האוניברסליזם לא יעבור

בבוקר יום חמישי, 20 בנובמבר 2025, האזנתי לראיון של עיתונאי רשת ב', אילאיל שחר, עם ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי. במהרה מצאתי להפתעתי שדעותיו מזכירות מאוד דברים ששמעתי והכרתי בחיי הצעירים בברה"מ לשעבר. ההבדל היחידי כמעט היה שדבריו נאמרו לא ברוסית, אלא בעברית צחה. ההשקפה שביטא חולדאי, הייתה קרובה הרבה יותר לאידיאולוגיה של "היבסקציה", המחלקה היהודית הידועה לשמצה של המפלגה הקומוניסטית הרוסית, מאשר לרעיון הציוני.

"משה שלנו יהפוך את העגל לאפר"

לקוראים שלא מכירים את הנושא, נחזור כמה שנים אחורה. עוד לפי המהפכה הסובייטית, ב־1913, כתב לנין כי "התרבות הלאומית היהודית היא סיסמתם של הרבנים והבורגנים, סיסמת אויבינו". בכנס איגוד הלוחמים היהודים ב-8 במאי 1918, הצהיר נציג המחלקה במפורש: השלטון הסובייטי שואף להשמדה מוחלטת של הארגונים היהודיים "כמו של כל ארגון לאומי אחר".

ב-11 באפריל 1919 פורסם צו על פירוק הקהילות היהודיות האוטונומיות, שהוכן על ידי סגן יו"ר הוועד היהודי הכלל־רוסי שמואל אגורסקי, ואושר על ידי יוסף סטלין, הנציב העממי לענייני לאומים. ההיסטוריון הנודע, פרופ' שמעון דובנוב, כינה צו זה "אידיוטי" וכתב ביומנו: "הנבלים האלה החליטו לבטל לתמיד את האוטונומיה הלאומית בת 2500 השנים. גמדים עלובים!".

בהתייחסו להחלטה לסגור את הקהילות היהודיות, כתב ראש היבסקציה סמיון דימנשטיין כי "הכוח האמיתי בקהילות נותר בידי 'הציונים הבורגנים' בלבד. הם "חשו את כוחם בתמיכה שהעניקה להם האימפריאליזם של "האנטנטה" (הגוש צבאי-פוליטי של האימפריה הרוסית, בריטניה וצרפת במלחמת העולם הראשונה), הם חשים את עצמם כמנצחים, כבעלי השלטון בקרוב בפלשתינה, וכך הם כבר מדברים".

"אנו בטוחים", כתב דימנשטיין, "שלא עגל הזהב של "האנטנטה" ינצח את רעיון השלטון הסובייטי, אלא להפך, משה שלנו (לנין) יהפוך את העגל לאפר… אז תשתחרר טורקיה מ"המנדט" של אנגליה ומהכיבוש היהודי… בסגירת הקהילות אנו מקרבים את ניצחון הקומוניזם".

למרבה ההפתעה, הנהגת המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות לא מיהרה לקבל את עמדת הקומוניסטים היהודי. ב-21 ביולי 1919 פרסם מזכיר הוועד הפועל של המפלגה, אבל ינוקידזה, החלטה שבה נאמר: "מכיוון שמפלגת הציונים לא הוכרזה כמפלגה אנטי-מהפכנית, ומכיוון שעד כה פעילותן התרבותית והחינוכית של הארגונים הציוניים אינה סותרת את החלטות השלטון הסובייטי, נשיאות הוועד הפועל המרכזי הכלל-רוסי מציעה לכל המוסדות הסובייטיים שלא להפריע למפלגה זו בפעילותה הנ"ל".

אך לא עבר שבוע מההחלטה הזו ומנהיגי היבסקציה כבר "מצאו ראיות" לפעילות האנטי-סובייטית של הציונים וגרמו לרדיפתם. גם שירותי הביטחון של השלטון הקומוניסטי ראו בעין רעה את הציונות, "הציונות, המקיפה כמעט את כל האינטליגנציה היהודית, אילו הייתה מתממשת, הייתה מונעת מאיתנו באופן מיידי את כוח האדם העצום הדרוש לבניית הכלכלה הלאומית שלנו", כתב מרטין לאציס, ראש הוועדה המיוחדת של שרותי הביטחון.

בסופו של דבר נשאו המאמצים המשותפים של היבסקציה ושל שרותי הביטחון פרי ובסוף שנת 1920 נאלצה התנועה הציונית לרדת למחתרת. בתחילת שנות ה-20, כבר היו כמעט כל מנהיגי התנועה בחו"ל.

סופה המר של היבסקציה

בינואר 1930, לאחר קבלת ההחלטה על פירוק הסניפים הלאומיים של המפלגה הקומוניסטית, נסגרה סופית גם היבסקציה. מנהיגיה חלקו את גורלם של בוני המשטר הקומוניסטי הרבים: כמעט כולם נרדפו, נרצחו או מתו במחנות הריכוז הסובייטיים.

דימנשטיין הוצא להורג ב-1937 באשמת השתייכות לארגון טרור אנטי-מהפכני. שמואל אגורסקי הואשם בהשתתפות ב"ארגון יהודי פשיסטי", הוגלה לסיביר ומת שם ב-1947. בנו, מאליק (שם המורכב מראשי התיבות של מרקס, אנגלס, לנין והקומינטרן) אגורסקי, הפך לציוני והעלה לישראל ב-1975.

ב-1953 קמפיין האנטישמיות בברית המועצות הגיע לממדים מאיימים. אלפי יהודים נעצרו באשמת היותם קוסמופוליטים חסרי שורשים לאומיים, ללא היסטוריה ומסורת, ולכן גם "אדישים לכל מה שהוא עממי, לאומי, וסובייטי". היהודים הואשמו בכך שהם מפגינים עוינות כלפי רגשותיהם הפטריוטיים של אזרחי ברית המועצות, הגאים בשורשיהם ההיסטוריים ובתרבותם המפוארת של העמים הרבים המאכלסים את ברית המועצות. אלמלא מותו של סטלין ב-5 במרץ 1953 היו עלולים יהודי ברית המועצות לחוות את "הפתרון הסופי" לבעיה היהודית בסגנון הסטליניסטי. באופן סמלי, יום מותו היה קרוב עד מאוד לציון חג פורים היהודי.

שיבתה של היבסקציה אל מדינת ישראל

על אף כל הרדיפות, הציונות הצליחה ובגדול. והנה, 76 שנה מאז הוקמה המדינה, באופן בלתי צפוי ופרדוקסלי, היבסקציה שחוסלה בברית המועצות, קמה לתחייה דווקא… במדינה היהודית.

ב-25 בספטמבר 2023, דבר בלתי נתפס התרחש בתל אביב ביום כיפור: תפילת כל נדרי בוטלה בעיר היהודית הראשונה בארץ ישראל לאחר שהמון זועם התפרע נגד המתפללים. לראשונה, יהודים, תחת מסווה של סיסמאות פרוגרסיביות, ערכו פוגרום ב… יהודים.

העירייה בראשות רון חולדאי לא רק שלא מנעה את האירוע הברברי הזה, אלא למעשה נתנה לו גיבוי.

באוקטובר 2024, שופטי בית המשפט העליון של מדינת ישראל קבעו בפסק דינם כי פעולות עיריית תל אביב פגעו קשות בזכויותיהם וברגשותיהם של תושבי העיר היהודים הדתיים. השופטים קבעו כי "העירייה לא ייחסה כל חשיבות לזכויות המתפללים לשוויון ולחופש דת", בכך שהטילה מגבלות שמעולם לא החילה על תפילות מוסלמיות ביפו. הארגון החברתי "ראש יהודי" בירך על החלטת בית המשפט: "גם ליהדות יש זכויות בתל אביב".

הסיפור זה יחד עם ההשקפות והרעיונות שנשמעים לאחרונה מבית מדרשו של השמאל הישראלי מזכירים מאוד את דעותיהם של מייסדי "היבסקציה". ההצעה למחוק את המילה "יהודית" מהגדרת מדינת ישראל, לבטל את ההמנון הלאומי "התקווה" משום שהוא "לא מתאים לערבים", להחליף את זכותם של היהודים לעלות לישראל ברעיון של "מדינת כל אזרחיה" — על פי הדגם הסובייטי של "דמוקרטיה עממית". וזאת בלי להזכיר את הקריאה לחלק את המדינה הקטנה שלנו למדינת ישראל ולמדינת יהודה, אשר לכל בר דעת שלא איבד את שכלו הישר, חסרות כל סיכוי להישרדות מדינית.

אליטה בגסיסה

אחרי שהפסיד שמעון פרס בבחירות לכנסת ב-1996 אמר את המשפט האלמותי כי "היהודים ניצחו את הישראלים". המשפט הזה מגלם בתוכו את התפיסה כי ההיסטוריה של ישראל החלה רק ב-1948, ושלושת אלפים שנות ההיסטוריה היהודית היו, למעשה, "חסרות משמעות". אך עם ללא זיכרון היסטורי אינו שורד.

תפיסת עולם זו היא ירושה מנציגי האליטה הוותיקה שאבותיהם הקימו את המדינה ובנו אותה מראשיתה, וכעת יורשיהם מרגישים שהם מאבדים את כוחם והשפעתם בקרב ההמונים במדינה והם אינם מוכנים להשלים עם המציאות המתהווה ועם תוצאות הבחירה הדמוקרטית של העם.

לכן, נציגי האליטה היוצאת קוראים לאזרחי המדינה להגר ממנה, לפגוע בכלכלתה, ולסרב לשרת בצה"ל – בטענה שמדובר בצורות לגיטימיות של מחאה. אותה לוגיקה מניעה אותם לקדם את הקמתה של מדינה פלסטינית לצד "מדינת כל אזרחיה" – צעד המוביל בהכרח לחורבנה של מדינת ישראל.

כפי שציין בזמנו זאב ז'בוטינסקי, לא די בהוצאת היהודי מהגטו אל ארץ אבותיו, יש לעקור את הגטו מנשמתו של היהודי. לרוע המזל, אידיאולוגיית הגטו ממשיכה להיות פעילה בחברה הישראלית, בין אם היא נובעת מנציגי קהילות דתיות קיצוניות הדוגלות בו זמנית באנטי-ציונות, ובין אם מחוגים קומוניסטיים או פוסט-ציוניים.

בשנת 1975, המושל לשעבר של קליפורניה והנשיא העתידי של ארצות הברית, רונלד רייגן, אמר בראיון לתוכנית "60 דקות" עם מייק וולאס את הדברים הבאים: "אם הפשיזם יגיע אי פעם לאמריקה, הוא יגיע בשם הליברליזם". בהתאמה למתרחש כעת אצלנו, אפשר להמיר את דבריו של רייגן במילים הבאים: אם חברי היבסקציה אי פעם יגיעו לשלטון בישראל, הם יעשו זאת בשם הדמוקרטיה והציונות.

לא במקרה, בסגנון שיחדש של אורוול, חברי המפלגה בה התקבצו שרידי היורשי של היבסקציה בישראל מכנים את עצמם "דמוקרטים". לא במקרה המנהיג החדש שלהם מצהיר בגלוי שאם הם יעלו לשלטון, הם יסלקו את יריביהם הפוליטיים מכל תפקידיהם ואף יפתחו, בדומה לניסיון של הקומוניסטים הסינים, מחנות "חינוך מחדש" לכל מי שאינו תומך בדעותיהם "הנאורות".

הציונות היא הפתרון היחיד

כיום ברור: מבין כל הגישות לפתרון השאלה היהודית, רק הרעיון של הרצל הצליח. המודל החלופי של הקמת אוטונומיה תרבותית בארצות הגלות, אותו הציע פרופסור שמעון דובנוב, נפל לתהום השואה. הרעיון של יצירת ציביליזציה חדשה, המבוססת על תורתו של היהודי המומר, קרל מרקס, שהבטיח לחסידיו להקים גן עדן עלי אדמות, בפועל יצר משטר של גיהינום הטוטליטרי. בברית המועצות הוא החזיק מעמד רק 72 שנים ואז קרס תחת כובד משקלו הבלתי אנושי, לאחר שגרם נזק פיזי ונפשי בלתי הפיך למיליוני בני אדם.

אנו, לעומת זאת, הקמנו מחדש את המדינה היהודית לאחר אלפיים שנות גלות, והיא קיימת כי היהודים החליטו לחזור הביתה. מדינת ישראל של ימינו כבר איננה דומה לזו שהייתה בשנים 1948, 1973, 1998 או אפילו ב-2009. בשנת 2025, מדינת ישראל נמצאת

• במקום השני בעולם במספר הסטארט-אפים אחרי ארה"ב ובמקום השלישי במספר החברות הנסחרות בבורסת NASDAQ אחרי ארה"ב וסין;
• במקום ה-10 בדירוג המדינות החזקות בעולם;
• במקום ה-15 בדירוג Global Firepower של הכוחות הצבאיים החזקים בעולם 2025;
• על פי הערכת קרן המטבע הבינלאומית, בשנת 2025 התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) של ישראל יעמוד על 592.429 מיליארד דולר, פי 2.7 יותר מ-212.5 מיליארד דולר שהיה בשנת 2009. וזאת כאשר אוכלוסיית המדינה גדלה רק ב-34.3%, מ-7.5 מיליון ל-10.1 מיליון נפש;
• ישראל מדורגת במקום ה-18 בעולם בתמ"ג לנפש – 60,009 דולר, פי 2.1 יותר מ-28,231 דולר שהיה בה בשנת 2009. לשם השוואה, גרמניה מדורגת במקום ה-19 (59,925 דולר), בריטניה – 21 (56,661), קנדה – 23 (54,935), צרפת – 28 (48,982), איטליה – 29 (43,161), ספרד – 34 (38,040), יפן – 40 (34,713) ורוסיה – 68 (17,446 דולר).
• ישראל מדורגת במקום 27 בעולם בדירוג מדד הפיתוח האנושי (HDI), מיד אחרי צרפת, אך מעל ספרד (28), איטליה (29) ורוסיה (64).

התבוסה של הציר השיעי האיראני בשנת 2025 חיזקה את הפוטנציאל הכלכלי והצבאי של ישראל, ולכל הדעות של המומחים הבינלאומיים הדבר יוביל לצמיחה חזקה הן בכלכלת ישראל והן ביכולתה ההגנתית.

על פי התחזיות הדמוגרפיות, עד 2065 תגיע אוכלוסיית המדינה ל-20 מיליון נפש. אם התמ"ג לנפש בישראל יישאר כמו שהוא היה ב-2025, התמ"ג של המדינה יעלה על 1.2 טריליון דולר.

ולסיכום: עברנו את פרעה, טראיאנוס, תומאס דה טורקמדה, היטלר וסטלין. הקמנו מחדש את מדינתנו על אדמת אבותינו. אנו נמשיך לבנות ולחזק אותה למען הדורות הבאים, למרות המכשולים הפנימיים והאיומים החיצוניים.