הכרה במדינה פלסטינית היא ניצחון לאסטרטגיה האיראנית

הקמתה של מדינה פלסטינית היא לא חיזוק של הציר ה"מתון" במאבק מול איראן, אלא להיפך

המנהיג העליון חמינאי, 2013. צילום: Mohammad Sadegh Heydari

ביולי 2022 הצהירה ארה"ב על "המחויבות לעבוד יחד עם ישראל נגד התוקפנות ופעילות מערערת היציבות של איראן, בין אם תהיה ישירה ובין אם באמצעות שלוחותיה כמו חיזבאללה, חמאס והג'יהאד האסלאמי". כעת, במקום לשתף פעולה כדי להתעמת ביעילות עם "התוקפנות וערעור היציבות" של איראן, ארה"ב פועלת בעיקר כדי להקל על יצירת מדינה פלסטינית שתשמש איום קיומי על ישראל. לא רק שמטרה זו מנוגדת להתחייבות שנקבעה בהכרזה המשותפת, היא מהווה גם איום מהותי ארה"ב עצמה.

בעוד חיזבאללה, חמאס והג'יהאד האסלאמי המוזכרים בהצהרה ניצבים כעת יחד במלחמה מול ישראל, בשלב מסוים ולמרות שאסטרטגים איראנים נראים ממוקדים בעיקר בישראל לעת עתה, טהרן תפנה בהכרח את תשומת הלב ומשאביה בחזרה לאמריקה. כבר בדצמבר 2023 דו"ח הוועדה לביטחון המולדת של הקונגרס האמריקני קבע כי:

"איום הביטחון הלאומי הנשקף מהמספר ההולך וגדל של נמלטים בגבול הדרום-מערבי – במיוחד מאויביה של אמריקה, כולל חמאס וחיזבאללה הנתמכים על ידי איראן – קיבל חיזוק בעקבות התקפות הטרור על ישראל ב-7 באוקטובר".

במילים אחרות, האיומים על ישראל מצד איראן וה"פרוקסי" הלבנוני שלה, חיזבאללה, הם גם איומים על ארה"ב, שכן האסטרטגיה האיראנית נגד ישראל היא חלק מהאסטרטגיה שלה נגד ארה"ב.

בדרום אמריקה, איראן הספיקה לטפח מערכות יחסים עם בעלות בריתה, כדוגמת ונצואלה, שמקבעות את סדר היום העולמי האנטי-אמריקאי. המורדים החות'ים בתימן, הנלחמים נגד ישראל ומכוונים לספנות בים האדום, הם עוד אויב משותף המשרת את האינטרסים האיראניים – שכן ההשלכות של ההתקפות המתמשכות שלהם משתרעות על תחומים שמעבר ללוחמה, ומשפיעות על היציבות האזורית והבינלאומית.

לפי הפסיכולוגיה החברתית, התנגדות לאיום משותף מקשרת בין צדדים שאחרת היו בעלי אינטרסים שונים. במצב כזה, המטרה של חיסול ישראל קושרת יחד את איראן השיעית והפלסטינים הסונים, למרות ההבדלים הדתיים והאתניים ארוכי השנים ביניהם. המלחמה נגד ארה"ב היא חלק מאותו מאבק – אבל איראן משתמשת בתכסיס פסיכולוגי אחר הפונה להבנה המוטעית של המערב את מונח "השלום במזרח התיכון". בעוד שעבור איראן מדינה פלסטינית תהווה ניצחון דתי ואידיאולוגי של האסלאם, עבור רבים במערב ההבטחה לפתרון "שתי המדינות" מייצגת אידיאולוגיה אחרת, כזו שבאה בעקבות פשיטת הרגל המוסרית של האו"ם כדרך היחידה לשלום.

שלום, במובן המערבי, הוא לא מה שאיראן ובעלות בריתה האסלאמיסטיות מבקשות, אך הן מבינות בבירור שהמערב רואה בהקמת מדינה פלסטינית כעובדה מוגמרת. בתמיכתם במדינה פלסטינית, הם מתמרנים פסיכולוגית את התמימות המערבית ומעודדים את האינטרסים שלהם המבוססים על ערכים איסלאמיסטיים. מדינה פלסטינית היא רק השלב הראשון בתוכנית להקמת "מדינות פרוקסי" איראניות שישרתו כחיילים הדיפלומטיים שלה במלחמה הבאה. ממשל ביידן והמערב חייבים להתנגד לרעיון הזה כאינטרס אמריקאי, ולא רק אינטרס ישראלי, מפני שהמלחמה הבאה, ככל הנראה, כבר תהיה נגד ארה"ב.

ד"ר יצחק מנסדורף הוא חוקר פסיכולוגיה פוליטית ועמית בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *