נאיל זועבי, ערבי ישראלי מוסלמי מאמין שאפשר לפצח את הנוסחה לדו קיום בשלום ובביטחון
מיליון וחצי מאמינים מוסלמיים ציינו בעלייה להר הבית את חודש הרמדאן, בשמחה, באווירת חג וללא פעילויות של שנאה, טרור ומדון. מה השתנה הרמדאן הזה מכל חודשי הרמדאן בעבר? הרמדאן הזה היה אמור להיות סוער, אלים, רווי בדם, באש ובתימרות עשן בעידודם ובהכוונתם של גורמי טרור ובראשם החמאס שראו ברמדאן הזדמנות להבערת בערה פנימית בתוככי מדינת ישראל, לאכזבתם חודש הרמדאן הנוכחי היה מהשקטים ביותר בעשורים האחרונים.
אחד גורמים המרכזיים שהובילו לחג שמח, לתפילות מתוך קדושה ויראה, למאות אלפי מבקרים היה תהליך אחראי, ראוי ומכבד של כלל הגורמים הנוגעים בסוגיה זו, כמובילים ולא כנגררים, כמתווה דרך ולא כמגיבים. הנהגת המדינה וגורמי האכיפה התנערו לראשונה מהמשוואה שגורמי טרור וסוכניהם במדינת ישראל פנימה הובילו בעשורים האחרונים כאילו ימי הרמדאן הם ימים של דם ואש, של שנאה ומלחמה, ההנהגה הישראלית הבהירה לכולם, תפילה בכבוד כן, בריונות וטרור, לא.
המסר עבד וחלחל, מאות אלפי ערביי ישראל עלו להר הבית להתפלל בביטחון ובידיעה שמדינת ישראל עושה הכל כדי לשמור על חופש הפולחן, על כבוד העולים להר, על קדושת החג ויחד עם זאת תגלה אפס סובלנות כלפי כל מי שיעז להפר את הסדר, כלפי כל מי שיחבל ויתסיס את השטח, כלפי כל מי שיסית וימריד.
לראשונה מדינת ישראל הובילה ביד בטוחה ובאופן הברור את חודש הרמדאן בהר הבית, לראשונה הבינה המדינה כי כשהיא בפנים, כשהיא מנהלת, גורמי הטרור שכירי החרב והפרובוקטיביים הממומנים והידועים נמצאים בחוץ. המדינה השכילה לנהל את חודש הרמדאן מתוך כבוד לאוכלוסייה המוסלמית, ולא אפשרה למחרחרי המדון להרים ראש.
מדינת ישראל חייבת לשכפל התנהלות זו לתחומי חיים נוספים של החברה הערבית המשוועת לחיבורים, לשותפות ומתנגדת לבדלנות ולפילוגים בנוסח חברי הכנסת הערבים אשר אינם מייצגים את רוח השותפות הערבית-יהודית.
מדינת ישראל חייבת להוביל את החברה הערבית במיגור הפשע, בהשבת המשילות, ביצירת מוקדי תעסוקה ראויים, במלחמה בעוני, בשילוב באקדמיה, בחינוך, בשירות הלאומי, בשירות האזרחי, במערכת המשפט, במערכת הבריאות, רק הנהגה שתשכיל להוביל ולא להיות תגובתית תצליח לעמוד מול מבקשי רעת השילוב החשוב.
הצלחת חודש הרמדאן היא קריאת השכמה להנהגה הישראלית שהיא ההנהגה של כלל אזרחי מדינת ישראל היהודית-דמוקרטית והחברה הערבית בתוכה, זה אפשרי, זה הכרחי, זה חשוב מאוד לחיינו המשותפים על אותה חלקת אדמה.
ההנהגה הישראלית עיקרה ממהותה את הפרובוקציה ומשנת ההסתה והפילוג, משנת הבדלנות וההיפרדות של חלק מחברי הכנסת הערבים אשר כל הישגיהם נמדדים בגודל הפרובוקציות וכל תועלתם היא בשגרם הגבוהה ובאפס מעש לקידום החברה הערבית.
ראש ממשלת ישראל, חברי ממשלתו, ראשי זרועות הביטחון, וכל אוהבי המדינה, מכבדי סמליה וערכיה חייבים לפתח מאוד את השיח המתהווה. כשההנהגה תוביל, הציבור הערבי יפנים שאינו נטע זר, שהוא חלק מהמארג הלאומי, שהוא חלק שווה זכויות וחובות במדינה בה הוא חי, בה הוא מגדל את ילדיו, מדינה שהיא בית ואין בלתו.
זוהי שעת רצון, חודש הרמדאן היה "הספתח", הסנונית המבשרת על בוא האביב. המודל על פיו יש לפעול, שיתוף מתוך כבוד, מתוך הערכה, מתוך שיווין של קיום משותף, לא כסיסמא כי אם כדרך חיים.
ולאחיי, הציבור הערבי בישראל אני רוצה להעניק מילת כבוד על שבחרתם צד. כאזרחי המדינה בחרתם בצד של השותפות, של הקיום ביחד של חיים מתוך כבוד ועמדתם בחומה בצורה מול המסיתים, מיצרי הפרובוקציות, מוליכי השולל, מפיצי סיסמאות השקר, רק ככה ננצח את מבקשי רעתנו כחברה ערבית ומבקשי רעתה של מדינתנו, מדינת ישראל שלנו.
למה תמיד אנחנו היהודים צריכים להיות אלו שמתחילים את השיח?
בנו רוצחים, אונסים, שודדים, הורגים – ואנחנו צריכים לומר "בואו לדבר"?
יש מספר קטן של מוסלמים שרוצים בחיים משותפים, הם רחוק מהרוב.
הם לא לעולם לא יהיו הרוב.
יש למוסלמים 60+ מדינות בעולם, זו לא צריכה להיות אחת מהן.
גם אם יהיו רוב, הם לא ילחמו בשום אופן עד מוות ברשעים ולכן ין ולא יהיה לעולם דו קיים איתם.
כמה אירוני שהדוגמה של זועבי היא ניהול הר הבית. אך מה שקרה בחודש האחרון בהר הבית עדיין היה רמיסת היהדות (שעדיין מקבלת מעמד של בת חסות עם חופשפולחן מוגבל) ולכן לא ניתן להגדרה כהצלחה!
זועבי, שוכח לדרוש מהערבים לקחת אחריות, להוביל שינויים גם מלמטה ולתת משהו בתמורה לעם ישראל.
בטח שאפשרי….
רק צריך הפרדה מוחלטת בין יהודים לערבים.
יהודים בארץ ישראל וערבים בירדן.
מצטער, אבל כבן למשפחה שכולה שכבר 'תקמה' פה 6 פעמים מאז מלחמת השחרור,
אני סמוך ובטוח שאף לא אחד מהם נתן את חייו לשם הקמת מדינת דו קיום אלא לשם הקמת מדינה יהודית.
אנשים כמו זועבי הנל(שיתכן שברמה האישית הוא אחלה בנאדם), הם היוצא מן הכלל שמעיד על הרוב שאינו כמותו….
ולכן אי אפשר לעשות ממנו דוגמא לדו קיום.
את שיקולי הלאומיות לא ניתן לבסס על פלוני או על דור מסוים כי יתכן מאוד שבעוד עשור יצמחו שם בעייתיים אחרים(כפי שמעידה ההקצנה בדורות הצעירים אצל הערבים הבדואים והדרוזים).
אנחנו היהודים מחוייבים לדורות הבאים שלנו ואין סיבה שנשאיר להם את הבעיה המתמשכת הזו.
ואחרי כל זה….
אין לי בעיה שלעתיד לבוא יהיו פה מספר מצומצם של ערבים נאמנים….
אבל אסור שמספרם יגיע לכדי מיעוט שמאיים על היותה של המדינה יהודית.
ו'דמוקרטית' זה בסהכ צורת ממשל.
לא ערך מוחלט שאין בילתו.
ובביאת משיח צדקנו ננוחם.
חג פסח כשר ושמח לעם ישראל היקר והאהוב❤
"דו קיום בשלום ובביטחון" באה ממוסלמים שבעמדת נחיתות. דברים כאלה לא תשמע לעולם מפי מוסלמים שבעמדת כוח. ובטיפשות הזו כבר היינו.
יישר כח. אל תתיאש מהציניקנים. נחישות והתמדה יעשו שינוי אמיתי
מאז השביעי לאוקטובר התחדדה ההבחנה בין פלסטיני לבין ערבי.
מי שמזדהה כערבי, בוודאי ערבי ישראלי, הוא פרטנר לקיום משותף בכבוד וקדמה.
כל מי שמזדהה כפלסטיני מצהיר על עצמו שהוא אויב. פלסטיני = אדם הנושא אידאולוגיה שיש לה רק מטרה אחת והיא השמדת מדינת היהודים, וכל השאר לא משנה.
מלבד היהודים, אף עם בעולם לא מאכיל מיליוני אויבים בארצו.
*
אין שוני במאבק על השטח בקפריסין, קרבאך, חצי האי קרים, קוסובו,
השומרון, הנגב או הגליל.
דו-קיום זו המצאה של תבוסנים.
*
המדינה יהודית-ערבית מנוגדת חוקי החברה והטבע.
יהודים וערבים לא יחיו במדינה משותפת.
המשימה היא להיפרד ללא מלחמה.
*
ישראל מאוכלסת יתר על המידה.
כשליש מהאוכלוסייה אינם יהודים.
חייבים לשנות את חוק האזרחות.
*
משטר האפרטהייד הוקם מסוף המאה ה-20 בעזה ובאזורים A&B ⛔.
התגובה הסימטרית מצד היהודים היא הפרדה מן הערבים על פי העיקרון:
"שני עמים – שתי אזרחויות שונות". 👉
חלוקה דוגמת קפריסין היא אופטימלית עבורנו,
אך אפשר להיפרד גם כמו שעשו קרואטים וסרבים.
*
הערבים קיבלו אזרחות (או תושבות) ישראלית בניגוד להמלצת האו"ם משנת 1947
על הפרדת שני עמים בפלשתינה.
ערבים ביצעו את החלטת האו"ם וגירשו יהודים מחלק ניכר של ארץ ישראל.
כעת הם מתפשטים במהירות וכובשים אדמתנו בשומרון, ירושלים, הנגב והגליל.
לערבים אין זכות לבחור לעצמם את אזרחות הנוחה. 👉
לכל 6.5 מיליון הערבים הפלסטינים מגיעה אזרחות מדינתם החדשה.
זו זכות ולא עונש.
*
פג תוקף של מיתוס הישן.
היהודים לא חייבים לערבים אף דונם אחד בארץ,
לא תעסוקה, לא רווחה, לא חינוך, לא רפואה ולא אף שקל קצבאות.
*
2.2 מיליון ערבים לא יתנו לנהל ישראל כמדינה יהודית.
למזלנו כל הערבים מקומיים זכאים לבחור ממשלה ברמאללה.
הערבים לעולם לא יעזבו ישראל בעצמם כל עוד –
היהודים מספקים כל התנאים לריבוי ושגשוג לעם זר בתוך ארץ ישראל.
לכן צעד ראשון והכרחי על מנת להשתחרר מן הנטל הערבי הוא – החלפת אזרחות ל-2.2 מיליון ערבים.
*
לערבים שעובדים בישראל יש מזל, אך זו לא הסיבה לשמור בשבילם אזרחות (או תושבות) ישראלית.
לאחר משאל עם על הפרדת היהודים מן הערבים על פי העיקרון:
'שתי אזרחויות שונות לשני עמים יריבים',
כל הערבים מקומיים ישלמו מס הכנסה, מס בריאות ומס ביטוח לאומי – ברמאללה.
אף אחד לא יגורש מביתו, אך ל-2.2 מיליון ערבים תשתנה כתובת כדי לדרוש את הבטחת הכנסה,
ביטוח בריאות, דמי אבטלה, קצבאות, משכורות למורים וכו'.
הכתובת תהיה ברמאללה.
*
יהודים יפסיקו לספק לערבים מים וחשמל בזול,
גם יפסיקו להקצות תקציבים לתחזוקת כפרים ערביים.
אבל היהודים יעזרו לערבים במכירת נדל"ן ובמעבר 50-100 ק"מ – לערים נקיות מיהודים.
*
לאחר החלפת האזרחות, הבדואים בנגב לא יטופלו יותר על ידי המשטרה,
אלא על ידי הצבא.
מאות אלפי ערבים בישראל מתקיימים רק מביטוח לאומי וקצבאות.
מזין זה ייסגר.
כדי לקבל עבודה בישראל הערבים יצטרכו לרכוש קודם דירות ברשות הפלסטינית.
*
בעוד כמה חודשים רמת חיים שלהם תרד דרסטית
ואז יתחיל טרנספר מרצון >
לרמאללה, שכם, חברון , ג'נין, קלקיליה, טולכרם, יריחו, אבו דיס, בית לחם, עזה וכו'.
שימו לב > הכול לפי חוק בינלאומי, כי רק הערבים ביצעו את המלצת האו"ם משנת 1947 על החלוקה
וגירשו יהודים מחלק ניכר של ארץ ישראל .
*
עדיף להעסיק בישראל רק ערבים עם תעודות של רשות הפלסטינית.
בהדרגה כל ערבים מקומיים ייקלטו ברמאללה, שכם, ג'נין, קלקיליה, טולכרם, חברון, יריחו, אבו-דיס, בית-לחם, עזה וכו'.
*
הגיע הזמן לשחרר את ה"נכבשים" ולהשוות זכויות הערבים בירושלים, חיפה ויפו – לזכויות היהודים ברמאללה, שכם ועזה.
די לכפות אזרחות (או תושבות) ישראלית על לאום היריב !
אזרחות פלסטינית-ירדנית ☪️, אבו-דיס ושועפאט – לערבים ,
אזרחות ישראלית ✡️ וירושלים – ליהודים !
*
רוב היהודים נגד מדינה משותפת עם הערבים.
הקואליציה שתגשים רצון העם תקבל יותר מ-80 מנדטים.
* *
קודם כל מפסיקים להאכיל, לרפא, ללמד, להעסיק ולאכלס
את העם העוין.
בשלב שני מנתקים הספקת מים, חשמל, דלק וכו' לערים ערביות ממערב לירדן
ומתחילים משא ומתן מול הירדנים על מעבר מיליוני ערבים לירדן.