האינתיפאדה מגיעה לניו יורק

איך הצליח תומך BDS ואנטי ישראלי מובהק להפוך למועמד המוביל לראשות העיר היהודית בעולם?

זוהראן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק (תמונה: Bingjiefu He, ויקימדיה).

כמה מחשבות על הניצחון הסוחף והמפתיע של זוהראן ממדאני בפריימריז של המפלגה הדמוקרטית לראשות העיר ניו-יורק. "מפתיע" מכיוון שעד לפני כחצי שנה אף אחד באמריקה לא הכיר את האיש, ו"סוחף" מפני שהשבוע זכה ב־43% מהקולות בבחירות המקדימות שבהן השתתפו יותר ממיליון תושבים – שיעור ההצבעה הגבוה ביותר מזה 36 שנה.

מה שקואמו לא הבין

כולם מדברים על הקמפיין המבריק של ממדאני. הוא התמקד ביוקר המחיה בניו-יורק והבטיח לרסן את המחירים באמצעות עקרונות סוציאליסטיים ולמצוא דרך "להקפיא" את מחירי השכירות ולהפעיל חנויות מכולת בניהול עירוני.

המתמודד המרכזי מול ממדאני היה אנדרו קואמו, מושל המדינה לשעבר. קואומו נכנס למרוץ כמועמד שהבטיח "לשמור על הסדר" ודיבר על ניקיון הרחובות והרכבת התחתית והשתמש בשיח א-מפלגתי. אבל בשלב כלשהו בקמפיין נראה כי הצוות של קואמו שינה אסטרטגיה וקואמו החל להציג את עצמו כביצועיסט שיוכל לעמוד איתן מול הנשיא טראמפף ובכך נכנס למעשה למשחק המפלגתי שאליו ממדאני הוביל אותו.

שינוי הכיוון של קואמו נעשה כנראה בשל תוצאות הסקרים העגומות שהראו כי הנושאים שעליהם דיבר בתחילת הקמפיין פשוט לא מעניינים את המצביע הדמוקרטי הטיפוסי. קואמו גם קיווה שיוכל להשתמש בראש העיר הנוכחי (אריק אדמס, שפרש מן הקמפיין מפני שהואשם בקבלת שוחד מטורקיה) כשק החבטות שלו, אבל בפועל הוא עצמו הפך מטרה לחיצי שאר המועמדים.

רבע מהתרומות לממדאני לא באו מתושבי העיר

מועמדותו של ממדאני נתפסה כרצינית יותר לאחר שהכישרון שלו בגיוס כספים נחשף לעיני הציבור: כתשעה מיליון דולרים, שיחד עם מימון ציבורי הגיעו בסך הכל לכ־17 מיליון. סכומים אלו הראו לכאורה כי המסרים של דיברו אל חלקים נרחבים בציבור המצביעים שמאסו במתמודדים ממסדיים. גם התוצאות הוכיחו זאת.

אלא שגיוס הכספים הנרחב נעשה ברובו עוד לפני ההצלחה הציבורית. מהיכן הגיעו סכומים כאלו? גורמים בקמפיין טענו ל־18 אלף תורמים תושבי העיר, אך על פי אתר City Limits המסקר את הפוליטיקה המקומית, ממדאני קיבל גם 4,494 תרומות מצד תורמים הגרים מחוץ למדינת ניו-יורק. לשם ההשוואה קואמו זכה לרק 1,030 תרומות כאלה. מי הם התורמים האלה של ממדאני? אתם כבר יודעים – אנשי שמאל קיצוני ופעילים מוסלמים.

ה־7.10 היה הקלף המנצח

מלבד קית' אליסון ממינסוטה, ממדאני הוא המועמד המוסלמי בפריימריז שזכה לקולות הרבים ביותר אי-פעם. למרות שניסה להתמקד בעיקר בסוגיות כלכליות ופחות באובססיה האנטי-ישראלית שלו, הוא בוודאי לא ניסה להסתיר אותה, גם לא בעיר היהודית ביותר באמריקה.

מדוע? משום שהיה זה גורם מרכזי, אם לא המרכזי ביותר, לתמיכה הנרחבת שהצליח לגייס.

אגיד זאת בפשטות: ממדאני ניצח בזכות השביעי באוקטובר. הוא היה המועמד של אוהלי המחאה, המועמד של Free Palestine והקריאות ל"גלובליזציה של האינתיפאדה". זה היה הנשק הסודי שבאמצעותו בידל את עצמו בין שאר המתמודדים. מוסלמי, יליד מדינה זרה, שבמשך העשור האחרון טיפס מעלה בשורות התנועה האנטי-ישראלית באמריקה, התנועה שהכשירה את הקרקע להתפוצצות האנטישמית בשנתיים האחרונות במדינה הזו. הוא אדם חכם, רהוט ומרשים, והוא גם שותף מלא בחגיגות האלימות נגד יהודים ובעידוד אנטישמיות. לאחרונה אף טען כי יש לעצור את ראש הממשלה נתניהו אם יגיע לניו-יורק. ממדאני מעולם לא ניסה למתן את עמדותיו במהלך הקמפיין. והוא נהג כך בדיוק משום שעמדות אלו הביאו לו רווח נאה, פיננסי ואלקטורלי כאחד.

ממדאני הוא סמל לעתיד העגום של יהדות אמריקה

ככל הנראה מוסלמי תומך ג'יהאד יהפוך לראש עיר ש־12% מתושביה יהודים. בשנה שעברה, יהודים רבים באמריקה נשמו לרווחה כשמועמדים אנטישמיים מובהקים כמו ג'מאל באומן בניו-יורק וקורי בוש במיזורי הובסו בקלפי מול התנגדות ציבורית עיקשת. כעת, בבחירות החשובות ביותר של שנת 2025, מצביעי המפלגה הדמוקרטית פנו לכיוון פרוגרסיבי קיצוני שעשוי להתוות את הדרך למדינה כולה.

ממדאני הוא חדשות רעות כמעט בכל מובן אפשרי. המדיניות הכלכלית שלו הרסנית. הוא קידם בגלוי רעיונות כמו קיצוץ תקציב המשטרה, ביטול מעצרים והתקנת מיטות קבועות לחסרי בית ברכבת התחתית. הוא מבקש לבטל את התוכניות למחוננים בבתי הספר הציבוריים המובילים בעיר, שעה שהוא עצמו למד באחד מהם.

השאלה הכבדה יותר נוגעת לעתידם של יהודי העיר ניו-יורק כאשר יעמוד בראשה. כיצד יגיב להתקפות נגד יהודים? אם מחאת הקמפוסים תצוץ מחדש וסטודנטים יהודים שוב ימצאו עצמם מאוימים, האם הוא יעמוד לצד המאיימים? לצערי התשובה ברורה מאליה.

האמת היא שאנשים כמו ממדאני, משכילים, קיצוניים, חרוצים ומחזיקים בתפיסה לפיה ניתן למצוא את אשמת היהודים בכל דבר (ולעולם לא את אשמת המוסלמים למשל במצבם שלהם) – שהופכים את הטיעונים בעד הציונות בזמננו למשכנעים יותר. אם מתוך מפלגה שכבר שנים זולגת לאנטישמיות, הצליח אדם כזה להגיע לראשות העיר הגדולה והחשובה באמריקה, האם אפשר לדבר עוד על עתיד בטוח ליהודי אמריקה? אם התשובה היא לא, יש רק מקום אחד שאליו אנחנו יכולים ללכת.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

8 תגובות למאמר

  1. צריך לבדוק אם קאטר מממנת את הטירלול הפוגרסיבי בהתארגניות הציבוריות והפוליטיות באמריקה… בנוסף ליהודי ארצות הברית(להוציא מיעוט שנמצא בקרב הדרך השמרנית) יש חלק בהתדרדרות הכאוס בערי המרכזיות בארמות הברית, גישתם המוחלטת לטובת זכויות מיעוטים על חשבון פטריוטיזם אמריקאי, התנהלות שלהם כגיס חמישי לא מוסיפה חיוביות בקרב דעת הקהל האמרקאי והמיצוב שלהם בארצות הברית ובישראל , והתמיכה האוטומטית הפוליטית בקרב שמאלנות אמרקאית על חשבון עדפה סדר לאומי ופטריוטי אמרקאי לכן זה בעוכריהם ובעוכרנו…. עם זאת אני אומר ליהודי ארצות הברית הדרך שלכם לתיקון עוברת שתשקיעו כל מרצכם והשכלתכם ותחילו לארגן עלייה בהמוניכם לישראל ולסייע לנו לבנות ולהבנות במדינת ישראל המדינה היהודית…

  2. האינטיפדה העולמית משיבה מלחמה שערה.

    72 שעות אחרי התקיפה האמריקנית באירן, האינטיפדה העולמית הרסה את העיר החשובה ביותר בארה"ב.

    זה רק יקח זמן עד שהמצב האמיתי מתברר.

  3. כבר היו סבבים שבעירית ניויורק שקלו לגזור "לימודי ליבה" על מוסדות הלימוד של הקהילות החרדית. אם (לצערי בעצם כאשר) יבחר ממדאני לראשות העיריה הגזירות על הלימוד יועברו ויאכפו במהירות. כדאי כבר לחשוב על מעבר למקומות אחרים.

  4. שתי תנועות צמחו מתוך הניוון של הביצה הפוליטית האמריקנית. השמאל הצמיח את הווק, ניתוחים לשינוי מין בילדים, גבולות פתוחים, סוציאליזם והפקרות ברחובות. הימין הצמיח את תנועת MAGA שמטרתה להחזיר את שלטון החוק ולחסל את השחיתות השלטונית. מי שהבחירה קשה עבורו פשוט לא יודע איפה הוא חיי.

  5. ממדני, בדיוק כמו AOC, הוא פרצוף נאה עם רמה סבירה של יכולת רטורית ושום נסיון מקצועי. אפס שעלה לגדולה בזכות הטיקטוק ודור שלם שבע ומפונק מדי של אפסים כמוהו שהאוניברסיטאות שטפו את מוחם והכינו אותם בדיוק לתוצאה הזאת.

  6. איך?! פשוט מאד! בעזרת היהודונים האוטו אנטישמים, שונאי ישראל והיהודים.

  7. מוכן לשים כסף שרוב היהודים הלא חרדים בניו יורק יצביעו בשביל השרץ המכוער בדיוק כמו שנהצביעו בהתעלות רוח לאובמה הצורר ולקמלה העילגת והעוכרת.

    ברור ששלוש הדורות האחרונים, יהודי התפוצות הלא דתיים נדבקו ברובם במחלת נפש אוטו-אימונית (השאלתי את הביטוי מגדי טאוב, אני כבר כמה שנים קורא לזה "אובדנות") שגורמת להם להצביע למועמדים ולתמוך ברעיונות שהמשותף ביניהם זה שהם בטווח הארוך רעים ליהודים ולציוויליזיה המערבית (קרי, לאדם הלבן).

    אם מיישמים את הכלל הזה, עמדותיהם התמוהות מתבהרות.

    נ.ב.: אני מנוי על אתר "מידה" ותורם מאמצעי הלא רבים לתקשורת שפויה ולא אובדנית. ואתם?