אתגר הרחפנים: מדוע צה"ל נתפס לא מוכן

בתחילת שנות ה-2000 הגיח לעולמנו לראשונה השימוש הצבאי ברחפנים אזרחיים. בשלב הראשון, במקום לצלם חתונות או נופי טבע, צילמו רחפני מודיעין עמדות אויב ותנועת כוחות. בשלב השני הגיעו רחפני ההטלה: רחפנים שכבר הפציצו את האויב, החל מרימוני מטול ומטענים מאולתרים קטנים ועד רחפנים כבדים שנשאו פצמ"רים של 82 מ"מ. שני הסוגים הללו היו כבר נפוצים במלחמת האזרחים בסוריה שפרצה ב-2011. הדור הבא של הרחפנים, שלאחרונה עלה לכותרות בעקבות חיזבאללה, הוא רחפן ה־FPV (ראשי תיבות של "תצוגת גוף ראשון"), שמשמש בעיקר כרחפן מתאבד. זהו רחפן מרוצים הטס במהירות ממוצעת של 120-170 קמ"ש, וחלק מהדגמים יכולים אף להגיע למהירות של 200 קמ"ש ולמעלה מזה. ברחפן זה המפעיל מסתכל בעזרת משקפיים מיוחדים קדימה דרך המצלמה כאילו הוא יושב בתוך הרחפן עצמו, מכוון אותו למטרה ואז מפוצץ אותו עליה יחד עם מטען הנפץ שלו, לרוב רש"ק של RPG. סוג זה של רחפנים הופיע בכמויות בשדה הקרב במלחמת רוסיה-אוקראינה מאז 2022 והשימוש בהם שם גדל כל שנה בצעדי ענק, עד כדי מליוני יחידות בשנה מכל צד, תחליף זמין לארטילריה ולטילי נ"ט. נכון להיום כ-60% מפגיעות במטרות בחזית ויותר מ-80% מהאבדות במלחמת רוסיה-אוקראינה נגרמות מרחפנים כאלה.

כמו רוב הרחפנים, רחפני ה־FPV הופעלו בתחילה דרך ערוץ רדיו, אבל חסימות לוחמה אלקטרונית (ל"א) משני הצדדים הביאו להופעתו של רחפן עם סיב אופטי. רחפן כזה נושא עליו גלגלת עם סיב שמשתחרר ונפרס על הקרקע לאורך הטיסה. כל התקשורת נעשית דרך הסיב ועל כן הוא חסין לשיבושי ל"א. את הקשר בין הרחפן למפעיל אפשר לנתק רק על ידי חיתוך פיזי של הסיב, דבר לא קל בתנאי קרב. אין זה אמצעי הלחימה הראשון הפועל באמצעות סיב, וכמותו יש סוגי טילי נ"ט רבים, אבל בניגוד לציפיות כי הסיב יסתבך או ייקרע בטיסה למרחקים ארוכים, התגלה כי אחוזי הכשל של הרחפן די נמוכים. עם מיומנות תמרון בסיסית מסוגל המפעיל לפרוס את הסיב בקלות ולהטיס את הרחפן הרחק, כולל דרך שטחים סבוכים, מיוערים ובנויים. בתחילה הוטסו הרחפנים הללו קילומטרים ספורים ואילו במלחמת רוסיה-אוקראינה ה"סטנדרט" הפך כבר 15-20 ק"מ, ויש אפילו מפלצות עם סיב באורך של יותר מ-50 ק"מ, אבל כרגע מדובר במוצר נדיר. מכיוון שהסיב דק מאוד, בעובי של כרבע מ"מ, המשקל של סיב באורך 10 ק"מ יחד עם הגלגלת והמכסה נמוך מק"ג, ועד 25 ק"מ – בסביבות 2 ק"ג, משקל שאין לרחפן בעיה לשאת יחד עם מטען נפץ.

בשנתיים וחצי האחרונות, מתחילת שנת 2024, השימוש ברחפנים אלה באוקראינה הלך וגבר עוד יותר. יערות ושדות רחבים באוקראינה מכוסים בסיבים דקים שתי וערב. איסוף מודיעין קבוע מהאוויר ורחפני FPV מכל הסוגים בכמויות אדירות גרמו ליצירת שטחי השמדה משני צידי החזית של עד עומק של 20 ק"מ בערך, שטחים שבהם סיכויי הישרדות של אדם, רכב ורק"מ נמוכים מאוד וכמעט לא מאפשרים תנועה בשטח. התוצאה היא קיפאון הדומה לחזית המערבית במלחמת העולם הראשונה. מפעילי הרחפנים יודעים לצוד אפילו חיילים בודדים, ולכן התקדמות וכיבוש של כמה מאות מטרים עולים באבדות קשות. מאותה סיבה, בגזרות רבות במלחמה הזו הלוגיסטיקה מתבצעת בעיקר על ידי כלי טיס וכלי רכב בלתי מאוישים, וחיילים נשארים בעמדותיהם המחופרות במשך חודשים רצופים. רק כדי לסבר את האוזן: ב-2025 רכש משרד ההגנה האוקראיני 4.5 מיליון כטב"מים מכל הסוגים, רובם הגדול רחפנים, והתוכנית ל-2026 היא 8 מיליון. גם בצד הרוסי המספרים נמדדים במיליונים.

למדנו מאוקראינה, אבל לא יישמנו

בתקשורת הישראלית רווחת הטענה שצה"ל לא למד את מלחמת רוסיה-אוקראינה ולא הסיק מסקנות לגבי "איום הרחפנים". הטענה הזו פשוט אינה נכונה. אמנם בהחלטת הדרג המדיני לא נוצר שת"פ רשמי מול הצבא האוקראיני בגלל חששות מפוטין ומסיבות אחרות, אבל במה שקשור ללמידה עצמה לא אלמן ישראל. מאז 2022 פועלים בצה"ל מוקדים שעוסקים בלימוד הנושא, גם במטכ"ל, גם במז"י, גם במקומות אחרים. כותב שורות אלה היה שותף למאמצים האלה עוד מתחילתם ויכול להעיד שבצה"ל יש ספריות שלמות של חומר על מלחמת רוסיה-אוקראינה, על רחפנים בכלל ועל רחפני סיב אופטי בפרט, על אופן השימוש בהם ואמצעי הנגד כלפיהם. ראיתי את החומרים, עבדתי על החומרים, העברתי את החומרים, וכמוני עוד רבים וטובים. על סמך כל המידע הזה נכתבו בתוך צה"ל עצמו הררי מסקנות ומסמכים. נוסיף לזה גם את העובדה שלא מוזכרת הרבה בתקשורת שחיזבאללה כבר השתמש ברחפני סיב אופטי ב-2024, מה שהביא את בעלי התפקידים הרלוונטיים בצה"ל להאיץ את העבודה לגבי המסקנות והמוכנות.

עוד ב-2020 הפיץ אמ"ן מידע על רחפנים אצל חיזבאללה וחמאס, וכבר ב־2022 פורסם בצה"ל תו"ל רשמי נגד רחפנים (שטרם היו רחפני FPV), ובהמשך התו"ל הזה עודכן בהתאם למסקנות מאוקראינה. מלבד זאת נכתבו מאות מסמכים בנושא, ובמאי 2025 הוציא ראש אג"ם הנחיה לכל הגורמים הרלוונטיים להתכונן לאיום רחפני FPV עם סיב אופטי בסבב הבא בצפון.

אז למה באנו לא מוכנים? כי תהום פעורה בין גורמי הלמידה, הפקת הלקחים והסקת המסקנות וההמלצות לבין גורמי הביצוע והטמעה בשטח. הבעיה העיקרית היא שלא מדובר באותם אנשים. רוב המסמכים האלה התקבלו בביטול, בנימוקים מעין אלה: "יש כרגע דברים דחופים יותר/נחשוב על זה אחר כך/זה לא יעבוד/זה לא מתאים/אנחנו חכמים יותר".

דוגמה אחת מני רבות היא שימוש ברובי "שוטגן" חצי-אוטומטיים. במלחמת רוסיה-אוקראינה כבר שנים שרובים אלה הפכו פק"ל נגד רחפנים לכל אורך החזית בכל היחידות. אלו הם בדרך כלל רובים של קליבר 12 עם תחמושת של כדוריות ציד שעובדת מעולה, והכשרת חייל לשימוש ברובה כזה אמורה להיות קצרה מאוד, בדרך כלל לא יותר מיום אחד. השימוש ברובה הזה הומלץ בצה"ל כבר ב-2023, ואחר כך שוב ב-2024, אך בכל פעם השיב הדרג הקובע את אותה התשובה: "לא, זה לא יעבוד, לא צריך את זה". והנה, במאי 2026, הוסכם סוף סוף לערוך ניסוי וראו איזה פלא: זה עובד. וכבר יש החלטה לרכוש רובים מסוג מסוים בכמות מסוימת, והחלטה על קורס הכשרה, והחלטה על הקצאת חיילים. נקווה שמישהו לא יבטל את כל זה. האם חוקי הבליסטיקה או הרכב האטמוספירה בישראל השתנו בין 2023 ל-2026? לא, פשוט קיבלנו בעיטה מחיזבאללה וסוף סוף החלטנו להכניס משהו שהומלץ כבר לפני שלוש שנים. עוד מעט בטח נראה בתקשורת כתבות יח"צ עם חיילים אוחזים ברובים חדישים ויפים (הם באמת יפים) ואיזה רמ"ד או רע"ן שמסביר בסמכותיות איך צה"ל נותן מענה הכי טוב מכולם בעולם.

את הפער הזה בין המלצות ליישום אפשר לראות בגגוני הרק"מ ("סוכות") נגד רחפני הטלה. שבוע אחרי 7 באוקטובר הם פתאום הופיעו בכמויות על הטנקים, אחרי שראינו איך ב-7 באוקטובר חמאס הפיל מטענים ישר לתוך מדפים פתוחים. איך זה קרה כל כך מהר? כי שם דווקא כן קיבלו המלצות שצריך גגונים וכבר הייתה עבודת מטה כולל של מקשנ"ר ומקטנא"ר ומז"י, אבל הם לא הספיקו להטמיע אותה לפני ה-7 באוקטובר.

לקח דומה הוא רשתות המגן נגד רחפני FPV. באוקראינה לא רק עמדות ורק"מ מכוסים רשתות, כלובים ו"קיפודים" בסגנון "מקס הזועם" אלא אפילו הכבישים בקרבת החזית מכוסים בקילומטרים רבים של רשתות, כי אחרת אי אפשר לנוע. אנחנו כמובן עדיין לא שם, אבל רשת היא אמצעי בסיסי נגד רחפנים, וגם בתחום הזה היה פער בין המלצות ליישום. ההמלצות ניתנו מזמן. ממש לאחרונה בוצע ניסוי בנושא ואפילו נבחרו סוגי רשת מתאימים. בפועל, צה"ל לא רכש כמות מספקת והיחידות לא משכו מספיק מהמלאי הקיים וגם לא ידעו איך להשתמש ברשתות האלה. התוצאה היא שבמקום מוצר מוכן עם הוראות הרכבה יחידות רבות נאלצות לאלתר רשתות. רשתות מגן לא תקניות כאלה מסכנות את החיילים בשטח – הן עלולות להפריע לתפעול מערכות רק"מים ולגרום לתאונות מבצעיות ולאסונות.

ויש דוגמאות נוספות כאלה למכביר: כל מה שהומלץ בזמנו לאט וביסודיות בצה"ל עצמו על ידי אנשים שתפקידם להסיק מסקנות ממה שקורה באוקראינה ובמקומות אחרים ולהמליץ המלצות ליישום, נעשה עכשיו במהירות ובצורה מאולתרת, כי העסק הפך להיות בוער, תרתי משמע. שנים של המלצות וזמן להכנות בוזבזו סתם. אני מדגיש: אין משהו שעושים עכשיו שלא הומלץ לפני שנים.

הסיפור הזה דומה בכמה מובנים לטילי הסאגר של מלחמת יום הכיפורים: לאמ"ן היה מידע על טילי נ"ט אלה והסורים גם הספיקו להשתמש בהם קצת לפני המלחמה, אבל במלחמה עצמה התברר שרוב הטנקיסטים והקצינים מעולם לא שמעו על הטיל. כמות הטילים הגדולה של האויב, במיוחד בחזית המצרית, גרמה לפגיעות ולאבדות בלתי צפויות והיחידות נאלצו לפתח תרגולות התגוננות תוך כדי תנועה. המידע היה קיים בראש אבל לא הגיע לרגליים.

האם יש פתרון לרחפני FPV?

כל מי שעוסק בתחום יודע שאין לאוקראינים או לרוסים נשק פלא נגד רחפני FPV, במיוחד אלה הפועלים עם סיב אופטי. שני הצבאות האלה הם "אלופי העולם" בהתמודדות מולם במשך שנים ובשני הצבאות נהרגים מהם מאות חיילים מדי יום, כי לא קיים פתרון הרמטי, יש סט פתרונות שעובד חלקית. לכן מצחיק לקרוא בתקשורת טענות של קציני צה"ל מסוימים: "לא נותנים לנו פתרונות, רק אומרים להתפזר, להסתוות ולשים רשתות". באוקראינה זה הפתרון בה' הידיעה: להתפזר, לא להצטופף, לא להסתובב בחוץ בכלל ללא צורך מבצעי, בפרט בשעות היום, לחפור שוחות ומחילות ולהישאר בהן, להעמיד מטרות דמה, רשתות הסוואה, רשתות מגן – אלו הם הלחם והחמאה של התמודדות מול רחפנים באוקראינה. כל שאר הדברים כמו גלאי רחפנים מכ"מיים, אופטיים או אקוסטיים, רובי ציד, מטילי רשתות וכו' הם רק תוספת לכך. בצה"ל לצערנו מזמן התרגלו ש"פתרון" צריך להיות "כיפת ברזל" קסומה או "חץ" קסום שעושה הכל לבד בעוד החייל בשטח לא צריך לעשות כלום. דברים כמו שדאות וחיילות בסיסית ותרגולות והתנהגות נכונה בשדה הקרב ובשטח מאוים לא נחשבים לפתרון.

כבר בעקבות מלחמת האזרחים בסוריה כתבו בצה"ל שחלף עידן של השליטה המוחלטת שלנו בשמיים. אחת המסקנות הראשונות בצה"ל מהמלחמה באוקראינה, עוד בתחילת 2022, הייתה שצריך להרים את הראש ולהסתכל למעלה. הררי מסמכים ומילים רבות נכתבו על "רום קרוב לקרקע", אבל משום מה בתקשורת חוזרים על אמירות כמו "בינתיים, מכשיר הגילוי הוא חייל שתפקידו לתצפת לרחפנים" כאילו מדובר במשהו רע ולא דבר מובן מאליו בכל צבא נורמלי. לצערנו זוהי מסורת עתיקת יומין בצה"ל. עוד בדו"ח אמ"ן "תמרוני צה"ל בעיני זרים" משנת 1955 העיר המשקיף השוודי כי בצה"ל "כל היחידות מתנהגות כאילו יש לצבא שלהם עליונות אווירית קבועה". שום F-35 לא יעזור נגד רחפן, צריך לחזור לחיילות בסיסית.

אנחנו כמובן לא נגד טכנולוגיות. הלוחמה האלקטרונית עושה דברים יפים נגד רחפנים מונחי רדיו. במפא"ת פורסם קול קורא לחברות הביטחוניות לחיפוש פתרונות, ובמקביל עובדים גם על מיקרוגל שאמור "לטגן" את האלקטרוניקה של הרחפנים באוויר, ויש רעיונות נוספים אחרים שנבחנים: חוט תיל מסתובב לגריסת סיבי רחפנים על הקרקע, עמדות ירי אוטומטיות, הרחבת הפעילות של מעיל רוח גם לרחפנים, רשתות גלאי אופטיקה/אקוסטיקה/מכ"מ ועוד. גם מוצרים שפותחו במקור לדברים אחרים מתגלים כיעילים נגד רחפנים: כוונות "פגיון" לנשק אישי הראו ביצועים טובים (ועל כן יש שעובדים כעת על תחמושת רסס 5.56 מ"מ), ואפילו "כיפת ברזל" כבר הפילה כמה וכמה רחפנים, ואולי גם הלייזר יגיע לבשלות מבצעית וישתתף במאמץ.

אבל אחרי כל הדברים האלה חשוב לחזור ליסודות: שדאות וחיילות, הסוואה והתמגנות אינן מילות גנאי ולא סימן לפרימיטיביות אלא הבסיס לכל צבא טוב ומיומן. אין ספק שההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה, וצריך לאתר ולהשמיד מפעילי רחפנים, מרכיבי רחפנים ומבריחי רחפנים אבל זה נכון לכל סוג נשק וזה תמיד מובן מאליו. כעת יש לשים דגש על ההגנה הבסיסית שנעדרת.

חיסון יציל ממוות

חודש אחרי ה-7 באוקטובר 2023 כתבתי בקבוצה סגורה לחברים שעוסקים בהחדרת מסקנות אוקראינה ל"ראשים קשיחים" בצה"ל: "בקטע של הגנה מרחפנים וכל לקחי אוקראינה האחרים עם כל הצער שבדבר נראה לי חסד עשה עימנו אלוהים שבינתיים המלחמה הגדולה היא מול חמאס. אולי בצה"ל ילמדו את הלקחים עם פחות אבדות. אם זה היה פורץ מול חיזבאללה היינו רואים את הדברים האלה עשרות מונים יותר". לצערי יישום הלקחים פיגר מאוד אחרי הלמידה. הקב"ה רחום וחנון במיוחד בתחום הרחפנים, הוא עובד בשיטה רפואית מדעית וכל פעם מנסה לתת לנו חיסון, דהיינו וירוס מוחלש במנה קטנה, כדי שנפתח נוגדנים בזמן: סוריה, אוקראינה, רחפני חמאס ב-2023, קצת רחפני חיזבאללה ב-2024. אבל אנחנו מתעקשים לעבור על האיסור "לא תנסו את ה' אלהיכם".

כל חלל צה"ל הוא כמובן טרגדיה, אבל רחפני חיזבאללה הם עדיין לא איום אסטרטגי, כי איום אסטרטגי נוצר מכמויות והכמויות עדיין קטנות. כמות הרחפנים שחיזבאללה משגר ביממה, משוגרת באוקראינה כל דקה. פשוטו כמשמעו. חיזבאללה לא יוכל להגיע למספרים האוקראיניים כי אין לו משאבים לכך אבל ינסה להגדיל את הכמות כמה שאפשר. כל זב חוטם ומצורע אחר בעולם כבר מפעיל FPV, גם בסודן, גם במאלי, גם במיאנמר, לפעמים אין לו מכנסיים אבל יש לו רחפן, וזה ילך ויגדל. עדיין יש לנו זמן לפתח נוגדנים לפני שהאיום יגיע לכמויות גדולות. זה לא יביא את מספר האבדות לאפס כי אין פתרון פלא, אבל זה כן יקטין אותו. בצה"ל ידעו מראש על האיום הזה ועל דרכי ההתמודדות. עכשיו הגיע הזמן לקחת את כל הידע הזה ולעשות דברים מהר יותר, כי הפעמונים כבר צלצלו.

דוד גנדלמן הוא פרשן צבאי.