ביטולי רכישות וגניבה שיטתית של טכנולוגיות – השיטה המלוכלכת של סין בתחרות על הגמוניית ה־AI נחשפת
ב־27 באפריל הודיעה הוועדה הלאומית לפיתוח ולרפורמה של סין (NDRC) כי חסמה רכישה זרה של Manus, סטארט־אפ הבינה המלאכותית.
ההודעה הקצרה הזו לא הסבירה את נימוקי הוועדה. היא גם לא ציינה כי הרוכשת הייתה חברת מטא, שהסכימה לרכוש את מאנוס ביותר מ־2 מיליארד דולר. מטא ביקשה להציע את סוכן הבינה המלאכותית של מאנוס – המסוגל לבצע עבודה מקצועית באופן אוטונומי – לשימוש בפלטפורמות השונות שלה.
מאנוס נוסדה בסין, וכמו מספר חברות הזנק סיניות עברה לסינגפור, במה שזה לכינוי "הלבנה סינגפורית (Singapore-washing)" כדי להקל, בין היתר, על גיוס הון.
העסקה בין מטא למאנוס הוכרזה בדצמבר. בינואר הודיעה "הוועדה הלאומית" כי היא בוחנת את הרכישה. במרץ נאסר על שני מייסדי מאנוס לצאת מסין. ב־27 באפריל הודיעה ענקית הרשתות החברתיות האמריקאית כי הרכישה "עומדת בכל תנאי החוק".
כתב CNBC, דיוורדריק מקניל, דיווח כי בחינת עסקת מאנוס הועברה מרשות הוועדה המרכזית לוועדה לביטחון לאומי של המפלגה הקומוניסטית, שבראשה עומד שי ג'ינפינג.
"כאשר עסקה מועברת מבחינה של גוף כלכלי ממשלתי לדיון של גוף מפלגתי לביטחון לאומי, מערך השיקולים משתנה", כותב מקניל. "ברמה זו, החלטות נבחנות דרך עדשה אסטרטגית רחבה יותר, המשלבת חוסן כלכלי, פיתוח טכנולוגי ותחרות גיאופוליטית – שיקולים משפטיים או כלכליים צרים כמעט שאינם קובעים את התוצאה."
במילים אחרות, ברגע שהמפלגה הקומוניסטית ושונאת הזרים החלה לראות ברכישה איום זר, העסקה נידונה לכישלון.
"ההחלטה האחרונה של הממשלה המרכזית בסין לבטל את המיזוג של מאנוס, שמושבה בסינגפור, על ידי חברת־האם של פייסבוק, היא חלק מתמונה גיאופוליטית רחבה", סיפר ברנדון וייכרט, עורך בכיר לענייני ביטחון לאומי באתר 19FortyFive.com למכון גייטסון. "נכון לעכשיו קיימות בעולם שתי תפיסות של פיתוח בינה מלאכותית – האחת של סין והשנייה של אמריקה."
הצעד החריף של המפלגה הקומוניסטית – לאחר שמטא כבר שילבה באופן מלא את סוכן הבינה המלאכותית של מאנוס בעסקיה – הוא סימן לחולשתה של סין לא פחות משהוא סימן לעוצמתה. כפי שמציין וייכרט: "ביטול המיזוג על ידי בייג'ינג משקף את הסיכון שפיתוח בינה מלאכותית מציב למדינת־המפלגה הסינית, במיוחד אם פיתוח זה אינו נתון לשליטה מלאה של המפלגה הקומוניסטית."
הגנתו של המשטר הסיני על עסקי הבינה המלאכותית שלו מעלה את השאלה מה על אמריקה לעשות כעת כדי להגן על הטכנולוגיה שלה. התשובה כפולה.
ראשית, על אמריקה להציב מראה חפעולותיה של סין. וושינגטון חייבת לכפות על עסקים סיניים למכור את אחזקותיהם בחברות טכנולוגיה אמריקאיות.
שי נחוש להשאיר את הטכנולוגיה הסינית בסין. על אמריקה להיות נחושה לפחות באותה מידה להשאיר את הטכנולוגיה האמריקאית באמריקה. לכן, אם אמריקאים אינם יכולים לרכוש חברות בינה מלאכותית סיניות, יש למנוע מסין לרכוש חברות בינה מלאכותית אמריקאיות. יש להחזיר את ההדדיות כבסיס היסודי ליחסים עם סין.
לממשל ביידן הייתה גישת "חצר קטנה, גדר גבוהה". במילים אחרות, הממשל לא הגן על הרבה טכנולוגיות, אך כשהגן על משהו עשה זאת בחומרה. כעת, כאשר סין נוקטת מאמצים גדולים כדי להרחיק זרים, הגיע הזמן שממשל טראמפ יעבור למדיניות של "חצר גדולה, גדר גבוהה".
אומרים שאם מדינה מנסה להגן על הכול לא תצליח להגן על כלום. ייתכן, אך כשהקשרים מנותקים ממילא, הגנה על הכול נעשית אפשרית.
אמריקה מקדימה את סין בתחום הבינה המלאכותית, וכמו "חוק הכלים השלובים", חילופי ידע יועילו בדרך כלל לסין.
למרבה הצער, ההובלה של אמריקה על סין בתחום הבינה המלאכותית נמדדת כיום בחודשים, לא בשנים. עבריינותה של סין מסבירה מדוע הפער האמריקאי הצטמצם. ב־23 באפריל האשים מייקל קרציוס ממשרד המדע והטכנולוגיה של הבית הלבן, את סין בגניבה המונית של בינה מלאכותית אמריקאית. "לממשלת ארה"ב יש מידע המצביע על כך שגורמים זרים, בעיקר מסין, עוסקים בקמפיינים מכוונים ובהיקף תעשייתי לחילוץ ידע ממערכות בינה מלאכותית אמריקאיות מתקדמות", כתב במזכר ששותף ברשתות החברתיות.
קשה לעצור גניבת קניין רוחני, אך לפחות ארה"ב יכולה להקל על המשימה הזו באמצעות ניתוק קשרים עם סין.
אחד הקשרים הללו הוא מכירת שבבים מתקדמים. כלומר הדבר השני שעל אמריקה לעשות הוא שלא למכור לסין שבבים מתקדמים כלשהם, כגון שבב H200 של אנבידיה.
בינואר הודיע ממשל טראמפ כי יאשר את ייצוא שבב H200 של אנבידיה לסין. החודש חשף שר המסחר האמריקאי, הווארד לוטניק, כי טרם נמכרו שבבי H200 לסין.
מה ההיגיון במתן גישה לסין לשבבים של אמריקה? "אתה רוצה למכור לסינים מספיק כדי שהמפתחים שלהם יתמכרו למערך הטכנולוגי האמריקאי", הסביר לוטניק ביולי האחרון לבריאן סאליבן מ־CNBC. "זה הלך הרוח".
לאחר ביטול עסקת מאנוס, אותו "הלך הרוח" הזה, שאז היה נראה סביר, כבר לא מחזיק מים. שי הבהיר כי הוא בונה יקום טכנולוגי משלו.
מאמר זה פורסם לראשונה באתר מכון גייטסון ואנו מודים לו על הזכות לפרסמו כאן בעברית.
