מאחורי הפרזנטציה המשכנעת והקריאות לאחדות מסתתר פוליטיקאי שהפך את הפילוג לאמנות

לפני מספר ימים יצא ח"כ יאיר לפיד מתוך שיחת עדכון בטחוני עם ראש הממשלה נתניהו והודיע ש"אפשר לעשות עסקת חטופים, אנחנו במרחק החלטת קבינט אחת מעסקה". עוד הוסיף כי הזכיר לראש הממשלה שאין לו שום בעיה פוליטית, הוא ייתן לו רשת בטחון פוליטית מלאה לעסקת חטופים. ואז סיים בפאתוס הקבוע, הפעם מעט רליגיוזי: "תחזיר אותם הביתה, למען השם". כך הצטיירה לה תמונה על פיה לפיד מוכן לעסקת חטופים כמו גם כל המערכת הפוליטית ורק נתניהו, לכאורה, מתנגד. עובדות, כרגיל, פחות מעניינות את מר לפיד. על איזו עסקה מדובר? מהם תנאיה? האם יש נכונות אמיתית של חמאס? האם מישהו אמר אי פעם שזו בעיה פוליטית? מה מנסה, למעשה, יאיר לפיד לומר? שמעורבים בהחלטה על עסקת חטופים – מניעים פוליטיים? מי שלא מעמיק בצפייה ובהאזנה לדברים הללו עלול לטעות בקלות ולחשוב שיש עסקה מופלאה שהונחה על השולחן ורק בנימין נתניהו, כאמור, מסרב לקבל אותה.
בא לחבר יצא משסע
אין זו הפעם הראשונה בה מנסה ח"כ יאיר לפיד לצאת במסר מאחד ומחבר אך למעשה עושה בו שימוש כדי לשסות ולשסע. בהטיית ראש תיאטרלית ובנימה שהופכת להיות, אגב, דומה יותר ויותר לזו הפרלמנטרית של אביו ז"ל, הוא נשמע כמי שנאבק למען צדק, למען כל סיסמאות הגורו שהוא מבקש לעיתים להיות. הוא שרוצה כל כך שיהיה רק טוב חושב שלא שמנו לב שבמקום לצעוק "אלה שמביאים את הגועל ינצחו? אני לא אתן למגעילים האלה לנהל את המדינה", הוא עבר ללחוש "אין אנחנו והם – רק אנחנו" כאילו שהתבטלה ההבחנה, אלא שהוא מתכוון , מילולית, "רק אנחנו". אנחנו הם כמובן "האנשים הנורמליים שבאים מהמקום הנכון".
לפיד מנסה להצטייר כמי שרוצה להתחבר לכולם ולחבר את כולם. לרוב הוא מתקשה לצאת מבית הקפה השכונתי עם ספל האספרסו ולכן ניכר הזיוף הגדול בשאיפתו. בפברואר 2024 שוב נסך אחדות מושלמת על פני החברה הישראלית כאשר אמר: "אנחנו פה ביחד. אם לא נלמד לחיות פה ביחד, נמות פה ביחד". עוד הדגיש ואמר ש"אין פה שום שנאת חרדים. יש פה בעיקר כאב". אמר מי שאיים שלא תהיינה חנוכיות בחוצות הערים, מי שפחד מפני "שמע ישראל" בפיהם של ילדים.
גיוס חרדים
אחד הנושאים בהם עושה יאיר לפיד שימוש כדי להשניא את חלקי החברה זה על זה הוא גיוס חרדים. חוסר האהדה שלו לחרדים ניכר פעמים רבות והוא מגייס נגדם את כל מי שהוא רק יכול. בדצמבר 2022 ביקש לתת לחרדים הזדמנות לחוש חלק אינטגרלי מהחברה הישראלית. את פניהם הוא קיבל במליאת הכנסת כשאמר: "אנחנו לא הפראיירים שלכם. אנחנו לא פה רק בשביל לשלם מיסים ולשלוח את הילדים שלנו לצבא". החילונים הותססו על ידו בשלל שאלות שטמונה בהן סלידה מחרדים. מיותר לציין שלא נרשמו מעגלי הורה של אחדות ברחובות הערים אחרי המילים הללו.
ביוני 2024 הגיב על קריאותיהם של חלק מהחרדים שטענו "נמות ולא נתגייס" במסר המרגיע שביקש להגיע להסכמות רחבות: "לא תמותו אם לא תתגייסו. תמשיכו לחיות על חשבוננו. ימותו הלוחמים שלנו. ימותו אלה שכן התגייסו".
ראש הממשלה וממשלתו
לפיד מרבה לתקוף את הממשלות אשר אינו חבר בהן ובמשך שנים רבות, מטבע הדברים, גם את ראש הממשלה נתניהו. הוא משתדל להמאיס על האזרחים את הממשלה ואת החלטותיה ולהפחיד אותם שעומד להיות גרוע עוד יותר. בדצמבר 2022 נאם כראש הממשלה היוצא והזהיר את עם ישראל מפני ממשלה "מסוכנת, קיצונית, חסרת אחריות". "זה ייגמר רע", איים. בשורה של האשמות, הסביר כיצד ממשלת הימין שעלתה – מפרקת את יסודות החברה הישראלית, מוכרת את העתיד הישראלי, פוגעת בצה"ל, במשטרה, בחינוך, במעמד הבינלאומי, ביהדות העולם, בכלכלה, אינה מחויבת לדמוקרטיה ולשלטון החוק. כך נואם, ללא ספק, מי שיודע להפסיד.
כשם שאינו אוהד חרדים, לפיד גם אינו מחבב במיוחד את הדתיים הלאומיים. בינואר 2024 ניסה ליצור שלום ואחווה כאשר הודיע כי תקציב המשרד של השרה אורית סטרוק מיועד ל"קיצונים משיחיים". כלומר, דתיים ציוניים יראי שמיים. הגדיל לעשות ואף האשים אותם בכך שהם מנסים לגרור אותנו למלחמה כוללת. הוא כמובן שכח את החשיבות הביטחונית של ההתיישבות ביהודה ושומרון וגם את חלקם של אותם קיצונים משיחיים בשירות הצבאי שהוא כמעט בלתי נתפס בהשוואה לחלקם באוכלוסייה.
ביולי 2024 העלה לפיד חיוך על פניהם של רבים כאשר אמר כי הוא "מגנה כל ביטוי של הסתה, אסור להסית, אלימות היא אף פעם לא תשובה". מיד אחר כך כינה את ראש הממשלה שהתלונן על הסתה נגדו "בכיין ופחדן". נתניהו שעומד בפני איומים גלויים ונסתרים לפגוע בחייו נמצא, לדעת לפיד, פחות בסכנה מאשר כל חייל בעזה ולכן מוגזם בעיני לפיד לנהל דיון על הסתה נגדו. בסך הכל מדובר בראש ממשלה. מאחר ש"אלימות היא אף פעם לא תשובה", עמד לפיד בכיכר מספר חודשים לאחר מכן וצעק כפי שלא צעק מעולם "רוצים מלחמה? תקבלו מלחמה".
גם בענייני בטחון לפיד לא עוצר לרגע במסע ההסתה על אף הרגישות הרבה והעצבים הרגישים של כל מי שמתגורר בישראל. באוקטובר 2024, אחרי הפיגוע בגלילות, כינה לפיד את המצב השורר כ"אינתיפאדת בן גביר" ואת בן גביר כ"שר לכישלון לאומי". הזעם הימני לא איחר להגיע, יש כאלה שביקשו לכנות את המצב בלבנון "מלחמת יאיר לפיד" לאור חתימתו על הסכם הגז. גם במקרה הזה לא חלה עליה במפלס האחווה בחברה הישראלית.
לפיד נוטה ללבות את ההסתה כאשר הוא חש שהוא מאבד מנדטים בסקרים משום שאין מרכיב גדול יותר במצע התמידי שלו. בנובמבר 2024 ניסה לגייס את הדרג הצבאי והבטחוני נגד הממשלה והעומד בראשה כאשר תקף את הרמטכ"ל דאז הרצי הלוי ואת ראש השב"כ רונן בר ולמעשה האשים אותם בנאמנות לפוליטיקאים: "אתם לא חייבים נאמנות לנתניהו, אתם לא חייבים נאמנות לממשלה" ביקש להציב טריז מסוכן בין הדרג המדיני לבין הדרג הצבאי. כפי שנהוג לומר בעת הזו, "ועוד בזמן מלחמה".
כאמור, רגישותם של אזרחי ישראל אינה מטרידה את לפיד גם כשמדובר במשפחות חטופים. בינואר 2025 האשים את שומרי השבת בעיכוב, כביכול, של שחרור החטופים: "כל יום מתים ונרצחים, אבל הממשלה דוחה את ישיבתה בעוד יום בגלל השבת". ינון מגל אמר בתגובה כי "זה שקר מתועב". אמר שר הפנים משה ארבל: "לפיד שוב משקר. משחק ברגשות של משפחות חטופים". מנהלת החטופים הודיעה שהמשפחות עודכנו על כך ש"סוגיית קיומה של ישיבת ממשלה במהלך השבת לא משפיעה על מועד שחרור החטופים". שורה של אנשי תקשורת כמו יהודה שלזינגר, יקי אדמקר ותמיר מורג העמידו את לפיד בטעותו אודות "הפייק הנוכחי" אך הוא בשלו.
ככל שהוא יורד בסקרים, מנסה לפיד למצוא דרכים נוספות כדי ליצור קרע בין העם לבין מנהיגיו. במרץ 2025 נאם בפני אלפים שהפגינו בתל אביב ובפיו רעיון משכין שלום למדי: "אם ממשלת השבעה באוקטובר לא תציית לבג"ץ היא תהפוך את עצמה לממשלה עבריינית… אם אפשר לארגן מרד מיסים, נארגו מרד מיסים". מדובר, כמובן, במהלך לא חוקי.
היה ונותר פרזנטור
אפשר היה להמשיך ולהאריך עד אינסוף עם דוגמאות לדמגוגיה הלפידית, לאמירות חסרות המשמעות שנשמעות תמיד עמוקות כל כך שכן יאיר לפיד היה ונשאר פרזנטור. הוא יודע לעמוד ביציבה הנכונה, ליצור את המימיקה המשכנעת, את הפאוזות המדויקות. בניגוד לדעת רבים, לא מדובר ב"חלול". יתכן כי אף מעדיף שיכנו אותו כך ולא יזהו את כוונותיו הזדוניות. יכולות הסילוף וההסתה שלו כמעט מעוררות השתאות, אולי טובות יותר משל כל פוליטיקאי אחר אך מצביעיו, שמספרם הולך ומתמעט, החלו לגלות שבפרזנטציה של הפרזנטור אין שום תוכן ממשי ולרוב אין גם אמת.