הפיכתה של ישראל למעצמה אזורית דורשת יכולות תקיפה באזורים מרוחקים, והמפציץ האסטרטגי הוא התשובה
הקמת זרוע אווירית אסטרטגית לישראל
ב-22 ביוני אשתקד, הגיח מעל שמי מתקן הגרעין בפורדו (כ-30 קילומטרים צפונית-מזרחית לעיר קום) מבנה של מפציצים אסטרטגיים אמריקניים מדגם B-2. אותם מטוסים נשאו והטילו פצצות חודרות בונקרים המכונות MOP (ראשי תיבות של Massive Ordnance Penetrator), מדגם GBU-57A/B מתוצרת חברת בואינג. כל פצצה כזאת, המסוגלת לחדור עשרות מטרים של בטון או סלע, שוקלת יותר מ-13 טונות. באותה העת, וגם היום, לישראל לא הייתה היכולת לפגוע במתקן פורדו, הקבור עשרות מטרים מתחת להרי הזגרוס. אין לישראל את הפצצה המתאימה וגם לא את המטוס המתאים לשאתה. ליתר דיוק לישראל אין כיום זרוע אווירית אסטרטגית.
זרוע אווירית אסטרטגית מבוססת על טייסות של מפציצים אסטרטגיים, מטוסים שנועדו להאריך את הזרוע האווירית של המדינה הרחק מעבר לאזורים הסמוכים לה, לעבר יעדים אסטרטגיים בעומק האויב. מטרתו של מפציץ אסטרטגי היא שיתוק יכולת הלחימה של האויב באמצעות פגיעה במרכזי פיקוד ושליטה, בתשתיות אנרגיה, בסמלי שלטון או בתעשיות צבאיות ובמפעלים הנמצאים בעורף, הרחק מזירות הקרב הישירות.
לעומת מטוסי קרב, המפציץ האסטרטגי אינו מיועד להגן על עצמו בקרבות אוויר; הוא נסמך על ליווי של מטוסי קרב, על מהירות גבוהה ו/או על טכנולוגיית חמקנות. מנגד, הוא מסוגל לשאת כמות אדירה של חימוש לטווחים עצומים.
הן במבצע "עם כלביא" הן במבצע "שאגת הארי", מטוסי חיל האוויר נזקקו לתדלוק אווירי כדי להגיע ליעדיהם. אחד השיפורים המשמעותיים ממבצע למבצע היה היכולת המוגדלת לתדלוק אווירי, שהתאפשרה עם כניסת הכוחות האמריקניים ומטוסי התדלוק שלהם לזירה. דבר זה שיפר משמעותית את הישגי מטוסינו. ועדיין, אם נסתכל על מפת היעדים של ההפצצות הישראליות, ולאור גודלה של איראן (פי 80 משטח ישראל), אנו רואים כי ההפצצות מתרכזות כמעט אך ורק במערב המדינה, שכן המרחק בין ישראל לגבול המערבי של איראן קטן מרוחבה של איראן עצמה, ממערב למזרח.
לעומתנו, המפציצים האסטרטגיים של ארה"ב יכולים להמריא מבריטניה ולחזור אליה לאחר גיחה מעל כל שמי איראן. בהפצצות של ה-22 ביוני 2025, חלק מהמטוסים אף המריאו ישירות מארה"ב ומהאי גואם.
צורך ישראלי
ישראל צריכה מפציצים אסטרטגיים. בשנים הקרובות אמורה ישראל להפוך לציר כלכלי וצבאי מרכזי באזור, הן בחזון ה-IMEC (הפרוזדור הכלכלי הודו-המזרח התיכון-אירופה) הן ביוזמת "פקס סיליקה". בשני המיזמים הללו ישראל גם אחראית על הביטחון באזורה. בנוסף במקרה שהמלחמה תסתיים ללא קריסת משטר האייתוללות או תביא למאבק פנימי ארוך בתוך איראן, ישראל תצטרך לשמור על היכולת לפגוע גם במטרות הנמצאות במזרח המדינה. צנעא – בירת תימן והחות'ים – נמצאת כ-2,000 ק"מ מישראל, ובקרבת תימן, מצדו השני של מצר באב אל-מנדב בקרן אפריקה, שוכנת בעלת בריתנו, סומלילנד. ישראל זקוקה ליכולת להגן עליה ועל בסיסים ישראליים שעשויים לקום לחופיה, כשם שיש להגן על בני הברית באיחוד האמירויות, המהווים חוליה קריטית ב-IMEC ובפקס סיליקה.
אפשרויות רכישה
כיום רק שלוש המעצמות הגדולות, ארה"ב, רוסיה וסין, מחזיקות במפציצים אסטרטגיים. בעבר גם צרפת ובריטניה החזיקו ביכולת זו אך הן ויתרו עליה עם המעבר לשימוש בטילים בליסטיים ככלי העיקרי לנשיאת נשק גרעיני.
ארה"ב מפעילה שלושה סוגי מפציצים: ה-B-52 הוותיק והכבד (הדורש שליטה מלאה במרחב האווירי אך בעל כושר נשיאה ללא תחרות), ה-B-1B וה-B-2 (שיוחלף בקרוב ב-B-21 החדש).
תגי המחיר של שני האחרונים גבוהים מאוד: הם נבנו בכמויות קטנות (כ-100 מטוסי B-1B ורק כ-20 מטוסי B-2), ועלויות תפעול שלהם עצומות. הערכות מדברות על כ-815 מיליון דולר למטוס B-1B (עם עלות שעת טיסה של עד 173,000 דולר) ובין 2.1 ל-4.3 מיליארד דולר למטוס B-2 (עם עלות שעת טיסה שמגיעה ל-200,000 דולר). לשם השוואה, מטוס F-35I "אדיר" עולה כ-90-100 מיליון דולר.
אופציה ריאלית יותר היא ה-B-52 הוותיק. המטוס טס כבר יותר משבעה עשורים וצפוי לשרת עוד שנים רבות בזכות שדרוגים מתמידים. זהו מטוס המצוי במלאי גדול (יוצרו 744 יחידות), וחלקם נמצאים באחסון במדבר האמריקני.
מי שדחף לכך שישראל תשיג B-52 מארה"ב (ברכישה או בחכירה) הוא השגריר לשעבר בוושינגטון, מייקל אורן. מממשל אובמה קיבל אורן תשובה שלילית נחרצת. עם זאת, בממשל טראמפ הראשון התשובה הייתה פחות חד–משמעית. ייתכן שבתנאים הנוכחיים התשובה תהיה שונה, במיוחד לאור העובדה שאורן נתקל בזמנו גם בחוסר רצון מצד הממשל הישראלי לקדם את הנושא.
ייצור עצמי
אופציה נוספת שישראל צריכה לבחון היא הקמת פרויקט למפציץ אסטרטגי "כחול-לבן". כפי שקרה עם ה"לביא", עצם קיומו של פרויקט רציני עשוי לדרבן את ארה"ב למכור או להחכיר לנו מטוסים משלה.
יתרה מכך, לישראל של היום יכולות טכנולוגיות, דיפלומטיות וכלכליות חזקות פי כמה מב-1987, עת בוטל פרויקט הלביא. במישור הדיפלומטי, ייצור כזה יכול להיעשות בשיתוף פעולה עם הודו – בעלת ברית איתנה ומעצמה עולמית. הודו יכולה לספק גב כלכלי ודיפלומטי מול ארה"ב, והיא עצמה מעצמה טכנולוגית והכלכלה הרביעית בגודלה בעולם, ובדרך להיות השלישית.
ארה"ב כבר אינה רואה בישראל מדינת חסות קטנה. כפי שאמר פיטר הגסת', שר ההגנה של טראמפ: ישראל היא "בעלת ברית עם יכולות אמיתיות" הנלחמת כתף אל כתף עם ארה"ב. אם ישראל תשקיע בכך, היא תוכל לשכנע את הממשל האמריקני שכדי שיוכל להפנות את קשבו לאוקיינוס השקט, עליו להעניק לישראל את היכולת להגן על האינטרסים המערביים והאמריקאים באזור.
המכשול העיקרי לפרויקט מפציץ אסטרטגי כחול לבן הוא כלכלי. הסיבה המרכזית לביטול הלביא הייתה עלויות הפיתוח. אך ישראל של 2026 שונה מישראל של סוף שנות ה-80. בשנת 1988 מנתה המדינה כ-4.5 מיליון נפשות ותקציבה עמד על כ-40 מיליארד שקלים. מאז, האוכלוסייה הכפילה את עצמה אך התקציב גדל פי 15. אין זה אומר שהפרויקט יהיה קל למימון או אפילו אפשרי, אך זה בהחלט אומר שההיתכנות לכך גדולה יותר.
לאור האיומים עליה ומעמדה החדש במזרח התיכון, על ישראל להקנות לעצמה יכולת הקרנת עוצמה צבאית הרחק מגבולותיה. עליה לבנות יכולת להשתמש בכליה – באוויר, בים, ביבשה, בחלל ובסייבר – כדי לפרוס כוחות במהירות ולהשפיע על אירועים במעגלים השני והשלישי. יחד עם חיזוק היכולות הלוגיסטיות והיכולת לשנע כוחות באופן מהיר, הצבת מפציצים אסטרטגיים בארסנל של חיל האוויר היא צעד הכרחי במפת האיומים הנוכחית, ונדמה שחלון ההזדמנויות להשגת מטרה זו פתוח כעת יותר מאי פעם.
הלביא מומן בחלקו מעזרה של דרום אפריקה. השאלה היא האם הודו מעוניינת במפציץ כזה, במקרה כזה יש על מה לדבר. לישראל לא תהיה יכולת לתחזק מטוס כזה לאורך זמן ללא תמיכה.
זה הזמן שארה"ב תענה בחיוב ואנחנו חייבים מפציצים כאלה.
צריך לגייס את יחידות הצבא וגם גופים אזרחיים כדי לגייס בתוך מספר קטן של חודשים רעיונות ליצירת כלים אסטרטגיים . זה לא חייב להיות מטוסים, ואם כן, אז לא מאויישים וגם אז לא חייב במודל הנוכחי. מהפכת המחשוב המאוד חזק (בינה מלאכותית) יכולה מאוד לעזור בקיצור והוזלת כל התהליכים שעצרו אותנו בעבר. דברים כגון מנהרות רוח וסימולציות של ביצועים עוברים הורדת עלויות מטורפות כתוצאה ממחשוב מוגבר. צריך לעשות זאת די מהר כי אנחנו לא השחקנים היחידים ומי שיהיה לו יתרון ראשוניות יוכל לרוץ קדימה לפני כולם. איננו יודעים מה הנגזרות של שווי כלכלי אזרחי יהיו לסוכני בינה מלאכותית שינסו להגיע לחומרים חדשים לאפליקציות של עמידה בתנאי קיצון. אלו תחומים מתחילים בעולם כיום ובישראל יש חברות קטנות שניתן להשתמש ביכולות פיתוח וסימולציה שלהם.
למה צריך מפציץ חוץ מאשר לבזבז כסף? הרבה יותר זול לפתח טיל ארוך טווח (מה שישראל טובה מאוד בו) עם רש"קים מתחלפים: החל מחודר-בונקרים וכלה בפצצת מימן – כן, מימן כי פצצת אורניום לא תחסל את טהרן או איסלמבאד אבל פצצת מימן כן ופצצת מימן תענה על הנחיתות האסטרטגית האיומה של ישראל הקטנה אל מול אויב הגדול ממנה פי 100.
נדמה לי שחתאמי (ה"מתון", לפי התקשורת בישראל) אמר שאירן יכולה לסבול 10 מיליון הרוגים, אבל ה"יישות הציונית" לא תשרוד אם תאבד מאה אלף. ובכן, כעשר טילים עם פצצת מימן בנות מגאטון וחצי תהרוג את רוב אוכלוסיית אירן או אפילו פקיסטן וזו באמת הרתעה.
בנוסף, עדיף ממטוס, לפתח טילים זולים בכמויות עצומות ובכך שוב, לענות על האסימטריה בשטח בין ישראל לאויבים. את יכולות הייצור אפשר לקבל בטאיוון, מדינה קטנה באסימטריה אסטרטגית דומה אל מול אויב עצום והיא בעלת ידע ויכולת של ייצור המוני.
אבל ממתי המערכות הבלתי נבחרות בישראל רוצות לנצח?
ישראל אינה ארה"ב, סין או רוסיה, ישראל לא צריכה להשקיע בנשק שהוא חד מיימדי
—————————————————————-
א) מפציץ, הוא כלי גדול, יקר לרכש, יקר לתחזוקה ויודע לבצע משימה אחת – לקחת הרבה דלק וחימוש ליעד מרוחק ולהפציץ.
ב) מצד שני, אם תחשוב על האלטרנטיבה, תוכל לקנות נניח 25-50 מטוסי F15EX II שזה משאית פצצות שמסוגלת גם לבצע קרבות אוויר אל היעד וממנו. המוצר קיים, כמעט על המדף.
ג) אם יש לך מטוס ענק איזה תשתיות על הקרקע אתה צריך להכין על מנת להגן עליו? מצד שני אם אתה רוצה מבנה מבטון עם תשתיות ל- F15 גדול זה הרבה יותר זול לבנוי.
ד) אם תקשה שהטווח של מטוס קרב גדול הוא לא באלפי ק"מ, נכון, אז תוסיף עוד 4 מטוסי תדלוק על מנת להביא את המטוסים הללו עד למשהד במזרח אירן.
ה) ישראל היא מעצמה אזורית, קרי כזו שתקרין עוצמה במזה"ת כלומר ממערב טורקיה במערב ועד מזרח אירן ועד דרום תימן לא יותר. שלוב של מטוסים רב משימתיים בכמות של עשרות + מטוסי תדלוק תאפשר לך מענה למה שישראל צריכה. אני לא רואה את ישראל מתערבת במשבר של סין – טיוואן או רוסיה – אוקראינה או מדינה מרכז אפריקנית אחת כנגד השניה – ישראל אינה מעצמה עולמית.
ו) אם אתה רוצה להטיל נשק של נניח 13 טונות – משמע לא משקל שאתה מרשה לשים מתחת לכנף של מטוס קרב, אתה יכול לבנות כזו פצצה שמטוס הרקולס יקח על עריסה עם מצנח ותוטל מהדלת האחורית של המטוס, העריסה תשמש כמסילת הטלה ותתנתק לאחר השגור מהפצצה. הרקולסים יש לך, נשאר לך לפתח כזו פצצה (למען הסר ספק, אינני יודע אם קיימת או מתוכננת כזו פצצה, אבל זה מה שאני הייתי עושה אם צריך להטיל 13 טון על יעד במרחק של אלפי ק"מ מהבית). לפתח פצצה יחודית יעלה לך כמה מיליוני ש"ח ליחידה לא מיליארדים שתזדקק למפצצים. זה גם אומר שאם תפתח כזו פצצה, תוכל לייצר נניח 500 כאלו ולהחזיק במלאי.
ז) מעבר לחיל אוויר, ישראל להבנתי, זקוקה להגדלת צבא היבשה. היינו מוכנים למלחמה מול מעצמות אזוריות כמו אירן אבל לא היה לנו מספיק סד"כ כך שצבא של 40,000 נושאי קלאצ, RPG, RPK וטיוטות לבנות הצליחו לבצע שואה של חצי יום בשמחת תורה 7 באוקטובר רק בגלל שצה"ל העמיד מולו באותו היום רק חצי גדוד טנקים וגדוד חי"ר – האויב תקף עם כ- 7,000 חיילים והצליח לכבוש את הדרום לחצי יום.
ח) מה צריך להגדיל? להבנתי, זו החלטה שיש לקבל והיא החלטה לעשור קדימה, להערכתי, צה"ל חסר באוגדת עתודה מטכ"לית ממוכנת סדירה וב- 2-3 אוגדות מילואים נוספות.
ט) מה האוגדה הזו צריכה להכיל לעניות דעתי, חטיבת שיריון סדירה חדשה, שתי חטיבות חי"ר סדירות חדשות, חטיבת השיריון וחטיבות החי"ר צריכות להכיל גדוד הנדסה לכל חטיבה. כל גדוד שיריון חייב במחלקת פלס"ר יעודית. האוגדה דרושה באגד ארטילרי חדש וכן 5 גדודי חי"ר גבולות וגדוד תצפפיות סדיר. אסור שהאוגדה הזו תהיה כפופה לאף פיקוד.
י) קיומה יאפשר למטכ"ל בכל רגע נתון בהחלטה מעכשיו לעכשיו לתגבר כל גזרה ללא קריאה של כח מילואים. 5 גדודי חי"ר גבולות מאפשרים למטכ"ל להשים חיל מצב קל ומאומן מול גזרות פחות מאויימות ולהפנות כוחות סדירים ממוכנים גם לטובת להשאירם שם חצי שנה עד חלוף הסכנה.
יא) איך עושים זאת? מחליטים לרכוש 35 טנקים חדשים בכל שנה ו- 70 נגמ"שי איתן לטובת החטיבת השיריון ושתי החטיבות הממוכנות. כלומר בשנה הראשונה נקבל רק תוספת של גדוד לכל חטיבה.
יב) לאחר 3 שנים חיילי הסדיר הראשונים הופכים לחיילי מילואים. ממשיכים בשנה הרביעית לרכוש 35 טנקים בכל שנה ו- 70 איתן. כך שבשנה הרביעית יהיה גדוד מילואים משוריין ושני גדודים של חי"ר ממוכן.
יג) וכך במשך עשור נקבל אוגדת עתודה מטכלית וכ- 2.5 אוגדות מילואים חדשות.
יד) אם נבצע אקסטרפולציה של התל"ג של ישראל וגודל האוכלוסיה היהודית, הרי סביר כי תוספת כפי שאני מציע קלה למימוש.
כמה זה יעלה בשנה הראשונה ובכל שנה. עלות טנק מרכבה חדיש נשערך ב- 10 מיליון ש"ח. עלות איתן 3 מיליון ש"ח. D9, נשערך 3 מיליון ש"ח ליחידה. אי לכך, 35 כפול 10 + 70 כפול 3 + 30 כפול 3 = 650 מיליון ש"ח רכש. נוסיף סדנאת חימוש, כמה עשרות מובילי טנקים יעודיים, 100 משאיות תובלה, אנשי קבע לתחזוקה,…. עלות שנתית של כמיליארד ש"ח. האם ישראל מסוגלת להגדיל את הצבא הסדיר הלוחם בחטיבה וחצי בכל שנתון גיוס? להבנתי בהחלט בשים לב שהאוכלוסיה היהודית כולל עולים גדלה בקצב של כ1-2% בשנה. כלומר על שנתון גיוס יש להוסיף כ- 2000 חיילי סדיר לטובת אוגדת עתודה מטכלית. האם ישראל יכולה? להבנתי בהחלט. האם אפשר להשקיע מיליארד ש"ח בכל שנה ל- 10 השנים הקרובות על מנת לקבל עוד אוגדה סדירה מלאה ו- 2.5 אוגדות מילואים – להבנתי כן רבתי.
כתבת בצורה עניינית ומפורטת
אמת
לא צריך לפתח כלום. צריך לקנות 6 מאמריקה זה הכול. או לתת להם בתמורה חץ 4. לא כל דבר צריך לפתח לבד. אין בזה טעם. קווי ייצור שיעמדו ריקים לאחר הייצור. לא צריך 50 כאלה.
זה הזמן שארה"ב תענה בחיוב ואנחנו חייבים מפציצים כאלה.
חובה להקים חיל טילים מדוייקים.
70% מהמטכות של חיל האוויר במערכה הנוכחית יכלו להיות מטופלים על ידי טילים בליסטים. הרבה יותר בזול בלי לסכן טיסים שיכלו להתפנות למשימות הכירורגיות.
מגורמים יודעי דבר….הכיוון הוא הf 22 שארה"ב עד לרגע זה מנעה מלמכור את המטוס הזה לאף מדינה במידה וישראל תסכים שארה"ב תמכור לסעודיה את הf 35 , אומנם בלי הרבה מהיכולות שיש לישראל, ארה"ב מחוייבת בחוק לשמור על עליונות טכנולוגית של ישראל במזרח התיכון…..לכן הגיוני יותר הf 22.
נו מה הכשר בין המפיצים המוזכרים פה למטוס הפירוט שנועד לשליטה אוירית?
מאיפה יביאו כסף להחזיק אותם , ואיפה יחזיקו אותם. אתה חי בנדמה לי.
איך תשלח B52 למרחק שאליו מטוסי הקרב שלך לא מגיעים? מי ייתן לו ליווי אווירי נגד מטוסי הקרב של האוייב? מי ינטרל בשבילו את מערכות ההגנה האווירית של האוייב (הרי הוא לא חמקן בכלל, איטי ובולט מאוד).
ואם אתה שולח אותו למרחק שאליו מטוסי הקרב שלנו מגיעים, אז ךמה צריך אותו בכלל? המטוסים הקיימים מפציצים בטווח הזה היטב, כפי שרואים כל יום.
תקחו בואינג מוסב למטען טעמיסו בפצצות
וכאשר טיפלו בנמ תפעילו אותו
פשוט וזול
ישראל צריכה לרכוש את מפציצי הb21 ריידר, לפחות עד 4 יחידות
הכותב עף על עצמו : ישראל אולי חזקה ובעלת יכולות מדהימות, אבל היא גם מדינה קטנה בשטחה. השקעת עתק במיזמים כמו מפציצים אסטרטגיים היא מסוכנת ודי אווילית כאשר אין מקום בטוח בשטח המצומצם להפעיל אותם. תקיפה מוצלחת אחת או יותר תוציא את השקעת העתק משימוש. באותה נשימה, תיכף יציע הכותב גם שנבנה ונפעיל נושאות מטוסים. למה לא ? להקרין כח רחוק צריך, לא ?חוץ מזה הוא כבר מימה את ישראל לכלב השמירה האזורי שישמור גם על המפרציות וכו'. למה שבנינו יסכנו את עצמם בשביל לשמור על ערבים עשירים המתבוססים בכספם ?
קפצת הרבנ מעל הפופיק אדוני. לישראל יש ממדים הרבה יותר צנועים ורוב המוחץ של האזרחים לא מתכוונים להשתעבד לכל החיים כדי להזין מכונת מלחמה וביטחון שאינה יודעת שובע.
לא צריך את כל זה. צריך הרתעה חזקה עם נכונות להפעיל כח אבל רק לצןרך שמירת האינטרס הבטחוני / אסטרטגי הישיר של המדינה.
תמשיך לחלום.
יותר הגיוני ונכון להיות המדינה ה51 של אמריקה ובא לציונה גואל
איזה קישקוש, העלות עולה בכמה מונים על הערך…
עדיף לרכוש עוד 100 f35 במקום לבזבז עשרות מליארדים על מטוסים שלא יהיה להם שימוש וככה לקבל את אותה עוצמת אש… כן צריך עוד מתדלקים.
לא צריך מפציצים איסטרטגים זה גדול עלינו .הf15 החדש יוכל לסחוב 14 טון וזה מספיק ,הבעיה שזה יקרה רק בעוד 6 שנים ביינתיים אפשד לבקש בהשאלה.
ישראל זקוקה לשלום
לא למפציצים
אם אתה תשלם את עלויות הרכש והתחזוקה של המטוסים האלה, אנחנו מוכנים……מדובר במילארדים של דולרס רק תחזוקה כל שנה. תוסיף הכשרת טייסים ואימונים- יענו עלויות שעות טיסה והגעת לאללה איסטור וגרעון מסחרי שימוטט את ישראל. כלומר מה שלא עשו לנו האוייבים מאז 1948, העצה שלך תעשה…
עדיף להשקיע בטילים בליסטיים הייפר סונים
צריך. לפתח. מלא. הפצצה. כבד. הרמס. 2000
ממש לא, ישראל זקוקה להחלים של רחפנים , מלטים וכתבמים
ישראל לא צריכה להשקיע מיליארדי דולרים במפצצים. העלות של קניה ותחזוקה טייסת מפצצים היא נטל על חיל האויר ועל צה"ל בפרט. לישראל יש מערכת טילים התקפי ליעדים מרוחקים. טילי היריחו שלא נעשה בהם שימוש עדיין. וטילי הדרור שנעשה בהם שימוש לחיסול מנהיגי איראן הם הפיתרון. לגבי בונקרים כמו בפורדו ישראל יכלה לטפל לבדה בבעיה .משיקולים שונים ישראל העדיפה לתת לארה"ב לטפל בעיניין עם המפציצים. עלות פיתוח טילים והתחזוקה שלהם קטנה באלפי מונים מטייסת מפציצים. בסוף צבא עולה הרבה כסף. ומדינה חכמה צריכה להגן על עצמה ולתקוף באמצעים זולים וטובים .דוגמא טובה הוא פיתוח מגן אור שנכנס לאחרונה לשירות .
כתבה מעניינת
חומר למחשבה
תודה
מפציץ ה-B2 עלה 2 מיליארד דולר ליחידה, מפציץ ה-B21, שאמור להחליף אותו, יעלה "רק" חצי מיליארד דולר ליחידה, כמו 5 מטוסי F-35 או F-15EX, המחיר לא כולל את עלות התחזוקה השוטפת, שגם היא תהיה גבוהה.
לשם השוואה, B-21 יוכל לשאת אולי 30 טון פצצות?
5 מטוסי F-15EX יוכלו לשאת 55 טון פצצות, אז מה עדיף?
שורה תחתונה, ישראל ממש לא צריכה מפציצים איסטרטגיים, לא את הB-52 המיושן ולא את ה-B21 החדיש.
לא מבין עדיין מדוע לא הצטיינו עד כה לפחות בטייסת אחת 'של B1B. לא צריך בשלב זה חמקנים יקרים מאוד בקנייה או תחזוקה. ה B1 מטוס של שנות ה 90 עבר שידרוג טכנולוגי רציני שהוסיף לו חיים לעוד 25-30 שנים. לטייסת זו יכול להיות תפקיד מעבר למטוסים של הדור הבא. הם עדיין יכולים לקחת 35 טון פצצות כל אחד ולטוס מעבר למהירות הקול. וגם לא יהיו יקרים מאוד.
עדיף להשקיע במל"ט שיודע להפציץ פצצות גדולות זה העתיד.. אתה סקרת את העבר.
אם מדינת ישראל יכלה להרשות לעצמה להשקיע מיליארד שקלים על מטוס בן עשרים שישמש את ראשי המדינה אז אפשר להקצות את הכסף לפיתוח הייצור מטוס אסטרטגי לישראל.
כמו שיש צורך בספינות תותחים מיושן היום רק טילים שיוט ובליסטים .יותר בטוח וזול .
כל השימוש במטוסים זה רק דמגוגיה של אנחנו לא כמוהם מטוסים זה בסדר טילים בליסטים לטווח ארוך לא .
היום אין צורך המטוסים מאויישים רק רחפנים טילים וכתבמים וחיר .