על אף ההרס האדיר ברצועה, האימאמים המסיתים, הבנקים והרשויות המקומיות עדיין פעילים ברצועה ומשמרים את שליטת החמאס
"מיטוט שלטון חמאס והשמדת יכולותיו הצבאיות והשלטוניות" – זה היעד אותו הציבה ממשלת ישראל בשבוע הראשון של המלחמה בעזה. יעד חלקי ביותר אבל גם יעד זה למרבה הצער רחוק ממימוש. אכן פגענו ביכולות הצבאיות של החמאס פגיעה קשה אבל מיטוט זה לא, אפילו לא פגיעה ברוב הכוח. בהיעדר שליטה מלאה בשטח מיטוט איננו אפשרי, כיון שאי אפשר לנצח לוחמת גרילה מקרב אוכלוסייה שכולה חמאסית, כשאתה לא שולט בה ובשטח. אבל בואו נניח לרגע ליכולות הצבאיות. היעד הרי כולל גם מיטוט הזרוע השלטונית. אותו מנגנון שטני שטיפח למשך שנים את התשתית הארגונית, הכלכלית, החברתית והחינוכית שחרתה על דגלה את השמדת ישראל. זה שגייס והכשיר עשרות אלפי מרצחים וזה שגם ימשיך לעשות זאת, אם לא יושמד.
המנגנון הזה על כל זרועותיו חי ומתפקד נכון לעכשיו ללא פגע. לא נפלה שערה מראשי השלטון, ראשי התעמולה, מנהלי הרכש ותעשיית הנשק, האימאמים המסיתים וראשי מערכת החינוך לרצח ולאונס. כולם אנשי חמאס, שותפים בכירים לטבח ההמוני והגדול ביותר מאז השואה. לטענת מערכת הביטחון רבים מהם הופללו ע"י המחלקה לדין בינ"ל בצה"ל ומועמדים לחיסול, אבל בפועל הם נעים בחופשיות ברחובות חאן יונס, עזה ורפיח. ולא רק את אנשי המפתח, גם את התשתית השלטונית לא הרסנו. לא את החברות שנמצאות בשליטת חמאס אפילו לא את אלו שעוסקות בכריית מנהרות, את העסקים הגדולים בבעלות אנשי החמאס שהרצועה מלאה בהם, את הבנקים שבשליטתם, המסגדים, העיריות החמאסיות והרשימה ארוכה מידיי מכדי להחמיץ אותה. קשה להימלט מהקביעה כי בנק המטרות האזרחי איננו חלק מתוכנית הפעולה של צה"ל בחצי השנה האחרונה.
בהקשר הזה אנחנו בנקודת זמן קריטית. כי המגמה של המבצע בעזה ברורה. מה שכנראה צפוי לנו בקרוב אלו פשיטות אינטנסיביות ברפיח למשך חודשים ספורים, שבסיומן יוכרז סיום המלחמה ויציאת רוב הכוחות מעזה, כך שגם בגבול הצפון יהיה ניתן להשיב את התושבים משני צידי הגבול לבתיהם, תוך הבנות עם חיזבאללה בחסות בינ"ל. יום אחר כך יוכרז על שיקום הרצועה. ואם השיקום יתבצע בפועל ע"י החמאס הוא יכלול את ההכנות ל-7.10 הבא.
לכן, כדי שמבצע חרבות ברזל על מחיר הדמים הנורא שלו יביא לשינוי מהותי כלשהוא ולא יצטרף לרשימת סבבי הלחימה, צה"ל צריך לממש את ההנחיה שניתנה לו ולגדוע את מערך השלטון האזרחי של החמאס, לחסל את ראשיו, להוציא צווי מעצר המוניים לפקידיו ולפרק את התשתיות והמנגנונים האזרחיים.
לטעמי, המסקנה המתבקשת מה-7.10 היא שליטה ישראלית מלאה, כיוון שאף אחד לא יעשה את העבודה שבאמת נדרשת במקומנו. אבל גם אליבא דאלו המסתפקים בניהול זמני של ארגונים בינ"ל או מייחלים לכוח אזרחי אחר בעתיד, הסיכוי היחיד לכך הוא יישום מלא של ההחלטה למיטוט היכולות השלטוניות של החמאס, כאן ועכשיו.
