דעה: לא מנהיג, לא ממלכתי

בני גנץ, יו"ר "המחנה הממלכתי", התייצב מול המצלמות באמצע מאבק קיומי של מדינת ישראל ונטש  את האלונקה אותה הבטיח לסחוב. פרישתו מממשלת החירום ובכללה מקבינט המלחמה היא צעד כמעט בלתי נתפס בחוסר האחריות שבו עבור מי שהיה חלק ממערכת הביטחון בעשרות השנים האחרונות.

איתו יפרוש חברו למפלגה, גדי אייזנקוט, אף הוא רמטכ"ל לשעבר ששכח כנראה מה קורה לאלונקה ששניים מנושאיה נוטשים אותה. צריך רק לקוות שהם נשאו אותה בשתי פינות אלכסוניות כדי שניתן יהיה להמשיך ולשאת אותה ביציבות אך ספק אם טרחו לוודא זאת.

נדמה כי אין אדם שהאשים יותר את ראש הממשלה נתניהו בנקיטת צעדים מתוך שיקולים פוליטיים מאשר בני גנץ שמבצע כעת את המהלך הנוכחי יותר מכל מטעמים פוליטיים לאחר שהביט בירידה בסקרים.

נאומו של גנץ היה חסר אחריות בכך שנסך חוסר ביטחון מסוכן בקרב העם והנמיך את רוחו בשעתו הקשה. גנץ מבקש לבטל את אמון העם במנהיגיו כאשר הוא מכנה את הממשלה אותה הוא עוזב "ממשלה רעה". הוא טוען כי הצטרף אליה משום הצורך באחדות ובגיבוי "כמו אוויר לנשימה", ובכן, הצורך הזה לא נעלם ואף התעצם.

האמירה החמורה ביותר של גנץ מייחסת לראש הממשלה נתניהו ולשותפיו "החלטות אסטרטגיות גורליות שנתקלות בהססנות ובדחיינות משיקולים פוליטיים".

במילים אחרות, אומר גנץ כי חיילים נשלחים אל שדה הקרב ולעיתים אל מותם, מתוך רצונו של נתניהו להישאר על כסאו. שמשפחות הופכות לשכולות ולוחמים נפגעים פגיעות אנושות בגופם ובנפשם כדי לשמור על יציבות הקואליציה, שחטופים וחטופות עוברים ייסורי גיהינום רק כי נתניהו רוצה להיות ראש הממשלה. אין האשמה קשה מזו.

ממשיך גנץ וטוען כי לנגד עיניו עומדת טובתה של מדינת ישראל אך בוחר לעשות צעד שאינו מסייע לה במאמץ המלחמתי להכרעת החמאס ולהשבת החטופים. יש שיאמרו שפרישתם של גנץ ושל אייזנקוט תשפר את ההתנהלות הצבאית באופן משמעותי, אם אכן יהיה כך הרי שהתנהלותם בקבינט המלחמה הייתה משיקולים פסולים.

גנץ נוקט במונח "ניצחון אמיתי" ללמדנו כי אותו "ניצחון מוחלט" בו נוקט נתניהו הוא אינו הניצחון האמיתי, בכך הוא סודק את האיתנות שהתלכדה בקרב העם סביב אותו ניצחון ומחליש את רוחו.

"ראוי שבסתיו, שנה לאסון, נצא לבחירות שבסופן תוקם ממשלה שתזכה לאמון העם". ובכן, הממשלה הנוכחית זכתה לאמון העם ובחירות תתקיימנה במועדן. באבסורד כמעט בלתי נתפס פונה גנץ בנאומו אל נתניהו ואומר "קבע תאריך בחירות מוסכם (מוסכם על מי?). אל תיתן לעם שלנו להיקרע". וכי יש דבר מה מפלג יותר וקורע יותר מאשר מערכת בחירות במציאות מורכבת כל כך?

גנץ מבקש מכולם להתאחד מאחוריו מתוך הנחה יהירה שהוא זה שירכיב את הממשלה הבאה. "הישמעו לצו מצפונכם" מבקש האדם שגורם כעת לפצוע שעל האלונקה לנטות על צדו ואולי אף, חלילה, ליפול ממנה.

באמירה חסרת אחריות נוספת, הוא פונה אל יואב גלנט ומבקש משר הביטחון "לעשות את מה שנכון", כלומר לנטוש באמצע מלחמה. די לצפות בדיווחים באמצעי התקשורת בעולם הערבי כדי להבין מה רבה החדווה בליבם של אויבינו על המהלך הזה. "אומרים שאיני רמאי, שונא וחסר עכבות כמו יריביי", מתהדר גנץ וממשיך לתדלק את מדורת התיעוב והפילוג.

"אני מוכן למות בשביל הילדים שלכם", אמירה שנשמעת כמעט מיואשת בניסיון שלו להתחנן לתמיכה. האיש ששלח את חלק מילדינו למות עבור התושבים העזתים כאשר סיכן את לוחמי גולני לא יהיה זה שימות בקרב. מי שעלול להיהרג הם הלוחמים שגנץ מספר להם עתה כי הם מסכנים את חייהם שלא בעבור ניצחון אמיתי, שמשפחותיהם עלולות להפוך לשכולות שלא למען מטרה צודקת.

"חבריי ואני תמיד נתייצב כשהמדינה תצטרך אותנו", מסיים גנץ כאשר הוא נוטש את המדינה, דווקא כשהיא צריכה אותו ואת חבריו יותר מכל. "בכל מחיר פוליטי", הוא מבטיח כאשר אינו מוכן לשלם מחיר עוד רגע אחד.

"ניתן גב ללוחמות וללוחמים שלנו, לחברה הישראלית", הוא מבטיח בעודו מפנה עורף ללוחמות וללוחמים ומותיר את החברה הישראלית להתמודד עם התסיסה המסוכנת שיצר. יו"ר "המחנה הממלכתי" עשה את הצעד שאין פחות ממלכתי ממנו.