בדמוקרטיה אמיתית תפקיד נבחרי ציבור הוא לקבל החלטות ותפקיד אנשי הביטחון הוא לבצע אותן
ב-2 בנובמבר 1861, הנשיא אברהם לינקולן שחרר מתפקידו את הגנרל ג'ון פרימונט, אחד המפקדים הבולטים במלחמת האזרחים, לאחר שהאחרון בחר להכריז על שלטון צבאי במיזורי ולשחרר חלק מהעבדים במדינה. כחודשיים לאחר מכן לינקולן עצמו חתם על צו לשחרור כל העבדים במדינות הדרום הפורשות, אך בעת פיטורי פרימונט, החלטת הגנרל לפעול בניגוד להוראות יצרה בין השניים סכסוך שהוביל לפתרון אחד וברור – קצין שלא מציית לנשיא אינו יכול להמשיך בתפקידו.
ב-11 באפריל 1951, הנשיא הארי טרומן הדיח מתפקידו את הגנרל דאגלס מקארתור, גיבור מלחמת העולם השנייה ומפקד כוחות האו"ם במלחמת קוריאה, לאחר שהאחרון דרש להרחיב את העימות במתקפה נגד סין ואף שוחח על כך עם ממשלות זרות ללא ידיעת הנשיא. שוב הפתרון היה ברור – איש צבא אינו יכול לקבל החלטות מדיניות ולסרב למרות הנשיא. מקארתור עם כל תהילתו היה חייב ללכת גם במחיר פוליטי כבד עבור טרומן.
עם כל המורכבות בעימותים האלו ואחרים בין צבא ומדינה, עקרון אחד היה דומה: לא יכול להתקיים מצב בו קצין מנהל מדיניות סוררת מבלי ליידע את ההנהגה הנבחרת. זהו לב המערכת הדמוקרטית בה תפקידם של נבחרי ציבור הוא לקבל החלטות ותפקידם של אנשי כוחות הביטחון הוא לבצע אותן. ראש מערכת ביטחונית אשר סבור כי אינו מסוגל לבצע החלטות כאלו, או חש כי מצפונו אינו מאפשר לו להציב את שליחותו הביצועית מעל חובתו המוסרית לכאורה, ראוי שיתפטר מתפקידו. כל עוד לא עשה כך הוא חייב לציית לממונים עליו לפי החוק, ומרגע שאכן עשה כך אינו יכול להמשיך יותר בתפקידו.
עליונות הדרג הנבחר היא שהובילה את דוד בן-גוריון לקבוע את עקרון "הממלכתיות" לפיו (ובניגוד לעיוות המוחלט של המושג בפי השמאל בימינו) מדינה דמוקרטית יכולה להתנהל אך ורק באמצעות שלטון נציגי הציבור. גם בזמן המעבר מיישוב למדינה ובמהלך מלחמת עצמאות גורלית, בן-גוריון לא היסס להדיח מפקדים מוכשרים כאשר סבר כי הם מסרבים לקבל מרות או פועלים ממניעים פוליטיים ואישיים בעודם לובשים את מדי צה"ל הצעיר. בעיקר בכל הנוגע לשאלות אסטרטגיה ומדיניות, בן-גוריון הבין היטב כי עמדתו הפרטית של גנרל מהולל אינה עולה במאומה על שכלו הישר של כל אדם אחר.
במקרה המסוים של ישראל כיום, פוליטיזציה גסה שפשטה במנגנוני המדינה השונים, ובמיוחד מערכת המשפט והחוק, הובילה לדרישה רחבה לרפורמה משמעותית ולמהלכים פוליטיים שכשלו עד כה מול שלטון הפקידים. אך במה שקשור לענייני ניהול מלחמה ופעילות שוטפת של זרועות הביטחון, אין מקום לפשרות או ניסיונות הסכמה, ולא משנה מאיזה צד של המתרס הפוליטי. במקרים כאלו אין שום אפשרות לקבל התנהלות סוררת של גורמים לא נבחרים תוך חתירה תחת הממונים עליהם.
ממשלה אשר נבחרה באופן דמוקרטי פשוט אינה יכולה לקבל מצב בו ראש שירות הביטחון, למשל, מנהל מדיניות עצמאית, ממש מסרב לקבל את החלטותיה וגורר את המדינה כולה למאבק מתוקשר והרסני בשם הישרדותו האישית. כל ממשלה ראויה לשמה הייתה פועלת לפטר את אותו אדם לאלתר, כפי שהחוק מאפשר לה, ובכך לממש להלכה את עקרונות הדמוקרטיה האמיתיים. כל בית נבחרים ראוי לשמו היה תומך באופן גורף בהדחה מוצדקת כזו ואף דורש לחקור את המודח, וכך גם כל שוחר דמוקרטיה ראוי לשמו ובוודאי שכל שופט המסוגל לקרוא את החוק הפשוט והמפורש.
הדבר נכון שבעתיים כאשר מדובר באדם שכשל לחלוטין בתפקידו, אולי את הכישלון החמור ביותר שניתן לדמיין, וכל התנהלותו מאז זועקת טיוח וחתרנות המתווספים לשלל פרשיות שונות שרק הגבירו את חוסר האמון מצד הממשלה הממונה עליו. אך במקום לקבל את הדין ולפנות את מקומו, הוא ממשיך להיאחז בקרנות המזבח ומסתתר מאחורי מהלכים משפטיים ותקשורתיים שקופים ומדיפים הטיה פוליטית עזה, ואף יתכן שפוגעים בניהול המלחמה.
ההיסטוריה הוכיחה כי לינקולן, טרומן ובן-גוריון צדקו כאשר הקפידו בחומרה על הפרדת הפוליטיקה מכוחות הביטחון. למען המשך תפקודה של ישראל כמדינה דמוקרטית ובכלל, יש לקוות שמנהיגינו כיום יגלו את האומץ, ובעיקר את ההיגיון הפשוט, לאכוף את החוק ולקבל החלטות נכונות דומות.
בושה. תיתפטר !!!
לנתניהו הייתה היזדמנות לתקן את העיוות שהוא יצר במשך שנים ולפטר את רונן בר בניגוד לבג"ץ גם במחיר של משבר חוקתי שהיה מגדיר לבגץ את מקומו הטיבעי.
אבל ביבי פיספס את זה ובגדול
כתבה יפה ונכונה, אבל עם זה צריך להגיד גם את האמת שמי שטיפח את העזות של השמאל במשך הזמן לעשות יותר ויותר פשעים זה ביבי שתמיד היסס לעשות דברים שנראים כקיצוניים, הוא לא פעל מספר פעמים שהיה צריך לעשות כן, וזה ממש הוביל את המצב הזה ליותר קיצוני.
ממשלה נורמאלית מקבלת החלטות אשר גופי הצבא והביטחון חייבים לבצע , ולא לעסוק בפרשנות ובשינוי מתווה מדיני . אם זאת צריך הדרג המדיני להיעזר בחוות הדעת המקצועית של גופים אלה והשמעת עובדות , ולא להחליט על סמך אינטואיציה . לפני שהחליט בגין להפציץ את הכור העיראקי הוא שאב היתכנות מאנשי חייל האוויר , והערכת סיכונים , כולל מה אם לא , ממומחי הגרעין בארץ . ייתכן שלצורך המקצועי יבצע צה"ל או השב"כ גישושי מבחן אך לא לפגוע בהחלטות הממשלה . המקרה החמור ביותר לדעתי היה שראש אמ"ן החליט הקמת רשת חבלה וריגול במצריים , פרשת העסק הביש ,
להגיד את האמת ראש הממשלה נתניהו מסכן את המדינה ברגע שהוא לא מעמיד את בגץ על מקומו.
נתניהו יצר כאן מיפלצת שמאלנית אנטישמית שמותר להם הכל
ונתניהו פיספס כאן היזדמנות פז היה חייב לפטר את רונן בר וללכת למשבר חוקתי.
שהיה מחזיר את בגץ ואת השמאל למקומם הטיבעי.
ועוצר כאן את הטרור השמאלני המופעל עלינו
עורך הדין דימרי עורך דינו של הקצין שנעצר באילת טוען כי הקצין הוציא דו"ח שראש השב"כ ידע כי תהיה פלישה. רס"ן ידע על כך וכתב מסמך, שנקרא דעה אחרת: חשיפה שאומרת שרונן בר קבל מידע משר המודיעין המצרי שחמאס מתכנן משהוא גדול שיביא לשחרור כל האסירים. המידע הועבר לרונן בר, שהחליט לפי רוח מורדי קפלן להעלים את המידע. אחרי הטבח הוא מיד נסע למצריים כדי שהעניין לא יודלף. משנכנס ממשל טראמפ, חבל התליה קרוב יותר מתמיד. רונן בר עצר את הקצין אם נשקים שלופים ובאלימות קשה והחזיק אותו בתנאים קשים וניסה לגרום לו להתאבד. רונן מורד כרגע, כי בכספות השב"כ יש מידע מאד לא נוח לו.
יש מבול אל-אקצה, הערבים רוצחים, אונסים, עורפים ראשים לחיילים ושורפים חיים תינוקות לעיני האמא הנאנסת וראש השב"כ חושב רק על חילוץ שני בכירי שב"כ. לכאורה הבין את תוצאת מעשיו ועסק רק בטשטוש עדויות .
אני חושב שלחמאס יש הוכחות על בגידה ולכן רונן בר והיועצת ממשיכים לפעול נגד המדינה בזמן מלחמה. כמו כן יש בכספות של השב"כ מידע על הבגידה ועל רצח רבין, שהם חייבים ראש שב"כ מתאים משלהם, שישמור על החתרנות לדורותיה. למשל שחרורו את מנהל בית חולים שיפא תמורת כלום. רונן בר אז שיקר ואמר שמדובר במחסור בתאי כליאה. להזכיר, באישור מלא של רונן בר, חמאס אגר מזון רב כ450 טון במקומות, שבהמשך ממשל ביידן אסר לפגוע (בתי ספר של אונרא), דלק וגז לתקופה ארוכה, שנכנס ממצרים ובאישורו של רונן בר. מכאן הבהילות של רונן בר להיפגש עם ראש המודיעין המצרי לאחר הטבח. באישורו של רונן בר שהו בארץ 11000 עזתים לפני הטבח. תפקידם היה לסייע ברכבים גנובים מבפנים. הם שוחררו ללא תמורה. מזכיר הימים הראשונים כולם חוץ מנתניהו לא תפקדו היטב והיה תכתיבים קשים של ביידן. הקשר האפשרי בין פגישותיו התכופות של ראש השב"כ רונן בר עם מקבילו במצרים, ההדחה המפתיעה של הבכיר המצרי ולמעצרו של קצין צה"ל מיחידת המודיעין באילת
עצם העובדה שהתנהלות דמוקרטית בסיסית של ציות ארגונים לממשלה נבחרת מצריכים כתבה עם הוכחות היסטוריות של ציות לדרג נבחר של גופים פקידותיים מעיד כיצד המצב הוא הזוי .
בכל דמוקרטיה מערבית רונן בר היה נעצר מזמן על נסיון להפיכה .
הבעיה שהקונספציה של ההכלה ששלטה בממסד הבטחוני והמדיני ביחס לחמאס ממשיכה בהתנהלות עם רונן בר .
כמו שרונן בר משתמש בכוחו להפוך את השב״כ לשטאזי פרטי שמשרת אותו על הממשלה להורות לימ״מ לעצור את רונן בר וזה בסמכותה .
מה יותר מפחיד אזרח בישראל כשל בהגנה מול טרור או שייעצר כי לא בא טוב לאיש עם המון דם על הידיים. בגידה אובדנית זה מה שנשאר לשמאל. בקרוב סוכנות הביון האמריקאית תחשוף דברים שיביכו את המורד שכשל, כנראה בכוונה, וגרם לטבח הנורא בשמחת תורה. הריגה ברשלנות, כנראה מכוונת, דינה שונה מכשלון בקרב. רשלנות מכוונת גרועה מרצח. הייתה כאן הזנחה זדונית (ביטול מידע מסוכנים אנושיים והפניית כל המשאבים להפלת ראש ממשלה והפסקת האזנה לאויב) וכן הסתרה של מידע על פרוץ מלחמה מהדרג המדיני ומהחיילים בחזית, שהביא לרצח וטבח ואונס נוראי של חיילים ואזרחים. באדיבות רונן בר נעקרו עיניים כשעודם בחיים, ראשים נחתכו עם משור חשמלי לעיניי הילדים ועוד זוועות …
יש מבול אל-אקצה, הערבים רוצחים, אונסים, עורפים ראשים לחיילים ושורפים חיים תינוקות לעיני האמא הנאנסת וראש השב"כ חושב רק על חילוץ שני בכירי שב"כ. לכאורה הבין את תוצאת מעשיו ועסק רק בטשטוש עדויות