דיוויד וו מזהיר: הפער הטכנולוגי מול סין מאיים על אירופה

בניתוח חדש שהציג בפודקאסט שלו, דיוויד וו, כלכלן מאקרו לשעבר מוול סטריט, מציג תמונה מטרידה של עתיד הכלכלה האירופית. וו מתריע על הסכנות הנשקפות לאירופה בעידן של תחרות טכנולוגית גלובלית, ומספק תובנות מעמיקות על המצב הנוכחי והשלכותיו העתידיות.

"בעולם החדש, טכנולוגיה היא כוח", פותח וו את דבריו, ומוסיף: "אירופה נמצאת בפיגור משמעותי במרוצים הטכנולוגיים העיקריים, מצב שעלול להוביל לקריסה כלכלית אם לא יטופל במהירות".

וו מתייחס לדו"ח שפרסם לאחרונה מריו דראגי, לשעבר נגיד הבנק המרכזי האירופי. "דראגי קורא ל'אסטרטגיה תעשייתית חדשה לאירופה'", מציין וו, "ומזהיר כי ללא שינוי מהותי, היבשת עלולה להיקלע ל'קיפאון ממושך או גרוע מכך'. אני נוטה להסכים עם הערכתו הקודרת".

וו מצביע על שלושה גורמים עיקריים המעצבים את הנוף הכלכלי העולמי החדש: האטה בסחר העולמי, התפוררות גיאופוליטית, והאצת השינוי הטכנולוגי. הוא מסביר: "עם יחס סחר לתוצר של מעל 50%, אירופה פגיעה במיוחד להאטה בסחר העולמי, בהשוואה לסין עם 37% וארה"ב עם 27%. זה מציב את אירופה בעמדת נחיתות משמעותית".

הפער הטכנולוגי, לדברי וו, הוא האתגר המשמעותי ביותר: "רק 4 מבין 50 חברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם הן אירופאיות, וחברות אירופאיות מוציאות 300 מיליארד דולר לשנה פחות בהשוואה למקבילותיהן האמריקאיות על מחקר ופיתוח. זה פער עצום שקשה לגשר עליו".

וו מנתח את תעשיית הרכב כמקרה בוחן. "פולקסווגן, יצרנית הרכב הגדולה בעולם, הודיעה לאחרונה על פיטורי 15,000 עובדים וסגירת מפעלים בשל התחרות העזה מצד יצרניות סיניות", הוא מציין. "זו תהיה הסגירה הראשונה של מפעלי פולקסווגן בגרמניה מאז 1938. זה סימן מדאיג למצבה של התעשייה האירופית".

וו מרחיב על המצב בשוק הרכב העולמי: "ב-2023, 38% מייצוא הרכבים הסיניים נשלח לאיחוד האירופי. למרות המכס המוצע של 37% על מכוניות סיניות על ידי האיחוד האירופי, רכבים חשמליים סיניים נותרו יותר ברי השגה בהשוואה לדגמים אירופאים מקבילים".

בניתוחו, וו מקדיש זמן גם לדיון במצבן של ארצות הברית וסין. "ארצות הברית ממשיכה להוביל בתחומי הטכנולוגיה המתקדמת", הוא אומר. "אמריקה הביאה לעולם את מהפכת טכנולוגיית המידע וכעת מייסדת את מהפכת הבינה המלאכותית".

וו מתייחס לפתרון האפשרי שמציע דראגי: "דראגי טוען כי אירופה צריכה להשקיע 800 מיליארד יורו בשנה כדי להישאר תחרותית. אך הצעה זו נתקלת בהתנגדות מצד מדינות מובילות כמו גרמניה והולנד".

וו מסכם באמירה מטלטלת: "דראגי אומר שאירופה בוהה במוות איטי, לי זה נראה בלתי נמנע. כדי שאירופה תישאר תחרותית היא תצטרך יורו חלש בהרבה. מהבחינה הזו, אני רואה ביורו חלש כדרך עם ההתנגדות החלשה ביותר".

הניתוח של וו מסתיים בקריאה לפעולה: "הזמן אוזל. אם אירופה רוצה לשמור על מעמדה הכלכלי העולמי, היא חייבת לפעול במהירות ובנחישות לסגירת הפער הטכנולוגי. אחרת, היא עלולה למצוא את עצמה בשוליים של הכלכלה העולמית החדשה".

תובנותיו של וו מספקות מבט מעמיק ומטריד על עתידה הכלכלי של אירופה, ומעלות שאלות קריטיות על יכולתה של היבשת להתחרות בעידן הטכנולוגי החדש.