המשך קיומה של סוכנות הפליטים בעזה הוא השחתה של החוק הבינלאומי ושל כל נורמה אפשרית
אחת מעלילות המשנה החשובות במלחמה בעזה היא חשיפת מימדי השחיתות וההשחתה בקרב מוסדות בינלאומיים. ההתפתחות האחרונה בעניין הגיעה בסוף השבוע, כאשר האו"ם הודה למעשה כי חלק מעובדיו בעזה השתתפו במתקפת חמאס ב-7.10. בעקבות החשדות העובדים פוטרו, אך נראה כי זה רק קצה הקרחון של מה שעלול להיחשף כאשר הסוגיה תחקר באמת לעומק.
ראשית הפרטים. על פי הצהרת מנהל אונר"א פיליפה לזאריני, ישראל "סיפקה לסוכנות מידע לגבי ההשתתפות לכאורה של עובדי אונר"א במתקפה המחרידה של השבעה באוקטובר". לדבריו, "על מנת להגן על יכולת הסוכנות לספק סיוע הומניטרי, קיבלתי החלטה לסיים לאלתר את החוזים עם אותם חברי צוות ולפתוח בחקירה במטרה להגיע לאמת ללא דיחוי".
במילים אחרות, הסוכנות אשר קיימת רק כדי להנציח את המלחמה בישראל, ובהתאם נוטה שלא להאמין לאף מילה של ישראל, קיבלה ממנה ראיות כל כך משכנעות עד שהייתה חייבת לפעול מיד.
בתגובה, דובר מחלקת המדינה הודיע כי ארה"ב "השהתה באופן זמני תוספת מימון לאונר"א", ומתכוונת " לבחון את ההאשמות ואת הצעדים בהם האו"ם מתכוון לנקוט כדי לטפל בהן". אפילו האיחוד האירופי הכריז כי הוא "מודאג מאוד מן ההאשמות של עובדי אונר"א במעורבות במתקפת הטרור של ה-7.10 נגד ישראל".
שום דבר מזה לא מפתיע במיוחד. אין באמת ארגונים "בינלאומיים" הפועלים בעזה, משום שכל דבר בעזה הופך להיות שלוחה של חמאס. החלק הארי של תקציב אונר"א מבוזבז על "חינוך", ובתי הספר שהיא מפעילה שטופים בהסתה אנטישמית. לאחרונה נחשף כי מורים השייכים לאונר"א השתמשו בערוץ טלגרם כדי לחגוג את מתקפת ה-7.10. לפחות חטוף ישראלי אחד בעזה סיפר לרשויות כי הוחזק בידי מורה של אונר"א.
וישנה גם הדלת המסתובבת בין אונר"א וארגון הצלב האדום. לזאריני העומד כיום בראש אונר"א עבד בעבר עבור הצלב האדום בעזה. המנכ"ל החדש של הצלב האדום, פייר קרהנבול, עמד במשך שנים בראשות אונר"א, בדיוק השנים בהן בתי הספר של הסוכנות הפכו למחסני נשק בשירות חמאס. כל עוד חמאס שולט בעזה, אונר"א היא חלק בלתי נפרד ממנו. זו האמת הפשוטה.
מן הסתם, לא מדובר בארגון או עמותה קיקיונית. זו סוכנות רשמית ועתירת תקציבים של האו"ם. עוד בסוף השבוע, משפט השדה שנערך בבית הדין של האו"ם בהאג דחה את בקשת ישראל לבטל את התביעה באשמת "רצח עם" שהגישה דרום אפריקה. אתמול, דרך אגב, צוין יום הזיכרון הבינלאומי לשואה.
תזמון החשיפה מעניין גם מסיבה אחרת. ביום שלישי הקרוב, ועדת הקונגרס לענייני חוץ צפויה לערוך שימוע שכותרתו "בחינת משימת אונר"א וכישלונותיה". בין העדים המתוכננים להופיע נמצא הילל נוייר, מנכ"ל ארגון UN Watch העוקב מקרוב אחרי ההטיה האנטי-ישראלית הוותיקה באו"ם.
לפי דיווח בסוף השבוע ב'ישראל היום', גורם בבית הלבן אמר כי "אונר"א ממשיכה לספק סיוע קריטי לעזה והיא עדיין שותפה אמינה של ארה"ב". לדבריו, "אונר"א תהיה חלק מרכזי ביציבות בעזה לאחר המלחמה, ואנחנו תומכים בכך מאוד".
יתכן כי הערכה זו, כמו המימון האמריקני לאונר"א, יעמדו לשיקול מחדש תחת הנשיא ביידן, שכזכור חידש את התקציב לסוכנות לאחר שקודמו עצר זאת. בדיוק כמו ההחלטה להסיר את החות'ים מרשימת ארגוני הטרור, חידוש המימון לאונר"א נראה כמו עוד מקרה בו אנשי ביידן ניסו לבטל את מדיניות החוץ של טראמפ מבלי להקדיש מחשבה מיוחדת להשלכות. זה אינו האופן בה מעצמת-על אמורה להתנהל, והוא חייב להשתנות.
אונר"א אינה רק מושחתת; עצם קיומה הוא השחתה של החוק הבינלאומי ושל כל נורמה בינלאומית מקובלת. היא יצרה הגדרה ייחודית ומופרכת לשאלה מיהו "פליט", משום שמטרתה היא לשמר את הסכסוך ואת המאבק בישראל. בפועל היא משמשת כצינור כספים לאחד מארגוני הטרור הרצחניים בעולם, שבמקרה מהווה גם עושה דברם של האייתוללות מאיראן. נותר רק לקוות שהחשיפות האחרונות יובילו לחקירה משמעותית של אונר"א, וישימו קץ לשיתוף הפעולה המערבי עם שלטון הטרור.
גרסה מלאה של הטור התפרסמה באתר קומנטרי
":החל מספטמבר לא יהיה לכם (לממשלה) צבא ולא יהיה שב"כ", אמרה ברסלר. " יהיו אנשים שיאבדו את חייהם אבל זהו מחיר שצריך לשלם (כדי להפטר מהממשלה הזו)", אמר ברק. ה"לשעברים" (וברמיזות, לא רק לשעברים) הקולניים ביותר באותה "מחאה" איכשהו הגיעו דווקא מאותן יחידות שהתנהלותן ביום הטבח ובימים שלפניו היתה התמוהה ביותר – השב"כ, חיל האוויר ואמ"ן. לגנץ היה דחוף ביותר למנות רמטכ"ל חדש טרם המועד הרגיל של המינוי ושבוע לפני שהממשלה מתחלפת, וזאת למרות שכל המועמדים מגיעים מאותה הקליקה למעשה. השניים הראשונים עד כה לא סיפקו שום הסבר לכוונתם בדבריהם אלו, והפלא ופלא – גם לא התבקשו לכך. השאר, שזרקו איומים הרבה פחות קונקרטיים שנגעו ל"פגיעה בכשירות הצבא בגלל הרפורמה", לא סיפקו שום הסבר למנגנון בו הרפורמה פוגעת בכשירות הצבא, מלבד האפשרות שבכירי הצבא יעדיפו לעסוק בפוליטיקה (על דרך מרד "שקט" או אף "שביתה איטלקית") ולא בתפקידם. וכמובן, ישנו הפרט הפעוט הזה שהתרעות היו גם היו – וכולן הושתקו, חלקן באופן כוחני ובאיומים, ושאלף-אלפיים חמאסניקים על טויוטות הצליחו, ולו לשעות ספורות, להשבית לחלוטין את כל הגזרה הדרומית של הצבא שמתוקצב בלמעלה מ70 מיליארד שקל בשנה. עם קלאצ'ים ואר-פי-גי, לא איזה נשק על סודי שפותח באמצעות הכספים שקיבלו מקטאר או מחבריהם בשמאל העולמי; ועכשיו ישנם קולות למקד את כל התחקיר של היום שאחרי בדרג המדיני ואני בטוח שאין הכוונה לכלול את המינויים בצמרת מערכת הבטחון, שנעשו אמנם ע"י הדרג המדיני, רק לא זה שאותו רוצים לחקור באופן בלעדי. לאור כל זאת, כדאי שהמעורבים יתחילו לספק תשובות בקרוב. אז, אולי, לא יהיו תאוריות קונספירציה.
התיישבות בחבל עזה משרתת תוכנית רב שלבית למיגור האויב הערבי היושב ביהודה ושומרון וחבל עזה, ולפיכך מחזקת את ביסוסנו והישרדותנו בארץ. למילה "משיחי" שמצמידים לכל דבר, מטרה אחת – לשלול את ההיגיון מכל מהלך נגד, ולמנוע כל דיון מעמיק בפתרונות למלחמה שמתקיימת ביננו לערביי איוש וחבל עזה מזה למעלה ממאה שנה. בניגוד לדעה הרווחת, בעיקר בשמאל הישראלי, שגורסת כי אם תינתן תקווה לקוממיות לאומית ואפיק לרווחה כלכלית אזי תמצא הדרך לשלום עם ערביי איו"ש, אני גורס אחרת. אני חושב שלתושבי עזה ויהודה ושומרון אותן מטרות רצחניות. הסיבה לכך שערביי איו"ש אינם מצליחים לבצע רצח עם בקנה מידה נרחב, כפי שביצעו בנו תושבי עזה, נעוצה בהיעדר יכולת ותו לא. תן לילד עזתי או זה מהיושבים ביהודה ושומרון נשק אוטומטי ותכניס אותו לחדר מלא יהודים והוא ירצח את כולם. על כן, בכדי למנוע את הביטוי המעשי של אותה רצחנות הטבועה בערביי איו"ש וחבל עזה, המתבססת על חינוך, אידיאולוגיה, ומסורת של התנגדות לקיומו של העם היהודי בארץ ישראל, יש בראש ובראשונה למנוע מהם יכולות, ולאחר מכן לייאש כל תקווה לקוממיות לאומית ולחיי רווחה. הפתרון לא כולל סיפוח ואזרוח של מיליוני ערבים, אלא הוא כולל מספר שלבים. תחילה יש לגמד את הסוגיה הקרויה "הסכסוך הישראלי-פלסטיני"- הדבר כרוך בשינוי אסטרטגי של מפת האינטרסים האיזורית. דבר זה נשען על בניית עוצמה ישראלית, על ידי פיתוח כלכלה חזקה ומתקדמת, צבא חזק ומודרני, תרבות, תעשייה, מדע, טכנולוגיה, ופיתוח משאבים טבעיים (גז/נפט וכו). עוצמה זו תחזק את הקשרים המדיניים של ישראל, אותם ניתן לתבל למשל בתלות אנרגטית של מדינות שכנות (צינור גז לאירופה), ביסוס נתיבי סחר (רכבת מהמזרח, דרך סעודיה ועד נמל חיפה), ועוד. לצד זאת, יש לייבש/לגדוע את מקורות הכוח של החברה הערבית היושבת באיו"ש. בניגוד לישראל מדובר בחברה נחשלת, משוללת טכנולוגיה, מדע מפותח, תעשייה עתירת ידע, משאבים טבעיים ועוד. חברות שכאלו, כדוגמת מדינות נחשלות באפריקה, אינן זוכות בד"כ לאיכות חיים גבוהה. ובכל זאת, ערביי איו"ש זוכים באיכות חיים גבוהה מזו של אזרחים החיים בשולי המדינות השכנות (לבנון סוריה, ירדן, ומצריים). דיי להשוות בין רפיח המצרית, על בתי הבוץ שלה, לעומת רפיח העזתית על רבי הקומות שלה. מאין הכסף? בעיקר מפועלים הנכנסים לישראל (37% מהתל"ג של הרשות), ותרומות המגיעות מקשת רחבה של מדינות (אירופה, ארה"ב, מדינות ערב). מדוע סיוע זה מגיע בהיקפים כה גדולים לאוכלוסייה שחיה ברווחה כלכלית יותר ממרבית מדינות העולם השלישי? לכך שתי סיבות עיקריות, האחת – תיחזוק חזית לחימה עקבית נגד ישראל, הדבר נכון בעיקר לכסף המגיע ממדינות ערב מתוך זהות ערכים, ובמטרה לפגוע במדינת ישראל. למשל חלק הארי של הכסף הקטארי שהועבר לעזה הופנה בידיעת הקטארים לבניית מנהרות ולהתחזקות הצבאית של חמאס. והסיבה השנייה קשורה לכך שיש למעלה ממיליארד מוסלמים הרואים עצמם מזוהים עם המאבק של ערביי איו"ש בישראל, ולכן העברת כספי סיוע נתפסת כצעד פופולרי על ידי מדינות מוסלמיות.
על כן, בכדי למנוע יכולות צבאיות/מלחמתיות מערביי איו"ש שישמשו נגדנו, יש למנוע מהם משאבים ולפגוע במוקדי הכח שלהם על ידי מספר פעולות: 1) חנק כלכלי – מניעת הכספים המוזרמים לחברה זו; 2) חנק מדיני – בראש ובראשונה פגיעה בזכות הווטו שלהם לכינון הסכמי שלום/נורמליזציה עם מדינות ערב, וכן פגיעה אקטיבית בקשריהם עם מדינות העולם; 3) חנק התיישבותי – כינון ריבונות על שטחי המולדת בחלקים נרחבים ביהודה ושומרון, למעט באיזורים בהם יש ריכוזי אוכלוסייה ערבית. תוכנית המאה/ריבונות היתה צעד מוצלח בכיוון; 4) פגיעה בשלטון הריכוזי של ערביי איו"ש ותמרוץ סכסוכים בין חמולות; 5) פירוז מנשק; 6) תגובה צבאית קשה ולא פרופורציונאלית לכל פעולת טרור או התנגדות.
בטווח הארוך, טבעת חנק שכזו, לבסוף תראה לאותם ערביי איו"ש כי אפסה תקוותם לקוממיות לאומית ולהכרעת מדינת ישראל. אני מאמין כי הירידה באיכות החיים ומיטוט האופק להקמת מדינה ערבית בלב הארץ תגרום לרבים להגר, ורבים אחרים ימכרו אט אט את רכושם ליהודים. בטווח הארוך, הפעלת הלחץ תשתלם ותמוסס את הסוגיה של ערביי איו"ש. זהו על רגל אחת…