החולשה הנסתרת של הכלכלה האמריקאית מאיימת על שוק המניות

השווקים הפיננסיים מכירים רק שתי תחושות בסיסיות – תאוות בצע ופחד. בשבועות האחרונים, תאוות הבצע חזרה לאחוז בהגה לאחר התקפלות נוספת של טראמפ במלחמת הסחר שלו. המניות זינקו במהירות מהשפל של אפריל, והתאוששות זו העניקה למניות תחושת חסינות מחודשת. אך מה באמת מניע את הריצה הזו, ומה ההנחה המרכזית ששוק המניות מניח על התנהגות הצרכן האמריקאי?

דיוויד וו, מנחה הפודקאסט "ללא גבולות", מסביר שההתפתלויות החוזרות ונשנות של טראמפ במלחמות הסחר שיכנעו את וול סטריט שאין לו את האומץ הדרוש כדי לממש את איומי המכסים שלו במלואם. מן הצד השני, האג"ח לא מקבלות יותר מדי אהבה מוול סטריט שמאמינה כי טראמפ גם לא רציני הרבה יותר ביישום הבטחתו לקצץ בהוצאות הממשלה.

התוצאה: המניות הפגינו ביצועי יתר דרמטיים על פני האג"ח בששת השבועות האחרונים. תשואות האג"ח הממשלתיות ל-30 שנה חזרו לרמה של כ-5% לראשונה מאז 2023. אך וו מזהיר שהנרטיב החדש שמניע את ביצועי היתר האחרונים של המניות מול האג"ח – שסיומה של ההפסקה ל-90 יום לא תוביל להעלאת מכסים או לפעולות תגמול – בעייתי.

"יש לי בעיה רצינית עם הנרטיב הזה", אומר וו. ראשית, עם גירעון תקציבי של מעל שני טריליון דולר, טראמפ לא יכול להרשות לעצמו לוותר על ההכנסות מהמכסים שמכניסים יותר מ-500 מיליון דולר ביום. שנית, הכניעה של טראמפ לסין ב-12 במאי החלישה את מעמדו בשאר המשאים ומתנים המסחריים שלו.

וו מזהיר שהגירעונות התאומים העצומים שטראמפ ירש מביידן משאירים לו מעט מאוד אפשרויות טובות. "מכסים יכולים לסייע בצמצום גם של הגירעון בחשבון השוטף וגם של הגירעון התקציבי", הוא מסביר. לפי תרחיש הבסיס שלו, מכס ה-10% הכולל של טראמפ לא הולך לשום מקום, ויש סיכוי של יותר מ-50% שבסופו של דבר נגיע למשהו שקרוב הרבה יותר ל-20%.

משקיעים רבים מאמינים שהמכסים ישפיעו יותר על האינפלציה מאשר על הצמיחה, ושמניות הן גידור טוב יותר מפני אינפלציה מאשר אג"ח. זה אולי מסביר מדוע מניות הטכנולוגיה, שנחשבות לגידור טוב מפני אינפלציה, הציגו ביצועים כל כך טובים. אבל וו מטיל ספק: "לי זה לא ברור, לפחות לא במצב של שיווי משקל".

השאלה המרכזית היא האם הצרכנים מוכנים למשוך מחסכונותיהם כדי לפצות על הירידה בכוח הקנייה שלהם. כי אלא אם כן הצרכנים מוכנים לחסוך פחות, הם ייאלצו לצמצם הוצאות על דברים אחרים. שיעור החיסכון האישי עמד על 3.9% בלבד במרץ – האם זה יכול לרדת ל-3% או אפילו ל-2.5%?

וו מזהה סכנה מוחשית: תשלומים על הלוואות סטודנטים פדרליות שהושהו בתקופת הקורונה חודשו בספטמבר 2023, ותקופת ההסתגלות הסתיימה באוקטובר 2024. הנתונים האחרונים מראים ש-10% מיתרות הלוואות הסטודנטים וכ-6 מיליון לווים נמצאים בפיגור או כבר בהפרה. החל מחודש יוני, ממשל טראמפ הודיע כי יתחיל לעקל חלק מהשכר של לווים שנמצאים בהפרה.

למרות ההסתכלות הקודרת על מלחמת הסחר, וו דווקא אופטימי יותר מהשוק בנוגע למדיניות הפיסקלית של טראמפ. "המדיניות הפיסקלית היא תחום אחד שבו הוא לא עשה שום טעות, לפחות עד כה", הוא מעיר.

המסקנה של וו ברורה: "המניות יקרות, בעוד שהאג"ח זולות". יחסית לרמות הנוכחיות של תשואות האג"ח, המניות מעולם לא היו יקרות יותר מאז בועת הדוט-קום. לכן הוא מעדיף להחזיק אג"ח, ובעיקר את האזור האמצעי של עקומת התשואות – "ביטוח זול מפני כל מעידה בכלכלת ארה"ב".