לשכת עורכי הדין הפכה לסניף של המחאה

הכנס השנתי של לשכת עורכי הדין באילת היה פעם במה מכובדת לשיח ודיון, אלא שארגוני המחאה והאליטה המשפטית החליטו השנה להפוך אותו למפגן של חוסר אחריות

עמית בכר נואם בפתיחת היום השני לכנס. צילום מסך מתוך השידור החי של לשכת עורכי הדין ביוטיוב

בימים רגילים, הכנס השנתי של לשכת עורכי הדין (שנערך בימים אלה באילת) מעניין רק אנשים מסוימים: עורכי הדין שמשתתפים בכנס ולרוב נושאים בטייטלים מפוצצים שאין מאחוריהם דבר מלבד יוקרה מדומה (כמה משנים וסגנים יש לראש הלשכה וליושבי ראש המחוזות?) ואת העיתונאים ואנשי התקשורת שמוזמנים להנחות את הפאנלים וזוכים לקבל על חשבון לשכת עורכי הדין טיסה וחדר במלון באילת.

אבל מאז שגופי המחאה גילו את הכוח הטמון בלשכת עורכי הדין; הן בוועדה לבחירת שופטים והן בתקציב הלשכה (שעומד על עשרות מיליוני שקלים בשנה) הפך הגוף הזה לאטרקטיבי והכנסים שהוא מארגן הפכו לכלי בשירות התקשורת.

בטקס פתיחת הכנס שנערך שלשום (יום ב') נשאו דברים עו"ד עמית בכר – ראש לשכת עורכי הדין, כב' השופט עוזי פוגלמן – מ"מ נשיא בית-המשפט העליון, עוה"ד גלי בהרב-מיארה, היועצת המשפטית לממשלה (שנראה שהסבה את תפקידה ליועצת המשפטית נגד הממשלה) והאלופה יפעת תומר-ירושלמי – הפרקליטה הצבאית הראשית. שר המשפטים יריב לוין נעדר מהכנס וספק אם בכלל הוזמן. בהמשך, ראיין העיתונאי נטעאל בנדל את פרופ' אביחי מנדלבליט, מי ששימש בעבר הן כיועץ המשפטי לממשלה וקודם לכן כפרקליט הצבאי הראשי.

באופן לא מפתיע – הדוברים עשו שימוש בבמה שניתנה להם כדי להמשיך להתנגח בממשלה וללבות את ארגוני המחאה.

עו"ד בכר שהפך להיות אחד מנערי הפוסטר של המחאה כבר כשעמד על הבמה בקפלן ומימן (על-חשבון דמי החבר שמשלמים עורכי הדין) קמפיינים נגד הרפורמה המשפטית ונגד ביטול עילת הסבירות, קרא לפיטורי השר לביטחון לאומי איתמר בן-גביר ש"לבושתנו הוא שר בממשלת ישראל" לאחר שהצהיר שהוא רוצה להתיישב בעזה. ציבור גדול במדינת ישראל, במיוחד תומכיו של השר בן-גביר, מייחל להתיישבות יהודית מחודשת בגוש קטיף, אבל בכר סבור שמדובר ב"דברי בלע". הם הרי לא מתיישבים עם הרעיון האמריקאי לתת פרס לטרור ולהקים מדינה פלסטינית.

כאשר אחד מעורכי הדין התעמת עם בכר באולם ואמר שהוא לא מייצג אותו, שלף בכר את הקלף הקבוע -ניצחונו בבחירות לראשות לשכת עורכי הדין. מתברר שניצחון בבחירות ללשכה הוא לב לבה של הדמוקרטיה, אבל ניצחון בבחירות לכנסת – קצת פחות. הרוב קובע רק כשהוא נמצא בצד של האנשים האחרים.

עוה"ד בהרב-מיארה דיברה, כהרגלה, על חשיבות השמירה על מעמדו של הייעוץ המשפטי. צריך לזכור שבעיני היועמ"שית מעמדו של הייעוץ המשפטי הינו לנהל דה-פקטו את המדינה. כל החלטה של הממשלה או של אחד השרים, בכל עניין, זוכה להתערבות, התנגדות וסיכול אם היא לא משרתת את האג'נדה של מי שמתיימרת לנהל את המדינה, למרות שאף אחד לא בחר בה. הוכחה נוספת לכך קיבלנו כאשר היועמ"שית התערבה, שוב, בהחלטת השר בן-גביר לזמן את מפכ"ל המשטרה לשימוע (אותו מפכ"ל שוועדת החקירה הממלכתית לאסון מירון המליצה על הדחתו).

מלבד הדברים הצפויים, ביקרה היועמ"שית את דחיית ההצעה להכניס לפקודת המשטרה כי "חובת המשטרה לפעול בממלכתיות" – עובדה שחייבת להדאיג כל אזרח. אלא שהממלכתיות, כך נראה, נעצרת בעבודת המשטרה. כאשר מדובר במחאה, אמרה היועמ"שית רק לפני כשנה ש"אין מחאה אפקטיבית בלי הטרדה והפרעה לסדר הציבורי".

במילים אחרות: אם אתם שוטרים – תנהגו בממלכתיות. אם אתם אזרחים – תשרפו את המדינה, תרתי משמע (אבל רק אם אתם "אנשים אחרים" מהצד הנכון של הפוזיציה).

השופט פוגלמן, מ"מ נשיא ביהמ"ש העליון, ניצל את ההזדמנות כדי לדבר על מה שהוא כינה "מתקפות אישיות בלתי-לגיטימיות כלפי שופטים בישראל, בעקבות החלטות שיפוטיות שנתנו בהליכים משפטיים". את דבריו הוא כיוון לביקורת שנשמעה עלפי השופטת שרון לארי-בבלי בעקבות החלטתה לשחרר ממעצר מפגינים המשתייכים לארגון "אחים לנשק" ואשר על-פי הנטען, במהלך הדיון אמרה כי "אנשים כאלה לא אמורים לבלות במעצר" (אנשים אחרים, כבר אמרנו?).

מוטב היה אילו השופט פוגלמן היה מקדיש את הביקורת שלו דווקא כלפי שופטים שמערבים את האג'נדות הפוליטיות שלהם בהחלטות ובפסקי הדין שהם נותנים, באופן שישקף את עקרון השוויון בפני החוק, ולא באופן הממחיש שבמדינת ישראל קיימות שתי מערכות חוקים נפרדות.

אגב, לא זכור לי שהשופט פוגלמן התייצב לצידם של שופטי בית-המשפט המחוזי בירושלים שהמליצו לפרקליטות לחזור בה מכתב האישום בתיק 4000 (תיק השוחד נגד רה"מ נתניהו) והיו נתונים תחת מתקפה אישית, גם מצד עיתונאים.

אם לא די במקהלת הביקורת נגד הממשלה, ניתן היה לצפות שדווקא בשעת מלחמה יתייצבו ראשי מערכת המשפט לצדה של המדינה ולצידו של צבא ההגנה לישראל, במיוחד במציאות שבה מדינת ישראל נאלצת להתמודד עם הליכים משפטיים מופרכים בבית-הדין הבינלאומי בהאג.

אלא שגם בעניין הזה נשמעו מספר התבטאויות שגורמות נזק למדינת ישראל ומחלישות אותה, בעיקר מול האויבים שלה. תחילה, של השופט פוגלמן שהתייחס לעצמאותה של הרשות השופטת וטען שמלכתחילה היא "אינה מלאה ואינה שלמה". מי שעומד בראש הרשות השופטת שנטלה לעצמה סמכויות שאינן קיימות בחוק (למשל, לבטל חוקי יסוד) ושדרסה ברגל גסה את עקרון הפרדת הרשויות, טוען כי הרשות השופטת איננה לגמרי עצמאית, וזה דווקא בימים שבג"צ אמור לשמש כשכפ"צ, כפי שטענה הנשיאה בדימוס חיות.

הפרקליטה הצבאית הראשית חשפה כי כ- 70 חקירות מצ"ח נפתחו מתחילת המלחמה של אירועים חריגים כביזה, אלימות ומוות של עצורים עזתים. נראה שהאלופה תומר-ירושלמי ניסתה לאותת להאג שצה"ל פועל בצורה עצמאית ומקצועית, גם במישור המשפטי, גם אם דבריה נועדו להלך אימים על לוחמי צה"ל שמחרפים נפשם למען המדינה.

ואחרי כל הדברים האלה, הגיע היועמ"ש והפצ"ר לשעבר מנדלבליט ושיגר פצצה שגם "כיפת ברזל" לא יכלה ליירט כשאמר שהצווים הראשוניים שהוציא בית-הדין הבינלאומי בהאג היו נכונים, כשהוא הדגיש שהוא יודע "שזה מרגיז אנשים כשאני אומר את זה". הדברים הללו לא רק מרגיזים. הדברים הללו פוגעים בביטחון המדינה.

אם מנדלבליט סבור בעצמו שהצווים שניתנו היו נכונים, כיצד ניתן לצפות שבית-הדין ייתן החלטות שמאמצות את עמדתה של מדינת ישראל? נראה שבמקום להגן על האינטרסים של מדינת ישראל, בחר מנדלבליט לסייע, בזמן מלחמה, דווקא לאויב.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

6 תגובות למאמר

  1. לא רק שהשכפ"צ לא מגן על החיילים, אלא שהשכפ"צ גם תוקף את החיילים.

  2. הזיזו לכם את הגבינה ואתה נלחץ?
    כל מילה שהיא כתבה אמת לאמיתה, אתם לא מקבלים את החלטת העם בבחירות דמוקרטיות, תעשו הכל כדי שהשליטה שלכם גוש השמאל יחזור לשלוט במדינה, פשוט להיגעל מההשוואות שלך , אבל לא נורא, תמשיכו עוד הרבה שנים להסתכל מספספלי האופוזיציה, וכן לשכת עורכי הדין וחבר מרעיו גוף פוליטי שמאלני קיצוני, משועממים

  3. אכן,

    תודה שהקדשתך מזמנך, להוכיח מה פאשיסט יכתוב.

    עכשיו באמת נוכל להשוות בין ציטוטים מדויקים ודעה מנומקת לוגית ע"ב ציטוטים אלה בדבריה של תמר ארבל, לבין קללות ופולחן אישיות עיוור בדבריך.

    עם כשרון הדגמה כזה, באמת לא השארת לאף אחד ספק – כיצד אתה יודע באופן כה מדויק, מה פאשיסט עם ספינים ריקים היה עושה.

  4. א.מיארה לא רק שלא דורשת מאזרחים לנהוג בממלכתיות אחא גם לא מעצמה כשמדובר על כבוד הממשלה.
    ב. מתלונן על עצמאות לא שלמה הוא למעשה עירער על עקרון הבלמים והאיזונים. מדובר על תקדים חדש ומסוכן. מדהים אותי שזה עבר בשתיקה כזו מצד הימין.