פעם נוספת הוכיח בית המשפט את אטימותו ואת כוחניותו
דקה אחרי השעה 6:29 בבוקר שבת שמחת תורה שבה אירע הטבח הנורא, ברור היה שצריכה לקום ועדת חקירה שתסביר כיצד קרה האסון הגדול ביותר מאז קום המדינה. המאבק שמתחולל בסוגיית האחריות על מינוי הועדה, קביעת הרכבה ועיתוי הקמתה קורע את החברה הישראלית כפי שהשתקף אמש, בין היתר, בבית המשפט העליון.
בעניין הקמת ועדת חקירה ממלכתית הוגשו מספר עתירות לבג"ץ, בין היתר על ידי התנועה לאיכות השלטון, על ידי מכון זולת וכן על ידי קבוצה של משפחות שנפגעו ישירות מהטבח. כל העתירות הללו דורשות מבית המשפט לכפות על הממשלה להקים, כאמור, ועדת חקירה ממלכתית שאת חבריה ימנה נשיא בית המשפט העליון. שבעה שופטים ישבו בדין: המשנה לנשיא השופט סולברג ועמו השופטים מינץ, וילנר, גרוסקופף, שטיין, כבוב וכשר. השופט יצחק עמית פסל את עצמו משום שהוא זה שממנה את חברי ועדת החקירה הממלכתית, אם תוקם כזו.
באופן מקומם ביותר החליט בית המשפט שלא לאפשר לציבור, ובכללו המשפחות השכולות, להיות נוכח באולם בית המשפט. אם מישהו רוצה לטעון שההחלטה נוגדת את עקרון פומביות הדיון הרי שבג"ץ נערך מבעוד מועד וטען בהחלטתו שההחלטה לשדר את הדיון בשידור חי נותנת "מענה הולם לעקרון פומביות הדיון במובנו הרחב". אם כך, רק עורכי דין, נציגי תקשורת ומורשי כניסה היו נוכחים באולם, וההתפרעויות עברו, כמובן, אל מסדרונות בית המשפט. כואבות מכל היו אלה הקטטות שבין משפחות שכולות שדעותיהן שונות.
עימותים בין הורים שכולים💔 pic.twitter.com/DpcfpdZ6oH
— ינון מגל (@YinonMagal) April 23, 2026
מחזות שאסור שיתרחשו מעלים ספק לגבי רגישותו של בית המשפט כלפי הציבור וכלפי מידת האמון שהוא רוחש לבית המשפט. בזמנים בהם היא מגיעה לשפל שלא ידענו כמוהו קשה מאוד להצדיק תמונה כזו.
זעקות ובכי של הורים שכולים בכניסה לבג"ץ: "הבן שלי הקטן הלך לי" תראו שופטי בג"ץ מה אתם גורמים למשפחות השכולות pic.twitter.com/wu6aBaBgfp
— חזקי ברוך (@HezkeiB) April 23, 2026
בפתח הדיון אמר עו"ד ראבילו שייצג את הממשלה: "בכל מקרה אין לבית המשפט סמכות לחייב את הממשלה להקים ועדת חקירה, זה לא קיים בשום בית משפט בעולם", ובכך ייתר, למעשה, את קיום הדיון." ולסיום שאל שאלה שאין רטורית יותר ממנה: "מה מבקשים העותרים, שכבודכם תהיו במקום הממשלה?"
ועדת חקירה ממלכתית היא בעייתית משום שחלק מהחלטות בית המשפט (למשל בנוגע לפרימטר) עסקו ישירות במה שהתרחש לקראת השבעה באוקטובר, ביום הטבח ובכל יום מאז. כפי שאמר אביו של סמ"ר ישי פיטוסי הי"ד: "כל מי שנגע בשבעה באוקטובר ייחקר. לבית המשפט הזה יש חלק. כולם צריכים להחקר". גם סוגיית עיתוי הקמת הועדה ותחילת תפקודה היא סוגיה מורכבת שכן אנו נתונים בהפסקת אש במהלך מלחמה מורכבת מאוד, הפסקת אש שיכולה להסתיים בכל שניה משום שאיראן לא זנחה את שאיפתה להשמיד את מדינת ישראל וחיזבאללה מקפיד להפר אותה מדי שעה בערך. אפשר לנחש שהממשלה נדרשת כעת לעניינים חשובים יותר, מבלי להפחית בחשיבותה של ועדת חקירה, שלא לומר קיומיים. הדגיש בצדק עו"ד ראבילו: "הדבר המרכזי כרגע שמדינת ישראל תנצח את הלחימה בכל החזיתות", לתדהמתה של השופטת וילנר שכינתה את דבריו "הפלת פצצה". ובכן, השופטת וילנר, את הפצצות מפילים האיראנים, חיזבאללה, לפעמים גם החות'ים, המיליציות העיראקיות ועוד ולכן אפשר וצריך להתאזר בסבלנות לגבי ועדת החקירה.
השופט סולברג שהבין ש"יש מחירים כבדים מאוד לצו שיפוטי", הציע להטיל את מלאכת הרכבת ועדת החקירה על הממשלה הבאה. כשהשופט גרוסקופף ציין בהגינות כי "הנושא המיוחד הזה של ועדת חקירה ממלכתית זו סמכות שבית המשפט הזה מעולם לא כפה את השימוש בה", ענה לו עו"ד גלעד ברנע שמייצג את העותרים: "תמיד יש פעם ראשונה".
לאורך כל שש שעות הדיון ניתן היה להתרשם ששופטי בית המשפט באמת אינם מבינים (או מיתממים היטב) שיש אחריות לבית המשפט העליון לגבי השבעה באוקטובר וכי החלטותיו השפיעו על הנעשה. הגדיל לעשות השופט כבוב וסיפק אתנחתא קומית של ממש כשתהה כיצד יתכן שאנשים הגיעו למסקנה ש"מערכת המשפט היא נגד השלטון". אפשר הרי להקדיש סדרת מאמרים רק לנושא הזה.
באמת מאיפה הגיע הרעיון המטורף הזה שבית המשפט העליון הוא נגד השלטון 😂 pic.twitter.com/WMBKnOZeO7
— יותם זמרי | Yotam zimri (@YotYotam) April 23, 2026
תגובתו של יו"ר האופוזיציה ח"כ יאיר לפיד לא אחרה לבוא: "ההשתוללות בבג"ץ היא תוצאה של הסתה של ראש הממשלה ושריו נגד בית המשפט העליון…". כמה קל. ובכן, ח"כ לפיד, ההשתוללות בבג"ץ היא תוצאה של מעשי רצח, אונס, חטיפה, כריתת ראשים שהתבצעו בבני המשפחות של ה"משתוללים". המעשים האלימים האלה קיפחו חיים.
בתום שש שעות של דיון נוסף שאין בסמכותו של בג"ץ לקיים ובודאי למנוע מהציבור להיות נוכח בו, לא הגיעו השופטים להחלטה. קשה להבין את ההתנגדות של העותרים להקמת ועדת חקירה לאומית או ועדת בדיקה ממשלתית או איזשהו גוף שוויוני שחציו יהיה מורכב מנציגי קואליציה וחציו אופוזיציה. אין ספק שהחלטה להעביר את הקמת ועדת החקירה לממשלה הבאה תבטיח מערכת בחירות סוערת יותר מזו המסתמנת כשעדיין לא סיימנו את המלחמה בשום זירה.
סעיף ראשון בחוק וועדות חקירה
——————————
להלן ציטוט מכיצד שהחוק המפורש כתוב: "
חוק ועדות חקירה, תשכ"ט-1969
החלטה על הקמת ועדה
1.ראתה הממשלה שקיים עניין שהוא בעל חשיבות ציבורית חיונית אותה שעה הטעון בירור, רשאית היא להחליט על הקמת ועדת חקירה שתחקור בענין ותמסור לה דין וחשבון."
א) כבר בפתיחה של החוק, כל מי שלמד לקרוא ונמצא בכיתה ב' של ביה"ס עממי מבין שהסמכות על הקמת וועדת חקירה היא של הממשלה. הממשלה רשאית קרי האופציה בידיה אבל אינה מחויבת.
ב) משכך הדברים, ביהמ"ש סביר בכל מקום בגלובוס היה זורק את העתיקה הזו מכל המדרגות ומחייב בהוצאות. כאשר החוק מפורש ונותן סמכות בלעדית לממשלה על מה יש לביהמ"ש בכלל לדון?
ג) תמצא הממשלה לנכון להקים תקים, לא תמצא לא תקים.
ד) מעבר לחוק היבוש ומה שהיה אמור לחתום את הסוגיה מיידית. האחריות המרכזית למה שקרה בשמחת תורה 7 באוקטובר היא לעניות דעתי ברובה רובצת על כתפי ביהמ"ש העליון.
ה) כאשר אנחנו כחצי שנה לפני בחירות ולכולם ברור שהממשלה הנוכחית תתקשה למנות נהג שמסיע שר – הממשלה הקודמת 10 ימים לפני הבחירות ממנה רמטכ"ל. שר הבטחון גנץ שהבין כנראה שהסכוי שיהיה בשלטון לאחר הבחירות הוא אפסי מינה את הרצי הלוי לרמטכ"ל – קרי מנוי של ממשלת שלומינו לממשלה עתידית ויחייב את הממשלה העתידית לעבוד מול רמטכ"ל שלא בחרו בו. ביהמ"ש העליון נתן לכך הכשר. האם הרמטכ"ל הקודם יכול היה להשאר עוד שבועיים בתפקידו על מנת שהממשלה הנכנסת תבחר ברמטכ"ל? התשובה ברורה לכל אחד, בכל מדינה נורמאלית רא"ל כוכבי היה נשאר עוד 10 ימים או 20 ימים על מנת לאפשר לממשלה הנכנסת למנות. אבל, כשיש לנו (להבנתי) ביהמ"ש שמקבל החלטות פוליטיות במתחם הדעות שהוא להבנתי איפשהו בין חד"ש למר"ץ (קרי אולי 5 מנדטים של הצבור היהודי בישראל – ולהזכירכם, מר"ץ לא עברה את אחוז החסימה בבחירות – קרי היא מייצגת דעות שלא מקובלות על העם בישראל) ביהמ"ש זה מאפשר למנות רמטכ"ל 10 ימים לפני בחירות.
ו) כל רמטכ"ל אחר שהיתה ממנה הממשלה סביר כי כאשר היו מביאים בפניו את העובדות הבאות במהלך הלילה:
*) במהלך הלילה מאות כרטיסי SIM לרשתות ישראליות הופעלו. כרטיס SIM ישראלי משמעותו כניסה לשטח ישראל של בין מאות לאלפים כי לא כולם זקוקים בקשר עם עזה.
**) הוסרו הכיסויים מעל אלפי הרקטות של החמא"ס מה שמעיד שיש אפשרות לירי בטווח זמן הקרוב של אלפי רקטות לשטח ישראל.
***) סוכן שכונה סרדין ירוק דיווח שאלפי פעילים צבאיים של חמא"ס הגיעו למסגדים בשעה שאין בה תפילות, מנעו כניסה של אחרים למסגד והתפילה שנאמרה ע"י אלפי פעילים היא תפילה שהמוסלמי אומר על מותו שלו.
****) הבחינו כי משפחות בכירי חמא"ס יורדות לתת קרקע.
*****) הפיקוד הבכיר של החמא"ס יורד לתת קרקע למפקדות ניהול לחימה מוכרות.
******) שמו לב לעליה חדה בכמות המים הנצרכת סביב השעות הקטנות של הלילה. קרי לפחות רבבות בתים החלו לצרוך מים בשעות לא שגרתיות – קרי לכל הפחות רבבות של עזתים אינם ישנים בשעה לא שגרתית.
היו סימנים נוספים אבל אלו שפורסמו בתקשורת.
כל רמטכ"ל אחר שהממשלה היתה ממנה היה שואל את עצמו ב- 02-03:00 בוקר, יש לי בפועל גדוד חי"ר וחצי גדוד טנקים מול עזה (כל השאר שוחררו הביתה לחג) מולם עומדים 40,000 לוחמי חמא"ס. מה אני עושה? החלטה סבירה היתה להתחיל לדאוג לעתודות. להקים נניח בצאלים גדוד טנקים שיכנס לכוננות תנועה (חצי שעה מהחזית על שרשראות). להקים 4-5 גדודי חי"ר ומסוקים בכוננות הקפצה בכל הגזרות. להקים את הכח הלוחם שקיים מול עזה משינה. לוודא שכולם על ציוד ולהמתין. להתחיל להוריד פקודות לפקוד הזוטר של החי"ר והטנקים ולמפקדת אוגדת עזה והחטיבות המרחביות איך לנהוג.
במקום זאת קבלו החלטה נדבר ב- 08:30.
רמטכ"ל סביר היה שואל את עצמו כמה מטוסי קרב יש לי בכוננות מיידית? כמה מסוקי סער? כמה מסוקי תקיפה? כמה כטב"מ חמושים יש? היכן הצוותים שלהם? האם כל ספינות השלד"ג של חיל הים מצוידות ומאוישות ועדיף שכבר יצאו את נמל אשדוד ונמצאות בכוננות? מה לגבי סטילים? כמה יש לי ואיפה הם כעת?
בג"ץ לא יכול לאפשר לשר בטחון יוצא למנות 10 ימים לפני בחירות רמטכ"ל ולהטיל את האחריות על הממשלה הנכנסת. הוא זה שאישר את המנוי ההזוי הזה כאשר ברור לכולם שממשלת ימין לא היתה יכולה למנות פקידת call center במשרד האנרגיה 10 ימים לפני בחירות או 100 ימים לפני בחירות.
האחריות העקרית היא של בג"ץ ושל שר הבטחון הממנה גנץ.
ז) ביהמ"ש העליון דן בפרימטר שהצבא החליט לקיים סביב עזה. ביהמ"ש העליון נתן זכות עמידה לארגונים הממומנים בכסף זר (קרי, מייצגים אינטרסים זרים של מדינות זרות וחלקן עוינות) ללא שהעניין נוגע להם לגבי זכות של אזרחי אוייב להפגין אל מול גדר הרצועה. כל מי שקצת מכיר את החמא"ס יודע שמי שמגיע לגדר זה שליחים של חמא"ס.
ח) כלומר במקום שהלחימה תתחיל 1 ק"מ מקו הגבול הלחימה החלה לאחר שנורמל הגעה של האויב למטרים מחיילי צה"ל. התצפיתניות על הגדר הורגלו לראות את האויב בלבן של העיניים ללא ציוד אופטי. די היה להביט מטרים אל מעבר לגדר.
ט) יוזכר כי ביהמ"ש לא נתן פס"ד – אבל ביהמ"ש ניהל את הדיון כך שמייצגי המדינה בערכאות התקפלו כמו אוריגמי ובפועל, לכולם ברור כי ביהמ"ש העליון ביטל את הפרימטר.
י) סביר להניח כי אם ביהמ"ש היה דוחה את העניין על הסף, הק"מ של חיץ היה מאפשר לצבא להבין שהוא במלחמה דקות טרם שהמחבלים היו מגיעים למרחק יד מלוחמי צה"ל. סביר כי היום היה נגמר עם עשרות הרוגים ומאות פצועים לאור הסד"כ הקטן שהוצב מול עזה תחת התפיסה של צבא קטן וטיפש. גנץ, איזנקוט וכוכבי הקטינו את צבא היבשה ואלצו את המערכת לבצע תעדופים. סביר כי עם פרימטר, כיתות הכוננות היו מתחמשות ולא מחוסלות בדרך למחסן הנשק. סביר כי הטנקים היו מבינים שהם במלחמה ולא מתחילים לחשב האם לפנינו "לא מעורבים" – כאשר בכל צבא אחר, האינסטינק העקרי של צבא הוא הגנה על הגבול. מי שמגיע לגבול מושמד. השיח המשפטני ההזוי בו חייל צריך לקבל החלטה האם לירות או לפנינו "לא מעורבים" הוא משהו שאולי נשמע מאוד נאור בלשכה ממוזגת וזמן אינסופי להתלבטות – לא כך הדבר כאשר רב"ט שישן 3 שעות בלילה צריך לקבל החלטות בפחות משניה האם הוא יורה, נסוג או מסתער. סביר להניח שקיום הפרימטר היה מאפשר 0 נפגעים בקבוצי העוטף, 0 חטופים. אי כניסת האויב בכ- 7,000 לוחמים לתחומי ישראל וכבוש כ- 15 ק"מ למשך חצי יום משטח המדינה. להבנתי, האשם העקרי הוא בג"ץ שהחליט שלמדינת ישראל לא יהיה פרימטר.
אז מה עושים?
—————–
את וועדת החקירה צריכה למנות להבנתי הכנסת. אפשר שכל 20 ח"כ יכולים להצביע על מועמד מטעמם. מאחר ולקואליציה יש 68 מנדטים – הם ימנו 3 חברים. לאופוזיציה שלה 52 מנדטים תמנה 2 חברים. 8 ו- 12 ח"כ האחרים לא יסכימו בינהם ולכן התקן לא יאוייש.
וועדת החקירה צריכה לקבל מנדט של הכנסת כחוק מיוחד ויעודי לארוע הזה.
5 ח"כ ימנו 5 נציגים מטעמם שיחקרו כל מה שירצו. זכותם תהיה לזמן כל אדם כולל שופטי בג"ץ שדנו בארועים שאפשרו את ה- 7 באוקטובור. פצ"ריה שדווח שהגדירו את הוראות הפתיחה באש. הרמטכ"ל, ראש אמ"ן, ראש השב"כ, מפקד חזית דרום של השב"כ, רוה"מ, שר הבטחון, סגן מפקד 8200, צמרת אמ"ן מחקר, מפקד חיל האוויר ומפקדי טייסות מסוקים וזיק. פקוד דרום של המשטרה. יועמ"שי הממשלה. וכל מי שיראו לנכון.
5 חברי הוועדה יציגו את מסקנותיהם בפני תת וועדה סגורה וחשאית של וועדת החוץ והבטחון של הכנסת. הוועדה תהיה רשאית לגבש המלצות ותוכת להטיל אחריות פלילית על כל מי שתמצא לנכון בהצבעת רב של חבריה.
כנסת ישראל תתן תוקף של חוק יסוד למסקנות הוועדה (אם הכנסת תאשר את מסקנות הוועדה החסויה) ותפרסם לצבור דו"ח מבולמ"ס ולצמרת המדינה דו"ח מלא. סמכות החוק צריכה לאפשר לוועדה להדיח כל בעל תפקיד שתמצא לנכון בהווה ובעבר כולל שלילת פנסיה תקציבית . יהיה זה נשיא ביהמ"ש העליון, שופטי עליון, פקידי הפצ"ריה והיועמ"שיה, אנשי שב"כ, מטכ"ל, אמ"ן, משטרה, ……..
אם הדו"ח ימצא כי בג"ץ חרג מסמכותו וידיו מגואלות בדם של אלפי יהודים – חובה להכניס את המסקנה לחוק יסוד השפיטה. מספרי תיקים. מי השופטים שקבלו את ההחלטות ולציין גם שלא ניתן פס"ד אבל השופטים כוונו את המדינה "להתקפל" ולסגת ומה תוצאות פעולות אלו על מנת ששופטים אחרים בעתיד שיקראו את חוק יסוד השפיטה ידעו מה ההשלכות של התערבותם בעניינים שלהם אין שום הבנה בהם. מה שופט\ת מבין בפרימטר מול מדינת אויב? מה שופט\ת יודע על סדרי הכח של האויב נניח 3 או 5 שנים לאחר מועד הדיון? האם השופט\ת שאל את עצמו, האם אני יכול לקבל החלטות בתיק הזה ואיך כל בתי המשפט במדינות ה- OECD היו מגיבים? האם שופט אמריקאי, קנדי או גרמני היה בכלל דן בכזו סוגיה?
לסיכום, עם ישראל עבר שואה, זה לא שונה מבורות המוות באוקראינה ובלרוס של מלחמת העולם השניה. ביהמ"ש העליון להבנתי הביא עלינו את השואה הזו. זה נגמר במרחץ דמים של חצי יום ו- 1200 הרוגים ופי כמה אלפי פצועים. האשם העקרי לעניות דעתי הם שופטי בג"ץ, פצ"ריה ויועמ"שיה לדורותיהם.
מי שאמור למנות את וועדת החקירה זה לא ביהמ"ש ולא הממשלה אלא הכנסת ועדיף תחת חוק יעודי לנושא.
פוטנציאלית, סינואר כוון למאות אלפי הרוגים יהודים באותו היום. וזה יכול היה לקרות אם חוץ מחזית עזה יו"ש וערביי ישראל היו מצטרפים ללחימה. על זה סינואר בנה. הוא יפתח את המלחמה וכל מבקשי רעת העם היהודי יצטרפו. לא אני אומר זאת אלא מסמכי שלל שנתפסו בעזה ופורסמו בתקשורת.