הגיע הזמן לסגור את אונר"א

סוכנות האו"ם שקמה במטרה ליישב את הפליטים בתוך שנים ספורות נכשלה במטרתה, והפכה לארגון אנטי-ישראלי מובהק שבכיריו נגועים בשחיתות חמורה

ראש אונר"א פייר קרהנבול | צילום מסך

בחודש דצמבר 1949, לאחר תום המלחמה בין צבאות ערב למדינת ישראל הצעירה, הוקמה סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם (אונר"א). בהחלטה על הקמת הסוכנות נקבע כי מטרתה היא "לבצע בשיתוף פעולה עם ממשלות מקומיות סיוע ישיר ותוכניות עבודה" עבור שיקום הפליטים הערבים-פלסטיניים, ו"להתייעץ עם הממשלות במזרח התיכון לגבי צעדים מקדימים לזמן בו לא יהיה צורך עוד בסיוע בינלאומי ופרויקטים". במציאות, לא רק שאונר"א נכשלה בלהשיג את המטרה הזו, אלא שהסוכנות הפכה בפועל לחזית אנטי-ישראלית ועלה תאנה עבור הסרבנות הפלסטינית.

במקום לפתור את משבר הפליטים הפלסטיני, אונר"א פעלה כדי להנציח אותו. גרוע מכך, על ידיד עידוד הקבעון הפלסטיני לגבי "זכות השיבה" (לשון נקיה לחיסול ישראל באמצעות חתרנות דמוגרפית), סוכנות האו"ם תוקעת כל ניסיון למשא ומתן על הסכם שלום קבוע. בשל כל הסיבות האלה, יש לסגור את אונר"א ולהעביר את האחריות לפליטים הפלסטינים לידי נציבות האו"ם לפליטים (UNHCR), בדיוק כפי שנעשה עם כל קבוצת פליטים אחרת לאחר מלחמת העולם השנייה.

בנוסף לכל הסיבות שלעיל, בחודשים האחרונים למדנו כי משרד המבקר של האו"ם פתח בחקירה נגד בכירים בהנהלת אונר"א בחשדות חמורים לשחיתות, כולל התנהגות מינית לא-נאותה, נפוטיזם, בריונות והתעמרות בעובדים. ממשלות שווייץ, הולנד ובלגיה השעו את התמיכה הכספית בארגון כל עוד החקירה מתנהלת. ראש אונר"א פייר קרהנבול מואשם בעצמו בכך שמינה לתפקיד יועצת אישית איתה היה מעורב בקשר רומנטי, ונהג לטייל עימה ברחבי עימה ברחבי העולם בטיסות במחלקה ראשונה; סגניתו סנדרה מיטשל הואשמה ביחס בריוני לעובדים ובניצול המערכת כדי לסדר משרה מתגמלת לבן זוגה; ראש המטה האקם שאוואן מואשם גם הוא ביחס מתעמר כלפי עובדים וקידום מקורבים לעמדות בכירות.

לאור כל זאת ושלא במפתיע, אונר"א אימצה תרבות ארגונית של השתקה וחוסר שקיפות. הסוכנות מעסיקה כ-30 אלף עובדים (לעומת 11 בלבד של UNHCR האחראית על שאר 17 מיליון הפליטים בעולם), רבים מהם פלסטינים וחלקים חברים מוכרים בחמאס. באחד המקרים שנחשפו, חברות בחמאס סייעה לאחד העובדים לקבל משרה באו"ם. אפילו ראש הסוכנות לשעבר פיטר הנסן הודה בראיון לרשת CBS כי פעילי חמאס נמצאים ברשימת מקבלי המשכורות של אונר"א. אחד מהם למשל הוא סוהיל אל-הינדי, יו"ר איגוד העובדים הפלסטיניים באונר"א וחבר בהנהגה הפוליטית של חמאס. אל"מ (במיל') יוני פיגל, שהיה בעבר מושל העיר שכם וכיום חוקר את תחום הטרור, טען כי כל עוד עובדי אונר"א הם גם חברים בחמאס, יש לצפות כי הם ינסו לקדם את האינטרסים של ארגון הטרור במסגרת עבודתם בסוכנות הפליטים.

התסריט הרצוי

אונר"א עמדה בפני איומי סגירה בשנתיים האחרונות, כאשר ממשל טראמפ החליט ליישם קיצוצים נרחבים בתקציבה בעקבות דו"חות שהראו כיצד ארגון חמאס הסתיר טילים בבתי הספר של הסוכנות בעזה. גם מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש, שעיכב במשך חודשים ארוכים את ממצאי הבדיקה הנוכחית לחשדות השחיתות, טען כי הוא "נחוש לפעול במהירות נגד כל חשד להתנהלות פסולה".

כאשר הסוכנות קמה בשנת 1949, האו"ם הצהיר בבירור כי המנדט שניתן לה הוא לטווח קצר, מתוך ציפייה שסוגיית הפליטים תיפתר על ידי פיצויים או יישוב מחדש. כפי שאמר אז מזכ"ל האו"ם הראשון טריגווה לי:

הפליטים יזכו לחיים חופשיים במדינות שהעניקו להם מקלט. מלבד מקרים יוצא דופן, הפליטים לא יהיו עוד תלויים למחייתם בארגון בינלאומי כפי שהם כיום. הם ישולבו במערכת הכלכלית במדינות המקלט וידאגו בעצמם לכל צרכיהם ולכל צרכי משפחתם"

וזהו אכן התסריט הרצוי לכולם: התושבים הפלסטינים במדינות ערב (שכולם כיום נחשבים על ידי אונר"א כפליטים) יזכו לאזרחות ויהיו יכולים לנהל חיים סבירים, תהליך השלום יוכל להתקדם לפתרון אמיתי ומיליארדי הדולרים המושקעים בהנצחת הסכסוך ינותבו למטרות ראויות. המפסידים היחידים יהיו בכירי הסוכנות ועובדיה הקשורים לארגוני טרור, שחגיגת השחיתות שלהם תיפסק סוף סוף.


ד"ר פרנק מוסמר הוא מומחה לביצועים ניהוליים וכלכליים. הטור התפרסם במסגרת סדרת ‘מבט מבס”א‘ מבית מרכז בגין סאדאת.

רכשו עכשיו מנוי ל'מידה' ותהנו מהנחה מיוחדת על ספרי שיבולת החדשים + כתב העת 'השילוח' לשנה מתנה!

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

6 תגובות למאמר

  1. מאוחר מאד אבל סוף סוף יזוז משהוא עם האירגון ההזוי הזה, שיעלם מהנוף במהרה בימנו.

    1. הזוי זה understatement
      ארגון שאי אפשר היה להגותו אלא ממוחם המעוות של רוויי שנאה אנטישמית.

  2. תודה רבה על המאמר היפה.
    מאז טראמפ נראה ברור שאונר"א מייצר את הסכסוך. הלוואי שיסגר!!!!
    נשארית השאלה למה אנחנו (רובנו) לא הבנו את זה.
    אני למשל גדלתי בישראל ורוב חיי לא ידעתי שקיים כזה אירגון שאלתי את הילדים שלי שבתיכון וגם הם לא שמעו.
    העיקר שכל היום מתווכחים כאן על שמאל וימין ומי יותר טוב הערבים או החרדים..

    1. כתבה נאיבית, הארגון לא יחוסל כל עוד יש לו תומכים במערכת הבטחון ובמשרד החוץ הישראלי שמבחינתם מה שחשוב שיש כאן כניסה של כסף. אלו התומכים שפנו לגרמניה ושכנעו אותה לשלם את החלק שהאמריקנים הפסיקו לשלם. הערבים כבר מזמן לא מממנים את הארגון אלא מדינות אירופה. חלק גדול מכספי הארגון אינם הולכים לפעולות הומניטריות אלא לפעולות שחיתות של תמיכה בפליטים שנפטרו או עזבו מזמן ותשלום משכורות לפעילים פוליטיים שלא עובדים עבור הארגון.

  3. אני במאוד בספק
    הנפט הערבי זורם בשמום כמו דם, אחד נופל אחר קם

    זה רק עניין של זמן עד שיקום ארגון חדש
    לא הפריע להם כשאונר"א עזרה לחמאס וסייע לטרוריסטים והמשיכה במשך שנים לייצר פרופגנדה אנטי ישראלית

    לא יפריע להם גם היום כך גם המדינות שכביכול עצרו סיוע כמו שווייץ בלגיה וכו'

    לי נראה שפשוט נגמר להם התירוצים
    כמו סכנות לאנרגיה האטומית של השמום שלא יכלו להתעלם מהפרסומים מהמידע המודיעיני הישראלי (מההתנהגות האיראנית התעלמו ברצון ואפילו שיתפו פעולה)
    כך שהם היו חייבים לפרסם שמצאו אורניום מעושר באחד מהאתרים שנתניהו דיבר אליהם

    השמום היה ונשאר אויב הלאומיות וההגדרה העצמית ובמיוחד האויב שלנו

    עד שהשמום לא ייהרס קליל אני לא רואה שום תועלת בו

  4. עובדי אונרא, האירופאים שבהם, מרווחים אלפי יורו בחודש, חיים בישראל כמו תותחים – יושבים במסעדות וברים, שותים לשכרה ואוכלים לשובע. קבלים תנאים של דיפלומטים, לא משלמים מיסים.
    מדברים דברי סרה בישראל ונהנים מכל הטוב שיש לה להציע.
    אין גבול לצביעות.