"אנחנו קהילה חמושה שמחכה לפוגרום הבא" – משה פייגלין

משה פייגלין שהכריז לאחרונה על החלטתו להתמודד על ראשות הממשלה מציין בתחילת השיחה כי זהו למעשה המשך דרכו מאז המאבק שניהל נגד הסכמי אוסלו כאשר חודש לאחר פרוץ המלחמה החליט לעזוב את הליכוד ולחזור ולהתמודד באופן עצמאי במסגרת 'זהות': "היא למעשה חתמה את הגולל באופן רשמי על התבוסה הישראלית הגדולה בתולדותיה של המדינה… בשמיני באוקטובר אני כבר אמרתי שזו לא הולכת להיות מלחמה אלא רק סבב משודרג ושזה יסתיים בעסקת חטופים ובמקום נמוך יותר מזה שהיינו בו".

באשר למלחמה הוא מוסיף ואומר: "יכולנו לנצח את הלחימה הזאת תוך פחות משבוע. לא צריך שום חימושים ושום "ג'ראלד פורד" שתגיע… לסגור את המים, זה הכל. מי שרוצה מים – שיצא עם חטוף, מי שרוצה לנשום אוויר כי אין סולר ואין חשמל – שיצא עם חטוף".

פייגלין תוהה בקול "האם אנחנו עם או קהילה שעברה פוגרום ועכשיו צריכה ללקק את פצעיה ולחכות ל פוגרום הבא? היום אנחנו לא מדינה – אנחנו קהילה חמושה, גטו חמוש". הוא מותח ביקורת קשה על ההתנהלות של ישראל ברצועת עזה: "לשלוח חיילים אל תוך בתים ממולכדים או לכבוש את ג'בליה בפעם הרביעית והחמישית זה פשוט רצח של החיילים שלנו. בלי שום קשר לחטופים קראתי לצאת מיד מעזה – תפסיקו להרוג לנו את החיילים שלנו. דמם של החיילים פחות סמוק מדמם של החטופים?

פייגלין חוזר ומדבר על הסכמי אוסלו נגדם ניהל מאבק עיקש שבמהלכו אף נעצר: "כפי שהגדיר אותו האדריכל שלו רון פונדק – הוא לא עסק בשלום אלא בישראליזציה של המדינה במקום מדינה יהודית. היה כאן ניסיון של השמאל הישראלי לממש באמצעות קבלן משנה בשם עראפת את חזון הנורמליות הישראלי. כדי שהישראלי יוכל להיות נורמלי, לא יהודי, הוא חייב את הזהות האזרחית שהוא המציא לעצמו".

כאשר עולה שמו של הרמטכ"ל היוצא הרצי הלוי, אומר משה פייגלין דברים קשים מאוד ומותח ביקורת על ראש הממשלה נתניהו על כך שלא פיטר אותו.

פייגלין חוזר אל שנת 1995: "הקמתי את תנועת "זו ארצנו" שהכריזה מרי אזרחי בלתי אלים נגד ממשלת רבין פרס ובאוגוסט 95' חסמנו את כל מדינת ישראל". הוא מתייחס בהרחבה אל אנשי המחאה בתקופה הנוכחית – הקפלניסטים, "אחים לנשק" ואחרים. "בלחימה בשבעה באוקטובר "אחים לנשק" וכל היחידות המפוארות לא היו שם, המציאות הפוכה… אגב, גם כלכלית הטענה שהם מחזיקים את המדינה היא קשקוש… הסיפור של ההבראה של הכלכלה הישראלית לא נמצא אצל "אחים לנשק"".

כאן מתחיל פייגלין לגולל את דרכו בפוליטיקה הישראלית תוך שהוא מתייחס ליחסים הסבוכים עם נתניהו: "הייתי אמור להכנס כבר לכנסת ה-17, נתניהו עשה לי איזשהו תרגיל – נבחרתי למקום מאוד מאוד ריאלי והוא הוריד אותי למקום לא ריאלי באיזושהי טענה מונפצת שלא היה לה שום קשר לחוקת הליכוד". בהמשך הוא מסביר מדוע לא עתר לבג"ץ: "אמרתי שאני לא מכיר בלגיטימיות של הארגון הזה – הם פוליטיקאים. אף אחד לא הבין אותי. היום כל הימין מבין". הוא ממשיך ומבקר ארוכות את התנהלותו של נתניהו לאורך השנים ומסביר מדוע בכל זאת הצטרף ל"ליכוד" פעמיים.

פייגלין מתייחס בהמשך באריכות רבה לאיום האיראני לאורך כל השנים ולתלות של ישראל בארצות הברית: "האיראנים קרובים מילימטר מפצצה – זה הכשלון המטורף ביותר שיכול להיות… קציני המטכ"ל הם משרתם של שני אדונים – גם שלנו וגם של האמריקאים. צה"ל הפך להיות הסחבה האמריקאית, חיילים שלנו נהרגו למען האינטרס האמריקאי, אלוף פיקוד מרכז רודף אחרי נערי הגבעות בשליחות אמריקאית".

פייגלין מתייחס לכשלונו של הימין: "הימין הישראלי מעולם לא הציב באמת אלטרנטיבה לשמאל… השמאל שואל אותנו לגבי הסכמי אוסלו "למה לא ביטלתם?" ואנחנו לא עונים כי הוא צודק. אז למה לא ביטלנו? כי לא היה לנו חזון חלופי… לא העזנו לבוא עם החזון היהודי שלנו כאלטרנטיבה לחזון הנורמליות של השמאל… לא היינו מסוגלים לעשות את זה כי לא האמנו בחזון, פחדנו מהחלום של הסבא שלנו, פחדנו לקחת את החזון שלנו ולפרט אותו לקווי מדיניות ואיתו לבוא אל העם".

כאשר מתייחס פייגלין לכלכלה הישראלית הוא אומר: "להצלחה הכלכלית של מדינת ישראל היום יש שלושה אבות: נתניהו, העליה מרוסיה וההייטק הישראלי". הוא אף מתייחס למשפטו של נתניהו: "הוא צריך שלא להתייצב… כשמדובר במשהו פוליטי, אני לא מתייצב… זה לא קשור לא לחוק ולא למשפט – זה רק כיפוף ידיים של רשויות השלטון".

"יכולתי כבר להיות ראש ממשלה מזמן", אומר פייגלין, "אם האנשים שאני פקדתי ל"ליכוד" לא היו מפחדים מהחזון של עצמם. הסיפור הוא לא פייגלין, אני רק הוכחה לכך שניתן היה לבנות את הכלים כדי להגיע לשם.

בחלקה האחרון של השיחה מדבר משה פייגלין על נכדו יאיר הי"ד שנפל בלחימה בעזה: "אחת הדרכים שלי להתמודד עם הכאב זה פשוט לעשות. זה בור עמוק שצריך לחיות איתו כל הזמן והוא לעולם לא יתמלא. יאיר היה היה בעל יכולות פיזיות מטורפות, נראה כמו שחקן קולנוע בלב רפיח, ה"נגביסט" הראשון של חטיבת גבעתי, הוא היה בסיירת, הוא מאוד חתר למגע, רק רצה כבר להכנס ולהלחם. ידענו שהוא ייהרג… את הדרך הזו התחלתי שנים רבות לפני שהוא נולד אבל זה נותן מחויבות אדירה. אני לא מוכן שחיילים עוד פעם ירוצו לחינם לעוד סבב".

לסיום הוא מצטט את ניטשה "אם יש לו לאדם איזה למה למענו יחיה – יוכל להתגבר על כל איך" ומוסיף: "אנחנו נתגבר על כל איך, זה ברור לי לחלוטין. אנחנו נפרק אותם אחד אחד, את כל ההתנגדויות הללו. אנחנו נעשה את כל מה שצריך. אנחנו נדפוק את הראש על כל הקירות – הקירות יקרסו ולא הראש. אני רץ למרחקים ארוכים, אני נופל וקם נופל וקם. אנשים טובים מאוד מסביבי, תמיד הקדוש ברוך הוא שולח לי בדיוק את מי שאני הכי צריך ובדיוק ברגע הנכון והכל בסדר. נתמודד עם כל האתגרים, האתגרים שעומדים מולי הם הרבה יותר קטנים מהאתגרים שעמדו לפני הרצל ועמדו לפני בן גוריון. היו להם הרבה פחות כלים לשחק איתם – לנו כבר יש מדינה".

הריאיון המלא נמצא בערוץ ״זווית ישרה״ ביוטיוב, באפל ובספוטיפיי – מוזמנים לעקוב אחרי הערוץ וגם לתמוך בפודקאסט שנותן במה ייחודית ומרעננת בתקשורת הישראלית