ז'וזפ בורל עוזב, העוינות לישראל נשארת

קאיה קאלאס, ראש ממשלת אסטוניה, תחליף את את ז'וזפ בורל כשרת החוץ של האיחוד, אך היחס העוין של בריסל אינו צפוי להשתנות

ראש ממשלת אסטוניה קאיה קאלאס. צילום: Kmu.gov.ua

בין מדינות האיחוד האירופי שתמכו בשדרוג מעמדה של הרשות הפלסטינית כמדינה באו"ם, בהצבעה שנערכה בעצרת הכללית של הארגון ב-10 במאי האחרון, הייתה אסטוניה, וקדמה להצבעה הזו התייעצות שקיימה ראש ממשלת אסטוניה, קאיה קאלאס, עם עמיתיה מלטביה, ליטא, פינלנד, שוודיה ונורווגיה. ארבע המדינות הראשונות, החברות באיחוד האירופי, נמנעו בהצבעה על שדרוג מעמדה של הרשות, אם כי ממשלת השמאל בנורווגיה, שאינה חברה באיחוד האירופי, כמובן תמכה בשדרוג, ומאוחר יותר הכריזה על הכרה ב"מדינת פלסטין". ההצבעה באו"ם בעד הרחבת מעמדה של הרשות באו"ם הייתה מבחינתה של ישראל תפנית לרעה במדיניות החוץ האסטונית.

חשוב להתעכב על התייצבותה של אסטוניה לצד הפלסטינים, בניגוד לשאר שכנותיה חברות האיחוד האירופי מהבלוק הבלטי-נורדי. אסטוניה היא אמנם מדינה אירופאית קטנה בעלת אוכלוסייה שגודלה זהה פחות או יותר לאוכלוסיית גוש דן, אך אם לא תחול הפתעה בלתי צפויה, האישה שהעניקה גיבוי מלא להליך התמיכה האסטונית בפלסטינים, עומדת למלא בשנים הקרובות תפקיד מרכזי מאוד בעיצוב מדיניות החוץ של האיחוד האירופי. מדובר בקאיה קאלאס, ראש ממשלתה הנוכחית של אסטוניה, בת 47, מנהיגת "מפלגת הרפורמה" הליברלית, ועורכת דין במקצועה.

קאלאס הפכה לפני שלוש שנים לאישה הראשונה, שמתמנה לתפקיד ראש הממשלה במדינה, והיא באה ממשפחה בעלת רקע פוליטי מכובד: סבא רבא שלה היה ממנהיגי המאבק לעצמאות אסטוניה אחרי מלה"ע הראשונה וראש שירות הביון של ארצו. אביה כיהן גם הוא תקופה קצרה בעבר כראש ממשלת אסטוניה ולאחר מכן היה נציב מטעם ארצו באיחוד האירופי במשך עשור, ואמה וסבתה גורשו ב-1941 ע"י הרוסים לסיביר למשך עשר שנים.

כעת, מועמדת קאיה קאלאס לכהן כנציבה העליונה של האיחוד האירופי לענייני חוץ והגנה. אם היא תעבור את כל המשוכות בדרך למינוי, בכלל זה שימוע בוועדת החוץ של האיחוד האירופי, תהיה קאלאס הנציג הראשון ממדינות מזרח אירופה הקומוניסטיות לשעבר, שממונה לנהל את מדיניות החוץ של האיחוד האירופי.

מינויה הצפוי של קאלאס לתפקיד האירופי הבכיר הוא בראש ובראשונה קריאת תגר נגד רוסיה. קאלאס נחשבת לאחד הקולות הביקורתיים ביותר באיחוד האירופי כלפי רוסיה ולבעלת עמדה ניצית ביותר בכל הנוגע להתמודדות הצבאית של האיחוד עם האיום הרוסי. אסטוניה, הצפונית מבין שלוש המדינות הבלטיות, גובלת ברוסיה ואם זו תחליט להרחיב את מלחמת אוקראינה למדינות אחרות שבעבר היו חלק מבריה"מ, אסטוניה עומדת קרוב לוודאי בראש רשימת יעדי התקיפה המועדפים, ומוצב בה כיום כוח של 2,200 חיילי נאט"ו תחת פיקוד בריטי.

קאלאס הייתה פעילה מאוד בגיוס ממשלים באירופה ובמערב נגד רוסיה עוד לפני תחילת הפלישה הרוסית השנייה לאוקראינה ב-2022. היא דחפה לסגירת צינורות הגז מרוסיה לגרמניה, להטלת סנקציות על מוסקבה, לשיגור נשק לאוקראינה ולהעצמת היכולות ההגנתיות של האיחוד האירופי. בפברואר השנה הכריזו הרשויות ברוסיה, כי שמה של קאלאס נכלל ברשימת המבוקשים ע"י שלטונות ארצם בשל פעילותה להסרת מונומנטים סובייטיים, שנבנו באסטוניה לאחר מלה"ע השנייה. קאיה היא ראש הממשלה הראשון הנכלל ברשימה זו.

אין כל ספק, שהעימות הגובר עם רוסיה יעמוד בראש סדר העדיפויות של קאלאס עם כניסתה לתפקיד נציבת האיחוד האירופי לענייני חוץ והגנה. וזו בדיוק הסיבה לכך, שעל ישראל לדאוג ממינוי זה. לאחר הצבעת אסטוניה בעד שדרוג מעמד "פלסטין" באו"ם הסביר דובר ממשלת אסטוניה את המהלך כך:

 "המצב הגיאו-פוליטי סביבנו השתנה. מבחינת ביטחונה של אסטוניה, נעשה חשוב יותר שהמלחמה במזה"ת לא תסלים ושיימצא פתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני. עבורנו יש חשיבות קיומית לכך, שרוסיה לא תוכל להגביר את התוקפנות שלה נגד אוקראינה בצלם של עימותים אחרים. לא פחות חשוב, התמיכה הגלובלית באוקראינה תגבר ושלא יאשימו אותנו ביישום סטנדרטים כפולים או בהתמקדות אך ורק בתמיכה באוקראינה. לצורך זה, אסטוניה הצטרפה ל-142 המדינות החברות באו"ם בשליחת מסר לפיו התהליך הפוליטי במזה"ת צריך לקבל תאוצה ולנוע קדימה בהיותו עניין דחוף".

מהצהרתו של דובר ממשל קאלאס עולים כמה עניינים חמורים: כדי למקד את תשומת הלב העולמית ברוסיה, אסטוניה מוכנה להקריב את האינטרסים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. יתרה מכך, ממשלת אסטוניה מאמצת את התעמולה הפלסטינית לפיה הקהילייה המערבית היא בעלת סטנדרטים כפולים בכל הנוגע לרוסיה ולישראל, כלומר נותנת לישראל לתקוף בעזה, בעודה מגויסת למלחמה ברוסיה בשל תוקפנותה באוקראינה. התפיסה הזו יוצרת למעשה הקבלה בין רוסיה וישראל ומתעלמת לחלוטין מכך שבעוד רוסיה היא זו שתקפה את אוקראינה, ישראל מגיבה לתוקפנות הפלסטינים נגדה.

קאלאס עצמה תהתה לאחר תקיפת הטילים האיראנית על ישראל באפריל האחרון מדוע המערב לא יכול להגיב באותה צורה, בה התגייס להכשיל צבאית את המתקפה האיראנית, נגד התוקפנות הרוסית באוקראינה. יתרה מכך, העמדה שביטא דובר ממשלת קאלאס מעלה גזירה שווה בין פשעי המלחמה שרוסיה ביצעה באוקראינה למלחמתה של ישראל ברצועת עזה. שר החוץ בממשלתה של קאלאס, מרגוס טשאנקה, הבהיר לאחר ההצבעה בעצרת הכללית של האו"ם כי מטרת תמיכתה של אסטוניה בפלסטינים הייתה "לצאת מהאזור האפור בענייני מדיניות ערכית". כלומר, תמיכה בישראל היא מפוקפקת מבחינה ערכית. העמדה המדינית "הערכית" הפרו-פלסטינית החדשה של אסטוניה לא מנעה ממדינה זו לרכוש אשתקד מישראל מערכות נשק להגנתה מפני רוסיה.

מועמדותה של קאלאס למשרת הנציבה העליונה הועלתה ע"י נשיא צרפת, עמנואל מקרון, שמפלגתו חברה גם היא, כמפלגתה של קאלאס, בסיעה הליברלית באיחוד האירופי. למרות היחלשותה המשמעותית של סיעה זו בבחירות האחרונות לפרלמנט האירופי, הצליח מקרון לכפות את המועמדות הזו ולחדש בכך את קואליציית המרכז השולטת באיחוד האירופי: סיעת מפלגות העם השמרנית, סיעת הסוציאל-דמוקרטים והסוציאליסטים והסיעה הליברלית. בכך, הצליח מקרון גם לחסום את שיתופה בקואליציה סיעת הימין החדש, הסיעה השלישית בגודלה בפרלמנט האירופי, המונהגת ע"י מפלגתה של ראש ממשלת איטליה, ג'יורג'יה מלוני. מלוני הראתה לעולם כולו את סלידתה ממקרון בפסגת מנהיגי המעצמות המתועשות, קבוצת ה-G7, שנערכה לאחרונה באיטליה.

זו פעם ראשונה שסיעת הליברלים מקבלת לידיה את משרת הנציב העליון לענייני חוץ והגנה. עד כה כיהנו בתפקיד נציגים מסיעת הסוציאל-דמוקרטים והסוציאליסטים: קת'רין אשטון מהלייבור הבריטי, פדריקה מוגריני מ"המפלגה הדמוקרטית" הסוציאל-דמוקרטית האיטלקית, וג'וזף בורל מהמפלגה הסוציאליסטית הספרדית. כל קודמיה של קאלאס בתפקיד היו בעלי עמדות אנטי-ישראליות וקידמו מדיניות חוץ אנטי-ישראלית. מוגריני הוכרזה כאישיות בלתי רצויה ע"י ירושלים ובורל כונה לאחרונה בהחלטה של מנהיגי קהילות יהודיות באירופה אנטישמי. קאלאס צפויה ללכת בדרכם של קודמיה.

מינויה הצפוי למשרה האירופית הבכירה בא לקאלאס כגלגל הצלה פוליטי: הפופולריות שלה בארצה שוברת שיאים נמוכים לאחר שבקיץ שעבר נחשף שבעלה מחזיק מניות בחברת לוגיסטיקה שהמשיכה לפעול ברוסיה, למרות העיצומים שהטיל על מדינה זו האיחוד האירופי. קאלאס טענה תחילה שהיא לא הייתה מודעת לפעילות של החברה ברוסיה. מאוחר יותר הבהירה, שהחברה סייעה ללקוח אסטוני שלה לסגור את פעילותו ברוסיה וכי החברה לא השקיעה יורו אחד או דולר אחד בכלכלה הרוסית. התקשורת האסטונית ידעה לדווח שהחברה דווקא מכרה לרוסים לאחר תחילת המתקפה על אוקראינה ב-2022 סחורות בשווי של בין 17 מיליון יורו ו-32 מיליון דולר. קאלאס טענה שמנוהל נגדה ונגד בעלה צדי מכשפות בניצוחה של רוסיה.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

4 תגובות למאמר

  1. אז האיחוד האירופי רצה מינוי אנטי-רוסית ולכן התמקד במדינות הבלטיות והנורדיות ועדיין הצליח לבחור דווקא את המועמדת שחשודה בקשרים עם רוסיה.
    כרגיל, השמאל יוצא מנותק מהמציאות ומדעת הקהל.
    מתאים להם תפיסה שמזהה את הפלסטינאים הפרו-רוסים עם אוקראינה וישראל המערבית עם רוסיה (אגב, זו הטעות ולא שאלת מי התוקפן בניגוד לנכתב במאמר).

    1. חשודה בקשרים עם רוסיה?
      קאלאס היא המנהיגה האירופית היחידה שעמדה באומץ מול פוטין

  2. חבל שאלדד בק לא מדייק בכמה דברים במאמר שדווקא מביא מידע שאין למצאו בתקשורת הישראלית. למשל, מה שהוא כותב על פדריקה מוגריני המוגדרת כאן כנציגת '"המפלגה הדמוקרטית" הסוציאל-דמוקרטית האיטלקית'. מוגריני הספיקה בצעירותה להיות חברה בנוער המפלגה הקומוניסטית האיטלקית (FGCI) שהתפרקה בשנות ה-90 אחרי קריסת הגוש הסובייטי והחליפה את שמה ל'מפלגה הדמוקרטית של השמאל (PDS)' והתגלגלה ל'מפלגה הדמוקרטית' של היום. ה'חינוך' הקומוניסטי שקיבלה ניכר עד היום בעמדות הפוליטיות שהיא מייצגת. כמו כן, מוגריני לא הוכרזה כ'אישיות בלתי-רצוייה' בישראל, אלא רה"מ נתניהו סרב להיפגש איתה ב-2018 לרגל כנס של הוועד היהודי-אמריקאי בישראל, ובתגובה לכך היא ביטלה את ביקורה בארץ.

    1. אינני אדם בעל דעות פוליטיות ימניות.
      אולם קשה לי להתעלם מהסטנדרט הכפול שהעולם מתייחס לישראל בקשר לתגובתה בעזה של אחרי ה7.10.23
      יש לציין שאף מדינה בעולם לא הייתה יושבת בשקט אם היו מתקיפים אותה קרוב ל18 שנים ברקטות.
      אגב , אני מתנגד לכול התנחלות בגדה המערבית!