ובחירתו שלא לצאת מהסכם האקלים של פריז. והחזית הראשונה מסבירה מדוע ממשלתו הודיעה על השלבים הראשונים במה שמוגדר כ"טיפול בהלם" לכלכלה.
צעדים אלו כוללים פיחות מדורג במטבע שמיועד להביא את שער הפזו לדולר מ-800 ל-390. השער "הלא רשמי" עומד כיום על סביבות 1100. אך נראה כי לפחות נכון לעכשיו ההגבלות על הון לא ישתנו. מיליי כבר הודיע על סגירת תשעה משרדי ממשלה. על פי שר הכלכלה החדש לואיס קאפוטו, בכך יצומצמו 34% מהמשרות במגזר הציבורי, אם כי אני מניח שמדובר רק ברמת הממשלה המרכזית.
קאפוטו צוטט ב'לונדון טיימס' כאומר כי "עדיף לומר את האמת הלא נוחה מאשר את השקר הנוח". גישה כזו בארה"ב למשל תהיה בהחלט חידוש.
השר הודיע גם על קיצוץ בסובסידיות אנרגיה ואחרות. המדינה לא תממן פרויקטים חדשים של עבודות ציבוריות ותבטל כאלו שכבר יצאו לדרך. כל מיזם תשתיות עתידי ינוהל בידי המגזר הפרטי. העברות כספים מן הממשלה המרכזית לפרובינציות יקוצצו. הוא הוסיף: "המציאות היא שאין עוד כסף לשלם על עבודות, במיוחד כאשר רוב הארגנטינאים יודעים שהוא מגיע בסוך לכיסים של פוליטקיאים או אנשי עסקים". ב'פייננשל טיימס' דווח:
קאפוטו הודיע גם על העלאה זמנית במיסים על ייבוא אך הבטיח לבטל בהמשך כליל את המערכת הקיימת של אישורי ייבוא ממשלתיים. מיסים על ייצוא, השנואים במיוחד בקרב הלובי החקלאי החזק במדינה, אמורים להתבטל כאשר מצב החירום הכלכלי יסתיים"
עוד דווח:
המטרה היא פשוט להימנע מאסון ולהחזיר את הכלכלה למסלול", אמר קאפוטו. הוא הוסיף כי מדובר בצעדים כואבים אך הזהיר כי בלעדיהם המדינה תהיה בדרך הבטוחה להיפר-אינפלציה…
הכלכלה השנייה בגודלה בדרום אמריקה נאבקת בשיעורי אינפלציה המתקרבים ל-150%, הבנק המרכזי בגירעון ושתי חמישיות מהאוכלוסייה חיות מתחת לקו העוני. קאפוטו ציין כי ארגנטינה רשמה גירעון תקציבי ב-113 מתוך 123 השנים האחרונות. "אנחנו כאן כדי לפתור את הבעיה מהשורש", אמר. "אנחנו חייבים להיגמל מההתמכרות שפיתחנו לגירעון"
קרן המטבע הבינלאומית (לה ארגנטינה חייבת 44 מיליארד דולר) קיבלה בברכה את התוכנית, אך ארגנטינאים רבים שמחו קצת פחות. מיליי יכול לצפות להתנגדות משמעותית מצד המכונה הפרוניסטית החזקה עדיין, כולל כמובן איגודי העובדים. הפחתת ערך המטבע תאיץ את האינפלציה עוד יותר, ולכן תוכניתו של קאפוטו כוללת גם העלאה משמעותית בחלק מהקצבאות המשולמות לעניים.
הדבר היחיד הבטוח כרגע הוא שארגנטינה עומדת בפני דרך ארוכה וקשה, אך בהתחשב בכך שהמדינה עומדת בפני פשיטת רגל ולפני עליה צפויה באינפלציה, הדרך הייתה קשה בכל מקרה. אלא שכעת, אם תוכנית מיליי אכן תיושם, יתכן כי בניגוד לעבר הדרך תהיה סוף סוף בכיוון הנכון.
האם הסוג הזה של טיפול בהלם אכן יעבוד? הוא יכול לעבוד, אך מבט בניסיון של מזרח אירופה בשנות ה-90, הסיכוי להצליח גובר כאשר קיימת הסכמה לאומית ומוסדית, יחד עם תמיכה בינלאומית רחבה. כך היה למשל במקרה של המדינות הבלטיות ופולין.
הדוגמה הנגדית, כמובן, היא רוסיה, למרות שהסיפור אודות מה שהתרחש שם בשנות ה-90 רחוק מאוד מלהיות סיפור של "שוק חופשי קיצוני" כפי שרבים נוהגים לטעון.
הטור התפרסם באתר נשיונל רוויו.
