הקמפיין הפוליטי הציני לבחירות בזמן שלוחמינו מחרפים נפשם מגביר את הפילוג ומרחיק את הניצחון
ישראל נמצאת בימים גורליים, כבר יותר משלושה חודשים של שגרה כביכול תחת מלחמת קיום בכל החזיתות. במציאות אליה נקלענו, לצד התקופה הביטחונית המאתגרת, אנחנו ניצבים גם בפני דילמות חברתיות בעלות השלכות ארוכות טווח, ושינוי נדרש בתחומים רבים.
על אף המורכבות, נדמה כי גם בעת הזו יש מי שמנצל את המלחמה למטרות פוליטיות. בתקופה בה לוחמינו מימין ומשמאל מחרפים נפשם, ישנן עדיין כאלו המנסים לנהל קמפיין ציני גם בסוגיה הכאובה של החטופים, בשלטי חוצות, בהפגנות ובראיונות לתקשורת. זו לא רק פגיעה ברוח האחדות, אלא נזק של ממש המעלה את מחיר העסקה, אם וכאשר תתרחש.
מתוך הקמפיין הזה צמח עם הזמן זרם "מחאה" חדש-ישן, אשר קורא ל"בחירות עכשיו" ולמעשה להחלפת השלטון. באותו דפוס מוכר, גם "מחאה" זו הולכת ומקצינה במסריה ובמעשיה, ולמארגניה כלל לא מפריעה העובדה שאנחנו במלחמה.
כך למשל, שוב שמענו על עשרות "בכירים במערכת הביטחון לשעבר" שיצאו בקריאה נחרצת: "צו השעה לתקומת ישראל – בחירות עכשיו". ישנם קולות המאשימים את ראש הממשלה בעצירת המלחמה ומנגד כאלו המאשימים אותו בהמשך המלחמה מתוך אינטרס אישי. ישנם כאלו המאשימים אותו בעיסוק בפוליטיקה בזמן מלחמה, ומנגד כאלו הקוראים לבחירות בזמן מלחמה. וכמובן ישנה מקהלת ההדחה הקבועה, כדי להציל את "הדמוקרטיה" כמובן.
ומהן בחירות כעת אם לא עיסוק בפוליטיקה בזמן מלחמה? מדוע שוב לעבור מערכת בחירות מפלגת בזמן בו נדרשת אחדות? האם ניצחון פוליטי חשוב לאנשי המחאה יותר מניצחון במלחמה? זו אותה הסתכלות צרה ואובססיבית שמחזירה אותנו לימים שלפני השבעה באוקטובר. במקום להתחזק מבפנים, היא מחזקת את אויבנו מבחוץ שרואים ושומעים כל מילה.
שיח מן הסוג הזה לא רק שמחזיר אותנו אחורה, אלא גורם לכאב גדול בקרב הלוחמים שנמצאים בשטח, רואים את המציאות ושבעים ממלחמות פנימיות. ברור לכולם שאחרי שיעבור זעם ולאחר שננצח במלחמה, יגיע גם זמן החשבון עם האחראים למחדלים. על מנת להשיב את אמון הציבור יידרשו כולם לספק תשובות מלאות ומסקנות שיביאו לשינוי הכרחי.
החשבון ייסגר אבל לא בזמן הקרוב. כעת יש להמשיך ולחזק את צה"ל במשימתו הגורלית, ואת לוחמינו מכל רחבי הארץ ומכל קצה פוליטי שמוכיחים מדי יום את אומץ ליבם ועוצמתם בצפון בדרום ובכל מקום – עוצמת העם כולו.
במלחמה אסור לנו להראות ייאוש, גם אם הדרך עוד ארוכה והסוף לא ידוע. בתקופה זו חשוב שנלמד להעריך סיפורים של הקרבה וציונות ובעזרתם לאחות את השברים. חייבים לשמור על אחדות ולסלק את המפריד, גם כדי שנהיה ראויים לנופלים. כמדינה חפצת חיים, אסור לתת לשיח המקטב של טרום המלחמה לגבור על הרוח שמלכדת אותנו. הפוליטיקה תחכה לאחרי הניצחון.
כמה שקשה, שלא להכניס פוליטיקה, לאור אלו ש״מובילים״ את המדינה, יש צדק בדבריך. עוד מעט נהיה אחרי כל המלחמה הארורה הזו, ואז יפתחו פיות ובגדול!
בליל ה7.10 הרמטכ"ל קיבל התראה והלך לישון.
מאז לתדהמתינו רואים שכשהרמכ"ל ער הוא לא מתפקד יותר טוב.
הרמטכ"ל מונה במחטף מושחת על ידי יאיר לפיד וגנץ.
המינוי המושחת קיבל גיבוי מבג'ץ.
רק בג'ץ שיבחר על ידי הציבור יהיה מקצועי והגון.
בחירות לבג'ץ עכשו.