ישראל נוסדה כמדינה יהודית, אך היא צריכה לקבל גם את אזרחיה הלא-יהודים שמביעים רצון אמיתי להיות שומרי חוק, מועילים לחברה ומתונים בדעותיהם
סוגיית הערבים אזרחי ישראל היא סוגיה סבוכה ומורכבת, בשל מורכבות האוכלוסייה הזו מצד אחד, ובשל המצב הגיאו-פוליטי שהיא נמצאת בו מצד שני.
האוכלוסייה הזו – המהווה כחמישית מאזרחי מדינת ישראל – כוללת מאמינים בחמש דתות שונות: מוסלמים, נוצרים, דרוזים, עלווים ואחמדים, וזאת בנוסף לשתי דתות נוספות הקיימות בישראל, שומרונים ובהאים.
מבחינה תרבותית מבחינים בשלוש קבוצות עיקריות הנבדלות באורח חייהן ובמאפייניהן הסוציולוגיים: בדואים, פלאחים ותושבי ערים.
מבחינת ההתייחסות למדינה חשוב להזכיר שהדרוזים, וחלק מהנוצרים ומהמוסלמים (בעיקר הבדווים) משרתים בצה"ל ובכך הם נוקטים עמדה ברורה בשאלת האופן שבו הם רואים את מדינת ישראל.
שאלת הזהות
על רקע חלוקות משנה אלו של "המגזר הערבי", עומדת בראש ובראשונה שאלת הזהות: יש בהם מי שמגדירים את עצמם כערבים, חלק בלתי נפרד מהאומה הערבית, בלי קשר לדתם או להשתייכותם התרבותית. בראייתם, מוסלמי, נוצרי ודרוזי שווים זה לזה, אחים למאבק נגד "הקולוניאליזם" שהתנחל במולדת הערבית.
את הרעיון הזה הובילו עזמי בשארה וחברי מפלגת בל"ד שהקים. על פי גישתם, לישראל אין זכות קיום כמדינה יהודית ודמוקרטית, והיא חייבת להפוך למדינת כל אזרחיה ולאפשר לכל מי שטוען שהוא פליט פלסטיני או צאצא של כזה לבוא אליה ולהתאזרח בה.
בניגוד להגדרה "ערבית" זו, רוב הערבים אזרחי ישראל מגדירים את עצמם כיום כ"פלסטינים" אזרחי ישראל. ההגדרה העצמית הפלסטינית היא תוצאת האינתיפאדה הראשונה (1992-1987), שהעניקה לפלסטינים הכרה ערבית ובינלאומית כעם מובחן הנלחם בכבוד על זכויותיו, על שחרורו ועל אדמתו.
הכאוס השורר בעולם הערבי החל משלהי שנת 2010, שנקרא בתחילתו "האביב הערבי" והפך למרחץ דמים נורא ואיום, מרחיק רבים מהערבים אזרחי ישראל מהזדהות עם העולם הערבי המסוכסך והאלים ומגביר את הזדהותם הפלסטינית הפרטיקולרית.
הרשות הפלסטינית תחת הנהגת ערפאת ניסתה להשתלט על סדר היום של הערבים בישראל אך אלו ברובם הגדול דחו זאת בתוקף, למרות הזדהותם הרגשית עם הפלסטינים תושבי יהודה, שומרון ועזה.
אזרחי ישראלי ערבים אחרים מדגישים בעיקר את השתייכותם האסלאמית, ואת היותם חלק בלתי נפרד מהאומה האסלאמית המובלת כיום על ידי טורקיה ונשיאה רג'פ טאיפ ארדואן. הם רואים במדינת ישראל בעיה דתית, שכן על פי גישתם האסלאם בא לעולם בשביל להחליף את היהדות והנצרות ולנכס לעצמו את כל מה שפעם היה יהודי או נוצרי.
בראיית האסלאמיסטים, ליהודים אין זכות למדינה, לצבא, למשטרה, לארץ ולריבונות, כי היהודים – כמו הנוצרים – חייבים לחיות תחת רחמי האסלאם כ"בני חסות" ("אהל ד'ימה") על פי הכללים שהאסלאם קבע ועם זכויות מוגבלות בלבד.
על פי גישת האסלאמיסטים, האסלאם עולה על כל הדתות, ולכן הנוצרים, הדרוזים וכל שאר הדתות חייבות לחיות בשלום תחת כנפי האסלאם. חשוב לציין שחי בארץ גם מיעוט של מוסלמים סופים, שאינם שותפים לראייה זו והם אינם מערבים עניינים פוליטיים ולאומיים בתפיסות הדתיות שלהם.
גם הבדואים והמוסלמים המשרתים בצה"ל רחוקים לחלוטין מהגישה האסלאמיסטית, המובלת על ידי התנועה האסלאמית, שהיא הסניף הישראלי של תנועת האחים המוסלמים העולמית. תנועה זו נוסדה בסוף שנות השישים על ידי שייח' עבדאללה נימר דרוויש מכפר קאסם.
המחתרת הצפונית
התנועה האסלאמית בישראל מחולקת מאז 1996 לשני פלגים: פלג המכונה "צפוני" כי מנהיגותו חיה בצפון הארץ, ופלג "דרומי" שמנהיגותו גרה בדרומה. הפלג הצפוני דוגמטי וקיצוני בדעותיו, ובראייתו אסור למוסלמים להשתתף בחיים הפוליטיים של מדינת ישראל כי השתתפות כזו כמוה כהכרה במדינה ובזכותה להתקיים.
לכן פלג זה לא מיוצג בכנסת והוא קורא לאנשיו – בפירוש או במשתמע – לא להשתתף בבחירות לכנסת. פלג זה מונהג בידי השייח'ים ראאד סלאח מאום אל-פחם וכמאל ח'טיב מכפר כנא.
סלאח הואשם והורשע בשורה ארוכה של עבירות, כולל העברת כספים לתנועה האחות חמאס, ובילה בכלא הישראלי מספר תקופות. 13 ארגונים המהווים את עמוד השדרה של פלג זה הוצאו אל מחוץ לחוק בשנת 2015 ופעילותו נעצרה, אם כי קיים חשד שחלק מהפעילות מתבצעת כיום במחתרת.
הפלג הדרומי מונהג בידי שייח' חמאד אבו-דעאבס המתגורר ברהט, ובעבר עמדו בראשה שייח' אבראהים צרצור מכפר קאסם ושייח' כאמל ריאן מכפר ברא. גם פלג זה לא רואה בישראל מדינה לגיטימית, אך בהיעדר ברירה הוא משתתף במעש הפוליטי של המדינה, מתוך ראייה כי על המוסלמים להשפיע ככל שביכולתם על המערכת הפוליטית הישראלית בכלים הקיימים בה. אנשיו משתתפים בבחירות ומכהנים כחברי כנסת.
בין גיוס לטרור
חשוב להדגיש שרוב המוסלמים אזרחי ישראל אינם רואים בעצמם חברים בתנועה האסלאמית, וההוכחה לכך היא העובדה שהתנועה מעולם לא הצליחה להפוך לתנועת המונים סוחפת.
רוב המוסלמים אזרחי ישראל חיים את חייהם הפרטיים, המשפחתיים, הציבוריים והפוליטיים מתוך ראייה מפוכחת של המציאות המשתנה, בניסיון לשפר את מעמדם האישי והקבוצתי במדינת ישראל הדמוקרטית ומבלי לערער את עצם קיומה. מעטים מאוד בהם רוצים לחיות במדינה ערבית, בעיקר לאור מה שמתברר בשנים האחרונות על החיים במדינות הערביות.
עוד נציין כי מספר גדל והולך של ערבים בישראל מזדהים עם המדינה ורואים את עצמם כישראלים לכל דבר, וכחלק בלתי נפרד מהמדינה.
בראשם נמצאת הקבוצה הדרוזית שבניה משרתים בצבא כתף אל כתף עם החיילים היהודים, ושיעור ההתנדבות שלהם ליחידות קרביות הוא הגדול ביותר מקרב כל הדתות והעדות בארץ. הבנות הדרוזיות פטורות משירות ביטחון, אך יש בהן המתנדבות לצה"ל ורבות יותר מתנדבות לשירות האזרחי, בו משרתים גם אלפי צעירים מוסלמים.
לאחרונה קמה קבוצת נוצרים המגדירה את עצמה כארמים וגם הם מתגייסים לצה"ל בלב ונפש. גם בדואים – שדתם היא מוסלמית – מתגייסים לצה"ל, ויש אפילו מוסלמים שאינם בדווים המשרתים בצה"ל כמתנדבים, על אף ההסתה והאיומים נגדם ומתוך הבנה כי זוהי חובתם להגן על המדינה בה הם חיים.
עם זאת, אסור לשכוח שיש בקרב המגזר הערבי גם שיעורי פשיעה גבוהים ואנשים שביצעו פיגועים נגד יהודים.ביניהם היו כאלה ששיתפו פעולה עם מחבלים במהלך האינתיפאדה השנייה (2003-2000) מתוך גישה אנטי ציונית, אנטי ישראלית ואנטי יהודית ברורה וחזקה.
אחרים תרמו מכספם לחיזוק ארגוני טרור כמו החמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, ויש כאלו שהזדהו עם מעשי הטרור נגד הציבור היהודי ומדינת ישראל. לדוגמה: גל השריפות שהציתו פלסטינים ביהודה ושומרון גלש גם לתחומי מדינת ישראל כשערבים אזרחי ישראל הלכו בעקבות אחיהם ועשו כמעשיהם. גם חלק ניכר מחברי הכנסת הערבים נוקטים לרוב בעמדה קיצונית, שלא תמיד מייצגת את עמדות רוב הציבור הערבי.
הגינות הדדית
המסקנה מכל האמור לעיל היא שתמונת האזרחים הערבים במדינת ישראל מורכבת ומסובכת. שאלת ההזדהות (ערבים / מוסלמים / פלסטינים / ישראלים) מסובכת שכן כולם אזרחי מדינת ישראל ונהנים מזכויות אזרח ומן החיים במדינה מתקדמת ומשגשגת, אך הזהות לא תמיד נובעת מתעודת הזהות.
בעתות רגיעה, כאשר מתנהלים חיים סבירים בין ישראל ושכניה הערבים ביהודה, שומרון ועזה, גם האווירה בקרב הערבים אזרחי ישראל רגועה. כאשר מתלהטת האווירה עם פיגועי טרור ותמונות הרוגים ופצועים מכסות את התקשורת, גם המתח בין ישראל ואזרחיה הערבים עולה.
היו בישראל בעבר מי שראו בערבים אזרחי ישראל גשר לעולם הערבי, אך חלום זה לא התגשם, שכן לאורך רוב שנות המדינה ראו בעולם הערבי את "ערביי 48" כבוגדים באומה הערבית, משתפי פעולה עם הציונים שלא מרדו בישראל.
היו מי שכינו אותם "ערב אלזיבדה" ("ערביי השמנת"): ערבים החיים במדינת רווחה דמוקרטית ושלווה, הנהנים משירותיה ומזדהים איתה. בשנים האחרונות יש בעולם הערבי הכרה שערבים אלו שבויים בעל כורחם במדינת ישראל ויש יותר פתיחות כלפיהם.
מדינת ישראל נוסדה כמדינה יהודית, אך היא צריכה לקבל בחפץ לב גם לא-יהודים שמביעים רצון אמיתי להיות אזרחים שומרי חוק, מועילים לחברה ומתונים בדעותיהם.
המדינה מצידה חייבת להיות הגונה עם אזרחיה הערבים, שכן ההמנון שלה ("נפש יהודי הומיה") איננו מבטא את מאווייהם, והדגל שלה עם מגן דוד איננו משוש נפשם.
אינני מתכוון לומר שעל ישראל לשנות את ההמנון והדגל, אבל בכל מה שקשור להקצאות ממשלתיות חייב להיות שוויון: תקציבים, פיתוח, כבישים, תעסוקה, אזורי תעשיה, בניין, פיתוח אזרחי ושילוב כלכלי – בכל אלו אסור שייווצר פער בין אזרחי ישראל היהודים והערבים. ההגינות ההדדית חייבת להיות בסיס התייחסות המדינה לאזרחיה הערבים שומרי החוק והסדר, ולהפך.
מה עם הבנייה הלא חוקית ? מה עם הפטור ממסים וארנונה? מה עם העבריינות המאורגנת נגד יהודים?
על הפיסקה האחרונה אני אחלוק עליך: אתה מצפה לשיוויון בתקציבים למגזר הערבי כאשר האמת היא ששיעור גביית הארנונה ביותר מדי יישובים שלהם נמוך במיוחד. זאת לא גזירה משמיים: במועצה המקומית חורה המצב השתפר פלאים בשנים האחרונות, למרות סכסוכי החמולות, והיא הגיעה להישגים נהדרים.על המדינה להיות נדיבה מעבר עם מיעוטים המתגייסים לצה"ל (בהתאם לאחוז הגיוס), אבל בגדול אין שום סיבה שנממן להם דה פקטו את המיסים העירוניים שלא נגבים ברוב הרשויות המקומיות שלהם באחוזים הנדרשים.
הפעם מאוכזב. מוטי קידר הפעם קשקש בגדול.
כיצד ניתן לצייר תמונת מצב של הציבור הערבי בישראל בלי לתת אחוזים?
כיצד ניתן לערבב בין כולם, ואפילו לכלול את הדרוזים עם הערביים? כל דרוזי שיקרא כתבה זו ירגיש פגוע עד עמקי נשמתו!
כיצד ניתן לדרוש ממנו גמישות על הדגל וההמנון, כשבאותו מאמר הוא מדגיש שישראל מקבלת אזרחים לא יהודים בתנאי שהם נאמנים לערכי מדינתנו היהודית? (אגב, עיון בהמנון של שאר האומות יעלה מסקנה ברורה שאין ההמנון שלנו יוצא דופן כלל, ובכל זאת אף מדינה בעולם המערבי לא מתגמשת עם ערבייה…)
כיצד ניתן לטעון שלקבוצה גדלה והולכת של ערביים יחס חיובי כלפי מדינת ישראל, כשאין להם שום ייצוג בכנסת? המפלגה הערבית המאוחדת לכל פלגיה אנטיציונית ואנטיישראלית ואנטייהודית!
בקיצור, שלא כדרכו, הפעם מוטי קידר שלח מאמר קשקושים והתייפייפות לציבור הערבי
צודק. לא מתאים לד"ר קידר.
מאמר מוזר. לא ברור איך הכותב הגיע למסקנה הזו על בסיס הדברים שהביא…
בנוסף לא נראה לי שיש דרוזים שיסכימו עם הכללתם כערבים. בין הדרוזים לערבים יש הסטוריה ארוכה של שפיכות דמים
יש מספיק מדינות ערביות ומוסלמיות ואין סיבה שערביי ישראל לא יאפשרו לישראל לחזק מדינה יהודית. הם יכולים לעבור כמה קילומטרים מזרחה או צפונה ולהמשיך את חייהם בתרבות ערבית מוסלמית. אנחנו מדינת כל תושביה אבל מיעוט לא יהודי צריך להיות מיעוט זניח. לא יכולה להיות רב תרבותיות בישראל כי זה איום על מדינת היהודים.
אם באמת הייתה לך הערכה למאמריו של קידר, לא היית מתבטא בצורה כזו. "קשקשת והתייפיפות". ויותר נראה שאתה מנסה לעשות מעשה "עזוב הכל תפוס קירזה..". כלומר לתת סיבה למי שאמור מבחינתך להעליב, לעשות כך.
הדרוזים מוגדרים בפי כל "ערבים דרוזים", כי הם משתייכים לחלק הערבי של האנושות, ולא יעזרו כיבוי מילים לשנות זאת. זאת כמובן מבלי להוריד מערכם וחלקם הגדול לתרומה למדינה ולפיתוחה.
ועוד הערה למרדכי קידר, להלן ציטוט מסוף המאמר: "אינני מתכוון לומר שעל ישראל לשנות את ההמנון והדגל, אבל בכל מה שקשור להקצאות ממשלתיות חייב להיות שוויון: תקציבים, פיתוח, כבישים, תעסוקה, אזורי תעשיה, בניין, פיתוח אזרחי ושילוב כלכלי – בכל אלו אסור שייווצר פער בין אזרחי ישראל היהודים והערבים. ההגינות ההדדית חייבת להיות בסיס התייחסות המדינה לאזרחיה הערבים שומרי החוק והסדר, ולהפך."
לדעתי, אי אפשר להאשים את המדינה באי פיתוח תשתיות בישובים הערביים, אא"כ מנכים להם את תקציבי הפיתוח ולוקחים את היוזמה בידיים. כי האחריות לפיתוח הוא על המועצות והעיריות, ולא על המדינה. והגיע באמת הזמן שיפסיקו להעלים עין משחיתות שלטונית ברשויות העירוניות במגזר הערבי לטובת רווחת האזרח הערבי
הערבים יצטרכו לעבור לירדן. התוהו ו ובוהו הנוכחי לא יימשך. זה קרקס חולני ולא מדינה כל עוד הפ פה. ירדן ועמאן בירתם.
אני בטוח שיש בקרב הערבים אלו שרוצים להתגייר. על המדינה לאפשר ולעודד זאת
אנחנו לא מיסיונרים, לנו לא מתאים לעודד או לכפות על מישהו להתגייר.
אם מישהו רוצה להיות יהודי הוא צריך לרצות בכל נפשו.
קראתי לא מעט מאמרים של קידר באכסניה זו, ובעוד מקומות, ביניהם גם האתר שבו קידר מציע משהו הזוי עוד יותר מהסכמי אוסלו.
ממה שהבנתי ממאמריו, קידר אינו ימין, אלא שמאל (מדינת כל אזרחיה) במסוה ימיני.
צר לי, אך הרושם שקיבלתי מקוראים רבים הוא שהם הולכים שולל אחר דבריו, ולא בודקים אותם לעומק.
רק אנקדוטה אחת מתוך מאמר זה, שכבר הוזכרה ע"י קוראים – ההכפפה של הערבים והדרוזים יחד תחת אותה הגדרה.
ולמי שרוצה שקט מהערבים בישראל, בכפר קאסם דאגו לכך בשנות ה-50. זו השיטה איתם.
האם המסקנה של כל הניתוח היא בסה"כ שצריך לא להפלות את הערבים בתקציבים? מישהו באמת חושב שזה מה שיביא לשינוי ביחסים בינינו? כנראה שיש אפילו אפליה מתקנת והעלמת עין. לא נראה שזה עוזר.
אני הייתי מציע:
1. להקטין את התקציבים של כוולם. ליברליזציה. ככה ערבי כמו יהודי לא יוכלו להתעלק על כסף של מישהו אחר ייפתחו אחריות אישית למצבים.
2. לחזק את שלטון החוק במניעת אלימות. רק ככה האחריות האישית שבסעיף 1 תתבטא ביצירת ערך לזולת ולא ברמאות וגניבה. יהיה יותר משתלם להועיל לסביבה. יהיה לא משתלם לא להועיל לאחר, וזה יהיה נכון ללא תלות בזכותו של האחר ערבי/יהודי.
3. להפסיק את ההפליה האמיתית כלפי הערבים – והיא הגבלה על רכישה חוקית של קרקעות. ליברליזציה של הקרקעות והדיור כמובן תועיל גם ליהודים שכן גם הם נפגעים תחת המצב הקיים. אבל הערבים נפגעים יותר. אז גם יהיה אפשר לבצע אכיפה שווה לחלוטין במגזר הערבי כמו ביהודי.
4. לא יזיק לדבר על שינוי הסמלים וההמנון כך שיכירו גם בערבייות, מבלי להקטין את המקום הנכבד של היהודייות הציונית. מה רע שהערבי ירגיש שמכירים בהווייתו?
ביום שמרדכי קידר כתב את המאמר הזה פרח מזכרונו כל הקטע של אי קיום החוק ואכיפתה נגד תושבי ישראל הערבים על כל העבירות בתחומי בניה ללא רשיון, על פשיעה בטרור חקלאי, על פשיעות בתחום ארגוני פשע ודמי חסות, על שטחי ישובים שהפכו מחוץ לתחום למשטרה, על נשיאה ואחזקת נשק בלתי חוקית בכל מושבותיהם, ועל השתתפות נציגיהם הכנסת אף שנשבעו אמונים למדינה ולחוקיה הם פועלים ומסיתים נגד קיומה של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית.
אין הרשימה לעיל מתיימרת לכלול את כל העבירות ואי נאמנותם ושאיפותיהם של רוב רובם של הערבים תושבי ישראל כפי שהם גילו את נאמנותם לרשימה הערבית המאוחדת בבחירתם בה לכנסת שמצעה היא חיסול קיומה של מדינת ישראל.
ואידך זיל גמור.
ד״ר מרדכי קידר,אינך חושב שהגיע הזמן שהאזרחים הערבים תושבי ישראל יחשבו מחדש על יחסיהם אל המדינה (ישראל!) וליהודים בכלל?
הא בהא תליא.
חוץ מתיאור הקבוצות השונות בקרב המיעוטים לא הבנתי מה החשיבה מחדש? בעצם כל הכתבה מסתכמת באמירה יבשה על חלוקה הוגנת של כספי מיסים, תוך הנחה מובלעת שאין כך הדבר היום. אני חושב שחייבת להיות זיקה בין הקצאת המשאבים לבין הגבייה בפועל (כספי ארנונה ומיסים). כל כל חריגה מהזיקה הזו מעודדת גורמים שליליים בקרב החברה (לא רק הערבית), וסופה שתפעל כחרב פיפיות
מאמר שמתאר יפה את הקונפליקט של היהודים כלפי הערבים וההפך.
לדעתי עלינו לדרוש הרבה יותר מערביי ישראל וכתמורה לשנות את מוקדי הזהות של המדינה.
כלומר לדרוש החזרת נשק בלתי חוקי,חוסר סבלנות כלפי בניה בלתי חוקית
וטיפול מהיר ואפקטיבי בכול צורות האלימות ועבריינות.
לא לתת יותר אישורי בניה אלא לתת תוכנית מתאר לבניית שכונות חדשות לצעירים.
בהמשך מעבר לשיטת הקנטונים בחירות אזוריות. יצירת פדרציה של אזורי בחירה.
כבר אמר מי שאמר, שהבעיה של ערביי ישראל היא, ש-98% אחוז מהם מוציאים שם רע לכל השאר.
השוואת התקציבים והשקעות הפיתוח של מדינת ישראל באזרחים הערביים צריכה לבוא בד בבד עם התחיבות שלהם כלפי מדינת ישראל והתחייבות לעבוד איתה ולא נגדה, וכל מקום שתומך במפלגה ערבית שאינה רואה במדינת ישראל דבר חיובי אנחנו לא צריכים להשקיע בו.. בשביל מה לתת להם הנאה על חשבוננו הרי הם רוצים באובדננו.
וכל זה חוץ מהשאלה הכללית האם בכלל טוב לנו להשאיר פה כמות נכבדת של ערבים ואולי עדיף בכלל לעודד אותם להגר החוצה בצורה נעימה וטובה כמובן.. לכן הכדאיות בהשקעה בתשתיות שלהם אינה ברורה.
אני קורא את מרבית התגובות פה ולצערי הן ממש ילדותיות. כל עוד ד"ר קידר הולם בתרבות הערבית (בצדק) ומתעמת עם בטלוויזיה עם אישי ציבור ערבים הכל מוחאים לו כפיים. כי זה נוח, כי זה קל וכי ממש נעים לומר מה רע איתם ולמה לא צריך לנסות וליצור גשר כלשהו.
אז נכון, יש המון בעיות בין הציבורים השונים אבל בבסיסו של עניין זו שאלה של איך מקדמים שיגרה שבה כל הציבורים יכולים לחיות ביחד. אפשר להצביע על הבעיות בחברה הערבית ולהתבצר או לחשוב על דרך שבה מקרבים אותם לדמוקרטיה הישראלית ולתרבות שמשלבת מזרח ומערב. לחשוב ש 20% מתושבי המדינה פשוט יעלמו או ינטשו את התרבות שלהם לחלוטין היא לא פחות מנאיבית. ד"ר קידר מציע פתרון שהוא לא מושלם אבל מציע משהו שמקדם את האינטרס הישראלי.
בגץ אחראי לכל הרע והרוע בחברה.
מרחם על פושעים עבריני רכוש בעיקר ערבים
מרחם על פושעים עבריני בנייה בעיקר ערבים
מרחם מחבלים ומוע הריסת בתים
מרחם מחבלים ודואג לתנאי בית מלון בכלא
מתאכזר ליהודים שומרי חוק ובקלות הורס את בתיהם ומגרשם מביתם
מתאכזר לחיילים ומפקיר אותם על ידי פסילת נוהל שכן
מי שרוצה שיהיה פה טוב יש לטפל בראש הרוע. הרוע והשנאה נמצאים בבגץ
מי לדעתך בוחר ברשימה המשותפת לחיסולנו? מנטרות ריקות ומנותקות מהמציאות לא יועילו לאיש.
זה רמיה שוד גניבת קרקעות ואי תשלום ארנונה וחליבת ביטוח לאומי. די לרחם על אכזרים. מקומם כלל לא בינינו אלא עם אחיהם הערבים כמותם.
רק טרנספר!!! בלי זה נמשיך להירצח בארץ הזו כי כול מה שמעניין את המוסלמים זה לטבוח ביהודים ולגנוב מהם.
חובה להגביר את העליה לארץ.את בני המנשה.את יהודי אתיופיה.ולסייע לכל קהילה של אנוסים או מתייהדים.ולחפש את היהודים האבודים.ולהפוך כל אבן ולשכנע יהודים מכל העולם לעלות ארצה.ולפזרם ברחבי הארץ רק הגדלת האוכלוסיה היהודית תבטיח מדינה יהודית.
אין צורך בכך. יש בארץ ליהודים מספיק ביציות וזרעים כדי להתרבות ובגדול.
לא הבנתי מדוע אם מדינת ישראל נוסדה כמדינה יהודית, היא צריכה (!) לקבל בחפץ לב גם לא-יהודים. לקבל, מחוסר ברירה כי הם כבר כאן, מילא. אבל בחפץ לב? והרי הם אויב מוצהר, ככלל,גם אם כפרטים יש אחרים. לכן, התנאי – הבעת רצון אמיתי(איך בודקים?) להיות אזרחים שומרי חוק, אינו לעניין. למדתי מד"ר מרדכי קידר שהאסלאם לא יכול, בהגדרה, לקבל שלטון שאינו שלו, וכל אדמת העולם חייבת להיכבש על ידו, בוודאי אדמה שכבר הייתה בידיו ושוב איננה. אם כך, כיצד יהיו מאמיניו מועילים לחברה המעורבת- יהודים/ערבים, ועוד מתונים בדעותיהם? היות הגונים עם ערבים מוסלמים, שבלשון המעטה מדינת יהודים אינה מבטאת את מאווייהם לפי דברי קידר,ובלשון מציאותית הם אויביה, פירושו כניעה לאויב. לפי ד"ר קידר, אם לא שינה משהו בדעתו, כל הגינות מערבית, מתפרשת אצל המוסלמים ככניעה שאת פירותיה אנחנו אוכלים כבר עשרות שנים. גם את האזרחים הערבים של היום, חשוב היה להעביר לסטטוס של תושבים בלבד. שאם לא, הם יהיו (והיו) מי שיחליטו בכנסת מיהו יהודי, יחליטו שהסכם כמו אוסלו הוא טוב לערבים, ויצביעו עבור שתי מדינות לשני עמים, בתוכם ה"עם" הפלסטיני, ועוד ועוד. אני תמהה על ד"ר קידר שלא הסיק מדבריו שלו כל הימים, את המסקנות הללו.
האיסלם דת הכובשים הנאלחת לא באה לחיות עם ולצד אף אחד. איך זה שכתבת כל כך הרבה מלל על דבר שלא יכול להיות? מה קרה לך קידר?
הכל נכון. יש ערבים שמבסוטים מהחיים פה ותורמים למדינה. השאלה מה יקרה ברגע שהם ירגישו שהם יותר חזקים מאתנו. זה יהיה רגע המבחן ליחסים בין העמים.
ד"ר קידר צודק וחבל שפספסו את העיקר. הוא לא פחות ציוני ממני או משאר המגיבים.
ערביי ישראל חיזקו את הזהות הפלסטינית עם האינתפאדה הראשונה והסכמי אוסלו. מאז ועד היום, של הרשות הפלסטינית ותעמולת השקרים שהיא מפיצה ברחבי הליברלים בחו"ל והשמאל הישראלי אחראים באופן ישיר להתחזקות המוטיבים הפלסטינים והאנטי-ישראלים בקרב שכבות וחמולות שונות. הדרוזים יחד עם הנוצרים וחלק גדל של ערבים צעירים רואים את עצמם, במיוחד לנוכח האביב הערבי כישראלים לכל דבר. הגיוס המסורתי דרך הפחדות ואיומים (להבות הגיהנום וצחוק השטן) לאסלאם פחות יעיל בדור שמחובר 24/7 לאינטרנט. לכן הפתרון הגדול, לסכסוך הערבי-יהודי שהסמולנים בויקפדיה שיבשו במכוון לסכסוך הפלסטיני-ישראלי מורכב מכמה דרכי פעולה שיש שיראו סתירה ביניהם אך אין כל סתירה.
1. חיסול הרשות הפלסטינית. באין תקציבים ותמיכה אמיתית התעמולה האנטישמית והחינוך הגזעני שהתקיימו הודות לכספים מישראל וממדינות מערביות בעיקר (!) ינמיכו משמעותית את גובה הלהבות והזיקה לעם הממוצא.
2. סיפוח של כל יהודה ושומרון והקמת מנהיגות מקומית, ברמת החמולה של הכפר והעיר בדיוק כפי שהיה ועדיין, במשך מאות שנים.
3. עידוד הגירה של צעירים מיהודה ושומרון מישראל.
4. הגדלת המאמצים לשלב את ערביי ישראל ויהודה ושומרון שבחרו להשאר בחברה הישראלית.
5.נקיטת יד ברזל כולל גירוש משפחות נגד פעילי טרור ומסיתים אנטישמיים.
סעיף 4 לבדו, חסר טעם, כי רק מהלך כולל וגדול יכול להביא לשינוי.
מדוע למהלך יש סיכוי?
א. ללא רשות פלסטינית, והתמוטטות חזון הרס ישראל ע"י הקמת מדינת טרור (שלא יכול להתקיים כלכלית ללא ישראל) לא יהיה טרור ביהודה ושומרון. החמאס חלש ובשליטה ישראלית העניין הבטחוני בשליטה ובקלות.
ב. לאחר הסתלקותו של עבאס שמשמש למעשה כמנהיג הלגיטימי האחרון מהמפה הפוליטית, אין לחזון המדינה הפלסטינית סיכוי להתממש. רבים מתושבי יהודה ושומרון לא מעוניינים במדינת חמאס או פתח, הם רוצים לחיות תחת שלטון ישראלי.
ג. סעודיה ומצרים שזקוקות לישראל בשל אינטרנסים בטחוניים ובשל הסלידה שהתפתחה בעולם הערבי מהמסכנות הפלסטינית אף אחד לא יצייץ. הם צריכים אותנו הרבה יותר משאנחנו אותם.
ד. ירדן תקלוט פליטים ומהגרים תמורת סיוע ותקציב. לא תקלוט- לא תהייה ירדן.
ה. אנחנו נמצאים בעידן טראמפ ולשם שינוי אפשר לצפות לתמיכה למהלך שכזה. הסיבה פשוטה- המהלך ייטיב מבחינה הומאנית עם האוכלוסיה הפלסטינית והיהודית ובא הקץ למחסומים והאנטישמיות הג'יהאדיסטית.
ו. צריך לזכור שתמיכת המערב בערבים נובעת בגלל נפט והאמריקאים כבר לא חייבים את הנפט הערבי. הלחץ הערבי לא קיים כי כל שליטי המדינות הערביות- כולם (!) זקוקים נואשות לסיוע, שיקום והגנה מפני איראן וחבורות הטרור.
בשורה התחתונה עם סיום המהלך יישארו ביהודה ושומרון כ 50-70% מהתושבים והשאר יעזבו וימשיכו בחייהם באירופה וקנדה שמשוועות לכוח אדם צעיר זול וחרוץ-ומוכנות לשלם והרבה. מי שיישאר יעבוד בישראל ויחיה ברווחה בדיוק כמו ערביי הגליל. תנופת הפיתוח והתמריץ לכלכלה הישראלית יאזנו את תשלומי הביטוח הלאומי וההשקעה במגזר.
הרייך השלישי חוסל תוך 6 שנים
הטרור האסלאמים שורד כבר 1400 שנה בגלל הונאת הדו קיום
ככה הם הצליחו להשיג 22 מדינות לעם אחד
קראתי את המאמר הזה עכשיו בערוץ 7.בעצם,לא מדויק. לא כל הכתוב כאן נכתב שם. אני מקווה שהפיסקה החסרה שם, נשקלה שוב ולכן הוסרה. וזאת הפיסקה: "מדינת ישראל נוסדה כמדינה יהודית, אך היא צריכה לקבל בחפץ לב גם לא-יהודים שמביעים רצון אמיתי להיות אזרחים שומרי חוק, מועילים לחברה ומתונים בדעותיהם".
מר קדר
עמים לא נועדו להתערבב. בשוליים כן ניתן לאפשר אחוזים בודדים. הם כבר עכשיו 20 אחוז ולא מקבלים את חוקי ההתנהגות והחוק שלנו.
מטרתנו צריכה להיות לגרום להם לעזוב. אם יהיה להם טוב כאן, הם ימשכו לכאן (ולו עי הסתננות) מוסלמים נוספים.
תחשוב איזה כיף אם היינו יכולים להשקיע בעם שלנו ולא במלחמות כל הזמן.
שהם ישקיעו בעם שלהם, במדינה הפלשתינית ששמה ירדן וברצועת עזה.
מיהודה ושומרון – OUT
ערביי ישראל בוחרים רובם ככולם ברשימה המשותפת, מדובר בתנועה המביעה תמיכה גורפת במחבלים ואני מציע לראות את כל מי שבוחר בה כתומך במחבלים!!! אני הייתי מצפה מאזרחים שרוצים לחיות כאן לצאת לרחובות באום אל פחם אחרי הלווית המחבל ולהוכיח שלא כולם תומכים בטרור, ביום שזה יקרה תהיה תקווה לדו קיום, עד אז אני מציע להסתכל למציאות בעיניים…
דר קידר כאדם שמעריך אותך ומסכים עם רוב דעותיך כאן אני חולק עליך ועוד יותר מתפלא הרי אתה איש שומר מצוות אינך יודע מה אומר התנך על להוריד גויים מהארץ אינך שם על ליבך ציווי פשוט ויותר מכך את התוצאה במידה וציווי זה לא יעשה . למעשה מה שקורה היום וזה לא משנה אם משרתים בצבא או לא גם השרות בצהל הוא לא מאהבת העם היהודי והגנתו אלא אינטרס של ההנהגה בכדי לקבל כל מיני הטבות הכרות ממנהיגי המדינה . והמדינה מצידה נותנת להם הרבה יותר ממה שכל צעיר יהודי ששירת בצבא מקבל . צריך לטרנספר את כולם בלי הבדל רק לעשות את זה בחכמה נכון שזה נשמע לא ריאלי אבל גם חומת סין לא הייתה ריאלית לפני שבנו אותה .