ככה לא זוכרים את השואה

הנשיא ביידן השמיע את כל המילים הנכונות בטקס יום השואה. "משמעות הביטוי 'לעולם לא עוד' עבורי היא פשוטה – משמעותו היא לעולם לא לשכוח", אמר השבוע. "הנה אנו, 75 שנים מאוחר יותר, אך גם שבעה וחצי חודשים (לאחר ה-7.10) ונראה כי אנשים עדיין שוכחים". כאשר פירט את פשעי חמאס ואת אחריות ארגון הטרור למלחמה, הנשיא סיכם: "אני לא שכחתי".

האמנם? באותו היום ממש אתר 'פוליטיקו' דיווח כי "ממשל ביידן משהה משלוחים של שני סוגי פצצות מדויקות תוצרת בואינג", במטרה לשלוח "מסר מדיני לישראל". על פי הדיווח, הבית הלבן "למעשה פועל" כדי למנוע מישראל את האמצעים להביס את פושעי ה-7.10.

לפי דיווחים אחרים, בין סוגי התחמושת אשר כבר היו מוכנים להישלח ישראל ומשלוחם עוכב, היו פצצות SDB המיועדות לפגיעה כירורגית במטרות איכות, בנוסף למערכת 'ברד כבד' ההופכת פצצות רגילות לפצצות חכמות, תחמושת לטנקים וחימושי מרגמות.

העיכוב היה פוליטי גרידא, עוד הוכחה למילותיו הריקות של הנשיא. איזו משמעות יש להצהרות כמו "אסור לנו להעניק מקלט בטוח לשנאה" מול מחיאות כפיים מנומסות ביום השואה, כאשר הנשיא בפועל מתעקש להעניק לחמאס מקלט בטוח ברפיח?

ביידן ואנשיו מאשימים את ישראל בכך שאינה נוקטת בגישה זהירה יותר בעזה. אך בכך שהוא מונע ממנה חימוש מדויק, ברור שהמטרה אינה לשנות את האופן בו צה"ל נלחם או לשפר את הדיוק בפגיעות במטרה. המטרה היא לעצור כליל את ישראל מלהילחם בחמאס. התוצאה העגומה עלולה לאלץ את ישראל להסתמך יותר על פצצות שאינן מונחות, מה שיגרום נזק רב יותר לבלתי-מעורבים.

זו רק הדוגמה האחרונה למדיניות החוץ המבולבלת של ביידן. הנשיא צדק בכך שזיהה "נסיקה באנטישמיות באמריקה וברחבי העולם", והגינוי שסיפק לפרעות האנטי-ישראליות בקמפוסים היה חשוב. "התקפות אלימות והרס של רכוש אינם מחאות שלוות", הוא הוסיף. "זה מנוגד לחוק".

כאן הנשיא צודק, וכאן בדיוק הוא היה אמור להצביע על האשמים. ארגונים כמו 'סטודנטים למען צדק בפלסטין' (SJP), שפעיליה הובילו את הקמת מתחמי האוהלים בשטח האוניברסיטאות וחלקם הגדירו את ה-7.10 "ניצחון היסטורי עבור ההתנגדות הפלסטינית". באוניברסיטת קולומביה למשל, פעילי SJP הכריזו כבר בתשעה באוקטובר והרבה לפני שצה"ל יצא למבצע בעזה "סולידריות מלאה עם ההתנגדות הפלסטינית", ושיבחו את מתקפת חמאס "ההיסטורית" שהתבצעה לדבריהם "נגד כל הסיכויים".

עבור רבים במערב משמעות זיכרון השואה היא הזדהות עם כאב העם היהודי. בישראל רבים מדגישים גם את פן הגבורה וההתנגדות היהודים מול אויביהם, בדיוק הפן תחתיו ביידן חותר כאשר הוא מציע מילים מנחמות בעודו מעכב את הנשק לו ישראל זקוקה כדי להכניע את חמאס.

גרסה מלאה של הטור ראתה אור ב-Wall Street Journal. אנו מודים למערכת על האישור לתרגמו ולפרסמו.